אחת השאלות הראשונות שנשאלו עם השקת ה-iPad, עוד לפני שהדור השני שלו הגיע לסביבה וביסס את מעמדו של הטאבלט המסוים הזה כלהיט היסטרי, הייתה מי בכלל צריך את זה? איזה תפקיד יש לטאבלט בכלל בעולם המחשוב המודרני? האם מדובר במעין סוג חדש של מחשב או מעין “צעצוע” נחמד ומרשים, וגם יקר יחסית, שמעמדו בצרכים שלנו הוא יותר מסוג ‘תראו גם לי יש’ מאשר כלי עבודה, משהו שהוא לא יותר מאביזר מעניין אך אופנתי שבטווח של שנתיים יפנה את מקומו כלהיט מכירות לטובת ה-“דבר הבא”, בדיוק כמו שקרה לנטבוקים שהיו במשך שנתיים המחשבים הנמכרים ביותר בשוק עד שהופיע הטאבלט הראשון?
כשבודקים את מה שקורה כיום בשוק אי אפשר להתעלם מהתסמינים של בהלת הנטבוקים שמופיעים אפילו באמפליטודה חזקה יותר. לא רק חברות מחשוב מסורתיות מייצרות טאבלטים אלא גם חברות שבדרך כלל התמודדו בשוק נגני המדיה והטלפוניה, ואפילו חברות תקשורת, שפונות בכלל רק לשוק העסקי בדרך כלל מייצרות טאבלטים משלהן – Avaya לדוגמה. הסיבה לכך ברורה: מדובר במכשיר עם תג מחיר הרבה יותר גבוה שהשימוש במערכת הפעלה חינמית כדוגמת האנדרואיד (Android) מוזיל את העלויות (על הכשלון, לפחות הזמני, של מיקרוסופט בתחום הזה כבר יש צורך במאמר אחר), ולכן חברות שכבר ראו כיצד מחירי הנטבוקים הולכים ונשחקים עם הזמן מעדיפות כיום להפנות משאבים רבים יותר לטאבלטים.
עם זאת, ולמרות ההצלחה במכירות, טאבלט לא יכול להחליף מחשב נייד אמיתי. הוא טוב אולי לצפייה בדפי אינטרנט, לבדוק מה המצב ברשתות חברתיות, לקרוא דואר אלקטרוני ולמשחקים פשוטים יחסית שבוודאי לא יכולים להתמודד באיכותם עם אלו שמורצים במחשב נייד מודרני גם אם משווים למחשבים באותו קנה מידה של מחיר, ולקריאת ספרים. כמו כן, לא נוח להחזיק טאבלט זמן ממושך ביד, ואם צריך לבצע עבודות הקלדה ממושכות, פשוט חבל על הזמן בכל היבט של המשפט הזה.
אבל יש הוכחה טובה מאוד לכך שהטאבלטים לא ייעלמו כנראה כל כך מהר מחיינו, לפחות לא בעוד שנתיים, וזו העובדה שלאחרונה מתחילים לראות בשוק טאבלטים שאפשר להגדירם כעממיים יותר. כמו שבשוק המחשבים הניידים הרגילים טווח המכירים של המחשבים המוצעים עצום והמגוון כמעט בלתי אפשרי לקליטה, כשההבדלים במחירים נובעים מסיבות שונות ומשונות, כך גם שוק הטאבלטים מתחיל להיות הרבה יותר מגוון מבחינת מחירים וזאת בזכות, או בגלל, כניסה של טאבלטים תוצרת סין לתמונה.
ועכשיו התופעה הזו מגיעה גם לישראל בדמות המאגפד (MagPad) שמייבאת לארץ, או יותר נכון מייצרת במיוחד בשביל ישראל, חברת “אמטל” שמחזיקה במותג של מאג ( Mag) מימים ימימה, מותג שהיה שם נרדף למסכי איכות ולמכירות טובות בתקופת מסכי ה-CRT. המאגפד שמשווק בשלושה גדלים, 10.1, 8.4 ו-7.7 אינץ’, מכוון היטב לתחתית הטבלה בכל מה שקשור לתג המחיר כך שקיבלנו לידינו לבדיקה את גרסת ה-8.4 אינץ’ היה ברור לנו שבוצעו קיצורי דרך כדי להגיע למחיר הנמוך, 1,199 ש”ח מחיר מומלץ לצרכן, כך שהשאלה הראשית שלנו הייתה מתחילת הדרך פשוטה מאוד: האם הטאבלט הזה מספק תמורה טובה לעלות לשלו? האם הוא ראוי לצורך שימוש כמחשב משני עם שימושים מוגדרים?
מה בקופסה וסיבוב מסביב: האריזה של המאגפד היא נקודת זכות שבאמטל יכולים לרשום לעצמם. היא אמנם מיוצרת מקרטון דק ופשוט, אבל אהבנו את המבנה, את הגרפיקה וחלוקת המידע, ובהחלט חיבבנו את מה שמצאנו בפנים: קופסה נפתחת שבצד אחד שלה נמצא המכשיר ובצד השני, שסגור כקופסה בפני עצמה, מצאנו את כל האביזרים ההיקפיים שמלווים את המכשיר: מטען, כבל USB סטנדרטי לחיבור למחשב, אוזניות בחיבור סטנדרטי של 3.5 מ”מ, חוברת הפעלה ודף הוראות להתקנת ה-Android Market שמשום מה לא מגיע מותקן במאגפד באופן אוטומטי. יש גם שקיק נשיאה מבד שמעניק הגנה בסיסית לטאבלט, ובעיקר למסך שלו, אבל לא יותר.
חוברת ההפעלה המודפסת הייתה בעצם עוד הפתעה לטובה. היא מקיפה את כל השימושים הבסיסיים בטאבלט, החל בהפעלת יישומים שונים כמו נגן המוזיקה ונגן הסרטים וכלה בהגדרת הרשת האלחוטית וחשבונות הדואר האלקטרוני. זה לא דבר מובן מאליו בתחום המחשוב בישראל, כשבמקרה הטוב, בדרך כלל, נמצא מדריך ההפעלה באיזושהי מחיצה בצורת קובץ PDF (וגם כאן, אם רוצים אפשר להפעיל את תוכנת קריאת הספרים ולפתוח את מדריך המשתמש בצורתו האלקטרונית תוך כדי שימוש בטאבלט).
שהוצאנו את המכשיר מהאריזה החזקנו אותו במשך כמה שניות בכף היד כדי להרגיש אותו. קודם כל אהבנו את הגודל. מבחינה אישית של כותב שורות אלו, עדיף טאבלט בגודל של 8.4 אינץ’ על פני 10 אינץ’. המשקל יותר נוח מזה של טאבלט “רגיל”, אם אפשר לומר, ומסתכם במקרה הנוכחי ב-520 גרם בלבד, המסך מספיק גדול כדי לספק איכות קריאה טובה, ובשביל גלישה באינטרנט ומשחקים, באמת שאין בעיה מול מסך גדול יותר ולא מפסידים יותר מדי למרות שטח המסך הקטן יותר. מי שרוצה כמובן יכול גם לחסוך עוד כמה שקלים ולקנות את הגרסה קטנה יותר בגודל 7.7 אינץ’.
המאגפד מבהיק בצבע שחור מבריק שבולט במיוחד בחלק האחורי שלו. המכשיר חלק לחלוטין ובגלל סוג הפלסטיק, כמו בטלפונים חכמים, הוא אוסף טביעות אצבעות בקלות רבה ודורש ניקיון מדי פעם, אם זה בכלל אכפת למשתמש. האחיזה, למרות פוטנציאל ההחלקה, הייתה יציבה ונוחה גם בקיץ הישראלי, וגם כשבדקנו את המכשיר בחוץ, הרחק ממאוורר וממזגן עד שהרגשנו שאפילו קצות האצבעות שלנו מטפטפים זיעה. עם זאת, כבר החזקנו מכשירים ביד עם עטיפה מוצלחת יותר.
בסקירת המכשיר מסביב נחלנו אכזבה ראשונה. כל מה שקשור לחיבור המאגפד לעולם החיצון ולהפעלתו, מבחינה פיזית, מרוכז בחלק התחתון של המכשיר… וזהו. צרם לנו מאוד לגלות שקיצורי הדרך שמובילים להוזלת המכשיר כוללים את העלמת כפתור השליטה בעוצמת הקול. במאג מצאו אמנם פיתרון תוכנה לחיתוך הקצוות הזה: בשורת המצב העליונה מוצאים כפתור להגברת והחלשת עוצמת הקול, ולמרות שזה פתרון סביר עבור רוב השימושים במכשיר, הוא לא יעיל במשחקים שמשתלטים על המסך כולו ואז תלויים בהחלטה של המתכנת המסוים האם לכלול שליטה בעוצמת הקול במשחק או לא, ובדרך כלל זה לא, וזה אומר שלפעמים זה מאוד מפריע.
אנחנו גם לא חושבים שהמיקום של כפתור ההפעלה של המאגפד בחלק התחתון של המכשיר מהווה החלטה מוצלחת. הוא לא נגיש בקלות והוא גם קצת קטן מדי. לצידו מוצאים את החיבור למטען, את החיבור לאוזניות בגודל 3.5 מ”מ, חיבור מיני USB סטנדרטי לצורך חיבור למחשב וחריץ לכרטיסי SD בגודל מלא. דבר אחרון שצריך להזכיר הוא שמאחור יש חור קטן לביצוע אתחול. כדי ללחוץ עליו במקרה הצורך, ומניסיון עם מכשירי אנדרואיד זה קורה וכן זה קרה גם למאגפד, יש צורך בסיכה, מחט או קצה של חוצץ שיניים דקיק. תכינו אחד שיהיה בסביבה הקרובה ליתר ביטחון.
קצת טכנולוגיה: בלב המאגפד יושב מעבד שמבוסס על המעבד Cortex-A8 של ARM. מדובר במעבד ש-ARM מכוונת אל יצרנים שמחפשים תמורה יחסית גבוהה להשקעה יחסית נמוכה. משפחת מעבדי ה-Cortex-A8 מבוססת על ליבה אחת בלבד והיא מיוצרת בליטוגרפיה יחסית מיושנת של 65 ננו-מטר. הגרסה שמותקנת במאג-פד כוללת גם שבב שמכונה חיישן G והוא זה שמאפשר למסך להגיב ולהתאים את עצמו לסיבוב המכשיר ב-360 מעלות. מהירות המעבד המסוים שמותקן במאגפד היא 1 גיגה-הרץ, הכי מהר שאפשר לקבל בסדרה הזו.
השבב הגרפי בו משתמש המכשיר הזה מבית אמטל הוא זה שכלול במעבד הראשי עצמו, וזה אומר שהעוצמה שלו מוגבלת. עם זאת, מצד שני, הוא בהחלט מתאים לשימושים העיקריים של כל טאבלט. לטכנולוגיה הגרפית של המעבד קוראים NEON, ומבלי להיכנס ליותר מדי פרטים טכניים נספר שהיא תומכת באופן מובנה בפלאש, ולפי החברה, כמעט בכל מקודד וידאו שנמצא בחוץ, כולל מקודדי HD, וכולל תמיכה מפתיעה מאוד בפורמט MKV – קובץ שיכול להכיל ערוצים נפרדים של קול, וידאו וכתוביות ולהקרין את הכל במקביל ובסנכרון, קובץ שבדרך כלל לצפות בסרטים בו יש צורך בנגן ספציפי.
שאר הנתונים הטכנולוגיים הם זיכרון עבודה פנימי בנפח 512 מגה-בייט, זיכרון אחסון פנימי בנפח 4 גיגה-בייט, אפשרות להוספת כרטיס SD/SDHC בנפח של עד 8 גיגה-בייט והתבססות על גרסה 2.3.1 של אנדרואיד.
מבחינת קישוריות המכשיר מציע חיבור אלחוטי בלבד, אם כי בתקן 802.11n לפחו. אין בלוטות’ ואין דור שלישי. במקרה של הדור השלישי אין לנו כל בעיה, ולמשתמשים אחרים תהיה בעיה רק אם רוצים להשתמש בטאבלט כמחשב הראשי וכמו בטלפון חכם לגלוש מכל מקום. במקרה של הבלוטות’ זה קצת הפריע לנו יותר, אבל כמו שאמרנו בפתיחה, המאגפד מקצץ בכל פינה אפשרית כדי להגיע למחיר נמוך ככל האפשר וזה עוד קורבן בדרך. הקיצוץ בעלויות בא לידי ביטוי גם בכך שאין מצלמה, ודווקא היינו שמחים אם היו מוסיפים לפחות מצלמה קדמית לצורך ביצוע שיחות ווידאו. מצלמה אחורית לצילום תמונות? נו, יש מישהו שבאמת חושב להשתמש בטאבלט כמצלמה? זה לא נראה לנו ממש נוח.
הפעלה ולעבודה: אחרי לחיצה ארוכה מאוד היינו צריכים להמתין כמה וכמה שניות עד להופעת המסך הראשי. אז התברר לנו שמהסך של המאגפד קצת בעייתי: הוא כהה מדי. מדובר במסך TFT רגיל שתומך ביכולות מגע שמתבססות על קיבוליות ומציע רזולוציה יחסית נמוכה של 800×600. למה אנחנו חושבים שהיא קצת נמוכה? כשטלפונים חכמים חדשים מציעים כיום רזולוציה קצת יותר נמוכה אפשר לצפות ליותר במקרה של מסך בגודל 8.4 אינץ’.
אבל כפי שכתוב לעיל, מה שבאמת מהווה בעיה הם הכהות ואנמיות הצבעים של המסך, גם במצב בו הזחנו את מחוון הבהירות עד הקצה הכי בהיר שלו, שבאה לידי ביטוי דווקא במסכי ההפעלה הראשיים שלו – ומזוויות צפייה פשוט לא מספיק טובות. אולי אם מטים את המכשיר ממש מעט בעת שימוש עצמי ישר מול הפנים, זה לא כל כך מורגש, אבל מי שעומד ליד כבר יתקשה להבחין בפרטים המדויקים של מה שמוצג על המסך, ובעת הטיה קטנה למדי יש כבר עיוות צבעים ומהר מאוד לא מבינים בכלל מה רואים.
למה כתבנו למעלה דווקא? כי ביישומים עצמם הכהות כמעט ולא מגיע לידי ביטוי. בסרטים, בתצוגת תמונות בקריאת ספרים ואפילו במשחקים, התצוגה דווקא השתפרה מבחינת בהירות, ולמרות שהצבעים אינם מספיק עשירים בגוונים, ומשרעת הניגודיות מקוצצת מדי, בסך הכל איכות התצוגה הייתה בהחלט מספקת.
בנקודה הזו גם יצאנו למבחן שטח קטן כדי לנקות מהמשוואה את העובדה שאנחנו מתעסקים בטכנולוגיה כל היום. פשוט עצרנו כמה שכנים כדי לשאול אותם מה הם אומרים על התצוגה, בדיוק באותה דרך בה אנחנו בדקנו אותה בשטח הבדיקה. הרוב אפילו לא התייחסו לכהות של המסך.
מערכת ההפעלה מוגשת למשתמשים כמות שהיא ערומה ונקייה מכל תוספות. עד כדי כך ערומה, כך שכפי שהזכרנו לעיל צריך להתקין את יישום המרקט לבד, אבל מדובר בתהליך פשוט להפליא ומהיר כך שאין ממש בעיה. בתחתית המכשיר יש ארבעה כפתורי מגע שכמו בכל מכשיר שמבוסס על אנדרואיד כמעט מאפשרים (מימין לשמאל ביצוע חיפוש, גישה למסך הבית, פתיחת תפריט אפשרויות המראים ליישום או המסך בו נמצאים וכפתור חזרה לאחור/ביטול.
המאגפד מציע חמישה מסכי בית כברירת מחדל. כשמקבלים את המכשיר מוגדר רק מסך אחד. בחלק התחתון של המסך נמצאים שלושה כפתורי תוכנה שמאפשרים גישה למסך ההגדרות הראשי של המכשיר, פתיחת רשימה ויזואלית שמציגה כרגיל את כל היישומים המותקנים וגישה לקורא הספרים שמותקן כברירת מחדל במכשיר. לחיצה ארוכה על כפתור הצגת היישומים מציגה באופן וויזואלי את כל עמודי הבית כך שאפשר לעבור לעמוד המבוקש בקלות במקום לגרור את האצבע על פני המסבך מספר פעמים.
שורת הסטטוס בחלק העליון של המסך כוללת עוד כפתור הגדרות, עוד כפתור חזרה/ביטול כפתורי שליטה בעוצמת הקול, כפי שהזכרנו כבר, תצוגת שעה, סוללה ועוד כפתור בית. למה הכפילות הזו? אין לנו פתרונות ברורים, אבל אנחנו בהחלט יכולים לומר שאחרי שימוש ממושך במאגפד הבנו שבעצם קל יותר להשתמש בכפתורים בשורת הסטטוס העליונה במקום להושיט את היד למטה לכפתורי המגע הפיזיים.
משתמשים במכשיר: בדקנו קודם כל את יישום קורא הספרים הדיגיטלי. יישום זה מאפשר קריאה של ספרים דיגיטליים, קבצי טקסט, עיתונים ומגזינים באנגלית ובעברית בפורמטים שונים. כמו שכבר הזכרנו לעיל לגבי תאורת המסך הכללית, דווקא ביישום הזה התאורה האחורית יחסית טובה ובהחלט אפשר לקרוא בנוחות יחסית בחדר כמעט חשוך. הדפדוף בין העמודים נוח וקל ומתבצע על ידי גרירת האצבע על המסך. בנוסף ניתן ליצור סימניות אישיות ולדלג ביניהן לפי בחירה.
בסך הכל הביצועים היו בינוניים. אמנם המכשיר הגיב במהירות לפעולות האצבעות שלנו, אבל קשה לומר שהוא הצליח להגיב במהירות לפעולות אחרות חשובות יותר או לפחות לא פחות. אחד הדברים הבולטים היה שזמן הטעינה של התוכנות היה לעיתים קצת ארוך מדי. זה גם בא לידי ביטוי כבעת שהורדנו יישומים מהמרקט. נכון שכתוב שצריך להמתין מספר שניות בעת הורדת יישום, אבל יותר מפעם אחת הייתה לנו תחושה שעובר זמן ממושך מדי עד לתחילת ההורדה בפועל, וזה בא לידי ביטוי במיוחד כשהשארנו ברקע עוד יישום או שניים פעילים.
המעבר בין התוכנות בריבוי משימות התבצע מהר, אך אז זה קרה: בזמן שהורדנו יישום מסוים מהמרקט, שיחקנו במשחק, ושעזבנו אותו לרגע מבלי לסגור אותו כדי להפעיל את פיירפוקס (Firefox for Mobile), המאגפד פשוט נתקע והיינו צריכים להושיט ידינו לחור מאחור כדי להחזיר אותו לעבודה. בהמשך ניסינו לשחזר את התקלה הזו, אך זה לא עלה בידינו. כך או כך, אין ספק שהעובדה שהמאגפד מצויד ב-512 מגה-בייט זיכרון בלבד באה לידי ביטוי בהפעלת היישומים ובביצועים הכלליים של המכשיר.
בדקנו את המאגפד עם היישום Quadrant Standard Edition והתוצאה הממוצעת של ההרצות הייתה 1,382 נקודות ומדובר בתוצאה יחסית נאה עבור מעבד חד ליבתי.
המכשיר מציע, לפי נתוני היצרן, 7 שעות של השמעת מוזיקה, כ-5 שעות של הצגת וידאו וכ-5 שעות של גלישה באינטרנט. האמת היא כמובן נמצאת היכן שהוא ביקום שמסביב לשעות הללו. כמובן שלא רק שמענו מוזיקה או רק צפינו בסרטים, אבל בשימוש שמשלב את כל מה שאפשר לעשות עם טבאלט, הגענו אפילו ל-9 שעות עבודה, עם קצת הפסקה כמובן. סביר בהחלט.
מסקנות: המאגפד אינו מושלם. ממש לא. רחוק משם. התצוגה מרגישה לפעמים, קיצורי הדרך קצת מוזרים וגם הם מרגיזים, במיוחד ההחלטה שלחסוך בכפתור שליטת עוצמת קול, והוא גם אינו מהיר במיוחד בעבודה השוטפת.
אבל אז צריך להכניס לתמונה את המחיר, ובמחיר מומלץ של 1,199 ש”ח (וכנראה בקרוב מאוד גם פחות בחנויות השונות) אין לו מתחרים אמיתיים, מבחינת המחיר כמובן. בסופו של דבר גם צריך לציין שהוא כן עושה את העבודה שלו: גולשים בו יחסית בנוחות, רוב המשחקים רצים ללא בעיות ואין שום בעיה לקרוא ספר אלקטרוני או לצפות בסרט באיכות גבוהה יחסית. רוב האנשים פשוט לא זקוקים ליותר מזה.
כך שבנקודת המחיר הזו התמורה שמקבלים מהמאגפד בהחלט סבירה. כמכשיר משלים למחשב אחר התמורה שהוא מציע גבוהה יחסית, ואם אתם מאלה שלא מחפשים דווקא מותגים ולמרות התקציב היחסית נמוך שיש לכם אתם כן רוצים טאבלט, המאגפד נותן לכם נקודת כניסה בהחלט מספקת לעולם הזה. וכמובן, אחרי שתלמדו גם לחפש ולהשתמש ביישומים מהמרקט, ותתאימו לחלוטין את חוויית השימוש שלכם, גם תוציאו ממנו יותר.
את הסקירה המלאה תמצאו באתר thspot.co.il, ביקורות חומרה, ניידים, סלולר ועוד.
חברה יש לי בעיה אני התקנתי לי את המרקט הוא לא נותן לי להיכנס אלו מה עושים למישהו היה גם את הבעיה שיש לי איתו?
אשמח לקבל תשובה מאחד מחברי האתר,מה זה האתר הזה THSPOT?הוא שלכם?
מה יש שם?
הסקירות שבאתר הזה נמצאות שם ולהפך?
בתודה מראש,דור
זהו אתר שיתעסק בעיקר בסקירות על מחשבים ניידים, חומרת מחשבים, גאדג’טים ועוד. חלק מהכתבות יכולות להופיע גם כאן.
חברה יש לי בעיה אני התקנתי לי את המרקט הוא לא נותן לי להיכנס אלו מה עושים למישהו היה גם את הבעיה שיש לי איתו?
\
הטאבלט לא טוב השרות לא טוב זהירות לא לקנות!!!
הטאבלט מג שלי לא נדלק פתאום. הטענתי והטענתי ולא נדלק. מה יכולה להיות התקלה,? יש למשיהוא מושג?
מישהו יודע אולי על תקלה בהורדת משחקים למאגפד 9.1 מס’תקלה rpc:s-5:aec-0 ?/??????
גם לנו יש את אותה בעיה… מה עושים?
אין על מ.ק 77
אני לא יודע משלמים אחרי שנה??????????????
מה יכולה להיות הסיבה שלאחר ההתקנה של המרקט ב-MAG, חיפוש אחר משחק/אפליקציה מציג שנמצאו מאות משחקים/אפליקציות בנושא שחיפשתי בעוד שעל המסך מופיעים רק מספר מצומצם (מקסימום 6-7) משחקים/אפליקציות???? האם מדובר בבאג של המכשיר?
אשמח לקבל תשובה מאחד מחברי האתר,מה זה האתר הזה THSPOT?הוא שלכם?
מה יש שם?
הסקירות שבאתר הזה נמצאות שם ולהפך?
בתודה מראש,דור
זהו אתר שיתעסק בעיקר בסקירות על מחשבים ניידים, חומרת מחשבים, גאדג'טים ועוד. חלק מהכתבות יכולות להופיע גם כאן.
מחיר טוב לטאבלט כזה אפילו שאין בוא כמעט כלום…., בכל מקרה אין כמו האייפד ולא יהיה כמו האייפד גם עם לאייפד 2 היה ליבה אחת ולגלאקסי טאב היה 300 ליבות היו קונים את האייפד 2 גם בגלל מערכת ההפעלה וגם בגלל הגודל והנוחות ויש לי עוד הרבה מה להגיד על האייפד, פשוט אין !
אתה פאן בוי רציני אנדרואיד הרבה יותר טובה
"גם עם לאייפד 2 היה ליבה אחת ולגלאקסי טאב היה 300 ליבות היו קונים את האייפד 2"
אז עכשיו מעריצי אפל לא רק מודים שהם עדר, אלא גם מתגאים בזה?
זה פשוט לפעמים מצחיק אותי… איזה אובססיה יש להם! איזה צרי מחשבות אתם תנסו את אנדרואיד ותראו מה זה טאבלט!
1+