לאחר השקה של 11 מכשירים בתקופה של חמש שנים, וואן פלוס (OnePlus) היא כבר מזמן לא אותה יצרנית צעירה שניסתה לחתוך כמה שיותר במחיר של מכשירי הדגל. מדי שנה מכשירי החברה זוכים לשיפור במפרט הטכני ובאיכות הבניה, ועדיין המחיר נחשב עד לשנה האחרונה לאטרקציה העיקרית. עם זאת, המחירים החלו לעלות בהדרגה, וזה מגיע לשיאו עם הטלפון החדש שלה OnePlus 7 Pro, שהוא היקר ביותר שוואן פלוס השיקה עד כה.
שונה ובכל זאת מוכר
השנה זכה OnePlus 7 Pro לרענון בהיבט העיצוב. היצרנית אימצה גם היא עיצוב זכוכית אחוד העוטף את המסך והגב עם קימורים של שולי מסך הגולשים לצדדים. המסך עם קורא טביעת האצבע תחתיו מתנשא לגודל של 6.67 אינץ’, נתון ההופך את הטלפון הנוכחי לגובה והכבד ביותר שייצרה עם 162 מ”מ לגובה ובמשקל של 209 גרם.
המסך נפרס מקצה-לקצה וגם ללא חרירים בתצוגה. אפילו השול העליון דק ביותר, עד כדי שלא האמנו שוואן פלוס הצליחה לדחוס בו את רמקול האפרכסת. כדי לפנות מקום למסך, המצלמה הקדמית כעת נשלפת מגוף המכשיר באמצעות מנגנון מכני שקט ובאופן אוטומטי כשהיא נמצאת בשימוש בעת צילום תמונות ‘סלפי’ או לצורך זיהוי פנים כדי לפתוח את המכשיר מנעילה.
השול התחתון צומצם גם הוא וכל אלה ביחד עם הקימור בקצוות המסך מקנים למסך תחושה שהוא נטול קצוות לחלוטין במראה מודרני, נקי ויוקרתי. זהו המכשיר היפה ביותר שוואן פלוס ייצרה עד כה.
מיקום הכפתורים נותר ללא שינוי: כפתור ההפעלה בצד ימין שמעליו כפתור הזזה לשינוי מצב השמע, ובצד שמאל כפתורי עוצמת השמע. מאחור יש מערך מצלמות משולש, עליו נרחיב בהמשך. צבע המכשיר שהגיע לבדיקה היה ‘אפור מראה’ המקנה למכשיר מראה מרהיב אך גם מהווה מגנט לטביעות אצבע שומניות.
מה חשבנו על OnePlus 7 הרגיל? >> בביקורת המלאה
המסך הטוב ביותר
נתחיל מהסוף ונכתוב שהמסך של הטלפון החדש הוא לדעתנו המסך הטוב ביותר שהשתמשנו עד כה. הוא מציע יחס היבט של 19.5:9 והוא מבוסס על פאנל Fluid AMOLED באבחנה של 1440×3120 פיקסלים עם עומק צבע העומד בתקן HDR10, וזהו המכשיר הראשון של החברה עם מסך באבחנה גבוהה מ-1080p.
עומק הצבע והניגודיות מצויינים. הוא גם מספק בהירות מרבית של 800 ניט כך שאין בעיה להשתמש בו בחוץ גם ביום שטוף שמש. למעשה, מדובר באחד הפאנלים האיכותיים שבהחלט משתווה לשזה שבשימוש ה-Galaxy S10 של סמסונג (Samsung), והחברה מציעה יכולת התאמה אישית נרחבת יותר כמו להגדיר את נקודת הלובן של המסך לצד אפשרויות כיוונון נוספות.
אם לא די בכך, הפאנל תומך גם בקצב רענון מהיר של 90 הרץ. קצב רענון גבוה הוא דבר שראינו עד כה במכשירים ייעודים לגיימרים, אך בוואן פלוס מנגישים את האפשרות הזו ומטמיעים אותה בטלפון שמיועד לכולם. השימוש בקצב רענון מחמיא במיוחד למשחקים תומכים – וכרגע יש רק מעט כאלה. אלו שכן תומכים בקצב רענון גבוה, כמו משחק המרוצים Gear Club או משחק ה-MOBA הפופולרי Vainglory, מגיבים ונראים נהדר.
אך קצב הרענון הגבוה של הפאנל לא בא לידי ביטוי רק במשחקים. ניתןם להרגיש אותו גם בשימוש יומיומי בטלפון כשכל לחיצה מובילה לתגובה מיידית בלי רגע של השהיה, ואנימציות המעבר או תנועת הגלילה מוצגות באופן חלק במיוחד ללא קפיצות.
בהחלט מדובר בחלק האהוב עלינו ב-OnePlus 7 Pro ואולי השינוי המהותי ביותר שהעניקה וואן פלוס לחוויית המשתמש היומיומית בהשוואה למכשירי דגל מתחרים. כאשר חוזרים להשתמש במכשירים עם פאנל 60 הרץ מרגישים כי הם אינם מגיבים באותה מהירות, כאילו הם נמצאים דור אחד אחורה.
כפי שמוזכר לעיל, חיישן טביעת אצבע אופטי מוטמע מתחת למסך. הוא מציע שטח גדול ב-40% כמעט לעומת הדור הקודם, והוא מגיב במהירות וטוב יותר מרוב המתחרים. כאשר אוחזים בטלפון ניתן להגיע אל החיישן עם הבוהן, אך מיקומו מעט נמוך מהאזור בו הבוהן תנחת בעת לחיצה על המסך. אנו מצאנו כי החיישן מהימן דיו ואין צורך להשתמש ביכולות אחרות לפתיחת הנעילה כמו יכולת זיהוי הפנים, זו גם פחות מאובטחת וגם מאלצת את המצלמה הקדמית להיפתח בכל פעם, וזה לא ממש מומלץ.
מפלצת ביצועים
בכל הנוגע לחומרה אין צורך לחשוב פעמיים כאשר רוכשים מכשיר של וואן פלוס, וגם OnePlus 7 Pro מצויד בחומרה רבת עוצמה ומחמיאה. המערכת על שבב היא Snapdragon 855 של קוואלקום (Qualcomm) המשלבת 8 ליבות מבוססות ליבת Kryo 485 בתצורת 1+3+4 בתדר 2.84, 2.42 ו-1.80 גיגה-הרץ, בהתאמה. זאת לצד זיכרון עבודה בנפח 6, 8 או 12 גיגה-בייט.
הדגם הבסיסי מגיע עם נפח אחסון של 128 גיגה-בייט, ובתצורות הגבוהות היא קופצת ל-256 גיגה-בייט. בוואן פלוס ציידו את המכשיר בזיכרון אחסון מסוג UFS 3.0 שהוא המהיר בשוק, אבל אי אפשר להרחיבו כמו תמיד, וחבל.
ומה אומרים מבחני הביצועים? במבחן של Geekbench השיג ה-OnePlus 7 Pro במבחן הליבה היחידה תוצאה של 3,453 ו-10,571 נקודות במבחן ריבוי הליבות ובמבחן של AnTuTu תוצאה של 365,175 נקודות – כמעט 70 אלף נקודות יותר מהדור הקודם.
לאלו המעוניינים לסחוט עוד קצת מהחומרה של המכשיר, היצרנית ציידה את OnePlus 7 Pro בשני מצבי משחק ייעודים. האגרסיבי מבין השניים Fnatic Mode קרוי על שם קבוצת ה-eSport לה החברה מעניקה חסות – לא רק שהוא כופה על המעבדים לרוץ בתדר הגבוה ביותר, הוא גם מונע מיישומים אחרים לגזול מעוצמת העיבוד ומכבה הסחות דעת כמו התראות או אפילו שיחות נכנסות. הקירור הנוזלי המצוי במכשיר מנע ממנו במשחקים ממושכים או בבדיקת מבחני הביצועים שהרצנו.
מבחינת שמע OnePlus 7 Pro אומנם נטול כניסת אוזניות בתצורת 3.5 מ”מ, אך כן תומך בתקן Dolby Atmos באמצעות זוג רמקולים המצליחים להפיק שמע עם פרופיל סטריאופוני בעוצמה מרשימה למדי.
שיפור נוסף בחומרה של ה-OnePlus 7 Pro הוא השימוש בסוללה בקיבולת של 4,000 מילי-אמפר/שעה. למרבה ההפתעה, נפח הסוללה, למרות שהוא גדול בכ-10% בהשוואה לסוללה של OnePlus 6T, לא האריך באופן משמעותי את חיי הסוללה של המכשיר, שכן זה החזיק לנו כיום וחצי של שימוש ומתוכם כ-5 שעות מסך פעילות. במבחן הסוללה של PCMark המבצע משימות שונות בזמן שהמסך פועל באופן רציף בבהירות מכוונת על 60% עוצמה, השיגה הסוללה קצת יותר מ-8 שעות של זמן שימוש.
בניגוד למכשירים מתחרים שמציעים באותו הנפח זמן מסך כמעט כפול נראה כי המסך הגדול בעל הפאנל המהיר הוא הבזבזן העיקרי של הסוללה, כך שניתן לשער כי אפשר להאריך את חיי הסוללה באמצעות כיבוי מצב הפעולה הקבוע ב-90 הרץ, אך במחיר של אובדן אחת מן התכונות המרכזיות המרשימות ביותר של המכשיר.
מטען ה-WrapCharge שהוא ממשיכו של ה-DashCharge, כלול בערכה ושימושי כתמיד. גם הפעם הוא מחולל פלאים כשהוא מצליח להטעין50% מנפח הסוללה תוך עשרים דקות בלבד, וזה כמעט, אך רק כמעט, מפצה על העובדה שהמכשיר אינו תומך בטעינה אלחוטית.
הפתעה נעימה נוספת הגיע דווקא מרכיב לא צפוי והוא מנוע הרטט של המכשיר, כשהיצרנית שילבה ב-OnePlus 7 Pro מנוע רטט עדין המאפשר להעניק משוב עדין על לחיצות או נגיעות במסך ומצד שני רטט עוצמתי דיו בעת קבלת התראות. זה מזכיר את המנוע Haptic Feedback שבשימוש מכשירי אפל (Apple) שגורם לנגיעות מסויימות במסך, כמו בקורא טביעת האצבע, להרגיש כמו לחיצה על כפתור פיזי.
מערכת הפעלה ספרטנית
מכשיר ה-OnePlus 7 Pro יוצא מן הקופסה כשהוא מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 9.0 (Pie), כשמעליה ממשק ה-Oxygen OS של החברה, שהוא ממשק המשתמש הקרוב ביותר לגרסת האנדרואיד הנקייה.
בוואן פלוס השכילו שלא להעמיס את המכשיר באפליקציות מובנות מיותרות, אך משום מה מסך הבית הימני ביותר הוא עדיין ה-‘מדף’ אשר יכול לאחסן בתוכו קיצורי דרך לאפליקציות, אנשי מועדפים, ווידג’טים לכתיבה של תזכורות או שמירת המיקום בו הרכב חונה.
לחובבי ההתאמה האישית ל-OxygenOS יש הרבה מה להציע וזו אחת היתרונות של הממשק. בין היתר מציעה וואן פלוס שינוי סגנון כפתורי הניווט לניווט במחוות, שינוי אופי הפעולה של כפתור ההפעלה כך שבלחיצה קצרה יזניק את Google Assistant ועד כיול מלא של המסך, תמיכה בערכות סמלים והיד עוד נטויה.
לצד זה מוצאים את האפשרויות המוכרות יותר כמו שימוש במחוות, מענה לשיחה בקירוב הטלפון לאוזן או קביעת מחוות להזנקת אפליקציות מסויימות, החלקה מטה להצגת סרגל ההתראות או טפיחה כפולה להדלקה וכיבוי של המסך, וכדומה.
וידאו: סקירה מלאה OnePlus 7 Pro
מערכת ההפעלה כוללת גם מצב מיטוב ביצועים בשם Ram Boost המשתמש בבינה מלאכותית על מנת ללמוד את אופי השימוש במכשיר ובאפליקציות. המטרה היא לספק למשתמש עבודה מהירה יותר על ידי ניצול הזיכרון להפעלה מהירה. עם זאת קשה לנו לומר שהרגשנו בשינוי בביצועים.
למרות ש-OxygenOS מבוססת על הגרסה העדכנית ביותר של אנדרואיד, בולטת בהעדרה מערכת ה-Digital Wellbeing המוטעמת באנדרואיד 9.0 של במכשירי Android One או Pixel של גוגל (Google) מדובר במערכת לניהול זמן המאפשרת לנטר ולהגביל את זמן השימוש במכשיר או באפליקציות מסוימות. במקום זאת בוואן פלוס הטמיעו פתרון משלהם בשם ‘מצב זן’, המאפשר לנעול את המכשיר ל-20 דקות בכל פעם בכדי “לנקות את הראש, להניח את הטלפון ולהנות מהחיים”.
מצלמה
השנה יישרה היצרנית קו עם המתחרות, כשמערך הצילום של OnePlus 7 Pro שודרג עם עדשה נוספת ועתה מדובר במערך הכולל עדשה ראשית בעלת חיישן ראשי באבחנה של 48 מגה-פיקסל, עדשת טלפוטו עם זום אופטי 3x באבחנה של 8 מגה-פיקסל ועדשה אולטרה-רחבה עם חיישן באבחנה של 16 מגה-פיקסל ומייצב תמונה אופטי. מפתח הצמצם הוא f/1.6 ו-f/2.4 לעדשה הראשית ועדשת הטלפוטו, בהתאמה, ומפתח צמצם של f/2.2 לעדשה הרחבה.
מערך הצילום המשולש הקנה למכשיר ציון של 111 נקודות במבדק של אתר DxOMark, מעט אחרי P30 Pro של וואווי (Huawei) ובהפרש של נקודה אחת בלבד מ-Galaxy S10 5G של סמסונג (Samsung). הציון הגבוה נטע בנו ציפיות גבוהות, שכן המכשירים של וואן פלוס מעולם לא צוידו במערך צילום מרשים מדי.
ולמרות שישנו שיפור מורגש מהדגם של השנה הקודמת, אין הרגשה כי OnePlus 7 Pro נמצא בחוד החנית של הצילום הסלולרי. אכן, תמונות שצולמו באור יום נראות נהדר על המסך הקטן, אך למרות חיישן 48 מגה-פיקסל נעדרות מן התמונות פרטים כמו השערות הבהירות על פרוות הכלב או העלים על צמרות העצים. הדבר מוביל לתמונות פושרות ונטולות מרקם.
בנוסף, אין יכולת של בינה מלאכותית ובצילום במצב אוטומטי המצלמה מתקשה לצלם בתאורה מעורבת: היא מבהירה יותר על המידה אזורים כהים כאשר שגם הפעלה של HDR לא סייעה להחזיר לצללים את כבודם האבוד. מעבר לכך מדובר ברוויית צבע טובה, עם צבעים נאמנים למקור שאינם מציגים גרסה מוגזמת של המציאות.
העדשה הרחבה בעלת זווית ראייה של 117 מעלות מאפשרת להפיק צילומים דרמטיים של מבנים או נופים ובאופן מפתיע בלי לגרום לעיוות של התמונה. עיבוד התמונה של OnePlus 7 Pro מתקן באופן מרשים את העיוותים שנוצרים בקצוות ומסיר את אפקט ‘עדשת עין הדג’ המאפיינת תמונות שכאלה. למרות שעדשת הטלפוטו מצוידת בחיישן של 8 מגה-פיקסל בלבד, היא מצליחה לשמור במידת מה על פרטים עדינים בתמונה.
כמו במכשירים אחרים המצוידים במערך זהה, שלל העדשות מציעות גמישות גבוהה שיתאימו לשלל מצבי צילום. שני העדכונים האחרון למכשיר אף השוו את פרופיל הצבע בין המצלמות השונות.
אך היכן שהמצלמה לוקה בחסר הוא דווקא בצילום הלילי, כשמכשירי ה-P30 של וואווי או ה-Pixel של גוגל (Google) מצליחים להפיק תמונות מרהיבות בלילה. התוצאות עם מכשיר ה-OnePlus 7 Pro מעורבות כשהמצלמה מתקשה לצלם בתנאי תאורה קשים.
כפי שציינו, אלגוריתם ה-HDR אינו חזק דיו לצילום בתנאי תאורה מעורבים והדבר נכון אפילו יותר כאשר מדובר בחדר חשוך יחסית. מצאנו כי OnePlus 7 Pro התקשה להפיק תמונות ראויות בבילוי בבר כאשר התאורה מן המסכים שהיו במקום הקשו על המצלמה לקבוע את עוצמת החשיפה הראויה, כאשר גם צילום עם HDR דרש מספר רב של צילומים עד קבלת התוצאה הרצוייה.
הדבר משתפר במצב ‘צילום לילה’ הייעודי בו יש להחזיק את הטלפון באופן יציב למספר שניות כדי לאפשר ליותר אור להיכנס. מצב זה אומנם מפיק תמונות בהירות גם כמעט בחושך מוחלט אך אלה סובלות מאובדן של פרטים בעקבות שימוש במנגנון החלקה אגרסיבי מדי שמקנה לתמונות מראה לא טבעי. אין ספק שלחברה ישנה עדיין עבודה אם היא רוצה להיות בשורה אחת עם שאר היצרניות המובילות.
מצלמת הסלפי הנשלפת בעלת חיישן באבחנה של 16 מגה-פיקסל ומפתח צמצם של f/2.0, היא מוצלחת למדי במיוחד שמצליחה להפיק תמונות נאות גם בתנאי תאורה לוקים. יש גם מצב יופי מובנה אך הוא אינו אגרסיבי יתר על המידה, זאת בתנאי שמשתמשים במצב הדיוקן.
מנגנון המצלמה הקדמית שקט והרעש של המנגנון לא נשמע בצילומי ווידאו, בנוסף על פי החברה מנגנון המצלמה יחזיק מעמד 300 אלף פעולות של פתיחה וסגירה – כלומר 164 הפעלות בכל יום במשך 5 שנים. בנוסף נטען כי היא עמידה בלחץ של 22 קילו-גרם. אמנם לא ניסינו לבדוק את עמידותה, אבל מה שכן בדקנו וראינו כיצד המצלמה נסגרת כאשר היא מזהה נפילת המכשיר מגובה וזה אפילו עובד.
מערך המצלמות בהחלט מצליח להפיק תמונות ראויות לשיתוף, אך לרוב תדרש יותר מתמונה אחת כדי להוציא מן המצלמות את המיטב.
השורה התחתונה
OnePlus 7 Pro הוא מכשיר מצוין, על זה אין שום ויכוח. הוא מצויד במיטב שיש להיצע עם חומרה חזקה במיוחד, ביצועים חלקים ואחד ממסכי ה-AMOLED הטובים ביותר בשוק עם פאנל מרהיב ותדר רענון של 90 הרץ וכל זאת בעטיפה של מכשיר מעוצב כהלכה. כל אלו בהחלט יכלו להפוך אותו למכשיר המוביל בשוק, למרות המצלמה הפושרת.
עם זאת, במחיר של החל מ-3,249 שקלים דרך היבואנית הרשמית סל-נאו, OnePlus 7 Pro במרחק נגיעה מהמחיר של מכשירי הדגל המתחרים. מה שאומר כי אם אתה מתמודד מולם, אתה צריך גם לספק את כל החבילה בלי פשרות כלל.
הוא מגיע עם אוזניות בקופסא?
לשם מה אוזניות?
רק חבל שאין הטענה אלחוטית, גם משהו שברגע שמתרגלים אליו קשה ללכת אחורה, בפרט שגם הסטנד ברכב וגם הסטנדים להטענה בבית תומכים בטכנולוגיה הנוחה והיעילה הזאת. לא מבין מדוע הטענה אלחוטית שנכנסה לחיינו כבר בגלקסי S6 של סמסונג לפני 4 שנים, עדיין לא נמצאת בכל מיני מכשירים “מובילים” כיום בשוק.
נ.ב.
חברת OnePlus פרצה לחיינו כחברה שהבטיחה לתת לנו מכשירי דגל במחירים נוחים, דבר שעשו רק בשני המכשירים הראשונים שלה, מאז הם כבר מגיעים למחירים שלא שונים בהרבה ממכשירי הדגל של סמסונג.
יש לי אותו וזה טלפון מאוד מאוד טוב ואיכותי ונוח הוא דווקא לא כזה גדול והמסך מקצה לקצה בלי מגרעת פשוט מושלם הדבר היחידי שהפריע זה ההטענה היא לא כזאת מהירה כמו שאומרים…