חלק מהספרים הישנים שכל כך אהבנו בילדותינו לא זכו למהדורה חדשה, והספרים המקוריים כבר מתפרקים, קרועים, רובם כבר נעלמו מן העולם. מה אפשר לעשות כשרוצים לקרוא ספר ישן שכבר התפוגג? ברוכים הבאים לעולם אוספי הספרות ההיסטוריים הדיגיטליים.
חיסכון בזמן
לא הרבה אנשים מודעים לכך, שכבר לא צריך ללכת לספרייה כדי להשאיל ספר ולקרוא בו. ספרים דיגיטליים הם המענה האולטימטיבי, ובעצם התשובה הישירה לכל מהפכת הדיגיטל שעוברת עלינו. קצת מצחיק לחשוב על פרויד למשל, אילו הוא רק היה יודע שבאמצעות הספרייה הלאומית ניתן לקרוא ראיונות אתו או ספרים שכתב דרך צג המחשב – מה הוא היה חושב? איך הוא היה מנתח את זה? אי אפשר אפילו להתחיל לנחש, כי השילוב של ספרים דיגיטליים עם ספרי היסטוריה זה שילוב מטורף, אבל זה כבר כאן. כל הספרים ההיסטוריים עלו בגרסה דיגיטלית מותאמת לתקופתנו, ולמעשה ניתן לומר שיותר קל לקרוא את רוב הספרים בגירסה הדיגיטלית שלהם, מאשר בתצורה המקורית.
העשרה וחינוך
ספרים דיגיטליים כוללים לעיתים קרובות אוספים של ספרי לימוד, שתלמידים בכל הגילאים נזקקים להם לצורך לימודיהם. מכיוון שאופן הלימוד מספרים דיגטליים הולם לחלוטין את הרגלי הלימוד של התלמידים כיום – למידה שקטה בחדר הפרטי באמצעות צג המחשב – לתלמידים יש גם גישה וגם רצון לקרוא אפילו יותר ממה שהם חייבים במסגרת הלימודים. בכלל, כשהגישה כל כך קלה למאגרי מידע, הרבה יותר קל לרכוש השכלה רחבה ומעניקה על מגוון גדול של נושאים.
תחושות של טיול בארץ ישראל של פעם
מה שכל כך כייפי, פשוט כיף טהור, זה לגלוש לספרים דיגיטלים בנושאים שדווקא רחוקים מאיתנו, ופשוט לגלוש לעולמות תוכן שמצד אחד כל כך קרובים אלינו, מצד שני אף פעם לא היינו חושבים לרכוש ספר ולקרוא עליהם. ספרים דיגיטליים היסטוריים רבים הם בתחומים של ארץ ישראל, גם בעניינים מדיניים ופוליטיים של פעם, אך גם ספרים שעוסקים בטיולים בארץ ישראל, כל מיני טיפים מלפני מאה שנה שלא יכולים בשום צורה להתאים לצורת חיינו כרגע, ולכן זה פשוט פאן טהור.
מסע בהיסטוריה
אבל בואו לא נשכח, שההיסטוריה לא מתחילה וגם לא נגמרת בארץ ישראל. העולם גדול, ההיסטוריה עשירה בגדולי רוח, אמנים, והספרים בהתאם מאפשרים לך לנסוע בזמן לכל תקופה שרק תחפוץ. אמנות מהתקופה הביזנאטית? רק תקליק והנה אתה שם.
מסע בזמן – פרויקט אמנותי
מסע בזמן של הספריה הלאומית מאגד כמה ספרי אוסף, שיש שיראו בהם את התפתחות העיצוב במדינת ישראל. הכל נראה כל כך תמים, שזה ממש מעלה חיוך על השפתיים. למשל – כרזות לפרסום של תוצרת הארץ, שאחת מהן מבשרת על שבוע הציפורן העברי, ובכרזה יש ציור, אפילו לא צילום.
הפטריוטיות מתבטאת בכל מילה כמעט. למשל בשבוע הספר יש כרזה, שמתארת את קורותיו של גד מגן, שהוא לא רק בלש ארצישראלי (כך במקור), אלא גם שעלילות הספר מתרחשות בארץ ישראל.
לכרזת גד מגן, הבלש הארץ ישראלי
הכרזות למכבייה נראות קצת יותר מתקדמות: יחד עם כרזות של תנועת “מכבי” בארץ ישראל, הן מציגות את לוח הזמנים של הפעילויות הספורטיביות: אתלטיקה, שחייה והתעמלות, כדורגל, כדורסל, טניס, כדור-מים ואגרוף. אנו רואים את כל הסממנים האולימפיים: לפיד ומרוץ לפיד, טקס פתיחה ואירועים המתקיימים במקומות שונים בארץ. בנוסף לכל אלו, מתקיימים מופעי ראווה של מחולות ומפגנים המוניים מסוגים שונים. אין מדובר רק בפעילות בענפי הספורט ותרבות הגוף. המכביות מתגלות כאן כאירועים חברתיים-לאומיים.
כתובות דיגטליות
זה נשמע קצת מוזר, אבל זה מרתק בטירוף, ואפילו מרגש למדי: כתובות עתיקות בנות 2500 שנה, שהיו שייכות לזוגות שאהבו, שצחקו, שהתחתנו, שהקימו משפחה, ובינתיים הכל נהרס והתפוגג סביבם, לאחר כל כך הרבה שנים לא נשאר כלום – למעט ההוכחה הכתובה של האהבה ששררה ביניהם. רוב הכתובות לא השתנו כמעט משחר ההיסטוריה ועד היום: באתר של הספרייה הלאומית ניתן למצוא שטר הנישואין שבפפירוסים הארמיים מימי ארתחשסתא מלך פרס, מן המאה החמישית לפני הספירה, דומה מאוד לשטרות כתובה מתקופות מאוחרות, ואף לכתובות של זמננו אנו.