את הדור השלישי של וואן פלוס (OnePlus) אפשר לסכם במילה אחת: התבגרות. כבר לא מדובר יותר בילד השונה, המוזר של הכיתה. בכלל, נקודת ההתייחסות אליו כבר שונה לחלוטין: הוא לא היחיד שמציע מסך גדול ועיצוב מתכתי במחיר סביר, ולמעשה המחיר כבר לא משחק תפקיד מרכזי. אז מה בכל זאת OnePlus 3 מביא לשולחן שגורם לו לבלוט מהשאר, אם בכלל?
מבט מסביב
כשדיברנו על התבגרות, התכוונו בין השאר גם למראה החיצוני של OnePlus 3. אין יותר שימוש בפלסטיק, אין כיסויים מיוחדים הניתנים להחלפה. ב-OnePlus 3 העיצוב הוא מתכתי במלוא ההיקף. כך שבדומה להרבה מאוד מכשירים אחרים כיום, הוא בעל מראה סולידי ומוכר למדי בגוף מתכתי אחוד. קשה לומר אפילו את מי הוא מזכיר יותר או פחות, אבל כל הסממנים המוכרים אצל מתחריו קיימים גם כאן.
העיצוב של OnePlus 3 גורר תחושות חיוביות, במיוחד עבור אלו שמגיעים אליו מ-OnePlus 2. הגימור הוא ברמה גבוהה למדי, עם עובי של 7.35 מ”מ הוא דקיק ואלגנטי הרבה יותר, הגב קמור במעט לצדדים עם מסגרת חדה ונאה, ובליטת המצלמה עדינה ומאוד מוסיפה למראה המכשיר.
עם זאת, הפריע לנו שיציאת האוזניות ב-OnePlus 3 עברה מטה, מעט פחות נוח לטעמנו לחיבור אוזניות. זה גם האזור זה בהם ממוקמים חיבור ה-USB-C וגריל הרמקול. הבדל נוסף הוא שכפתור השליטה בעוצמת השמע עבר לדופן שמאל. גם במקרה הזה פחות היה לנו נוח שכן לרוב הבוהן היא זו שמשמשת אותנו להגיע לכפתור הכיבוי ובאותו אזור לכפתור עוצמת השמע. אולי זה נשמע קטנוני, אבל כשמתחילים לחפש עם האצבע את הכפתור או שצריך את היד השנייה רק כדי לשלוט בשמע, יש הרגשה של הצקה מיותרת.
מעט מעל כפתור עוצמת השמע, נמצא כפתור הפרופילים איתו ניתן לעבור למצב שקט או למצב עדיפות – מצב בו ניתן לקבל התראות וצלצולים רק מאנשי קשר מועדפים. ההחלקה היא כלפי מעלה להשתקה ואם התלוננו על הכיוון בסקירה של הדגם הקודם, הבנו מאוחר יותר כי הכיוון מעלה נועד כדי שבטעות לא ישונה המצב ללא לצורך. על כל פנים, זה כפתור נוח למדי לביצוע השתקה מהירה כשצריך.
בחלק הקדמי, המסך זכה לגימור עם זכוכית קמורה לצדדים (2.5D) בשילוב עם Gorilla Glass 4 החזקה, הממשיכה היטב את הקו העיצובי ומאוד מוסיפה למראה הכללי. המסך נותר בגודל 5.5 אינץ’. גודל ממוצע כיום למכשירים המגיעים מסין, משום מה. אנחנו דווקא חושבים שגודל מסך של 5.2 אינץ’ מאפשר בקלות רבה רבה יותר להגיע לכל חלק במסך ביד אחת. אבל זה מה שאנחנו חושבים.
אם כבר במסך עסקינן, נציין כי הרזולוציה לא השתנתה, כלומר 1920×1080 פיקסלים, לא שאנחנו מבקשים יותר. כן ראינו הבדלים בעיקר בצבעים העשירים יותר, זאת בזכות השימוש בפאנל AMOLED במקום LCD בו נעשה שימוש בדור הקודם, כך שבסך הכל אנחנו מרוצים מהמסך.
ממש מתחת למסך נמצאים כפתורי המגע. וואן פלוס השכילה להחליף את כפתור הבית ב-OnePlus 3, זה שנמצא במרכז ומשמש גם כחיישן טביעות האצבע, לפתרון יותר מודרני ומהיר יותר. לא עוד תקיעות חוזרות ונשנות, חוסר זיהוי של לחיצה או מגע חוזר כדי לפתוח את המכשיר מנעילה. הפעם זה עובד חלק. משני צידי כפתור הבית יש עוד שני כפתורי מגע, האחד לחזרה והשני למעבר בין יישומים פתוחים. ניתן לשנות ולהתאים בהגדרות המערכת את שני הכפתורים הללו.
לא חיפשנו ביצועים
קשה לומר כי מה שעניין אותנו ב-OnePlus 3 הם הביצועים. כן הוא רץ על מעבד Snapdragon 820 של קוואלקום (Qualcomm) המחולק לשני אשכולות במהירות 2.14/1.6 ג’יגה-הרץ, יחד עם שבב גרפי Adreno 530. אבל גם הדור הקודם עבד ועובד נהדר עם Snapdragon 810. השינוי המשמעותי בדגם זה הוא דווקא בזיכרון העבודה: 6 ג’יגה-בייט, וזה הרבה.
עכשיו נשאלת השאלה, מה עושים עם זיכרון כה רב? ויש עוד שאלה בעצם – האם זה בכלל משפיע על הביצועים? אפשר להתווכח על כך רבות, במיוחד לאחר שהתברר כי וואן פלוס חסמה את כמות הזיכרון המנוצלת בפועל והתחרטה לאחר הרעש התקשורתי. אז בשורה התחתונה: כן, זה עוזר, אבל כמעט ולא הרגשנו בהבדל . למעשה, זה מאוד תלוי גם איזה סוג משתמשים אתם – האם אתם פותחים אפליקציות רבות במקביל או עובדים לרוב על אפליקציה אחת? כנראה שהרוב מייצג את האפשרות האחרונה ולכן זה לא ממש ישפיע כמות כזו של זיכרון.
בנוסף, כעת יש רק מודל אחד של OnePlus 3 שמציע זיכרון אחסון פנימי בנפח של 64 גי’גה-בייט. אין אפשרויות נוספות וגם אין אפשרות הרחבה. זו גם כמות זיכרון נאה שאמורה לספק את רוב המשתמשים, כך שאם אתם לא צרכנים כבדים, המקום בהחלט יספיק לכם.
אז מה המבחנים אומרים? באפליקציית AnTuTu 6 קיבלנו את הציון הגבוה ביותר עד כה למכשיר השנה עם 140,597 נקודות. יותר מאשר Xiaomi Mi 5 בעל שבב זהה שקיבל 116,022 נקודות או Galaxy S7 עם שבב ה-Exynos שקיבל 128,381 נקודות. מרשים בהחלט ואת זה אפשר לזקוף לעבודה שהוא המכשיר בעל הזיכרון הגדול מבין אלה שהשווינו.
ממשק רגיל, הכי רגיל
וואן פלוס התהדרה בתחילת הדרך במערכת הפעלה של Cyanogen. אבל ב-OnePlus 3 ולמעשה כבר מקודמו, החברה פיתחה בעצמה את Oxygen OS. מערכת הפעלה שהיא למעשה גרסת אנדרואיד 6.0.1 המבוססת על גרסת הקוד הפתוח (AOSP). גם זה אם תרצו, קשור להתבגרות החברה.
מה שזה בעיקר אומר כי הממשק הוא הכי בסיסי שיש. זה של גוגל עם תוספות קטנות. אין כאן עיצוב משתמש יוצא דופן, אין אפליקציות נוספות שמכבידות על המכשיר ואין הפתעות או תוספות לא מצופות. זוהי הגרסה הבסיסית, ממש כמו של מכשירי Nexus (נקסוס). יש כאלה שיעדיפו זאת ויש כאלה שלא. אנחנו שייכים לקבוצה הראשונה – כמה שפחות יותר טוב.
התוספות של וואן פלוס שכן נמצאות כאן, קשורות להגדרות הכפתורים. בין אם זה כפתור להשתקה מהירה שבדופן שמאל או כפתורי המגע מתחת למסך, הכל כמעט ניתן להתאמה אישית. אפשר גם לבחור מה יקרה בלחיצה ארוכה על הכפתור או לחיצה כפולה, כך שיש מגוון רחב של אפשרויות והתאמה לכפתורים.
התאמות נוספות קשורות לצבע נורית ההתראות. לגביה ניתן לקבוע גם צבע מותאם להתראה מאפליקציה מסוימת. מלבד זאת, אפשר גם להגדיר שימוש במחוות מסך שונות, כמו הקשה כפולה לפתיחת המסך, נוח מאוד לדעתנו, וכן ציור אותיות לפתיחה של המצלמה, הפנס או נגן המוזיקה.
הבעיה הגדולה של וואן פלוס בתחום היא יציבות המערכת. פעם אחר פעם החברה משחררת עדכונים אשר גורמים לבעיות שונות ומשונות. משתמשי OnePlus 2 יודעים לספר על כפתורים שלא עבדו, על סוללה שנגמרת מהר ועוד. גם OnePlus 3 הנוכחי ידע בעיות באחד העדכונים האחרונים שהגיעו וזה עוד לפני שהזכרנו את OnePlus הראשון. אז הכלל במכשירי OnePlus הוא להישאר עם הגרסה היציבה ולא לעדכן עד שתתקבל תגובה מהקהילה. הגיוני? לא, אבל זו הפשרה אם מעוניינים לרכוש מכשיר של וואן פלוס לפחות כיום.
מצלמה
המצלמה הראשית של OnePlus 3 היא בגודל 16 מגה פיקסל עם חיישן IMX 298 מבית סוני (Sony). למצלמה הקדמית יש 8 מגה פיקסל. ניתן לצלם סרטוני וידאו באיכות של עד 4K ובהילוך איטי ב-120 פריימים לשנייה ויש גם מייצב תמונה אופטי (OIS) ותמיכה בצילום RAW. לפחות על הנייר מדובר בשיפור ניכר.
אפליקציית הצילום היא זו הקיימת במכשירי Nexus. כלומר היא בסיסית מאוד, בלי יכולות או אפקטים מיוחדים, אבל נוח מאוד להשתמש בה ולעבור בין מצבי הצילום השונים בהחלקה. יש לה גם מצב צילום ידני בו ניתן לקבוע משתנים כמו מהירות חשיפה, צמצם, ISO ועוד.
מבחינת איכות הצילום ב-OnePlus 3, אכן נראה שיפור. הצבעים טובים יותר, החדות מצוינת כאשר מצלמים בתנועה והמיקוד מהיר. בתאורה נמוכה גם כן ראינו שיפור, אולם כאן כבר היה קשה יותר להוציא תמונות טובות ונדרשנו לצלם את אותה התמונה שוב. חבל שאין פונקציה לצילום מהיר, כזו כמו הקיים אצל שאר היצרניות, אבל יש אפשרות לצייר את האות O על המסך כשהמכשיר כבוי לפתיחה מהירה של המצלמה, כך שזה מענה חלקי לבעיה.
מדובר בסך הכל במצלמה טובה שמספקת את המענה הנדרש, אולם בהשוואה למצלמות שבדקנו במכשירי דגל אחרים כמו LG G5 או Galaxy S7, יש הבדלים רבים, בעיקר בזיהוי אובייקטים, במיקוד ובאיכות הכללית של התמונה.
סוללה: פחות אבל יותר
הסוללה של OnePlus 3 קטנה בהשוואה לדור הקודם. הנפח שלה עומד על 3,000 מילי-אמפר/שעה לעומת 3,300 מילי-אמפר/שעה, מה שדרך אגב אחראי בין היתר לירידת משקל של 18 גרם ל-158 גרם. אם מדברים על ביצועים, היא מספקת לא פחות מאשר הדגם הקודם. כלומר בשימוש המעורב שלנו בו לרוב המכשיר מחובר ל-WiFi, שימוש קבוע ב-Bluetooth לדיבורית ושעון חכם ועוד, המכשיר הספיק לנו ליום וחצי של שימוש.
במבחן של אפליקציית PCmark, הבוחנת את סוללת המכשיר על ידי הפעלת פונקציות שונות, גרפיקה בתלת מימד ועוד בזמן שהמסך פועל, קיבלנו 9 שעות ו-35 דקות. זה לערך שעה יותר שימוש מאשר הדור הקודם ובאופן כללי OnePlus 3 נמצאת במקום טוב בטבלה. נתונים אלה מעידים כי אכן יש שיפור למרות הקטנת נפח הסוללה. בשימוש היומיומי שלנו, הצלחנו להחזיק בקלות יום וחצי של עבודה לא אינטנסיבית במיוחד. בימים עמוסים הגענו לסוף היום עם צורך להטעין את הסוללה שוב.
אבל החידוש המשמעותי ביותר בדור החדש היא לא הסוללה, אלא המטען, או לייתר דיוק – טכנולוגיית הטעינה. OnePlus 3 עדיין לא תומך בטעינה אלחוטית, אבל החברה הציגה את טכנולוגיית Dash Charge המבטיחה טעינה מהירה אף יותר משאר הטכנולוגיות הקיימות בחוץ, זאת בחיבור USB-C ההפיך שאומץ על ידי עוד בדור הקודם.
בבדיקה שלנו הטעינה ב-OnePlus 3 אכן הייתה מהירה, אך לא האמנו עד שבדקנו עם שעון עצר. בתוך כ-15 דקות, הצלחנו להטעין את המכשיר ב-30% סוללה, ובתוך 30 דקות כבר נטען המכשיר ב-70%. סיום טעינה מלאה לקח כ-60 דקות. מדובר בזמנים מרשימים לכל הדעות ואם תשאלו אותנו, מדובר באחת התכונות המרכזיות והטובות ביותר ב-OnePlus 3.
גזר הדין
אז כן. OnePlus 3 מצליח לכפר על הכישלונות של קודמיו ולהישאר אטרקטיבי גם בדור השלישי. יש בו את כל מה שצריכים בטלפון – עיצוב, ביצועים, זיכרון עבודה עצום, ממשק ומצלמה טובה. OnePlus השכילה לתקן את רוב הבעיות שהיו בדגם הקודם, להשתמש ברכיבים טובים יותר כמו חיישן טביעות האצבע המהיר, לעבור למסך AMOLED ולהוסיף שבב NFC. חבל כי אין עדיין אפשרות להרחיב את הזיכרון.
מחירו נותר אטרקטיבי גם כן. 399 דולר שהם כ-1,500 שקל לפני מיסים. הוא נמכר ישירות באתר החברה או באתרים מעבר לים במחיר מעט גבוה יותר או 2,499 שקל דרך היבואן סי דאטה עם אחריות לשנה.
כיום, בהשוואה של מחיר אל מול תועלת, OnePlus 3 מצליח להתעלות על כל המתחרים. נכון, הוא לא מציע מאפיינים מיוחדים במיוחד, יכולות מעבר לסטנדרט או עיצוב יוצא דופן, אבל הוא נותן חבילה טובה ומכשיר איכותי לא פחות. רק שלא ידפקו אותו עם עדכון תוכנה כושל.
בתור אחד שהיה לו אייפון 6S וגלקסי S7 שהלך טוטאלוס, חייב לציין שאני ממש אבל ממש נהנה מהמכשיר. רכשתי אותו בעיקר בגלל המחיר אחרי שנהרס לי הגלקסי, אבל אני נהנה ממנו אפילו יותר מהגלקסי. המערכת הפעלה הכמעט נקייה עם התוספות הקטנות מאוד כיפית, כפתור הבית (שהוא לא כפתור פיזי) מאוד מהנה לשימוש והמכשיר פשוט טס. מקווה שהביצועים לא ידעכו במשך.
יש לו חריץ לכרטיס זיכרון?
שאלה בגלל שאתם לא כל כך בקיאים בעדכוני תוכנה של OxygenOS:
עם איזו גרסה סקרתם את המכשיר?
OxygenOS 3.2.6 זו הגרסה הרשמית וסופית הייציבה ביותר שOnePlus שחררו. פתרה את כל הבעיות שהיו מרגע ההשקה באופן כמעט סופי.
אני מניח שסקרתם אותו על OxygenOS 3.2.4 ומטה. O-OS 3.2.4 הוא גם עדכון משמעותי מבחינת שיפורים ותיקונים כך שאם לא התקנתם את העדכון הזה, הייתי ממליץ לעשות סקירה מעודכנת :), כי גם המצלמה שופרה במיוחד עם בוא גרסת 3.2.6 לא מזמן, אני רואה שהסקירה מציגה אותו כמכשיר במעט נחות (במיוחד במצלמה…), אבל ההפך הוא הנכון, הוא בדיוק כמו כל מכשיר דגל מצויין אחר כזה או אחר כמו הגלקסי S7, בפחות כסף.
ותתקנו את “יש לו בעל מראה” ל”הוא בעל מראה” ; את “זה גם האזור זה בהם ממוקמים” ל”באזור זה ממוקמים גם”; מ”AOSAP” ל”AOSP”.
חוץ מזה אהבתי את הסקירה, רק הערות/הארות קטנות:
מי שלא נוהג להתעניין בטלפונים הרבה לעומק כנראה לא יודע מה זה Antutu ובתכלס זו החרטה הכי גדולה שהמציאו, כי לכל מי שיש את אותו המעבד, מקבל פחות או יותר את אותו הציון, אבל לא כולם מהירים באותה המידה :)
הפסקה הזו לא מצאה חן בעיני:
“הבעיה הגדולה של וואן פלוס בתחום היא יציבות המערכת. פעם אחר פעם החברה משחררת עדכונים אשר גורמים לבעיות שונות ומשונות. משתמשי OnePlus 2 יודעים לספר על כפתורים שלא עבדו, על סוללה שנגמרת מהר ועוד. גם OnePlus 3 הנוכחי ידע בעיות באחד העדכונים האחרונים שהגיעו וזה עוד לפני שהזכרנו את OnePlus הראשון. אז הכלל במכשירי OnePlus הוא להישאר עם הגרסה היציבה ולא לעדכן עד שתתקבל תגובה מהקהילה. הגיוני? לא, אבל זו הפשרה אם מעוניינים לרכוש מכשיר של וואן פלוס לפחות כיום.”
התוכנה השתנתה שמיים וארץ מבחינת ייציבות ומהירות התוכנה משנה שעברה, בכל הסקירות משבחים אותו על כך שהוא ממש מהיר ברמה של נקסוס. ושוב, השנה זה אחרת במקרה של הOnePlus 3, הם עובדים לטובת התוכנה השנה. אז ככל שתעדכנו אותו לגרסה הכי מתקדמת, כך הוא ישתפר יותר ויותר :)
נ.ב, אם בנושא הממשק/תוכנה עסיקנן, אז למה שלא תרחיבו גם לגבי כך ש1+ כעת מאחדים את המפתחים של OxygenOS (הגרסה הגלובלית) ו HydrogenOS (הגרסה הסינית שמותאמת לסינים בעיצוב שונה), כולל את הממשקים. הם לקחו חלק מהעיצוב והפיצרים שהיו בHydrogen ושילבו אותם עם Oxygen. ראו ערך ביוטיוב: OxygenOS 3.5. בינתיים זה עדיין בגרסת קהילה(=בטא) ובקרוב ייצא העדכון הרשמי :)
כל זאת נעשה למען הגברת קצב ותדירות עדכוני התוכנה וגם למען ייעול התוכנה באופן הטוב ביותר :)
וואו צודק בכל מילה ומילה.
הגרסה לא ממש רלוונטית והסקירה נכתבה לפני המהדורה הקהילתית. אין גם טעם להרחיב על כך מבחינת הרוכש הפוטנציאלי כי עדכונים צריכים לעבוד נקודה. בלי להוריד ולהתקין ידנית, בלי לבדוק מה אומרים ברשת לפני כן ובלי לחשוש, כפי שנדרש מהמשתמשים פעם אחר פעם בכל העדכונים של החברה הזו. אם זה ישתנה בעתיד, נכתוב על זה בסקירה הבאה.
Meizu mi5? בטוחים?