ילד משתמש בטלפון נייד

לרוב ההורים שבנינו כשילדיהם מתקרבים או נמצאים כבר בגיל ההתבגרות יש בעיה אחת משותפת שחוזרת על עצמה באלף ואחת צורות, אבל שניתן לסכמה בפשטות: עד כמה אנחנו סומכים על הילד שלנו ועל שיקול דעתו?

כשאנחנו גדלנו והגענו לגילאי חטיבה-תיכון העולם נראה כמו מקום פשוט הרבה יותר, והסכנות שחבויות בו, למרות שעדיין היו קיימות – נראו פשוטות הרבה יותר. הורינו היו מזהירים אותנו לא להקשיב לזרים שקוראים בשמנו או להתפתות ללכת אחריהם, לא ללכת ברחובות חשוכים מדי ואם אנחנו חייבים ללכת ברחוב בדרך חזרה הביתה – להשתדל לעשות זאת כקבוצה. אבל מכאן והלאה – שיקול הדעת היה שלנו.

אבל כיצד אנחנו צריכים לנהוג בתור הורים כשהסכנות שילדינו חשופים להן ברמה יומיומית ברורות הרבה פחות? מה עלינו לעשות כשהמחשב, שהוא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה יכול לשמש גם כדרך קלה ומהירה לנצל את תמימותם וחוסר ההבנה של הילדים שלנו?

ישנן מספר דוגמאות בולטות לשיטות שבהן נוקטים אנשים חסרי מצפון כדי לנצל את רשת האינטרנט, המחשב הביתי והגישה שיש לילדים לאותם כלים:

התחזות – הפושע (או פושעים) שורצים בחדרי (או תוכנות) צ׳אט למיניהן וממתינים לילד או ילדה שיתחילו בשיחה איתם, הם מעמידים פני בן/בת גילם ודרך שיחה ״תמימה״ מגלים אינפורמציה על הילדים, הוריהם ושאר דברים שעשויים להיות שימושיים לפושעים.

המטרות יכולות להיות רבות – פיענוח השעות שבהן הבית עומק ריק – כדי לפרוץ אליו, השגת מידע אישי על ההורים למטרות הונאה ברשת, סחיטת הילד/ה למטרות מיניות ועוד המון דברים.

אולי המקרה הכי מוכר לכולנו מהארץ הוא זה של הנער אופיר רחום ז"ל אשר בשנת 2001 הכיר את המחבלת אמנה מונא דרך תוכנת המסרים ICQ. הם דיברו במשך מספר שבועות, והיא שכנעה אותו לפגוש אותה, כאשר במהלך פגישה זו פיתתה אותו להגיע לפאתי רמאללה, שם נרצח ביריות.

אז, בשנת 2001 המונח פשע סייבר לא היה נפוץ דיו, אך אין כל ספק שמדובר בפשע סייבר לכל דבר.

אז נכון, לא כל מקרה של פשיעת סייבר מגיע לרמות מחרידות כמו במקרה של אופיר נחום ז״ל, אבל מי מאתנו, כהורה, היה רוצה ״למתוח״ את הקו שבו ילדו נמצא בסכנה כלשהיא? האם לילדיכם יש גישה לפרטי האשראי שלכם? חשבו היטב – אם השתמשתם באותו מחשב לביצוע רכישות מקוונות, ייתכן והפרטים נשמרו על גבי המחשב או הדפדפן, ואם כן – זו נקודת תורפה אפשרית שאנשים חסרי מצפון יוכלו לנצל כדי לסחוט את ילדיכם, אבל היא רק אחת.

לשמחתנו הרבה, אבטחת המידע התקדמה שנות אור מאז 2001 וכיום, לרשותם של הורים החפצים בכך יש אינספור פתרונות אפשריים לשמירה על הילדים – החל בתוכנות שמאחסנות מידע בצורה מאובטחת ולא מאפשרות אליו גישה ללא סיסמא, דרך תוכנות לניטור הרשת הביתית והגבלת הגישה לאתרים או אפליקציות מסוימות ללא הרשאה וכלה בפתרונות יסודיים הרבה יותר כמו גישה מאובטחת לרשת אינטרנט, כזו שלא מאפשרת לילדים לגלוש לאתרים שלא אושרו מראש על ידיכם או על ידי המערכת של ספק האינטרנט שלכם.

אז כן, אולי אתם סומכים על ילדיכם בעיניים עצומות רוב הזמן, אבל כשיש כל כך הרבה סכנות ברחבי האינטרנט, למה לא לאבטח את ילדיכם מראש במקום להצטער מאוחר יותר?

תמונה: cc Balazs Koren