כל חייל זוכר את "הלילה הראשון בלי אמא", הלילה הראשון של הטירונות. אני עדיין זוכר אותו לפרטי פרטים, הוא היה לפני קצת יותר מ-3 שנים. אי אפשר שלא. זכרונות זה דבר מעניין, איך חלפו השנים והזיכרון עדיין חי, הצבעים, הצלילים, הריחות. גם הלילה הראשון בבית אחרי שבוע של טירונות הוא זיכרון מיוחד. מזכיר את מה שהיה ואולי כבר לא יהיה. תום הילדות. ה-E6 הוא כמעט כמו אותו לילה ראשון בבית. רק יותר טוב.

 

נוקיה, סוף 2011
מה אפשר לכתוב על נוקיה בסקירת המכשיר העסקי ההכי מתקדם שלה שנמצא כיום בשוק שלא אמרו כבר קודם? "נוקיה נפלה רק כי היא לא ידעה מתי להתקדם… "  "נוקיה עשתה טעות איומה…". אלו הם דעות הגולשים הרבות שמבטאות את הטעויות של נוקיה בתחום: הם לא קראו את המפה נכון, הם לא השכילו לפתח מערכת הפעלה מבוססת מגע אינטואטיבית גם כשהמהנדסים שלה משכו לכיוון הזה, לא עמדו במירוץ השיווק, כשהם הצליחו ליצור באז הם זנחו אותו. אבל נדמה כי דווקא השיתוף פעולה עם מיקרוסופט יכול להביא למוצרים נפלאים.

ה-E6 הוכרז לפני כחצי שנה, ואי אפשר לדבר על מכשיר סימביאן בלי להזכיר את המתחרות. אי אפשר לכתוב ביקורת לשום מוצר בלי לכתוב על המוצרים המתחרים. אבל למה לנסות לכתוב עוד פעם, את מה שמישהו אחר אמר, ואמר כל כך טוב: "עד לגלקסי S הרבה טענו לתואר ה-"אייפון קילר", ואני מדבר על עשרות סמארטפונים המריצים שלל מערכות הפעלה, תמיד הושוו לאייפון הראשון, השני, השלישי ולא יצא לי לשמוע יותר מידי שהפעם, החברה הזאת הצליחה. תמיד זה כזה, נו, טוב, מספיק קרוב. אבל נוקיה עם הסמארטפונים שלה המריצים סימביאן, עשו את מה שהם עושים בצורה יפה (גם אם לא נוצצת ומשוכללת כמו שאתה רגיל מהסמארטפונים של היום), והם עשו את זה עם מעבדים של 200MHZ ומטה. לי אישית יש E65, מכשיר איטי ומעצבן, אבל יש לי עליו את כל התוכנות שאני צריך, ואני אפילו יכול להריץ 4 מהן במקביל.

המערכת הפעלה השתנתה, אבל עד כמה? אתה חושב שהיא צריכה כמעט פי 4 משאבים כדי לרוץ? אני בספק. נוקיה שמו בN8 מצלמה מדהימה שאפילו סקרנו כאן באתר, סדרת הQWERTY שלהם נחשבת לטובה ביותר בשוק, עיצוב, קליטה, איכות שמע, הקלטה, ניגון. YOU NAME IT – סביר להניח שלנוקיה יש את זה היכנשהו בסימיבאן. אז אם נוקיה מחליטים שכל המכשירים שלהם יצויידו במעבד 680MHZ, זה בגלל שהם רוצים." (רועי אחירון)

אז כפי שנאמר בהכרזה, ה-E6 הוא היורש של ה-E73 אבל בארץ הוא יותר מחליפו של ה-E71/E72 המוצלחים. המכשיר הושק עם מעבד יותר חזק (680MHz, כמו ב-N8) מסך יותר טוב (רזולוציית VGA על גבי מסך 2.46 אינצ', PPI של 325, מעט נמוך מזה של תצוגת ה-Retina), יותר מגה פיקסל במצלמה (8 מגה פיקסל, אך עם מיקוד קבוע), אפשרות לצלם ב-720p, מסך מגע קאפסטיבי, קפיצה של 3 גרסאות סימביאן, כפתורים הוסרו, כפתורים נוספו, אך דבר אחד נשאר – המקלדת, שאני מתפתה כבר בשלב הצגת המפרט, להכריז עליה כטובה ביותר בשוק. עד כמה? מספיק שכדי שהחלק הראשון של הביקורת, נכתב כולו על גבי מכשיר ה-E6.

עיצוב, בנייה, חומרה

הE6, כמו כל קודמיו, מגיע בתצורת הקנדי-בר משולבת המקלדת המלאה הכה מוכרת משאר מכשירי המקלדת המלאה של נוקיה. במבט מרחוק, המכשיר נראה בעצם כמו רוב מכשירי המגע בשוק, עם מסכי ה-3.5 אינצ', רק שמסך מכסה שליש מהמכשיר, כששאר המקום מוקדש למקשים. אמיתיים, שזזים כשלוחצים עליהם. את חזית המכשיר עוטף פס מתכת, שישר מאפשר להבחין בצורה הייחודית של המכשיר, חצי עגולה חצי מרובעת. לא מלבני, לא ביצתי, ייחודי. החצי העליון של חזית המכשיר מכוסה ב-Gorilla Glass, אשר מגנה על מסך המגע האיכותי של המכשיר, בגודל של 2.46 אינצ'. מעל המסך ישנו חריץ בזכוכית לפומית, מימינו המצלמה הקדמית (רזולוציית VGA, לשיחות ווידאו), ומימין למצלמה, חישן קרבה וחישן אור. כשהזכוכית נגמרת אנחנו נתקלים ב-3 חתיכות פלסטיק מבריקות אשר מרכיבות את המקשר ה-5 כיווני, אשר גם זכה למסגרת מתכתית, כשמימינו ומשמאלו צורות פלסטיק, המהוות את מקשי הפונקציה של הטלפון. החצי הימני של המקש הימני הוא מקש ניתוק השיחה, כשהחצי השמאלי העליון הוא מקש ההודעות, והחצי השמאלי התחתון הוא מקש אנשי הקשר. החצי השמאלי של המקש השמאלי הוא מקש קבלת השיחה, כשהחצי הימני העליון הוא מקש הבית, והחצי הימני התחתון הוא מקש לוח השנה. נעדרים מהפורמט המוכר הם מקשי הבחירה הימנים והשמאליים כיוון שהם מקשים התלויים במה שמוצג על המסך והרי אפשר לגעת במסך בשביל לבחור. מתחת יש את הסיבה שבגללה המשתמש הממוצע יבחר לקנות דווקא את המכשיר הזה – אני כמובן מדבר על המקלדת. המקשים עשויים מפלסטיק קשיח וכל לחצן – מלמיליאן. יש עומק לחיצה, שומעים קליק שכזה. מצאתי את עצמי נועל את לוח המקשים ולוחץ על המקשים כאילו הם היו בועות בנייר אריזה. חודשים של החלקה מצד לצד על מקלדת ה-Swype כבר גרמו לי לשכוח את חדוות ההקלדה בסלולרי.

המתכת שמהווה מסגרת למכשיר בחזיתו, מהווה כמחצית מהשטח של דפנות המכשיר, הימנית והשמאלית. הדפנה הימנית מאכלסת את כפתורי הווליום וכפתור הפקודות הקוליות. מעט מתחתיהם יש את סליידר הנעילה, כמו במכשיר ה-5800. משיכה שלו תפתח את הטלפון, ומשיכה והשארה במצב משוך לכמה שניות תפעיל את תאורת הלד של המצלמה, ובכך הסמארטפון היוקרתי משמש כפנס. בתחתית המכשיר ישנם שני חריצים שדרכם ניתן להשחיל שרוך, מחזה נדיר במחזותינו כיום. דופן שמאל כמעט וריקה, מה שמפר את השממה הינו מכסה חיבור המכשיר למחשב (וגם לחשמל אם בכך חשקה נפשנו), מסוג מיקרו USB.

לדופן העליונה שכמעט ולא מכוסה במתכת שמעטרת את הצדדים, יש 3 חלקים – מכסה תא כרטיס הזיכרון, חיבור 3.5 סטנדרטי לאוזניות וכפתור ההדלקהכיבויפרופילים. הדופן התחתונה של המכשיר עגלגלה בצורה מפתיעה, וכמו הדפנות בצדדים, מסגרת המתכת מכסה את רובה, כשבדופן התחתונה יש את החיבור של המכשיר למטען נוקיה דק.

את רוב גב המכשיר מכסה מכסה הסוללה העשוי מתכת, כשעליו חרוטים לוגו נוקיה ודגם המכשיר. מעל המכסה ישנה מדרגה קלה שעליה ממוקמים המצלמה עם רזולוציה של 8 מגה פיקסל, ה"פלאש" (פנסי הלד) והרמקול.  מעל אזור המדיה ומתחת למכסה הסוללה יש שטח פלסטיק.

ככה המכשיר מרגיש באמת. מעט מאוד פלסטיק. גוף המכשיר אמנם עשוי פלסטיק, לא מדובר ביציקת מתכת (כמו ה-N9?), אבל כל שטח שנוקיה יכלו לכסות מתכת, הם כיסו. גם אם נוקיה היו מוותרים על כל המתכת אני בספק אם התחושה שהמכשיר נותן היתה משתנה – המכשיר הזה בנוי כהלכה.

מבט על האריזה אמר דבר נוסף – המכשיר הזה נבנה בפינלנד. הבית של נוקיה.

אחרי שהפסקתי להתרשם מהבנייה האיתנה של המכשיר, התפנתי לפרק את מכסה הסוללה, שהחלקה של כפתור מתחתיו גרם לו לקפוץ קלות ולצאת ממקומו, ושם היתה הסוללה של נוקיה (עם לוגו ההולוגרמה המהפנט). הסרתי אותה, ושם היתה מדבקה עם פרטים, והחריץ שמיועד לכרטיס הסים. בחריץ היתה מסילה, שבעת הצורך מאפשרת שליפה קלה של הכרטיס. פינלנד או לא פינלנד?

מסך

באותו מיקום, אותה צורה וגם אותו גודל כמו הדגמים הקודמית. כמו ה-E5, כמו ה-73, כמו ה-72, 71 וגם התרגלנו שזה פחות או יותר אותו המסך. לא עוד. מדובר קודם כל במסך מגע קפסטיבי. מגע עדין והמסך מגיב עם מחוות רטט עדינה ונעימה. אך מה שבאמת מיוחד במסך והוא הפעם הראשונה במסך של מכשיר מסוג כזה, היא הרזולוציה. אמנם לא חסר תקדים בשוק ובטח שלא הצפיפות פיקסלים ההכי גבוהה, אבל לראשונה במסך בגודל כזה במכשיר של נוקיה אנחנו מקבלים רזולוציה של 640*480 כאשר עד כה, בכל מכשירי הדגל בפורמט הQWERTY המסך היה ברזולוצייה הרגילה של נוקיה, 320*240. האם השינוי מורגש? לחלוטין. גלשתי באינטרנט הסלולרי וקראתי טקסט גם בלי לעשות זום. אבל לא בקלות. מדובר בצפיפות פיקסלים מרשימה, אך בסופו של דבר, 640*480 זה לא HD, וכשמדובר על מסך קטן אני בספק גם עם צפיפות פיקסלים של 1000 PPI היתה עוזרת. באותה נשימה, על אף שהחווית שימוש לא הפילה אותי, בכל זאת החוויה היתה נעימה מאוד. נעימה יותר מכל מכשיר נוקיה בתצורה דומה שהשתמשתי בעבר.

ממשק

ה-E6, עם כל החידושים, עם המפרט הדי מרשים, הוא בסופו של דבר מכשיר סימביאן. אבל לא מדובר באותו הסימביאן של הדור הקודם. מדובר בסימביאן^3, גרסת אנה. המערכת שמיועדת בראש ובראשונה למכשירי מגע, מתמודדת יפה עם שילוב המגע והמקלדת המלאה, ובניגוד למכשיר הסימביאן הקודם שלי ומכשירי סימביאן אחרים שיצא לי לבדוק, המכשיר מהיר. לא לוקח למכשיר זמן "להתחמם", לא צריך להכנס לתפריטים מסויימים ישר עם ההפעלה כדי שכשאצטרך אותם יותר מאוחר יקח להם פחות זמן להטען. המכשיר נדלק ולוקח מעט זמן, אבל בסופו הוא מוכן לעבודה. יכול להיות שזה הכל הודות למעבד החזק, או סימביאן אנה, אבל המכשיר מרגיש טוב. מסך המגע מגיב במהירות (עם הרטט העדין והנעים שהזכרתי), האפליקציות עולות במהירות ואפילו מספר אפליקציות במקביל. סימביאן ידועה כאלופת ריבוי המשימות, ואכן גם הפעם המכשיר לא איכזב, כשפחות או יותר נמאס לחפש מה לפתוח כשהגעתי למשימה ה-30, כשברקע פעלו אנשי הקשר, אפליקציית גלריה, חנות הOVI, תוכנת TETHERING, נגן המוזיקה, הרדיו, SHAZAM, מילון, כשכל אחת מהן באמת פעלה ברקע וכשלחצתי לעבור אל כל אחת מהמשימות אכן הגעתי מיד למקום שבו עזבתי את היישום, דרך מנהל המשימות הפשוט והאינטואיטיבי של סימביאן אנה, או במילה אחת: תענוג.

סימביאן^3 אנה מציעה למשתמש מספר מסכי בית, כמו באנדרואיד, אך לא בדיוק כמו באנדרואיד. המסכים אמנם השתנו כשהחלקתי את האצבע מימין לשמאל, אבל בכל מסך בית ישנו את פאנל התאריך ושעה ואת פאנל הפרופיל אשר בלתי ניתנים להסרה. המערכת מגיעה עם מספר ווידג'טים מובנים שאמורים לספק את רוב המשתמשים כמו לוח שנה, פיד RSS, נגן מוזיקה, רשתות חברתיות, אנשי קשר מועדפים וכו', המכשיר ישר מהקופסא בעצם מכסה לנו את רוב הבסיסים שהיינו רוצים שיהיו, אבל דברים יותר אקזוטיים שאנחנו עלולים למצוא במערכות אחרות נתקשה למצוא כאן, אם בכלל.

בסימביאן אנה אמנם אין עדיין את שורת ההתראות כמו בסימביאן בלה, השורה אשר נמצא בכל מכשירי האנדרואיד ובמכשירי IOS 5, אך לחיצה על צלמית הסוללה הקטנטנה בפינה השמאלית העליונה של המסך, היכן שבדרך כלל רשום דגם המכשיר, תפתח בועה קטנה שבה יפורטו הודעות שממתינות למשתמש, מצב הסוללה, הקישוריות הזמינות (ומעבר לתפריט הקישוריות) וכן השעה, שמעביר אותנו לתפריט הזמן ותאריך אשר מאפשר לנו לקבוע שעונים מעוררים חדשים. מדובר במימוש בסיסי לחלוטין של שורת ההתראות והוא מספק את מה שצריך.

פיצ'ר שכמעט חובה בכל מכשיר מגע כיום הוא ריבוי המגע, שלא מראה נוכחות כבדה במכשיר, אך הוא אפשרי. עם מסך כל כך קטן בקושי יש דרכים להשתמש בריבוי המגע, שכן ברגע ששמים יותר מאצבע אחת על המסך, כבר לא רואים כלום, אך במקום ההכי ברור לריבוי מגע, שהוא התמונות, הצביטה לזום איכזבה. ניסיתי מספר פעמים וכמעט התייאשתי, אך בסופו של דבר הצלחתי, אך בקושי, וכפי שכבר אמרתי, המסך יפה, אבל הוא קטן. זה לא מסך לצפות בו באלבום התמונות המשפחתי.

חלק מהאפיל של נוקיה מאז ומעולם, היה המוכנות של המכשירים העסקיים שלה למייל הארגוני. אמנם איני שייך לארגון ככה שלא יכלתי לבדוק את יכולת האינטרה-נט של המכשיר, אך אני כן משתמש בשירותי דואר מקוונים, דוגמת ג'ימייל, ורציתי להתממשק מול החשבון שלי באמצעות אפשרויות האקסצ'יינג' של נוקיה, אך דווקא שם התאכזבנו לגלות כי גם אחרי שהכנסנו את כל הפרטים הנחוצים וניסינו לבצע סנכרון, לא הצלחנו. גם ניסיון סנכרון עם האובי מייל, שירות של נוקיה, המכשיר לא הצליח ליצור קשר ומתברר כי זו בעיה הקיימת להרבה משתמשים. הפתרון שסייע לנו הוא להסיר את המכשירים המנוהלים מאתר נוקיה ולבצע סנכרון מחדש.

מדיה

היום כשמכשירים מסוימים מאיימים על מעמד מחשבי נטבוק ומכשירים עתידיים צפויים לספק יכולות של לפטופים חזקים, יכולות מדיה למכשיר הן דבר טריוויאלי. בין אם זה לנגן מוזיקה, מה שמצופה גם מהמכשירים הכי פשוטים בשוק, עד לניגון של קבצי ווידאו ברזולוציית FHD.

איכות הקול של המכשיר בין אם באוזניות, בין אם באפרכסת ובין אם ברמקול, הינה מעולה. שילוב האפרכסת והמיקרופון יחדיו תרם לאיכות השיחה המעולה, שכבר שכחתי שקיימת. כמה חודשים עם מכשיר סמסונג שהשיחות באפרכסת שלו נשמעות כמו שיחות PTT במירס, עזרו לי לשכוח הטלפון החכם, לפני החכמה, הוא טלפון, ולא ציפיתי לפחות מנוקיה. למכשיר רמקול מונופוני בודד שממוקם על יד המצלמה, והוא עושה עבודה טובה. צליל חזק ונקי, שיפור גדול לעומת ה-E5. איכות הצליל באוזניות הפתיעה אותי. לא ציפיתי לאיכות נמוכה אך האיכות היתה טובה יותר משציפיתי ומצאתי את עצמי מחבר אוזניות כדי לבדוק שיר או שניים בנגן המוזיקה המובנה, ובסוף השיר נכנס לאפליקציית הנגן אשר זהה לאפליקציה שב-N8. מדובר בנגן די בסיסי אך הממשק פשוט, יפה ונוח ואני לא רואה הרבה מקום לשיפור.

הE6 חולק מפרט כמעט זהה עם ה-N8, שהוא מפלצת מולטימדיה, הבדיקה הפשוטה לעניין הייתה לקחת קובץ וידאו ששוקל 700 מגה, ולהפתעתנו, הוא הצליח ללא שום בעיה. אך מה עם מכורי HD? המכשיר הצליח להפעיל קבצי MP4 של 720P, וגם קבצי MKV של 720P, אך חלק מהקבצים שניסיתי להפעיל, גם MP4 וגם MKV  השמיעו סאונד אך לא הראו תמונה, בעיה משונה. הבעיות כמובן לא קיימות אם לא מנסים להפעיל קבצים אקזוטיים, אך בין אם אני חייב להפעיל קובץ RAW של מצלמת 4K, או שאני רוצה לראות את הסרטון QVGA שהגיע יחד עם הMMS, בסופו של דבר מה שמשפיע על חווית המולטימדיה יותר מכל, הוא גודל המסך – והוא לא מספיק. הרזולוציה טובה, הצפיפות פיקסלים מעולה, אך זה לא משנה את העובדה שהיום, מסך של 2.46 אינצ' לא מספיק גדול בשביל לצפות בשום דבר, במיוחד כשכל התכנים היום מתוכננים לצפייה במסך רחב, והמסך של הנוקיה הוא 4:3, מה שאומר שלרוב תכני הווידאו שתצפו על גבי המכשיר יהיו פסים שחורים מעל ומתחת לווידאו, ובמקום תמונה של 2.46 אינצ', יש לנו תמונה של 2.2 אינצ' ואף פחות מזה.

מצלמה

נדמה כי נוקיה לקחה ברצינות את תפקידה כיצרנית המצלמות הגדולה בעולם, וממש כיצרניות של מצלמות ייעודיות, כדי למכור יותר מהמצלמות היקרות, הכניסה פגמים מלאכותיים בדגמים הזולים. ככה מרגישה המצלמה ב-E6, זה באמת מצער. המצלמה היא בעלת חיישן 8 מגה פיקסל, ומסוגלת לצלם סרטונים של 720P, אך שלא כמו מצלמות של מכשירי נוקיה מלפני 4 שנים, צמד המילים Carl Zeiss לא רשום על, לא על יד וגם לא קרוב. לרכיב המצלמה יש עדשה עם מיקוד קבוע, וכושר הפרדה ירוד. מה שכן ראוי לציון, הוא שבניגוד לE5- עם הממשק המסורבל והאיטי שבו לחיצה על צילום הייתה גורמת להפעלת הפלאש, צליל מזויף של תריס מצלמה, ואחרי שנייה הייתה נתפסת תמונה, כאן ליטוף עדין של צלמית הצמצם על מסך המגע של המכשיר והמצלמה צילמה. מלבד מהירות התגובה, הממשק שונה והרבה יותר ידידותי. כל מקצה השיפורים שנוקיה העבירה את המצלמות שבמכשירים, והשינויים שהגיעו עם השינויים במערכת ההפעלה לא עזר לזה שלעדשה יש מיקוד קבוע וכושר ההפרדה של העדשה ירוד. בהחלט הייתי מעדיף לראות מצלמה עם פחות מגה פיקסלים אבל עם מיקוד אוטומטי. כמובן, גם בצילום ווידאו עדיין אין מיקוד, אך לשמחתי המכשיר, כמו ה-N8 מצלם ווידאו ב720P ויש את מצב הזום החכם של נוקיה – כשנבצע זום "דיגיטלי" בעת צילום ווידאו, נקבל ווידאו משטח הולך וקטן של החיישן מה שיוצר תוצאה הזהה לזום אופטי. חצי נחמה. דגימות סטילס כאן בהמשך, דגימת וידאו תמצאו כאן.

   

סוללה

המכשיר מגיע עם סוללה בהספק של 1,500mAh, ממש כמו מכשירהSony Experia Arc, אך כמובן בשונה מהארק, הנוקיה הוא מכשיר QWERTY עם מסך מגע קטן יחסית. נוקיה מצהירה שהסוללה תחזיק 31 יום בהמתנה וקצת יותר מ7 שעות בדיבור. בשימוש אינטנסיבי ככל שמכשיר מסוגו מאפשר (בכל זאת, כמה סרטים אפשר לראות על מסך של פחות מ2 וחצי אינצ'?), עם מוזיקה, גלישה באינטרנט באמצעות  Wi-Fi, שימוש בBlueTooth להעברת קבצים וכן גם קצת דיבור פה ושם (בכל זאת, מדובר בטלפון סלולרי), המכשיר החזיק קצת יותר מיומיים ללא טעינה, כאשר ניתקתי אותו בבוקר, ורק בשעות הצהריים לאחר יומיים הטלפון נכבה ולא נדלק לפני טעינה ממושכת. מדובר בהישג מרשים עם זמני העבודה של סלולרים אחרים כיום, כשחלק בקושי מחזיקים יום, כמובן צריך לקחת בחשבון שסלולרים אחרים מגיעים עם מסך גדול פי 2, ולרוב עם כח עיבוד כפול מזה של הE6, אך בסופו של יום, E6 הוא טלפון ללא חרדת מטען (וכל חייל מכיר את חרדת המטען), וזה ראוי לציון.

מחיר

הE6 זמין לרכישה במגוון חנויות ברחבי הארץ במחירים הנעים בין 1500 ל 1800 ש"ח, מחיר סביר לחלוטין. המכשיר הושק לרכישה דרך ספקיות הסלולר אורנג' וסלקום, שם ללא מבצעים ודיבורים והנחות, תפרדו מ3204 ש"ח כדי לקבל לידיכם את המכשיר, יותר מפי 2 מהמחיר ההכי זול שתשלמו עליו בחנות סלולר פרטית. אולי הקנייה אצל הספקית מספקת לקונה שקט נפשי וחוסכת התעסקות עם מסמכים והתמקחות עם הנציגים על ניתוקי זיקה ושאר ירקות, אבל 3204 אינו מחיר סביר לסלולרי ברמה הזאת.

סקירת וידאו

 

אהבנו

+ מכשיר בנוי לעילא ולעילא, רובו מכוסה מתכת נעימה למגע

+מסך מגע רגיש עם צפיפות פיקסלים מרשימה

+מקלדת מלאה מהטובות בשוק, תענוג להקליד על גבי המכשיר

+איכות סאונד טובה, בין אם בשיחה או בשמיעת מוזיקה, ברמקול, באפרכסת או באוזניות

לא אהבנו

-סימביאן גם בגלגול הנוכחי לא מהווה תחרות מול אנדרואיד ו-IOS. חסרים ווידג'טים ואפליקציות

-המסך הוא מסך מגע, ועם צפיפות פיקסלים מרשימה אבל הוא עדיין קטן, קטן מידי. הגדלה בעוד חצי, אולי אפילו רק רבע אינצ' הייתה עושה למכשיר נפלאות

-מצלמה עם חיישן של 8 מגה פיקסל אבל עם מיקוד קבוע. איכות תמונה מאכזבת. גם הווידאו עם הזום החכם ב720P לא מכפר על היעדר הפוקוס.

סיכום

הביקורת למכשיר הזה מזכירה לי את הסיפור הזה עם אבישי עבודי.* ייתכן שכיוונתי שככה זה ייצא. ייתכן וכלל וכלל לא היתה זאת יד המקרה. לקוראים שמעדיפים לא לבדוק את הסיפור  – מדובר בסיפור קצר על בחור שיום אחד שניים דופקים לו על הדלת, לוקחים אותו בטנדר, ואחרי שמחליפים לו את הבגדים, אומרים לו לרוץ לבית של ההורים. הוא מציית, וכשהוא מגיע הביתה אמא שלו לא מבינה מה הוא מתרגש, ואומרת לו ללכת לשטוף פנים. בחדר האמבטיה הוא רואה שהלבישו אותו בתלבושת בית הספר שלו, ושעל הגב יש לו ילקוט, עם כל התכולה של ילקוט של ילד בגיל בית ספר. הוא לא פוצה פיו והולך לאכול את ארוחת הצהריים שאמא שלו הכינה, ונדהם מהטעם. שנים של אכילה במסעדות וטייק אווי והוא שכח את הטעם של האוכל של אמא. בסוף הסיפור, אחרי דיונים על מה אבישי-הילד-המבוגר רוצה לעשות אחרי הצהריים, אמא שלו שואלת מה הוא רוצה לקינוח. "פודינג" הוא רוצה, והיא אומרת שאם הוא רוצה ג'לי, אפשר להכין צ'יק צ'ק.

 המכשיר הזה, אחרי מספר שנים של סמארטפוני מגע משוכללים, שרובם עשויים מפלסטיק שלא הייתי משתמש בו לסכו"ם חד פעמי, שמציעים מאות אלפי אפליקציות, עשרות אלפי ווידג'טים, אביזרים ומגנים, ה-E6 הוא מכשיר שנשאר לרוב כפי שקיבלנו אותו. אין לו עשרות אלפי ווידג'טים, אין לו מאות אלפי אפליקציות. במקרה ונשבר לי לחלוטין אני לא יכול להחליף רום או להתקין לאונצ'ר אחר. המכשיר, למעט עדכון תוכנה פה ושם, יישאר די דומה לאיך שהוא הגיע. כל פעולה במכשיר דינה כשאלת ה"ג'לי או פודינג" מהסיפור, הבחירה מוגבלת. אין לי באמת בחירה חופשית.

לטוב ולרע המכשיר מריץ סימביאן אנה. הייתי רוצה לכתוב שבעיקר לרע, אבל זה יהיה שקר. הסימביאן, כבודו במקומו מונח. מדובר במערכת מבוססת, עם לא מעט אפליקציות – אמנם לא מדובר במאות האלפים של האנדרואיד וה-IOS אבל יש את התוכנות החשובות בהישג יד ומספר מהתוכנות החשובות מגיעות מותקנות על המכשיר במידה שכמעט מייתרת את חנות האפליקציות. משהתגברנו על שאלות ה"לאיזה מערכת יש יותר גדול" אנחנו מגלים שהסימביאן אמנם כבר מיועדת על ידי נוקיה להיות נחלת מכשירי ה-Mid End, שאותם נוקיה מייעדת לשווקים מתפתחים, אבל היא מערכת מבוססת שפועלת. היא לא חוסלה באישון לילה וגופתה הוסתרה – היא הוצאה לפרישה בגיל המרשים של 9 וקיבלה כמה הטבות פרישה, אפילו שינוי זהות.

השאלה הגדולה היא – האם בין האייפונים, מכשירי הגלקסי ובעצם כל שאר הסמארטפונים הקיימים בשוק, האם לסימביאן ולנוקיה יש מקום? כן. הE6- הוא מכשיר המקלדת המלאה הטוב ביותר בשוק. איכות בנייה שאין לה אח ורע, צליל חד ונקי, בין אם בשמיעת מוזיקה, צפייה בסרטים או שיחה, חבילת התוכנות המשרדיות שפועלות ומגיעות מותקנות על המכשיר מהקופסא. יש למכשיר גם חסרונות, בין אם המסך שיכל להיות קצת יותר גדול, מקשי הפונקציות שיכלו קצת יותר לבלוט, המצלמה המאכזבת עד מאוד וכמובן, כל סוגיית הסנכרון. מול החסרונות אני יכול רק לציין שחלק לא קטן מסקירה זו הוקלד על גבי המכשיר.

מפרט

  • רשתות GSM: 850 / 900 / 1800 / 1900
  • HSDPA: 850 / 900 / 1700 / 1900 / 2100
  • מסך: 2.46 אינצ' VGA
  • מצלמה: 8MP עם מיקוד קבוע ו2 נורות LED
  • תקשורת: HSDA, 802.11b/g/n WiFi, EGPRS, Bluetooth
  • מערכת הפעלה: Symbian Anna
  • הרחבה: MicroSD עד 32GB
  • יציאות: 3.5 מ"מ לאוזניות, microUSB לחיבור בין המכשיר למחשב / למטען, כניסה למטען נוקיה דק.
  • תצורה: QWERTY Candybar
  • זמנים: המתנה 31 יום / דיבור 7 וחצי שעות
  • מידות: 115.5×59×10.5
  • משקל: 133 גרם
  • צבעים: שחור, לבן, כסף

* הסיפור "פודינג" מתוך הספר "פתאום דפיקה בדלת" מפורסם באישורו של אתגר קרת ובאישורה של ההוצאה לאור כינרת זמורה ביתן.

-פרסומת-
זהו הפרופיל האישי שלי, והוא יכול לשמש לי כבמה להלל את עצמי ולספר על עצמי סיפורי אלף לילה ולילה... אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו, לכן, אצטט את גדולי האומה: "יש איזה רועי אחירון מטומטם מעצבן באתר TGSPOT..." (אריק, טרול, פיקסלים על פורום, 2011) ובנימה רצינית, טכנולוג, כותב להנאתי, גם מצלם (לפעמים).