אחד הטלפונים שעורר ההכי הרבה ציפיות לקראת תערוכת MWC 2019, שנערכה כזכור בשלהי פברואר בברצלונה, היה ה-Nokia 9 PureView של HMD Global. השילוב של PureView בשם של הטלפון הבטיח רבות עבור חובבי הצילום עוד לפני שהפרטים על מערך הצילום נודעו בפועל – זה מעין מותג המשנה שבו השתמשה נוקיה (Nokia) בעברה כדי לסמן את הטלפונים בהם שילבה את מצלמות העילית המבוססות על האופטיקה של צייס (Zeiss).
מהרגע שנודע שמדובר בחמש מצלמות, הציפייה רק עלתה. למרות שכנראה אפשר לומר שהטלפונים המתקפלים השונים גנבו את רוב ההצגה בכנס הסלולר הגלובלי השנתי, HMD הצליחה להשיג את תשומת הלב שהיא רצתה להשיג מהעיתונאים – ומי שעוקב אחר הקבוצות שמוקדשות למותג, כולל בישראל, הבין שגם את תשומת הלב של הציבור כולו.
אין ספק, כאמור, שמערך הצילום המטורף מאחור נמצא במוקד, אבל Nokia 9 PureView הוא עבור היצרנית שלו יותר מרק מצלמות. אפשר לומר שזו הפעם הראשונה בה ב-HMD מכוונים למעלה, עם מכשיר שמנסה לברוח משוק הביניים אליו כוונו כל מכשירי החברה עד עתה, ולדגדג גם מבחינת ביצועים את מכשירי הצמרת, וכמו שלמדנו עד היום, תדמית לא פחות חשובה למכירות, ומכשירי דגל טובים עוזרים גם למכירות של מכשירים זולים יותר. מכיוון שכך, הרבה מאוד הוטל על הכתפיים של הטלפון הזה, מבחינת הציפיות הכוללות של שני הצדדים. וכשיש ציפיות גבוהות – האם הם מתמלאות או מתרסקות?
ולפני שממש נצא לדרך, צפו אם תרצו בפתיחת הקופסה שעשינו למכשיר כדי לקבל תקציר של מה שאתם הולכים לקרוא מכאן והלאה.
ואיזה מערך צילום מטורף
לא מפתיע אתכם שהפעם בחרנו לגשת ישירות למערך הצילום, נכון? בסופו של דבר זה בעצם מה שהוביל לרמת ציפיות גבוהה, ולמקרה שנפלתם ברגע זה מהירח בחזרה לכדור הארץ, ננצל את ההזדמנות כדי להזכיר קודם כל ממה מורכב הפרח הזה מאחור.
קודם כל נוריד מהשולחן דבר אחד: Nokia 9 לא יכול ולא רוצה כנראה להתחרות עם הטלפונים המודרניים עתירי הבינה המלאכותית ובחירת תרחישי צילום. הוא לא שם. אין גם זום אמיתי, לא x2 ולא כפול 5, כי אין מצלמת טלפוטו. אין גם מצלמת שמאפשרת צילום בזווית רחבה יותר. אם אתם מחפשים טלפון לצילומים מהירים, עם בינה מלאכותית שעזרת להוציא את ההגדרות המיטביות מהמצלמות בהתאם לתרחיש שהיא מאתרת, אז תשכחו מזה. הטלפון הזה לא בשבילכם. למעשה אפליקציית הצילום שלו די ‘משעממת’ אם כי היא הותאמה למערך הצילום המיוחד בעזרה של גוגל (Google).
באופן אוטומטי, כלומר ששמים את בורר הצילום באפליקציה על ‘תמונות’, התוצאות בדרך כלל לא ממש טובות, ובאופן מפתיע, גם לא שומרות על ביצועים אחידים. אמנם טווח הצבעים רחב, הניגודיות טובה, ובדרך כלל הצבעים יותר אמיתיים מאשר מה שמציעים רוב הטלפונים כיום, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שבדרך כלל התוצאות אינן מספקות. גם בלי זום בכלל, כשמגדילים תמונה שנראית טוב על פניה, מתחילים להבחין שהיא מגורענת אבל באפיון שמקבלים בדרך כלל שעושים לתמונה בתוכנת עיבוד תמונות יותר מדי חידוד, עד שהיא למעשה מאבדת פרטים. כשמשתמשים בזום, ואת השינוי עושים בלחיצה על כפתור שמוצג על המסך, איכות התמונה מתחילה להדרדר, ובזום של x5 היא כבר הופכת לקטסטרופלית – אבל ככה זה שהזום הוא דיגיטלי ולא אופטי.
אז בדיוק כמו שכתבנו בפסקה לעיל: זה טלפון שונה שמביא אל השולחן משהו שונה, טלפון שניתן לכנות מצלמפון אמיתי.
מה שכן ל-Nokia 9 להציע, ואנחנו עוד לפני הטכנולוגיה עצמה, זה את האפשרות לשמור את התמונות המצולמות כקבצי RAW. בחירה באפשרות הזו שומרת את התמונות בפורמט RAW ו-JPG כאחד. זה אמנם מטיל מעמסה כבדה מאוד על שטח האחסון שמציע Nokia 9 PureView, אבל זה מעודד לערוך את התמונות אחר הצילום לבד, עם הרבה יותר פרטים, ולא לסמוך על מה שהמנגנון שמצמצם את התמונה ל-JPG באופן אוטומטי.
למעשה כבר בהגדרה הראשית של הטלפון מקבלים המלצה להתקין את הגרסה החינמית של Lightroom, אפליקציית עיבוד התמונה של אדובי (Adobe). אם בוחרים לעשות זאת, היא מורדת ומותקנת באופן מיידי מ-Google Play בשלבים האחרונים של הגדרת המכשיר.
חמש המצלמות של המכשיר זהות כמעט מכל הבחינות: חיישן בגודל 12 מגה-פיקסל, עדשת צייס עם מפתח , f/1.8, ואורך מיקוד קבוע של 28 מ”מ. כמעט זהות, כי רק שתיים מהן הן עדשות RGB. שלוש האחרות הן עדשות מונוכרומטיות שאמורות להוסיף פרטים רבים עוד יותר לתמונה הסופית.
אבל כשבוחנים את התמונה הסופית מגלים שהיא צולמה לכאורה בחיישן 12 מגה-פיקסל אחד, ולא 60 מגה-פיקסל, כפי שאולי ניתן היה לחשוב לכאורה. הסיבה היא שהטלפון משלב את כל הפרטים מכל המצלמות לתמונה אחת, ולפעמים אפילו כמה פריימים מכל עדשה – וזו הנקודה ש-Nokia 9 מהבטיח להביא לשולחן: טווח דינמי רחב במיוחד ויותר אבחנה ליותר עומק מכל מה שיש כיום בשוק הטלפונים.
כדי לעשות זאת הוא גם משתמש במצלמה השישית שהיא מצלמת העומק של הטלפון, זו שמביאה אל תרחישי הצילום את טכנולוגיית Time of Flight שעוזרת לזהות את המרחק של העצמים מהמצלמה כדי לעזור ליצור אפקט בוקה מושלם ככל האפשר. יחד עם מערך צילום המחומש, ובעת שימוש ביכולת של הטלפון לצלם תמונות RAW, טוענת HMD ש-Nokia 9 יכול לאסוף למרחק של כ-40 מטרים מהמצלמה עם עד 1200 שכבות עומק.
אבל אי אפשר להשיג את האיכות הזו, כאמור, במצב צילום אוטומטי ובלי עריכה. וכשמצלמים באיכויות הגבוהות ביותר, עם תהליך עיבוד התמונה שנעשה ברקע עם הצילום, אז צריכים הרבה סבלנות עד שהעיבוד של כל תמונה מסתיים, לעתים כמעט חצי דקה, וגם סובלים מהתחממות יתר בעת שהעיבוד מבוצע בפועל. כמו כן, ניתן להמשיך לצלם בזמן שהמערכת מעבדת את התמונות ברקע, והן עוברות את התהליך אחת אחרי השנייה – כל עוד הטלפון פעיל. לכן כשמצלמים, כדאי אולי באופן זמני להאריך כמה שניתן את הזמן שעובר עד שהמסך מכבה את עצמו.
היתרון הוא כמובן יכולות העריכה והאפשרות לשנות את המיקוד בתמונה גם לאחר הצילום בפועל. כאן באות במיוחד לידי ביטוי השכבות הרבות שנוצרות עקב הצילום באמצעות חמש מצלמות. אבל אם אתם באמת רוצים להשתמש היטב במערך הצילום של ה-Nokia 9, כדאי שתעשו את זה במצב Pro.
מה בתצורה של Nokia 9 PureView?
למרות שהטלפון הגיע בסופו של דבר בפועל לשוק ב-2019, ב-HMD בחרו לשלוח אותו לשוק בכל זאת עם Snapdragon 845 ולא שדרגו אותו בסופו של דבר למערכת על שבב המודרנית והחזקה יותר של קוואלקום (Qualcomm), והאמת היא שאנחנו קצת מבינים אותה – בטלפון שכל כך שואף להיות משהו מיוחד בהיבט של צילום תמונות, שמביא אל השולחן טכנולוגיה ייחודית, רצו ככל הנראה מהנדסי החברה לסיים את ההתעסקות עם כל ההיבטים הטכנולוגיים הבסיסיים כמה שיותר מהר כדי להתרכז בעיקר, ולכן בחרו במשהו מוכח שבסופו של דבר עובד היטב.
לצד המערכת על שבב שילבה HMD ב-Nokia 9 PureView זיכרון עבודה בנפח של 6 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 128 גיגה-בייט שאינו ניתן להרחבה, וזה לא ממש מוצלח לדעתנו בטלפון שמאפשר לשמור תמונות בפורמט RAW לצד JPG.
מסך ה-POLED של Nokia 9 הוא בגודל 5.99 אינץ’ ברזולוציית 2K שהיא נעימה מאוד לעין, אך הייתה נהנית מעוד קצת בהירות – וזה חשוב במיוחד עבור טלפון שהעיקר שהוא מביא אל השולחן הוא צילום. כמו כל המכשירים כמעט שיוצאים תחת המותג הזה, הוא אולי ארוך אבל יש לו שול עליון ותחתון רחבים למדי, כך שיחס ההיבט הוא 18:9 ‘קלאסי’, אם אפשר כבר לאמר זאת, והמשתמשים לא צריכים לסבול ממגרעת. המסך נהנה מהגנה של Gorilla Glass 5, וכנראה שהסיבה שאין כאן את גרסה 6 היא בדיוק אותה סיבה כמו בחירת המערכת על שבב.
מעבר לכך מציע הטלפון חיבור USB Type-C 3.1, עמידות בתקן IP67 שאנחנו לא היינו מעמידים אותה במבחן תנאי העבודה המרביים שלה שעומד על עומק של מטר עד למחצית השעה, תמיכה בבלוטות’ 5 וב-WiFi AC תקני, וסוללת 3,320 מילי-אמפר/שעה שתומכת בטעינה מהירה בתקן Quick Charge 3.0 בהספק של 18 וואט כחלק מובנה מהמערכת על שבב. הטלפון תומך גם בטעינה אלחוטית בתקן Qi בהספק מרבי של 10 וואט – לא תמיד עבד לנו.
לגבי העיצוב הכללי אין לנו תלונות. מדובר במכשיר שמזכיר את כל המכשירים האחרים של המותג, חלק שוליים מקדימה, מעט עגלגל בקצוות מאחורה, ובצבע כחול מאחור. כמו תמיד שולבו מאחור גם השם של צייס בין המצלמות וכן הלוגו של Android One, מערכת ההפעלה בה משתמשת HMD עבור כל המכשירים של נוקיה שמסתובבים בישראל (בסין, כזכור, לא כולם). בהתאם לכך המכשיר מגיע עם גרסה 9 של אנדרואיד שכבר זכתה, בגלל הבעיות השונות של המכשיר, לכמה עדכונים.
מעשה בחיישן טביעות אצבע וזיעה קרה
Nokia 9 הוא כאמור מכשיר דגל מבחינתה של HMD Global. מכיוון שכך, העובדה שיש חיישן טביעות אצבע מתחת למסך לא צריכה להפתיע ויש סיבה שהפעם החלטנו להקדיש לכך פסקה בפני עצמה. מדובר במשהו שכבר מקובל למדי בטלפונים החכמים המודרניים, ולא במכשירי דגל דווקא, ובדרך כלל לא נתקלנו בבעיות גדולות מדי בהגדרה ובשימוש בהם. אבל במקרה של Nokia 9 משהו לא טוב קרה, ואנחנו לא נתפלא אם כמה מהנדסים ב-HMD מתעוררים באמצע הלילה נוטפי זיעה קרה מתוך חלום רע שמתמקד במילים: “נסה ללחוץ חזק יותר”.
העדכון שהוציאה החברה כמעט מיד לאחר ההשקה עזר למצלמה, אבל הוא לא הצליח לתקן לחלוטין את המנגנון שקשור לפתיחת המכשיר מנעילה באמצעות חיישן טביעות האצבע – אם כי בעיה חמורה שדווחה בהתחלה, לפיה ניתן לפתוח את המכשיר באמצעות טביעת אצבע לא מאושרת, וגם בלי טביעת אצבע אמיתית בכלל, כן תוקנה לפחות למיטב בדיקותינו.
כבר בעת ההגדרה של טביעת האצבע היה ברור שמשהו לא תקין. ההודעה המוזכרת לעיל הופיעה יותר מפעם אחת כשהיא מלווה גם מדי פעם ב-“הזזת את האצבע מהר מדי” עסיסית. אבל תהליך ההגדרה עוד עבר איכשהו בשלום, לפחות בהשוואה לשימוש השוטף בו הייתה הרגשה לפעמים שהמכשיר עצמו ממש רוצה שננסה לשבור את המסך שלו, ולפני כן הוא לא ייתן להיכנס באמצעות שימוש בטביעות אצבע.
עשינו גם מבחן קטן של מאה ניסיונות פתיחה, וגם אם הוא כמובן לא מייצג, הוא בהחלט יכול להצביע על קיום בעיה: רק ב-30% פחות או יותר מהמקרים הצלחנו לפתוח את המכשיר בנגיעה אחת, אבל באותה מידה נדרשנו גם ללחוץ ארבע פעמים ויותר עד שהמכשיר נכנע, ובלי קשר לעוצמת הלחיצה. בנוסף, היו תשעה מקרים בהם גם עשר לחיצות לא פיתו את ה-Nokia 9 לפתוח את שעריו עבורנו, ואז כבר כיבינו את הטלפון והתחלנו מחדש.
פשוט מאכזב, ואולי בינתיים עדיף לוותר עד לעדכון שבאמת יפתור את הבעיה.
בואו נדבר קצת על ביצועים
נתחיל אולי עם מה שפחות טוב, וזה מבחן הסוללה. לדעתנו מדובר באחד המבחנים החשובים ביותר שטלפון מודרני עתיר תכונות, יכולות ומצלמות. בהיבט הזה קצת התאכזבנו מהסוללה של Nokia 9. במבחן הסוללה של Geekbench 4.3.2 היא התרוקנה לחלוטין אחרי 6:29 שעות בלבד, רחוק למדי מכל טלפון דגל שבדקנו לאחרונה, ואפילו רחוק מ-Nokia X7 – או בעברית Nokia 8.1 – שסיים את המבחן אחרי 8:30 שעות, וזה הפרש משמעותי. זה אמנם זמן שאומר שלא צריך לחפש במהלך יום נורמלי שקע חשמלי, אבל כנראה שבכל זאת עדיף ליישם תרגולת של חיבור למטען לחידוש מאגרים לילי.
קצת לא אהבנו בנוסף שבמהלך הבדיקה המכשיר קצת התחמם יותר מהמקובל כיום, וזה גם הורגש בעת הרצת משחקים כבדים כדוגמת גרסת הבדיקה של Elder Scrolls: Blades עמוסת הגרפיקה האיכותית.
מבחינת הביצועים באופן כללי, ממש אי אפשר לבוא בתלונות ל-Nokia 9. ההפך. הם אפילו מפתיעים לטובה בכל ההיבטים כשלוקחים בחשבון שמדובר במערכת על שבב מובילה אמנם, אבל דור אחד אחורה. זה אומר שאין ולו טלפון אחד בשוק הביניים שיכול להתמודד עם הביצועים של המכשיר ומבחינתנו זה אומר דיינו. במבחנים של Antutu הוא שיגר הביתה תוצאה גבוהה במיוחד של 290,226 נקודות. מבין מכשירי ה-Snapdragom 845 שבדקנו רק אחד עבר אותו, וזה OnePlus 6T עם 296,306 נקודות – ומכיוון שאנחנו מתייחסים לכולן כצדיקות, אז בהיבט הזה של Nokia 9 מהנדסי HMD הוציאו מהמערכת כמעט את כל המיץ שניתן להוציא ממנה. זה רק מחזק את ההחלטה שלהם לא לדלג לדור הבא של המערכת מבית קוואלקום (Qualcomm).
אבל זה לא רק זה. בבדיקות הביצועים הגרפיות שלף הטלפון הזה של נוקיה משרוולו תוצאות שאפשר להגדיר כיותר מיפות, ו-4,726 נקודות במבחן Slingshot Extreme של 3DMark הוא באמת גבוה ויפה.
בשורה התחתונה
בסופו של דבר Nokia 9 Pureview הוא לא ממש טלפון דגל, ולא בגלל שהוא לא מצויד במערכת על שבב מובילה. הוא הרבה יותר טלפון נישה עבור צלמים שרוצים גם משהו חכם מתחת למצלמות. כדי להפיק באמת תמונות טובות שמביאות לידי ביטוי את חמש העדשות צריך לדעת להשתמש במה שיש לאפליקציית הצילום להציע, משמירה של תמונות כקובץ RAW, דרך שימוש באפשרות לשנות את המיקוד לאחר הצילום ועד האפשרויות במצב Pro. מי שרוצה מצלמת שלוף, צלם ותהיה מרוצה, זה לא המכשיר בשבילו כי במצב הצילום הרגיל יש יותר מדי פעמים בהם התמונות – ואין דרך אחרת לכתוב זאת – פשוט מאכזבות.
יחד עם הבעיה הכל כך מעצבנת של חיישן טביעות האצבע מתחת למסך, ועם זמן סוללה שאכזב אותנו, ולמרות שממש אין לנו בעיה עם בחירת החומרה חוץ מהעובדה שאי אפשר לשלב כרטיס זיכרון וזו יכולה להיות בעיה, אנחנו מתקשים מאוד להמליץ על הטלפון הזה לקהל הרחב, במיוחד כשעל תווית המחיר המודבקת על הקופסה הרשמית שלו כתוב 2,690 שקלים.
ההשוואה: מי מבין +P30 Pro, Galaxy S10 ו-iPhone Xs מצויד במערך הצילום הטוב ביותר?
ציפיתי למכשיר מעולה
חבל.
צריך לדעת לצלם עם המכשיר
ראיתי תמונות משובחות ברשת גם מישראלים שקנו ונראות משובחות
הטלפון הזה זוכה לבקורות שליליות מכל מי שבוחן אותו.
בקיצור הקדים את זמנו.
אבל תוך כמה שנים יהיו גם טלפונים עם מספר דו סיפרתי של מצלמות.
מאכזב