שאלה: מהי מערכת ההפעלה של הטלפון החכם שלכם? אני יודע כמובן מי תהיה התשובה של רובכם או לפחות חלק גדול מכם. אנדרואיד של גוגל. נכון? טוב, לא צריך כמובן להיות גאון גדול של אמא כדי לדעת את זה. זו התשובה היחידה כמעט שאפשרית בדור הנוכחי של הטלפונים החכמים. השנייה היא כמובן iPhone, או יותר נכון iOS, אבל בתחרות מול כל כך הרבה יצרניות שמוציאות לשוק כל כך הרבה טלפונים טובים יותר וטובים עוד יותר שמבוססים על אנדרואיד, הרי היה ברור ש-iOS תפסיד את הבכורה בסופו של דבר.

בשנה הבאה אולי תשתנה קצת התמונה ו-Windows Phone תהפוך לגורם משמעותי יותר בשוק, אבל זהו פחות או יותר המבחר, ויסלחו לי אותם מעטים שעדיין משתמשים בטלפון הסימביאן שלהם וחושבים שהוא מספיק חכם, ומשתמשי מערכות הפעלה זניחות אף יותר.

אבל מה זה אנדרואיד בסופו של דבר? תכנסו רגע למסך הגדרות של הטלפון שלכם, לחצו על ‘אודות הטלפון’, או משהו כזה, וכנראה שתראו שורה בה כתוב שגרסת הליבה היא משהו כמ00ו 2.6.32.9. זה לא מספר IP. זו הגרסה של קרנל (ליבה) הלינוקס, מערכת ההפעלה שיושבת בקרביים של האנדרואיד, ומנצחת. לפעמים המילה לינוקס מוזכרת בהגדרות באופן מלא, ולכם קל יותר להבין.

הנה, ככה, ממש בדלת האחורית, הלינוקס תופסת מקום של כבוד בשורת מערכות ההפעלה, והיא כנראה מצליחה לעשות את זה רק בגלל שאף אחד לא קורא לה לינוקס, אלא אנדרואיד. ואם תחשבו על הנושא רגע, הפער אפילו מדהים – בתחום של מערכות ההפעלה המיועדות להפעלת מחשבים אישיים מסורתיים ללינוקס, על צורותיו הרבות, יש בערך 8 עשיריות האחוז מהשוק העולמי. למרות אובונטו, שהיא בהחלט יחסית ידידותית למשתמש, למרות שיש אין ספור הפצות, המשתמשים "הרגילים" בורחים ממנה כמו מאש, אם אפשר להגזים קצת.

אז איך זה שבתחום הטלפונים החכמים לאף אחד אין בעיה להשתמש בלינוקס? איך זה שכל התירוצים שמושמעים נגדה נעלמים לאחר יד? הכל שייך לצורת העבודה: בטלפונים המערכת סגורה ועטופה היטב. אמנם מתקינים תוכניות פחות או יותר כמו שמתקינים תוכניות במחשב, אבל אלו יישומים שמותאמים בדיוק לטלפון. לא צריך לחשוב איך הם כתובים, לא צריך לבדוק האם מנהלי ההתקנים שמותקנים מתאימים להם, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאנדרואיד מרקט ולהוריד, וואלה.

עם זאת מדובר למעשה בשקר קטן: אם תיכנסו למרקט מטלפון מסוים תראו רק את היישומים שמתאימים לו, לדגם שלו בדיוק. אם יישום מסוים אינו מתאים לטלפון שלכם, אתם בכלל לא תראו אותו ברשימה, וכך בעצם לא תדעו שהטלפון שלכם בעצם לא יכול להפעיל אותו. אחד כמוני, שבודק יותר מכשירים מאשר המשתמש הממוצע, נתקל פה ושם גם במכשירים שלא מזוהים היטב על ידי המרקט, ואז כבר נתקלים בבעיות: יישומים שמותקנים אבל עפים עם תחילת ההרצה, יישומים שבכלל לא מצליחים להתקין אותם וכדומה. עם  זאת, לא שומעים משפטים כמו: "לא רוצה לגעת בלינוקס הזה. מה אני צריך להסתבך", אלא מקבלים, בדרך כלל, את גזירת הגורל, ועוברים הלאה.

ואולי הדוגמה הטובה ביותר לבעיה הזו, שמראה שגם אנדרואיד זה בסופו של דבר רק עוד סוג של אוסף של הפצת לינוקס, ותיכף אסביר, היא Firefox Mobile for Android , גרסת המובייל של הדפדפן הפופולארי משולחן העבודה הממוחשב הרגיל. לכאורה דרישות המערכת פשוטות מאוד: אנדרואיד מגרסה 2.1 ומעלה, 17 מגה-בייט מקום פנוי בכרטיס הזיכרון ו-512 מגה-בייט זיכרון. איזה טלפון אנדרואיד מודרני לא עומד בזה?

אבל, למעשה יש רשימה ארוכה של טלפונים שבהם לא ניתן להתקין את הדפדפן. זוכרים את המשפט לעיל שאמרתי שתכף אסביר? ובכן, כמעט כל חברה משנה פחות או יותר את התקנת האנדרואיד וגם המפעילות הסלולאריות לא טומנות ידן בצלחת – התוצאה היא למעשה הפצת לינוקס/אנדרואיד חדשה, ובלינוקס, כמו בלינוקס, לא כל תוכנה מתאימה לכל הפצה.

למרות הבעיות, אי אפשר להתעלם מהשורה התחתונה והיא שבניגוד כגמור לניסיונות עבר בתחום המחשב האישי – הנטבוקים הפכו ללהיט רק אחרי שהתחילו להתקין בהם את חלונות XP ואחר כך את 7, למרות שבהתחלה הם סופקו עם גרסת לינוקס כזו או אחרת – בטלפונים החכמים זה מצליח, ובגדול, מה שכמובן מעצבן עוד יותר את מיקרוסופט, למרות שהיא ממלאת את כיסה היטב בזכות האנדרואיד, אבל זה כבר נושא לסיפור אחר.

פורסם במקור באתר החתול התכני

-פרסומת-
עורך האתר, כתב וותיק בתחום המחשבים והטכנולוגיה. נמצא כאן בסביבה עוד לפני שהאינטרנט הפך למה שהוא היום. היה עורך של מגזינים רבים (כן, מאלה שהודפסו על נייר), כולל PC Plus, חי את העולם הטכנולוגי ומתעורר בדיוק בזמן כשהשליח עומד בדלת עם מוצר חדש לסקירה.