אולימפוס הכריזה לפני מספר חודשים על מצלמה קומפקטית חדשה ומסקרנת, ה-SZ-30MR. היא הציגה מפרט מרשים שכולל חיישן CMOS של 16 מגה פיקסל, עם תאורה אחורית, 2 מעבדי תמונה שמאפשרים לצלם בו זמנית שני פריימים שונים (פירוט בהמשך), ועדשת זום עם טווח מרשים של 25-600. לצד המפרט המעניין עומדת בחירה מעניינת עוד יותר – למצלמה אין מצבים ידניים. כל מצבי הצילום מוגבלים באפשרויות שלהם וככה יוצא שלמרבה הפלא, המצלמה האיכותית מגבילה את הצלם, אך האמנם? לקחנו את המצלמה לבדיקה של לא קצרה כדי לגלות.

עיצוב
וואו. המצלמה נראית מדהים. אמנם היא עשויה מפלסטיק, אך בעלת מראה מתכתי מבריק. היא מעט גדולה בהשוואה למתחרות שלה בקטגוריית המצלמות הקומפקטיות, אך המצלמה לא יכולה להיות מיניאטורית עם עדשת זום שמציעה הגדלה של פי 24, עם צד רחב ששווה ל-25 מ"מ וצד צר ששווה ל600 מ"מ. עם מגבלות הגודל שהתלוו לטווח עדשה מרשים שכזה, יש גם יתרונות – המצלמה לא מעוצבת כקוביית סבון. היא נראית כמו גרסה ממוזערת של מצלמת DSLR, עם גריפ יחסית גדול, ובליטה מעל העדשה שהיא היכן שהפלאש הקופץ ממוקם. ברגע שאוחזים במצלמה קשה שלא להרגיש שהיא עשויה מפלסטיק, אך מדובר גם ביתרון, כי היא על אף גודלה היא יחסית קלה (226 גרם). מלבד המתג אשר מקפיץ את הפלאש, כל הלחצנים של המצלמה נגישים כשמחזיקים את המצלמה ביד אחת, וקל מאוד להחזיק אותה בשל השילוב של גודלה, משקלה והגריפ הגדול.

את רוב קדמת המצלמה תופסת העדשה, שמעליה נמצא הפלאש הקופץ, כשבינה לבין הפלאש, משני צידי העדשה נמצאים מיקרופונים ללכידת סאונד סטריאו בעת צילום ווידאו. משמאל לעדשה ולפאש יש את נורת העזר לפוקוס, שבזכות הגריפ הנדיב המכסה חמישית מצד שמאל בקדמת המצלמה, היד לא מכסה אותו ומונעת מאלומת האור האדומה שלו לעזור לתפוס פוקוס. על הצינור של בית העדשה מצד ימין יש את הכפתור המכני המקפיץ את הפלאש. עשירית מהחלק העליון בקדמת המצלמה ובאחורי המצלמה, מכוסה בפלסטיק כסוף, אשר מבט מלמעלה מגלה לנו שרק רבע מצידו הימני מנוצל, כששם שוכנים כפתור המחשף, מנוף הזום, בורר המצבים וכפתור ההפעלה של המצלמה. ארבע חמישיות מגב המצלמה תופס מסך איכותי יחסית של 3 אינצ' שניתן לראות גם באור שמש חזק יחסית. לא מדובר במסך הכי טוב למצלמה קומפקטית, אך הוא מספק את הסחורה. מימינו יש כפתור הקלטת ווידאו, כפתור פלייבק, כפתור תפריט, בורר מצבים 4 כיווני משולב עם גלגלת (שמסתבר כטרנד בהרבה מצלמות היום) עם כפתור בחירה במרכזו, מתחתיו יש רק כפתור אחד מיוחד, שהוא כפתור העזרה, שכמעט בכל תפריט במצלמה ניתן ללחוץ עליו ולקבל הסבר אודות הפונקציה אשר המסך עוסק בו, כיאה למצלמה אוטומטית.

ביצועים
כפי שהזכרתי וחזרתי והדגשתי, המצלמה אוטומטית. המצלמה היא מתחרה למצלמות אחרות בקטגוריה שמתגאות במצבי צילום ASM (שליטה בצמצם, חשיפה, או מצב ידני מלא, שליטה בשניהם), רק שהיא לא מתגאה במצבים הידניים, היא מתגאה במצב ה-MR, או ההקלטה המרובה.

אך גם בלי מצבים ידניים אפשר לצלם תמונות מרשימות, ולרוב הצלמים המצב אפילו יותר טוב ככה. כשבאתי לקחת את המצלמה לבדיקה, שמעתי לקוחה שלוקחת מצלמת אולימפוס מתיקון מבקשת מנציג המכירות: "אתה יכול לשים לי את המצלמה על המצב ההכי פשוט? שאני רק אדליק ואצלם", וכמה שכואב לי להודות, זאת האמת. רוב האנשים לא מחפשים את השליטה בנטייה של קוצו של יוד, אלא מחפשים להדליק את המצלמה ולצלם את מסיבת הפורים של הילד. בזה זה מסתכם. המצלמה הזאת אמנם עם תכונות של מצלמה קומפקטית לחובב המתקדם, אך היא כנראה יותר מיועדת לצלם המזדמן שרוצה לקבל את התכונות הכי טובות גם בלי לדעת איך צמצם פועל ואיך הגודל שלו ישפיע על התמונה. כפי שכתבתי, לפעמים כל מה שצריכים, זה תותח אוטומטי.

ואכן המצלמה היא כמעין תותח אוטומטי. כשהעברתי את המצלמה למצב סופר מאקרו צילמתי את שעון היד שלי כאילו היה הביג-בן באופן שהוא מילא את הפריים, או איזה צעצוע סיני שפלט גיצים ויצר כמה תמונות מופלאות, הזווית האולטרה רחבה עזרה לי לתפוס את כל המצב גם בלי לקחת שני צעדים אחורה, והזום המאוד נדיב עזר לי לתפוס את הסצנה המרוחקת, ככה שעמדתי על שביל בשדות של קיבוץ גליל ים, והצלחתי למלא חלק גדול מהפריים עם מגדל המים של הרצליה ב'. מהתמונה המשפחתית עם סבא וסבתא שגרים בחיפה, בסלון ביתם כשבנוף המפרץ, לתמונת תקריב על אוניה אשר מביאה מטען.

קרא עוד:  סקירה: חודשיים עם OnePlus 7 - קטן יותר, מהנה לא פחות

     

אך כל התכונות הללו מתגמדות אל מול העובדה המצערת, שהמצלמה מגבילה את הצלם. בהיעדר כמעט כל האפשרויות הידניות, דברים שעלולים להראות טריוויאליים במצלמות של כמה מאות שקלים, הופכים להיות בלתי אפשריים ואף מכאיבים, בהתחשב בתכונות הנהדרות של המצלמה. נניח ורציתי לנצל את הסופר-מאקרו לצילום טבע מרהיב ב-FHD, אך ברגע שאלחץ על כפתור הקלטת הווידאו,  המצלמה תנסה למקד עוד פעם, וייתכן שהפוקוס הכה מדויק שהצלחת לתפוס אך לפני רגע, יעלם, ובהיעדר אפשרות מיקוד ידנית, או לא למקד בכלל, ייתכן ותתייאש טרם תצליח למקד עוד פעם על החרק או הפרח. כשנרצה לצלם ספורט, והמצבים האוטומטיים, או מצב הסצנה לא יספיק לנו, גם להעלות את הרגישות למקסימום עלולה שלא להספיק, ואם נרצה לצלם תמונה בתת חשיפה, נגלה שהמשימה קשה עד בלתי אפשרית. בכל מצלמה אחרת ברמת המחיר שלה, ואפילו הרבה ברמה נמוכה ממנה, המשימה הזאת אמורה להיות עניין מאוד פשוט – להעביר למצב ידני, או חצי ידני, ולקבוע את מהירות התריס, וזהו, סיימת. ההגבלה המלאכותית הזאת ברגע האמת מעצבנת, ועלולה לגרום לייאוש כזה למשתמשים במצלמה, שעלול לגרום להם לזנוח את הרעיון לצלם בכלל. מלבד פיצויי חשיפה, אפשר גם לקבוע את רגישות החיישן, ISO, ולו מספר תחנות: 100, 200, 400, 800, 1600, 3200.

     

פיצ'רים מיוחדים

כדי לקסום לצלמים מתחילים אשר אין להם במחשב בבית את תוכנות עריכת התמונות הכי מתקדמות, המצלמה כוללות בתוכה מספר פילטרים אומנותיים מובנים, אשר משפיעים על התמונה ברגע האמת ומאפשר תצוגה חיה של אפקטים כמו תשליל, או איור, או אפקט עדשת עין הדג. בנוסף יש למצלמה מצב של פנורמה רגילה (עקב לצד אגודל, או, תמונה לצד תמונה), Sweep Panorama וגם מצב של תפיסת תמונה תלת מימדית (באמצעות שינוי מזערי בזווית הצילום, לא באמצעות עוד עדשה). שני מצבי הפנורמה פועלים כמו שצריך (דוגמה לשתי השיטות) ואת מצב התלת מימד בדקנו אך לא באמת יכולנו לבחון – אין לנו דרך להציג את תוצאות המצלמה, אבל לא מדובר בפיצ'ר שלא ניתן להשיג באמצעות כל מצלמה עם שתי תמונות נפרדות.

את מצב התמונה המיוחדים אולימפוס חילקו לשני קטגוריות – מצבי סצינה, ופילטרים אומנותיים. מצבי הסצינה הם: פורטרייט, תמונת יופי, נוף, תאורת לילה ללא חצובה, לילה+פורטרייט, ספורט, בתוך מבנה, פורטרייט עצמי, זריחה, זיקוקים, אוכל, מסמכים, חוף ים ושלג, מצב בעל חיים – לכלב וחתול, שבו המצלמה מזהה את בעל החיים ולוקחת תמונה ברגע הזיהוי.

הפילטרים האומנותיים הם: פופ-ארט, מצלמת נקב, עין הדג, איור, פוקוס רך, פאנק, נצנצים וצבעי מים.

ה-MR בשם המצלמה במצבים האלה מאפשר לקיחת שתי תמונות, אחת ברזולוציה מלאה ואחת חתוכה (כביכול "עם יותר זום"), או לקחת שתי תמונות, אחת רגילה ואחת עם אחד הפילטרים הנ"ל. עם שני המעבדים הייתי מצפה בתור צלם מתקדם גם לאפשרות של תפיסת הרגע עם שתי אורכי חשיפה, כשחיישן אחד מפסיק לצלם אחרי כמה מאות שניות (הודות לרגישות יותר גבוהה) והחיישן השני מפסיק את החשיפה רק אחרי כמה שניות. אבל נדמה כי ה-MR משמש לגימיקים בשביל האמהות שמצלמות את הילד, ולא לצלם שמחפש עוד ביצועים.

צילום ווידאו
המצלמה אמנם מתגאה בעדשה שמתחילה ב-25 ונגמרת ב-600, ובבואי לצלם ציפיתי לתוצאות מרשימות ברזולוציית FHD  מרשימה – אך התבדיתי. אמנם התוצאות אכן מרשימות, המעבד הכפול של המצלמה מאפשר לקחת מספר תמונות סטילס ברזולוצייה מלאה (ללא פלאש) תוך כדי צילום הווידאו, מה שמאפשר גם "לתפס את הרגע" וגם לספק לו התחלה אמצע, סוף, ואפילו פס-קול, אבל גיליתי פרט מאכזב מאוד לגבי הווידאו – המצלמה לא מנצלת את כל החיישן – ובעצם מקזזת לנו כמה מ"מ, ונותנת לנו שדה ראייה צר יותר. הפרט הזה נותן לנו אמנם עוד כמה מ"מ בסוף העדשה, אבל היתרון הגדול, העדשה הרחבה, נאבד. מלבד זאת איכות הווידאו טובה, מלבד קצת בעיה של ציד פוקוס.

בווידאו אפשר לשלב גם את הפילטרים האומנותיים שהזכרתי, אמנם כאלה שינויים בווידאו זה דבר שרוב המשתמשים לא יודעים להשיג באמצעים ביתיים, אבל באותה נשימה, כדאי לציין שרוב המשתמשים לא מצלמים קטעי ווידאו אומנותיים. אפשרות הווידאו במצלמות קומפקטיות הוא יותר למטרות תיעוד, ואם אקלוט רגע שאני חייב לתעד, ובטעות הוא יתועד במצב האיור, אהיה מאוד מאוכזב כשאבדוק את הווידאו בבית.

קרא עוד:  סקירה: Roidmi NEX - מי צריך דייסון?

מחיר
המצלמה נמכרת בארץ סביב 1,500 ש"ח, לא זול במסגרת של מצלמה קומפקטית וכפי שתקראו בסיכום בהמשך, זה הכל שאלה של צורך.

סיכום
אינטואיטיביות זה לא מדע מדויק. אם תשאלו אדם שיש לו מצלמה דיגיטלית "מקצועית" וגם אייפון, מה אינטואיטיבי בכל אחד מהמכשירים, הוא ייתן לכם 2 תשובות שייתכן ומדייקות לחלוטין, אך גם שונות להפליא. האייפון פשוט, נגעת באפליקציה והיא פועלת, נמאס לך ואתה לוחץ על מקש הבית – אינטואיטיבי! והמצלמה הדיגיטלית – יש לכל מאפיין צילום גלגלת משלו, מקש משלו ותת תפריט משלו. הצלם יוכל להגדיר לכם חשיפה לכל סיטואציה תוך כמה שניות, עם הרבה קליקים ותקתוקים ובסוף גם יהיה רעש אופייני של תריס, ויהיה לו בשבילכם תמונה שחשופה בדיוק כמו שצריך (בקובץ דיגיטלי על גבי כרטיס הזיכרון של המצלמה כמובן). ניקח שני צלמים, מהסוג הזה, לאחד אנדרואיד ולאחד אייפון, וניתן להם להתווכח (ואני מכיר צלמים, הם עם ווכחן), ואחד יגיד שהאנדרואיד יותר אינטואיטיבית, יש מגירת אפליקציות ומסכי בית שהם ווידג'טים ותיקיות ואפליקציות נבחרות, האייפוניסט ינחר בבוז ויגיד שלא צריך כל כך הרבה מסכים ותתי מסכים, צריך רק את מסכי הבית ובכלל לא דיברנו על יכולות הצילום של כל טלפון. אינטואיטיביות זה אמנם לא מדע מדויק, אבל יש איזה אפיון ייחודי לכל מכשיר אשר עוזר לנו לדעת איזה מכשיר הוא אינטואיטיבי, ואיזה מכשיר הוא לא.

האולימפוס SZ30 משחק על שני מגרשים – ממשק אינטואיטיבי של לחץ וצלם, לאמא שרוצה לצלם את מסיבת הפורים בגן של הילדים – יחד עם מאפיינים של מצלמות קומפקטיות לחובבים, עם מפרט עשיר שאמור לאפשר לך לקבל את התוצאות שאתה בדיוק רוצה – והרי תפסת מרובה, לא תפסת דבר, שכן המפרט העשיר מרגיש כהתגרות בפני הצלם שחיפש מצלמה שתלווה את המצלמה ה"מקצועית" שלו, והמצלמה לא מאפשרת לך שליטה ידנית כלשהי – ובפני האמא שרוצה לצלם את מסיבת הפורים, המפרט העשיר עלול להיות מבלבל, והרי כדי לקבל את המפרט העשיר, צריך לשלם מחיר – ולשלם מחיר הוא לא ביטוי. המצלמה יקרה. הכי זול תמצאו את המצלמה ב-1500 שקל. זה יותר מידי. לאמא ולצלם המתקדם יש אלטרנטיבות זולות יותר ב-1000 שקל שיתנו לאמא ממשק פשוט של לחץ וצלם, ולצלם המתקדם יותר שליטה קצת יותר עמוקה במאפייני הצילום. השאלה היא האם לכל אחד מהם, ה-1000 שקל מצדיקים את הדברים שמייחדים את המצלמה הזאת משאר המצלמות, כמו המבנה הבאמת מאוד נוח, או העוד מעבד, או החיישן בעל התאורה האחורית, או קצב האש המרשים, או צילום תמונות סטילס ברזולוציה מלאה בזמן צילום ווידאו ב-1080P. היתרונות האלו צריכים להיבחן מול תפיסת האינטואיטיביות האינדיבידואלית של כל משתמש – ולכן אנחנו לא יכולים להמליץ על המצלמה באופן חד וחלק לכל המשתמשים. זאת מצלמה שמציעה הרבה, אבל כל משתמש צריך לבחון האם הוא צריך את כל הטוב שהיא מציעה. המצלמה היא תותח אוטומטי ולפעמים כדי לפגוע במטרה צריך רק אקדח ומחסנית, ולפעמים כדי לפגוע במטרה צריך רובה צלפים והרבה סבלנות וידע. המצלמה הזאת מנסה להיות בין לבין – היא מנסה להיות רובה סער – ולא לחלוטין מצליחה.

מפרט

מגה פיקסל: 16 מגה פיקסל
סוג חיישן: CMOS
גודל חיישן אופטי: 1/0.906 ס"מ (1/2.3 אינצ')
מעבד: TruePic III+
רזולוציה: 4608×3456
פורמטי תמונה נתמכים: JPG, EXIF
זום אופטי: 24 x
זום דיגיטלי: 4 x
אורך מוקדי: 4.5 – 108.0 מ"מ
מקביל לעדשת 35 מ"מ: 25 – 600 מ"מ
טווח צמצם: 3.0 – 6.9
זום משולב: 96 x
רגישות ISO: אוטומטי, 80, 100, 200, 400, 800, 1600, 3200
מהירות צמצם מצלמה: 1/4 – 1/1700 s
טווח פלאש (לרוחב): 0.1 – 9.3 מטר
טווח פלאש (למרחק): 0.4 – 4.0 מטר
צילום וידאו: Full HD
רזולוציה: 1920×1080
פורמטי וידאו נתמכים: MPEG4
הקלטת קול
כרטיס זיכרון תואם: SD, SDHC, SDXC, Eye-Fi
תצוגה LCD גודל 3.0 אינצ'
יציאות: HDMI, USB, PicBridge
משקל: 226 גרם

-פרסומת-
זהו הפרופיל האישי שלי, והוא יכול לשמש לי כבמה להלל את עצמי ולספר על עצמי סיפורי אלף לילה ולילה... אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו, לכן, אצטט את גדולי האומה:"יש איזה רועי אחירון מטומטם מעצבן באתר TGSPOT..." (אריק, טרול, פיקסלים על פורום, 2011)ובנימה רצינית, טכנולוג, כותב להנאתי, גם מצלם (לפעמים).