במבט ראשון, כשמסתכלים על הקופסה של Mpow M5, חברה שהאוזניות שלה כבר ביקרו פה ב-TGspot יותר מפעם אחת כולל דגם אחר של אוזניות נטולות חוטים (TWS), קצת קשה להתרשם. הם נראות רגילות בעיצוב שראיתי רבות וגם אתם ראיתם בוודאות יותר מפעם אחת ברמת המחיר הבינונית ומטה.
כשמוציאים מתברר גם שמארז הטעינה של Mpow M5 גדול מאוד, מהגדולים ביותר שזכורים לי בשנה האחרונה לפחות, והוא גם מיוצר מפלסטיק שלא משאיר רושם רב מבחינת עיצוב ולא מבחינת איכות. העובדה שהוא מצויד מאחור בחיבור microUSB 2.0 גם אכזבה משהו במהלך הסקירה הראשונית, עוד טרם הצימוד של האוזניות לטלפון הבדיקה.
אבל מצד שני דווקא על קופסת הקרטון העוטפת נרשמו כמה פרטים מעניינים, כולל זמן עבודה ממושך, וזו כבר הייתה סיבה מספיק טובה לצאת לדרך.
החיבור של Mpow M5 אל הטלפון
הצימוד הראשוני קל ואינו דורש ידע רב. מי שכבר צימד אי פעם בחייו אוזניות אלחוטיות כאלו או אחרות לטלפון שלו, ובעצם כל התקן בלוטות’ כלשהו, יתחיל להשתמש ב-Mpow M5 אחר כמה שניות בודדות. לאחר מכן אמורות האוזניות להתחבר באופן אוטומטי לטלפון ברגע שמוציאים אותן ממארז הטעינה. זה קורה. בדרך כלל. לפעמים לא. יותר מפעם אחת נאלצתי להושיט ליד לטלפון, לגרור מטה את תפריט קיצורי הדרך, ללחוץ על הצלמית של הבלוטות’, לחפש ברשימה שלי את M5 ולהתחבר. לא טוב, ומיותר.
מצד שני ניתן לצמד אותן די בקלות לשני טלפונים. פשוט צריך לכבות את הבלוטות’ בטלפון הראשון אחרי הצימוד לכמה דקות עד להשלמת הצימוד בטלפון השני, ואז להפעילו שוב.
כמו כן אם מוציאים את האוזניות מהאוזניים, וזוכרים ללחוץ על כפתור העצירה, לאחר זמן הן נכנסות למצב שינה כדי לא לבזבז זמן סוללה מיותר. כדי לחזור ממצב כזה לעבודה, ללא שימוש במארז – והרי לא תמיד המארז נמצא מתחת ליד, ובוודאי כזה גדול – יש ללחוץ למשל כמה שניות על הכפתור הרב שימושי כדי להעיר את האוזניות והטלפון מאתר אותן. כל אחת מהן מדליקים בנפרד, ולמעשה זה אומר שאפשר להשתמש רק באוזניה אחת כדיבורית – ולא משנה אם מדובר בימנית או בשמאלית.
במקביל, אם רוצים לכבות את האוזניות בלי המארז יש ללחוץ על שני הכפתורים בו זמנית למשך כמה שניות עד ששומעים Disconnected – ושומעים טוב גם בלי שהאוזניות יהיו בתוך האוזניים.
תפעול רגיל, ונפילה חופשית
כפי שהוזכר לעיל, Mpow M5 הן אוזניות עם כפתורים פיזיים. כמו רוב האוזניות שנראות כמותן לחיצה כפולה על האוזניה הימנית/שמאלית מעלה/מורידה את עוצמת הקול – עד לעוצמה המרבית שמאפשר הטלפון, לחיצה למשך שנייה אחת מעבירה שיר קדימה/אחורה, ולחיצה מהירה מפסיקה/מפעילה את המוזיקה כשבמקרה הזה לא משנה איזה אוזניה בוחרים. אני לא חושב שצריך לפרט הלאה – לא לשיחה ולא להפעלת העוזרת הווירטואלית.
בנוסף, אם רוצים לאתחל את האוזניות למצב ברירת המחדל מכניסים את שתיהן למארז הטעינה ולוחצים על הכפתורים למשך 10 שניות.
הבעיה שלמרות שבדרך כלל הן נוחות באוזן, השאלה היא לא אם הן ייפלו, אלא מתי. זו בכלל לא שאלה של עמידות בתקן IPx7 כן או לא. אז הן יירטבו בגשם לא יקרה להן כלום, ואם הן ייפלו לתוך בריכה ואני אוציא אותן מיד כנראה שלא יקרה להן כלום. גם אם אני אצלול לעומק של מטר לא יקרה להן כלום.
אבל הן נופלות. כבר הפסקתי לספור את מספר הפעמים שהן נפלו לי מהאוזן גם לאחר שהחלפתי מתאמים, כולל ניסיון לסבול קצת כאב עם הגדולים ביותר. למזלי שום דבר נורא לא קרה להן, אבל יותר מדי פעמים הייתי צריך לוותר עליהן באמצע התרגול עד שהגעתי הביתה לנקות אותן. העובדה שהן מאוד בולטות מהאוזן לא ממש עוזרת לזה, ובמיוחד ההרגשה שזה כל רגע הולך לקרות גם אם זה לא נכון, וגם אם זה לא ממש קשור למה שעושים באותו רגע.
אבל יש אפילו דבר אחד מוזר לחלוטין שאף פעם לא נתקלתי בו בבדיקת אוזניות ואני לא יודע למה הוא מתרחש: פעם בפעם נשמע רעש חזק למשך כמה עשיריות שנייה שפשוט הגיע בהפתעה, הקפיץ והפחיד אותי בכל פעם מחדש. קשה לתאר אותו, קשה להבין אותו, ואם אם זה קרה כעשר פעמים בלבד לאורך הבדיקה, זה עדיין שם ואין לי תשובה.
Mpow M5 – גם לא מעט טוב
אני אוהב רוק גם בלי נול. פשוט אוהב רוק חזק, כבד, מטאלי כזה או אחר, עד דפ מלודי אפילו, וגם לא, וגם הרבה בלוז רוק – הרבה בס בקיצור. בשבילי Mpow M5 מתאימות בהיבט הזה. האיזון הקולי של האוזניות הללו הוא בפירוש לטובת הבס, אם כי לא בהגזמה פראית, ואני כמובן מתייחס מול אוזניות אחרות שעברו באוזני שאינן מגיעות עם אפליקציה שמציעה אקולייזר להתאמה אישית – או משהו בסגנון דומה. הצליל נקי גם בעוצמת קול גבוהה, וזה לא גורע גם אם שומעים צלילים עדינים ואלקטרוניים יותר.
החברה משום מה לא פרסמה מהם הדרייברים ששילבה באוזניות, אבל הן מספקות עוצמה נאותה. בדרך כלל כשאני יוצא למסע הליכה אני מעלה את עוצמת הקול בטלפון ל-75% ואף קצת יותר. במקרה של M5 לא זוכר מקרים רבים בהם העליתי את עוצמת הקול מעבר ל-60%.
גם הדיבור התברר כמוצלח. עזרה לזה השתקת הקולות הסביבתיים, בטכנולוגיית cVc 8.0, שעובדת היטב עבור צלילים מונוטוניים כולל של מכוניות נוסעות. כדי לבדוק את זה הלכתי לאורך כביש עמוס תנועה יותר מפעם אחת, וזה מסלול עמוס אוטובוסים ומשאיות בכל רגע של היום כמעט. אזעקה של רכב הצלה, אופנוע ממהר שפותח פתאום מצערת שומעים גם שומעים, אבל רוב הזמן מי שאוהב את זה יכול לשייט בעולם קולי פנימי משל עצמו – ובכלל, כדי לנהל שיחה פיזית הוצאתי את האוזניות כי אחרת לא ממש הבנתי מה אומרים לי.
אם רק הן לא היו נופלות.
יש לי זמן – הרבה זמן
לא סתם מארז הטעינה גדול ומסיבי. האוזניות לפי החברה מציעות 6 שעות עבודה בטעינה מלאה, והמארז יכול להוסיף להן עוד 36 שעות לפי החברה. כלומר בסך הכל מדובר ב-42 שעות עבודה או כמעט יומיים ללא צורך לחבר את המארז לחשמל. וכשזה כבר קורה, כל מה שצריך זה להמתין שעתיים עד שהסוללה שלו מלאה – ואזכיר לכם שמדובר בחיבור microUSB 2.0 מאחורה.
אז הוא אכן גדול ומגושם, ונכון שאי אפשר להכניס אותו לכיס בנוחות אלא רק לתיק, אבל עם כל כך הרבה שעות עבודה זה יותר ממפצה – וגם ריצת מרתון נגמרת אחרי כמה שעות, לא?
דרך אגב בבדיקות שלי האוזניות אכן מחזיקות קרוב ל-6 שעות בעוצמת קול של כ-50% בטלפון.
אז מה היה לנו?
בסופו של יום Mpow M5 השאירו קצת מבולבל – האם הן טובות או לא? והאם הן שוות מחיר רשמי של 290 שקלים? אז דבר אחד בוודאות: הן לא מתאימות לשימוש ספורטיבי בגלל הנפילות בעיקר, אבל גם מפחד שפתאום יבוא איזה פיק רעש כזה ויפחיד אותי בדיוק ברגע הלא נכון.
אבל הן מציעות איכות מוזיקלית לא רעה בכלל עבור אוזניות ברמתן, במיוחד לחובבי בס, והן מציעות זמן עבודה יוצא מן הכלל וגם איכות דיבור לא רעה. אז אתם מבינים למה אני מתקשה לומר כן או לא? תחליטו לבד.