הנה עובדה: בעולם המחשוב האישי אנחנו מאוד שונים בהרגלי הצריכה שלנו מהרבה מאוד מדינות מתקדמות אליהן אנחנו רוצים להידמות. זה בא לידי ביטוי, לידי דוגמה, בכך שגם כיום, אחרי כל המהפכים ואחרי כל ההתקדמות שמציעים דפדפנים כמו כרום (Chrome) של גוגל (Google) ופיירפוקס (Firefox) של מוזילה (Mozilla), אנחנו עדיין מדינה בה הדפדפן הכי נפוץ בשימוש הוא אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) בתחום הדפדפנים.

זה גם בא לידי ביטוי חריף יותר בתחום המעבדים. אילולא הצמיחה בשוק הטאבלטים, כנראה שאינטל (Intel) הייתה שולטת ב-99% לערך מהמעבדים הנמכרים בשוק הישראלי, הרבה מעבר לכוחה, הגדול גם כך, בשוק הגלובלי. AMD? למרות המאמצים שלה, ואנחנו משתמשים כאן בלשון עדינה, לא ממש מצליחה להשיג כאן שוק משמעותי, וזה בא לידי ביטוי חריף במיוחד בשוק המחשבים הניידים. רוב היבואניות, גם אם יש ברשות החברה דגמים שמבוססים על AMD, לא מביאות אותם כדי להניח כל המדפים.

לכן כשהתברר לו שאנחנו יכולים לקבל לבדיקה את ה-IdeaPad Z575 של לנובו (Lenovo), שמבוסס על מעבד מסדרת מעבדי ה-Fusion של AMD – כלומר מעבד APU שמכיל בתוכו גם את השבב בגרפי ואת הגשר הצפוני (NorthBridge) בדומה למעבדי ה-SandyBridge של אינטל – קפצנו על המציאה.

הסיבוב: מבחינה חיצונית נראה, פחות או יותר, כמו כל מחשב סטנדרטי שמיועד לשוק הביתי. הצבע השולט הוא אפור אלומיניום מתכתי מוברש שמכסה לחלוטין את המכסה אבל גם את החלקים הפנימיים של המחשב, כולל משטח השליטה והאזור העליון מעל המקלדת בו נמצאים כפתורי הפעלה שונים. הבסיס עצמו בצבע שחור פלסטיק רגיל למדי, אבל את המסך כבר מקיפה מסגרת שחורה ומבריקה במרכזה לוגו החברה (למטה) ועינית מצלמת האינטרנט (למעלה). עם זאת, בהחלט ניתן לומר שמבחינה חיצונית אין כאן שום דבר שממש מושך את העין, לפחות לא באופן שמבליט את המחשב מבין קהל המתחרים הפוטנציאלי.

המסך יושב על שני צירים מתכתיים שמזכירים במראה שלהם את הצירים המצוינים של סדרת מחשבי ה-ThinkPad העסקיים של החברה, אך למרות שהם חזקים יחסית, הם לא חזקים כמו הצירים 'הבכירים' יותר שממש לא נותנים למסך לזוז. גם מבחינת ההגנה על חלקי המחשב הכל דומה, אבל רק בערך. ההגנה על המסך סבירה בהחלט, אבל המכסה אינו כולל תומכות נוספות ומגנזיום כמו בסדרה הראשית של המחשבים מבית לנובו, ואם לוחצים מהצד המוגן, בהחלט רואים שיש השפעה על המסך המבריק והסטנדרטי מתוצרת AU. גם בסיס המקלדת אינו חזק במיוחד ובהקלדה מהירה בהחלט מורגשת שקיעה מסוימת.

אבל מדובר במקלדת מעניינת. קודם כל היא זהה לזו שמשולבת במחשבי סדרת ה-Edge של החברה, סדרה שמיועדת לשוק ה-SMB וה-SOHO (ואנחנו מקווים בקרוב להביא סקירה של מחשב ששייך לסדרה הזו). שנית היא נראית במבט ראשון כמו מקלדת Chicklet רגילה, אבל ברגע שמניחים את הידיים מבינים שהיא קצת שונה. המקשים הם אמנם לא באיכות של מקלדת ה-ThinkPad, אבל הם עדיין מספקים ירידה מספיק עמוקה בכדי להרגיש בנוח גם בעת הקלדה ממושכת ומהירה – בהחלט מדובר במקלדת איכותית יותר מרוב מקלדות ה-Chicklet שמשולבות כמעט בכל מחשב שיוצא ממפעל כלשהו של חברה כלשהי.

משטח העכבר ממוקם בדיוק במרכז מקש הרווח של המקלדת האלפא-ביתית. הוא גדול ונוח. הוא מעט מחוספס, אבל זה לא מפריע להזזה מהירה של האצבע וכן לא לביצוע מחוות המגע הבודדות בהן תומך. באופן תואם גם כפתורי הלחיצה גדולים ונוחים ללחיצה ומגיבים היטב.

בחלק בעליון, כאמור, יש מספר כפתורים. בצד שמאל נמצא כפתור ההפעלה של המחשב כשלידו יש כפתור קטן יותר עם ציור של חצי פרסה שלחיצה עליו מפעילה את תוכנת הגיבוי/שחזור של המחשב. בצד השני יש חמישה כפתורים. שלושה מהם מוקדשים לשליטה בעוצמת הקול, כפתור לבחירת מצב תצוגת מסך, שמיועד לצורך בחירת בהירות התצוגה, וכפתור נוסף ששולח לשירותי המערכת. בחלק בקדמי של המחשב נמצא מתג קטן שמיועד להפעלת/ביטול היכולת האלחוטית של המחשב.

יציאות וחיבורים: היציאות והחיבורים של המחשב מסודרים ברובן משני צדדי המחשב. יש שלוש יציאות USB (5) ברמה 2.0 בלבד, שתיים מצד ימין כשאחת מקדימה ואחת מאחור והשלישית בחלק הקדמי של צד שמאל. בנוסף, בצד שמאל, יש יציאת USB מוספת שמשולבת עם eSata (4). בצד ימין נמצאת גם החיבור לרשת מקומית (10) וחיבורי האוזניות והמיקרופון (7+8). יציאות המסכים נמצאות בצד שמאל והמחשב הזה מציע את היציאות 'ההכרחיות' בלבד: VGA (2) וה-HDMI (3). בחלק הקדמי (6) נמצא קורא כרטיסי זיכרון שיכול לקרוא חמישה סוגי כרטיסים, כולל xD ו-SDHC. בסך הכל סידור סביר וסטנדרטי למדי, וטוב, לדעתנו, שהחלק האחורי נקי לחלוטין.

טכנולוגיה

ה-Z575 של לנובו מבוסס על מעבד מסדרת המעבדים אותה מכנה AMD, בין השאר, Fusion. באופן עקרוני מעבדי ה-Fusion מספקים, כמו שהמעבדים הנוכחיים של אינטל כבר 'עושים' זאת מזה זמן רב, שילוב בין ליבת מעבד ראשית לבין שבב גרפי. שילוב כזה נקרא APU (ר"ת של Accelerated Processing Unit) ולמרות שאנחנו מכירים את הנושא מזווית הראייה של שילוב שבב גרפי במעבד, זה לאו בהכרח חייב כך. בכל מקרה המטרה היא להאיץ יישומים חישוביים מסוימים שלא באמצעות המעבד ישירות, ובתחום המחשוב האישי זה בא לידי בשילוב שבב גרפי.

סדרת המעבדים אליה שייך המעבד של ה-Z575 נקראת Llano ('ערבה', באמריקאית). למעשה, ה-A4-3300M הוא המעבד החלש ביותר בסדרת המעבדים הזו שמיועדת לשוק המחשבים הניידים. מדובר במעבד כפול ליבה (שתי ליבות K10) שמיוצר בליטוגרפיה של 32 ההו-מטר שפועל במהירות בסיסית של 1.9 ג'יגה-הרץ ויכול להאיץ את עצמו עד מהירות של 2.5 ג'יגה-הרץ.

למעשה אפשר להגדיר את המעבד הזה כמעבד ארבע ליבות. מדוע? כי הוא מכיל למעשה שתי ליבות גרפיות ולא רק אחת: אחת שמיועדת לעבוד כשהמחשב אינו זקוק לחישובי תצוגה מורכבים במיוחד הוא משתמש ב-Radeon HD 6480M שמציע בסך הכל 240 Shaders ברוחב פס של 64 סיביות ועם 512 מגה-ביט של זיכרון מסוג GDDR3. כשעוברים להשתמש ביישומים גרפיים קצת כבדים יותר, כבר עוברים ל-Radeon HD 6650M שמכפיל, ממש בפועל, את היכולות של השבב הגרפי החלש יותר: 480 Shaders, רוחב פס של 128 סיביות, 1,024 מגה-ביט זיכרון GDDR3 וקצב העברה של 28.8 ג'יגה-בייט/לשנייה. מרשים הרבה יותר, וללא ספק, גם מציע הרבה יותר ממה שיכולים להציע השבבים הגרפיים שמשולבים במעבדים של אינטל.

אז מה בעצם ההנחה שעומדת מאחורי השילוב הזה? ב-AMD אומרים ככה: לצרכים של עיבוד תמלילים וגלישה באינטרנט לא צריך דווקא מעבד חזק במיוחד, ובזה גם באינטל יכולים להסכים – הרי מה הסיבה לדחוף בחוזקה את מעבדי האטום (Atom) בעוצמה למחשבי הנטבוק ולטאבלטים? הרי אמרת המכירה היא זה מספיק לכל הצרכים, ואפילו למשחקים פשוטים. מצד שני אומרים ב-AMD כשמשתמשים משחקים ויישומים גרפיים אכן צריך עוצמה גרפית משמעותית, מספקים אותה. לפי AMD זה מוביל למעבדים זולים יותר וחסכניים יותר בחשמל, והמעבד הזה, ה-A4-3300M באופן ספציפי מיועד למחשבים שמוגדרים כתקציביים.

מעבר לכך, וזו קצת אכזבה, מצויד המחשב ב-2 ג'יגה זיכרון RAM בלבד ועוד במהירות של 1,066 ג'יגה-הרץ למרות שניתן להתקין זיכרונות שפועלים ב-1,333 ג'יגה-הרץ. הכונן הקשיח הוא נדיב למדי, בנפח של 500 ג'י'גה בייט, והוא מסתובב במהירות של 7,200 סל"ד, וזה כבר יפה מאוד. חוץ מזה הוא מצויד בכונן DVD עם צריבה דו-שכבתית, וזה כמובן סטנדרטי, והמסך בגודל 15.6 אינץ' מציע רזולוציה צנועה של 1,366×768 פיקסלים, כפי שניתן לצפות במחשב שטיעון המכירה העיקרי שלו הוא בעיקר תג המחיר.

עם זאת אנחנו חייבים להעיר הערה אחת: לא אהבנו את הדרך בה בוחר המחשב בין שימוש בשבב התצוגה החזק לשבב התצוגה החלש יותר. בדגם המקביל, ה-Z570 שמבוסס על מעבד של אינטל, יש מקדימה מתג קטן שמאפשר לבחור את התצורה הגרפית. במחשבים בהם מותקן כרטיס תצוגה של nVidia יש תמיכה בטכנולוגיה בשם Optimus שמבצעת את ההחלפה באופן אוטומטי, הגישה, לפחות ב-Z575 היא הגדרה ידנית. בכל פעם שמופעל יישום שפונה לשבב הגרפי צצה תיבה שמבקשת מהמשתמש להחליט האם להשתמש באיכות גבוהה או נמוכה. בהתחלה זה ממש מפריע, אבל כמובן שככל שתדירות השימוש במחשב עולה, הצורך בהגדרה נמוך יותר. עם זאת, אם יש כמה תהליכים בתוכנה שמבצעים פנייה באופן עצמי, צריך להגדיר כל אחד מהם, וחבל.

תוכנה: המעבר מתוכנת השליטה בשבב התצוגה לשאר התוכנות המותקנות במחשב הינו טבעי. בדרך כלל אין ממש הבדלים גדולים בין המחשבים בכל הנוגע לתוכנות עמן הם מגיעים מותקנות כברירת מחדל. אבל בלנובו, לפחות בתחום של המחשבים העסקיים, ידעו תמיד להציע חבילה שהיא מעט יותר ממה שאחרים מציעים. במקרה של המחשב הזה מבחר התוכנות אינו ענק, אבל התוכנות שלנובו מספקת מבית היוצר שלה מעניינות ומציגות ממשקים נקיים וברורים לשימוש.

אחת התכונות המעניינות ביותר שמציע ה-Z575 הוא תוכנה בשם EE Boot Optimizer, תוכנה שמגיעה מלנובו בעצמה, שעושה בדיוק את מה שהיא מבטיחה בשמה: בודקת את זמן האתחול של מערכת ההפעלה ומנסה למטב אותו. אז נכון שאין לה את הממשק המלהיב והסטטיסטיקות הנהדרות של Soluto, אבל מדובר בפתרון חביב בהחלט שמאפשר למשתמש לעקוב אחר זמני האתחול האחרונים של המחשב, ולהריץ את תוכנת המיטוב כשיש צורך.

שתי תוכנות בולטות אחרות הן OneKey Recovery 7.0 שמיועדת לביצוע גיבויים ולשחזורים, כולל החזרת המחשב למצב ברירת המחדל שלו, ו-VeryFace 4.0 שמאפשרת לבצע כניסה למחשב באמצעות סיסמה שהיא צילום פנים שמבצעים בעזרת מצלמת ה-2 מגה-פיקסל בה מצויד המחשב (מגדירים גם סיסמה אלפא ביתית במקביל, ליתר בטחון). וחוץ מזה, על ולחן העבודה תמצאו גם את הצלמית של כרום, הדפדפן מבית גוגל, למי שרוצה להתקין עוד דפדפן מעבר לאינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט. אנחנו נוטים לנחש שרוב המשתמשים יעשו זאת, גם כאלה שלא התקרבו אליו עד לרגע הדלקת המחשב המסוים הזה.

מבחנים: אחת ההפתעות לטובה של המחשב הזה התבררו כבר עם הבדיקה הראשונה שלנו. כמו תמיד אנחנו מתחילים את מערת הבדיקות עם מבחן הפרודוקטיביות של MobileMark 2007, לפני שאנחנו 'מעמיסים' על המחשב את שאר תוכנות הבדיקה שלנו. התוצאה, כנרמז לעיל, הפתיעה אותנו: ה-Z575 סיים את המבחן לאחר 296 דקות, או 4 דקות פחות מ-5 שעות. מדובר בזמן עבודה טוב יותר בהרבה לעומת ה-Dell E6520 שבדקנו לאחרונה ומעשה כמעט כל מחשב שמבוסס על מסך 15.6 אינץ' שבדקנו מזה זמן מה. למרות שבדרך כלל לא נהוג לנייד מחשבים כאלה, הביטחון בכך שאפשר להפעילו מספר שעות מבלי להזדקק לגישה לשקע חשמלי בהחלט מהווה נקודה חיובית.

בבדיקות הסינטיות הרגשנו את ההבדל בין הרמה של המעבד הראשי לבין הרמה של השבב הגרפי. כך למשל את סדרת מבחני FutureMark Vantage. ה-Z575 חילץ ציון נמוך במיוחד של 4,059 נקודות שמביא היטב לידי ביטוי את המעבד הדו ליבתי החלש יחסית. תוצאה באופייה קיבלנו גם במבחן PCMark 7 Basic – ציון של 1,488 נקודות אינו יכול להתחרות בעוצמה של מעבדי Core i3, בוודאי ב-Core i5 בו למשל מצויד ה-900X3A, המחשב דק הגזרה של סמסנוג (Samsung) שהוציא באותו מבחן 2,746 נקודות. העובדה שה-IdeaPad המסוים הזה מצויד רק ב-2 ג'יגה-בייט זיכרון RAM בטח לא עוזרת.

אבל בבדיקות הגרפיות התגלה עולם אחר. את ההבדל בין האיכויות הבסיסיות לבין היכולות הגרפיות ניתן היה לראות היטב במבחן CineBench 11.5. בבדיקה של השבב הגרפי הגיע ה-Z575 של 19.11 נקודות במבחן ה-OpenGL, תוצאה מדהימה למחשב שלכאורה אינו מצויד בכרטיס גרפי בלעדי. רק לדוגמה, ה-E6520 הגיע במבחן הזה ל-8.69 נקודות בלבד, והוא עוד מחשב שנמצא בקצה הערימה של המחשבים שמבוססים על מעבדי SandyBridge מודרניים שמסתפקים בשבב התצוגה הפנימי. עם זאת, במבחן המעבד של CineBench השיג המחשב של לנובו 1.01 נקודות בלבד, וזה ציון נמוך במיוחד.

האיכות של המחשב מבחינה גרפית בא לידי ביטוי גם במבחני 3DMark06 של Futuremark. ברזולוציה של 1,024×768 הוא הגיע לציון של 6,008 נקודות שירד ל-5,974 ברזולוציה מרבית של 1,366×768, ומדובר בזוג תוצאות מכובד ביותר.

במבחן 3DMark11 Basic השיג המחשב ציון מצוין של 1,049 נקודות (מבחן ביצועים) שמציב אותו בשורה גם עם מחשבים רבים שמצוידים בשבב גרפי מתקדם יחסית. בבדיקה המסיימת, תחת היישום Heaven, השיג המחשב הזה מבית Lenovo, ברזולוציה המרבית, תוצאה באפיון דומה: קצב ממוצע של 13.2 פריימים לשנייה. נאה בהחלט.

עוד מבחן שערכנו הוא כמובן HD Tune 2.55, התוכנה החינמית בה אנחנו משתמשים כדי לבדוק את מהירות הכונן הקשיח של המחשב. המחשב המסוים שבדקנו הגיע כאמור עם כונן 500 ג'יגה-בייט במהירות 7,200 סל"ד, והתברר במבחן הזה שהוא בהחלט מספק את הסחורה: מהירות העברה ממוצעת של 84.3 מגה-בייט/לשנייה נחשבת לגבוהה יחסית, והיא בהחלט טובה.

מסקנות: כששמים על המאזניים את הנקודות החיוביות של המחשב מול הנקודות הפחות מוצלחות שלו, אנחנו חושבים שהנטייה היא לכף הזכות, כשעל המאזניים האלה נחנו גם את תג המחיר שמגיע, במונחי שוק, לכ-2,800 ש"ח. למעשה, מדובר אפילו בתמורה נאה למדי.

הוא אולי לא יפה לעין באופן מיוחד, והוא לא מציע איזשהו פי'צר מדהים, והמעבד הראשי אמנם חלש יחסית ויש לו רק 2 ג'יגה-בייט זיכרון, אבל המבחן הכי חשוב של המחשב הזה הוא ההתאמה שלו לשימושים ביתיים, ולזה הוא מספיק ויותר. אמנם הוא חלש יחסית בתחום הביצועים הסינטטיים, אבל הוא מכפר על כך ויותר בזכות האיכויות שהוא מציע בתחום הגרפי. למעשה, אם אינכם מגדירים את עצמכם כפרו-גיימרים, הוא יספיק לכל מאוויי המשחקים שלכם, והוא יעשה את זה טוב יותר כנראה מכל מחשב נייד אחד בשוק שאינו מצויד בכרטיס גרפי בלעדי מהחזית הראשונה.

מכיוון שחולשת הביצועים 'הרגילים' לא תורגש למעשה בעת גלישה באינטרנט או כתיבת מסמכים, לדעתנו, אם אתם חושבים על מחשב 'ביתי', אתם צריכים להכניס את המחשב הזה לרשימת הקנייה הקצרה שלכם.

תצורה נבדקת: מעבד: AMD A4-3300M APU במהירות 1.9 גה"ץ * שבב תצוגה: מוכלל במעבד, AMD Radeon 6480M + 6650M * זיכרון RAM: 2 ג"ב * כונן קשיח: Travelstar 7K500, 500 ג"ב, SATA II, 7,200 סל"ד * כונן אופטי: TSSTcorp TS-L633F, צורב DVD רב שכבתי * מסך: 15.6 אינץ' * רזולוציה מרבית: 1,366×768 * קישוריות: WiFi 8011.2 bg/n, בלוטות' 2.0, רשת מקומית * חיבורים ויציאות: 3xUSB 2.0, eSata+USB 2.0, RJ-45, VGA, HDMI * שונות: קורא כרטיסים (5 ב-1), מצלמה 0.3 מגה-פיקסלים * סוללה: 6 תאים, 51,370 mWh * מערכת הפעלה: Windows 7 Home 64 bit * מידות: 376x250x20-36 מ"מ * משקל: 2.6 ק"ג * מחיר שוק: כ-2,800 ש"ח * ספקית לבדיקה: לנובו ישראל
-פרסומת-
עורך האתר, כתב וותיק בתחום המחשבים והטכנולוגיה. נמצא כאן בסביבה עוד לפני שהאינטרנט הפך למה שהוא היום. היה עורך של מגזינים רבים (כן, מאלה שהודפסו על נייר), כולל PC Plus, חי את העולם הטכנולוגי ומתעורר בדיוק בזמן כשהשליח עומד בדלת עם מוצר חדש לסקירה.