אין ספק שהעיצוב המיוחד של ה-P210 של LG הוא טיעון המכירה העיקרי שלו. ואכן, מבחינות רבות, למרות שלא מדובר במחשב חדש בשוק, למיטב זיכרוננו מדובר במחשב הכי יפה שנחת על שולחן הבדיקות שלנו בשנה האחרונה.
אבל המחשב הזה הוא לא סתם יפה, הוא גם נשאר מאוד ייחודי בשטח, וזאת, כאמור, למרות שעברה כמעט שנה מאז שהוכרז עליו באופן רשמי. קודם כל הוא לבן לחלוטין. לבן מבריק, לבן שנהב חלק ויפה. אבל זה אולי מיוחד, אבל לא מבדל אותו בשוק הזה. הייחודיות שלו באה לידי ביטוי, קודם כל, בכך שהוא ישר לחלוטין: החלק הקדמי שלו הוא בדיוק באותו גובה כמו החלק האחורי שלו ומעטים המחשבים שהם כאלה, במיוחד שזה מגיע בגוף כמעט מלבני לחלוטין. אבל הדבר הכי מיוחד ב-P210 הוא העובדה שבמידות ובמשקל של מחשב שמצויד במסך בגודל 11.6 אינץ’ הצליחה LG לדחוס מסך בגודל 12.5 אינץ’, וזה טוב במיוחד עבור אלו שחושבים על משקל המחשב בתור הדבר הכי חשוב: מקבלים מחשב ששוקל 1.28 ק”ג בלבד ומסך יחסית גדול.
מחשב בגודל כזה מתמודד, באופן טבעי, במחשבי הנטבוק מהדור החדש יותר שמציעים מסכי 11.6 ו-12.1 אינץ’, אבל לעומתם הוא לא מצויד במעבד אטום (Atom) של אינטל (Intel) אלא מגיע עם מעבד ששייך למשפחת ה-Core i, כך שעל פניו, הוא מציע יכולת עיבוד חזקה יותר.
סיור מסביב: העיצוב, כאמור, מדליק במיוחד. זה בדיוק המחשב שיגרום לאנשים בבית הקפה להציץ לפחות לרגע לכיוון השולחן שלכם – אם תניחו עליו את המחשב – ואולי אפילו לעבור במקרה כדי לראות איזו חברה ייצרה את המחשב הזה. אם הם יבדקו קצת יותר מקרוב את המחשב, ואם תרשו להם, הם יראו שזה מחשב שמעבר לכך שהוא מפתיע בזכות גודל המסך שלו, ולמעשה גם ביחס ההיבט שלו, הוא אחד שבו השקיע החברה הרבה מאוד שעות של מחשבות עיצוב, והעיצוב הוא הדבר הכי חשוב במחשב הזה כפי שגם תבינו בעוד כמה רגעים אם תמשיכו לקרוא.
קודם כל נחזור רגע למסך. כדי לאפשר את השילוב של מסך 12.5 אינץ’ בגוף לא סטנדרטי מבחינת הגודל המתאים למסך כזה, היו ב-LG כמובן צריכים לבחור מסגרת דקה במיוחד. כדי לאפשר את הדקיקות הזו לא ניתן להציב מצלמה בחלק העליון של המסגרת, ולכן ב-P210 תמצאו אותה בפינה השמאלית התחתונה של המסך. לא הגיוני? ההפך, מאוד נוח. אולי הבחירה במיקום הזה של המצלמה באה מכיוון מחלקת העיצוב, אבל הפתרון מוצלח: הרבה יותר טבעי להסתכל מטה אל עבר המצלמה מאשר להחזיק את הגוף ישר מול המצלמה למעלה. נסו זאת בעצמכם עם מצלמה חיצונית, וחזרו עם תשובה.
העיצוב בולט מאוד גם באזור המקלדת: המקשים בשורות המרכזיות, אלה שמוקדשים לאותיות, מעוצבים כך שאחת הפינות התחתונות שלהם מעוגלת. משמאל עד לאמצע הפינה הימנית התחתונה ומימין עד לאמצע הפינה השמאלית התחתונה, ויחד עם הכיתוב בצבע כתום על הרגע הלבן המבהיק, זה נראה פשוט נפלא.
המקשים בשורה התחתונה גדולים ומלבניים יותר לעומת שאר המקשים שהם בגודל של כשני שליש, לפחות מבחינת גובה, לעומת אלו של מקלדת שולחנית רגילה. הסיבה שהמקשים בשורה התחתונה, כולל מקש הרווח, גבוהים יותר נובעת גם כן מהחלטת עיצוב: בצד הימני התחתון של המקלדת ממוקמים ארבעת כפתורי החצים – שגם משמשים לשליטה בעוצמת הקול ובבהירות של המסך. מדובר בכפתורים קטנים במיוחד, וגובה שתי השורות שלהם ביחד שווה לזה של מקש גדול בשורה התחתונה, וביחד נשמרים בדיוק אותם קווים. אם מישהו מרגיש שזה קצת יותר מדי, ייתכן שהוא צודק. גם כפתורי הפונקציה “נפלו קורבן” לעיצוב: הם ממש קטנים יחסית, אבל ממש.
עם זאת, להפתעתנו, גילינו שבסופו של דבר, כשמגיעים לידי הקלדה חוויית השימוש דווקא חיובית, למרות שהיינו קצת סקפטיים. הסיבה היא שהמקשים יורדים מספיק עמוק בכדי לספק הרגשה נוחה, ואין כל צורך להפעיל ואפילו לחץ קליל בזמן ההקלדה, וטוב שכך, כי אין כל חיזוק למקלדת ואם מקלידים חזק מדי אז המקלדת שוקעת פנימה חזק מאוד.
כבר משכנו את תשומת ליבכם לנושא העיצוב על חשבון השימושיות, בדיוק כמו פיל בחנות חרסינה, והנה עוד כמה החלטות שחלקן קצת נראות משונות – קורא כרטיסי ה-SD ממוקם מאחור, ממש במרכז המחשב, וזו שוב החלטה שמתקבלת על חשבון השימושיות. כי למרות שנכון, השימוש בקורא כרטיסי ה-SD אינו שכיח במיוחד, אבל מאחור? אם כבר צריך, לא ממש נוח להגיע לשם וזה דורש את סיבוב המחשב. אולי זה נשמע לא נורא, אבל תחשבו אם זה קורה בבית או במשרד כשהמחשב מחובר למסך חיצוני מצידו השמאלי? קצת פחות נוח.
למעשה, אנחנו לא ממש בטוחים איך תחברו את המחשב הזה למחשב חיצוני. הוא מצויד ביציאת micro HDMI בלבד. לכמה מכם יש על השולחן מסך מחשב עם כניסת HDMI? נכון. ואם לא, צריך כבל שממיר מהיציאה הזו ליציאת VGA או DVI. נו, יש לכם?
לצד יציאת ה-HDMI תמצאו גם יציאת micro RJ45. שתי היציאות מכוסות בכיסוי גומי שקשה להוציאו. לפחות בקופסת המחשב יש את הכבל המיוחד שנדרש כדי להמיר את החיבור לרשת הזעיר לחיבור רגיל. מחבר הכוח, בקצה העליון של הצד השמאלי ייחודי גם הוא. כדי לשמור על דקיקות המחשב, 21 מ”מ בלבד, החיבור אינו עגול כמקובל אלא מורכב משני ראשים דקים. בצד הימני יש כבר שתי יציאות USB בגודל רגיל, ומדובר ביציאות מסוג 2.0.
עוד דבר שבא על חשבון השימושיות לטובת העיצוב הוא שכמו ב-Macbook Air של אפל (Apple) ומחשבים דומים, הסוללה פנימית וכדי להחליף אותה צריך טכנאי.
הרמקול היחיד והגדול יחסית נמצא למטה, ולידו חור קטן לביצוע אתחול המחשב. בהתחלה לא הבנו מדוע יש צורך בכפתור כזה, ואז הבנו. במקרה של תקלה בה הדרך היחידה לכבות את המחשב היא להוציא את הסוללה, ומכיוון שב-P210 אי אפשר לשלוף את הסוללה, יש צורך במקרה קיצוני באפשרות הזו.
ונעבור לטכנולוגיה: כמו שאתם רואים הקדשנו חלק גדול מהסקירה של המחשב הזה לעיצוב שלו, ולא בכדי. אבל גם בצד הטכנולוגי יש כמה הפתעות קלות, ובראש ובראשונה המעבד. ה-P210 מצויד במעבד Core i3-380UM במהירות איטית יחסית של 1.33 ג’יגה-הרץ. זהו מעבד מהדור הראשון של משפחת ה-Core (שקראו להם Arrandale) שמיועד למחשבים אולטרה-ניידים. המהירות הנמוכה יחסית שלו מאפשרת לו לעבוד במעטפת תרמית נמוכה של 18 וואט בלבד, ולכן מספיק אמצעי קירור פשוט יחסית. הוא אמנם תומך בעבודה בריבוי נימים, אבל המהירות שלו, והעובדה שהוא מצויד ב-3 מגה-בייט זיכרון מטמון בלבד וכן תומך במהירות עבודה מרבית של 800 מגה-הרץ עבור הזיכרונות המותקנים במחשב גם אם הם יכולים לספק מהירות גבוהה יותר, ממצבים אותו כמעבד שלא מציע יותר מדי ביצועים: על הנייר יותר טוב ממעבד אטום, אבל פחות ממה שמציעים המעבדים “הרגילים” של הסדרה.
גם ערכת השבבים בה מצויד המחשב פשוטה יחסית (HM55), וזה כנראה מתאים למחשב המסוים הזה שמצויד גם בכונן 320 ג’יגה-בייט של היטאצ’י (Hitachi).
המסך מציע זוויות ראייה מצוינות כשהוא קבוע במקומו (כלומר, מהצדדים), אבל ברגע שמזיזם אותו מעלה או מטה יותר מ-10 מעלות, תזוזה על הצירים, התמונה מאבדת את צבעיה ואפילו חלק מהפרטים – כלומר תמונה איכותית כל עוד היא מול העיניים. לפחות המסך אינו מבריק. אבל עוד הערה לגבי המסך: הרזולוציה היא 1,366×768. היא מתאימה למסכי 13.3, 12.1 ו-11.6 אינץ’, אבל המסך במקרה של ה-P210 הוא 12.5 אינץ’ כך שיש מעט עיוות, אפילו מעט מאוד, אבל אם ממש רוצים שמים אליו לב.
לגבי התקשורתיות אין תלונות: המחשב תומך ב-802.11n וגם בבלוטות’ 3.0, כך שלא אמורה להיות בעיה להתחבר לעולם, כל עוד לא מצפים גם לאפשרות מובנית לחיבור סלולארי באמצעות דור שלישי – ובכל מקרה, הרי תמיד אפשר לחבר מודם ל-USB.
סיכום: ה-P210 אינו מחשב זול. מחיר השוק שלו עומד בממוצע על כ-3,600 ש”ח, ואנחנו חושבים שזה קצת הרבה למחשב שמציע את הביצועים שהוא מציע, למרות שיש לקחת בחשבון שמדובר במחשב מעוצב להפליא, ומחשבים מעוצבים ברמה הזו עולים הרבה יותר. וזו בדיוק השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם: האם אתם מחפשים תמורה בסגנון של ביצועים למחיר או שאתם מוכנים להסתפק בביצועים בינוניים יחסית לטובת מחשב שהוא גם גאדג’ט יפה למראה. אם התשובה לשאלה היא האפשרות הראשונה, זה ממש לא המחשב בשבילכם, אם התשובה היא האפשרות השנייה, אין כיום מתחרים אמיתיים מבחינת העיצוב ל-P210 בשוק, לפחות בתקופה הקרובה.
לתוצאות הביצועים המלאות כולל השוואות נוספות ולסיכום המלא היכנסו למגזין החומרה THspot.co.il