התחרות הסתיימה, ואחרי בחינת צוות השופטים בחרנו בסיפורים הזוכים. חייבים להודות כי מבין עשרות הסיפורים שעלו כאן היה מאוד (אבל מאוד) קשה לבחור בזוכה המאושר, אז הנה הוא (היא):
מקום ראשון: נטע שמעיה, תל אביב הזוכה במכשיר LG G2:
מקום שני: אבי, אשדוד הזוכה בדיבורית Bluetooth:
המכשיר הסלולרי של ימינו מציע לנו הרבה יותר מהאפשרות לשוחח עם קרובינו. עם זאת, אנחנו כבר לא מסתפקים ביכולות המתקדמות שהוא מציע לנו: אנחנו מעוניינים גם שיילמד אותנו ויענה בדיוק לצרכינו האישיים. וזה בדיוק מה שעושה ה-LG G2 – לומד מהם הצרכים היום יומיים שלנו, ועוזר לנו להשיג אותם בקלות רבה יותר באמצעות טכנולוגיות חדישות.
TGspot, בשיתוף רונלייט נציגת LG Mobile בישראל, מזמין אתכם להשתתף במבצע Learning from you, ולספר לכם שלאחד מכם יש סיכוי לזכות במכשיר LG G2 במתנה!
איך משתתפים?
ספרו לנו כאן בתגובות על מקרה מבאס או משעשע במיוחד שקרה לכם עם מכשיר סלולרי, ומה היה קורה או נמנע אם היה ברשותכם מכשיר ה-LG G2 בזכות התכונות המיוחדות שלו. הגולש שיצליח לשכנע אותנו שהוא באמת היה זקוק לו יזכה במכשיר ה-G2 במתנה.
דוגמאות לתכונות המכשיר: מייצב תמונה (סיפורים על תמונות חשובות שצולמו אך יצאו מטושטשות), כפתור הפעלה אחורי (סינון בטעות של מישהו חשוב), סוללה חזקה (סוללה שנגמרה בזמן הכי לא מתאים), אודיו זום (צילום של הופעה שנהרס בגלל רעשים מסביב), ועוד.
כיצד להתחיל? כנסו וקראו את הביקורת המלאה שלנו על מכשיר ה-LG G2, או את מגוון הטיפים השונים שפרסמנו כאן באתר. חשבו על הסיפור שלכם, כתבו אותו במסמך וקראו אותו מספר פעמים לפני שאתם שולחים.
תנאי השתתפות:
1. את הסיפור יש לכתוב כאן בתגובות האתר
2. הסיפור יכלול את אחד ממאפייני ה-LG G2
3. הסיפור יכיל 80 מילה לפחות
4. בתגובה יש להשאיר מייל במקום המיועד לכך (לא יפורסם)
5. כל משתתף רשאי לכתוב סיפור אחד בלבד
6. על הכותב להיות מגיל 16 ומעלה ולשתף את עמוד התחרות
7. מועד אחרון להגשת הסיפור: 04.05.2014 בשעה 22:00.
8. בהשתתפותכם הנכם מאשרים את תנאי התקנון.
הסיפור שלי הוא בעצם החוויה הכי מטורפת שהייתה לי, כי היא בעיקר מלאת פחד והתרגשות..
זה התחיל כשנסעתי עם שני חברים לטיול במרכז אמריקה- מקסיקו, למשך שלושה שבועות. יש לציין שמלכתחילה קבענו וסיכמנו שהטיול יהיה בעיקר בטן-גב, כי זאת ארץ לא כל כך בטוחה, ואני מודה שאנחנו קצת פחדנים ולא רצינו להסתכן. באחד הימים החלטנו שאנחנו מספיק “אמיצים” ואנחנו רוצים קצת לשנות פאזה בטיול, אז נצא לטרק ‘קליל’ של יומיים בסה”כ באחד הג’ונגלים (טעות). אמרנו שלא נספר להורים כי הם ילחצו, אז דיברנו איתם קצת לפני הטיול וסיפרנו להם באיזו עיר אנחנו ובאיזה מלון כדי שישארו רגועים. את המזוודות שלנו השארנו נעולות במלון, וגם על המצלמה ויתרנו, כי לאחד החברים היה פלאפון חכם (שאחרי זה התברר כלא כל כך חכם…) ולא רצינו לקחת איתנו יותר מידי דברים. היה לנו מסלול ומפה והכל היה טוב ויפה, התחלנו לצעוד ומסביבנו ראינו עוד כל מיני מטיילים, הייתה ממש הרגשה בטוחה ואני זוכר שצחקנו ואמרנו שזה מסלול “נורא פשוט” וכל אחד יכול לעשות אותו. לקראת הערב אמרנו שהגיע הזמן להתמקם איפשהו ועדיף שזה יהיה במקום עם מטיילים נוספים. פתאום אנחנו שמים לב שאין אף אחד מסביבנו ונורא שקט, אנחנו באמצע הג’ונגל ואין את מי לשאול!! ציינתי כבר שאנחנו חבורה שכל אחד יותר פחדן מהשני..[אחד החברים שלי התחיל לבכות וכמובן ציין שהוא “אמר לנו” לא לצאת לטרק הזה, עד היום אנחנו צוחקים עליו!]. במצב כזה אין הרבה מה לעשות, רק לחכות לבוקר ולהמשיך בדרך עד שנמצא את מי לשאול.
לי ולחבר שלי לא היו באותו זמן טלפונים חכמים (זה קרה לפני כמה שנים), ולחבר השלישי היה נייד שנחשב באותה תקופה לממש טוב כי אני זוכר שהוא היה עם טאץ’ ומצלמה ונורא התלהבנו שאפשר “לגעת במסך”. אז פתחנו אוהל באמצע הג’ונגל ונכנסו לתוכו, מסביב יללות של תניםזאביםחיות לא מוכרות אחרות. בטוחים שכל שנייה משהו יקפוץ עלינו ויאכל אותנו..פחד אלוהים..אין מילים להסביר. זה מפחיד מאוד מאוד, מרגש מאוד מאוד, מלחיץ מאוד מאוד.. החבר עם הפלאפון “החדשני” ישר הוציא את הנייד, הדליק את הפנס במכשיר והתלהב מעצמו שלו יש ולנו אין. באמת חבר זהב. הפנס הנחמד לא החזיק מעמד יותר מידי זמן כי מרפי החליט לקפוץ לבקר אותנו גם בחו”ל ולמכשיר נגמרה הסוללה אחרי שעה. נשארנו אבודים וגם ללא תאורה. הצטערנו שלא סיפרנו להורים. כבר דמיינו איך לא מוצאים אותנו ומשדרים בחדשות שהלכנו לאיבוד. אין צורך לציין שכל הלילה לא ישנו מהפחד, הלב דופק בקצב אדיר ומנסים לשמור על שקט….
זאת החוויה הכי הכי מטורפת שהייתה לי! כל כך הרבה לחץ והתרגשות מה יהיה איתנו שאי אפשר לשכוח..
הכי מצחיק זה שהתעוררנו בבוקר וגילינו שאנחנו במסלול הנכון והכל בסדר, פשוט רוב האנשים העדיפו להתמקם בשטח מיוחד לקאמפינג ולא ‘סתם’ באמצע הג’ונגל [שזה בהחלט רעיון חכם].
בנוסף, כשחזרנו לארץ והעברנו למחשב את התמונות שהחבר צילם במכשיר שלו, גילינו שכולן יצאנו נורא חשוכות ולא ברורות, מזל שהשתמשנו בנייד שלו רק בטרק ולא בכל הטיול! התבאסנו, אבל לפחות הסיוט של הטרק נגמר ויצאנו מזה בשלום…
אם היה לי בטיול את המכשיר של LG G2, אז יכולנו למנוע הרבה בעיות שקרו לנו בטיול ולהיות קצת פחות לחוצים….
קודם כל, מכיוון שהסוללה של המכשיר היא הרבה יותר חזקה, אני מאמין שהפנס שהיינו כל כך צריכים בלילה היה נשאר איתנו הרבה יותר זמן! חיי הסוללה של LG הם הרבה יותר ארוכים, ומכיוון שיצאנו לטיול בשעות הבוקר המאוחרות- הסוללה הייתה נשמרת לפחות עד אור הבוקר שלמחרת.
עוד יתרון משמעותי שבגללו הייתי מאוד שמח לקבל את המכשיר הוא כמובן המצלמה המעולה שיש למכשיר. כשיש לך את מכשיר הG2, אין צורך לסחוב איתך מצלמה לכל מקום, אם היה לי את המכשיר עם המצלמה האיכותית התמונות בטוח היו יוצאות 100%! בגלל שרוב התמונות שלנו צולמו בשעות החשיכה, הן יצאו מטושטשות וכהות. למצלמה שלכם יש מייצב תמונה אופטי, לכן היה מאוד מאוד עוזר לי בשעות אחרי שהשמש יורדת :)
יש לי מכשיר נוקיה ישן עדין עם האור הצהובללא מצלמה וללא אינטרנט כמובן.לפני כמה זמן היתי צריכה לקחת משהו מהסופר פארם ושלחו לי הודעה למכשיר עם קוד הנחה הוצאתי את המכשיר כדי להגיד לקופאית ובזוית העין אני קולטת זוג הסתכלו עלי ועל הפון וניקרעו מצחוק וגם הקופאית צחקה אני ממש אבל ממש ממש הסמקתי ולא היה לי נעים ועד עכשיו אני מישתדלת לא להוציא אותו ליד אנשים ואם אני צריכה לעשות שיחה דחופה אני הולכת לצד וישר שמה אותו בכיס כי אני מיתבשית שאין לי מכשיר מיתקדם כמו LG G2 המדליק מסך גדול ודק אם היה לי אותו אני התגאה בו ושאני ילך לגינה עם הילדים לא יצטרך ליסחוב איתי מצלמה ולהתבאס שהמקום בהסרטה ניגמר וכל הזמן להעביר למשב ואחר כך לקליט לדיסק..ואםהיה יש ר אוכל לישלוח לבעלי שטיות ובלאגן הילדים עוים בלוייב אשמח מאד ליזכות ולהשתשממש בו ולהנות מימנו שמעתי שהוא מכשיר פצצה
לפני כשנה לערך , בעודי נופש רוחץ וזולל אבטיח צונן באחד ממוקדי התיירות העולמיים ( ראבק זה בקושי שעת טיסה עם מטוס של מטען תרנגולות שמחלטר גם טיסת ריסוס על הדרך במושב על הדרך , אבל למה לא להוסיף נופך וארומה עם אובך ושיק ..) הבטתי על שפת -הים בנערה יפת -מראה זהובת שיער ודקת גוו שנדמה ויצאה מספר האגדות של האחים גרים ( אם היו הם פותחים בוטק’ה לסדנת כתיבה יוצרת עם חסקה ויד על המותן בסוכת המציל) מה אומר ומה אגיד חברים ? איך אגדיר לכם אותה במילים ולא במעשים ? אלף קזבלנים היו כורעים לכבודה ברך ! מספיק טוב ? .. משוררים חלמו עליה בשיריהם שממש פילחה את ליבי שנחמץ ויצא אליה בכל פעם מחדש ( אחרי תהליך הפיסטור..) ממש בחורה של פעם ב.. סנסציה אמיתית עכשיו מספיק טוב ?? בקיצור , אלוהים שם עלי באותו יום שמשי קסום עטוף הוד את הילת הבייגל’ה ששמורה דרך כלל למלאכים ולכרובים – ואני ( שבדרך כלל בחורות עבריות חמוצות מראה מזעיפות פניהן ומקשיחות לבבותיהן המכווצים ממילא למראי ולעברי) ראש כרוב שכמותי ,זכיתי להתוודע , תחזיקו חזק והדקו היטב את חגורות הקנאה והבטיחות : זכיתי להתוודע ואף להתרועע ועוד בהתרועעות התרועעות שנמשכה היטב אל תוך הלילה ואל היום שלאחריו (!!) אל הסגנית השנייה של מיס עולם . כן , כן . זה אני הייתי. ונותרתי לספר ואף לזכות ב- lgg2 אם ירצה השם ואו ירצה רואה חשבון ממושקף שאחראי על תקנון התחרות הקפדני אשר קורא בהבעה חמוצית -סבר את שלל הסיפורים כשחיוך מריר אכול קנאה וזעם עולה ברגע זה ממש על שפתותיו העבשושיות טרום קפה שחור בוץ בלי סוכר של בוקר שחרית. אך אני, כמות אני, גיבור טראגי. בשל העובדה שאוחז אני לדאבוני מכשיר נייד שהניידות ממנו והלאה , ונראה יותר כמו מכשיר דור שלישי של עליה שניה מגדוד נהגי הפרדות ומיבשי הביצות – מכשיר שלידו קופסת הלבן עם החוט דמויית הטלפון הקווי שעשינו בגן חובה נראית כמו הצעקה (שלא לאמר הזעקה) האחרונה – לא זכיתי להנציח ולצלם את המאורע הכביר ( אח.. אם היה לי בפלפון המצ’וקמק שלי איזה מכשיר צילום ועוד עם מייצב תמונה לעניין שלא יותיר ספק לספקנים ..) מאורע שהסב כבוד ויקר לעם ישראל ובעיקר האמת לי כנציגו בניכר בבואנו , אנו , בני דת משה להיכרויות -חוף אל מול ערלות התפוצה על סף שיגור פצצתיות בשוקיים מקורמלים ועיני תכלת קר כשל פיורד במורבגיה… אח.. כמה כמהתי באותם רגעים לפלפון עם מצלמה שעוד יכול לייצב את אותה תמונה הסטורית.. הנערה נסתלקה לה עם אביה ואחיה השמנמן כעבור יום מאתר הנופש – ולי נותרו הסיפורים ובעיקר הזכרונות .
אז הסיפור שלי הוא כזה אני אחד שאוהב לתעד את החיים שלי במצלמה אם זה עם חברים או משפחה…
לצערי לא מזמן (4 חודשים) אבדתי חבר מאוד קרוב…היינו אוהבים להצטלם ולתעד רגעים מיוחדים ומטיולים או מיציאות כאלה ואחרות..והבטחתי לעצמי שאם כל הצער הזה אני חייב להמשיך אם זה ופשוט לצלם כל רגע בחיים שלי כדי שאני אוכל להיזכר בהם אחר כך . אבל לבעסתי יש לי מוטורולה דיפיי ללא מצלמה קדמית ושמצלמתו האחורית די מבאסת…אני לא מנסה להשתמש בסיבה הזאת בשביל לזכות בפאלפון אני פשוט חושב שאם המצלמה המדהימה של הG2 עם המייצב שלו אני אוכל לצלם ולתעד רגעים מדהימים וזכרונות באיכות גבוהה ..זאתהסיבה :
היי, הייתי רוצה לדעת באיזה יום הזוכים צפויים לקבל אימייל? תודה רבה.
שלום לכולם :)
מכיוון שרק כעת ראיתי את הפרסום, ונשארו לי דקות בודדות לרשום את הסיפור האישי שלי, אנסה לתמצת אותו ככל הניתן ולשחזר ככל הניתן את הסיפור לכתב. אז ככה.. לפני כ3 שנים (בערך) עת היה בידי מכשיר מדגם אייפון 4, חגגנו אירוע משפחתי באחד מגני האירועים במרכז הארץ. הכל התנהל כשורה… האוכל היה טעים, המוזיקה נעימה לאוזן, האנשים מלאי מרץ ושמחה, בעלי האירוע “הורידו” כמה שוטים על מנת להיכנס לקצב … התאורה נפלאה, הצלמים מעולים, אך משהו התפקשש באותו ערב, כשעה לאחר החופה… מצלמת הוידאו (היחידה!) באולם חדלה מלפעול, כמובן שנודע לבעלי האירוע על המקרה, החלה הפאניקה באולם :/ הייתם צריכים להיות שם כדי להבין… הלחץ.. וואו הלחץ… מכיוון שהאירוע היה במרכז, בגלל השעה, ובעיקר בגלל שלא הייתה אפשרות להביא מצלמה חליפית בשל מרחק הציוד של הצלמים (בדרום), ניתן היה לראות אולם שלם אובד עצות. מה שווה הוא האירוע אם לא יהיה לו זכר לדורות הבאים? אם לא יהיה וידאו? אירוע בלי וידאו ? wat ?
הפיתרון היחיד היה … בכל זאת אנחנו בשנות ה2000, שהקהל יוציאו ממיטב הסמארטפונים באותה עונה, ויחלו לצלם את האירוע… אך פה התחיל הברוך השני… מכיוון שאני הייתי מהיחידים באולם בעל האייפון 4 (רוב האורחים היו מבוגרים – ובעלי פלאפונים די ישנים) מיד עשו לי הסבת מקצוע מהירה… והכניסו אותי למרכז הרחבה :/
כך התחלתי לצלם את האירוע, עם האייפון 4 שלי.
נכון..!!! היה ברוך שלישי באותו הערב, שאלתם מה הוא?
הסוללה של האייפון 4 שלי, שגם בטח הייתה בסביבות ה60-70 % ולך צלם עכשיו אירוע שלם :/
אז כן, הצלחתי לצלם חלק מהאירוע וכן נשאר זכר (חלקי אמנם).. אבל אם היה ברשותי את הLG G2, וואו, הייתי מצלם את האירוע המדובר, ומתפנה לצלם שני אירועים נוספים, בזכות הקיבולת המטורפת !!!
טוב… אני באמת חייב לסיים, כבר 21:58… אין לי זמן.. אמרתם עד 10, הייתי מאריך בכיף.
תודה לכם, מקווה שהסיפור שלי יזכה :) מוכן להרחיב עליו בשמחה באתר!
איני יודעת לכתוב סיפורים. איני יודעת.
אני אישה פשוטה. אישה פשוטה בלבד.
אבל אני זקוקה ל-lg g2.
ומדוע אני זקוקה לו?
מפני שאיני יודעת לצלם היטב.
לפני כחודש הסתובבתי יחד עם משפחתי היקרה בגן החיות בספארי, ברמת-גן.
אמרתי לכם: אני אישה פשוטה.
נהניתי מאוד מן הצילום מפני שאני אוהבת מאוד לצלם.
אבל…
הסוללה נגמרה לי מהר מדי.
יש לי נייד מיושן למדי.
איבדתי את משפחתי.
הייתי מותשת.
הצטערתי שלא הצלחתי לצלם את הפינגוינים החמודים שבסוף המסע שלנו.
קינאתי בבעלי האוחז בנייד מתוחכם יותר.
האם איאלץ לחכות עד שהקרובת משפחה צעירה שלי תמכור את ה-Lg g2 הישן שלה?
האם לא מגיע לי LG G2 משלי?!
אי י יודעת אני אישה פשוטה.
אין לי כסף רב.
הלואי ואזכה ב-LG G2 הנכסף. הלוואי.
כי אז ארגיש שווה יותר. בעלת ערך. ולא אאבד את משפחתי בהמון הסואן.
אני יובל בת 16, המקרה שאני אספר עליו קורה לי מדי יום ביומו, כיוון שבית הספר שלי רחוק מאוד מבית הספר בו אני לומדת יש לי כשעה וחצי נסיעה לכל כיוון כך שאני יוצאת בבוקר ב6:30 ולא חוזרת רוב הימים לפני 5 וחצי או 6 בערב. כמו כל בני הנוער חיי החברה חשובים לי מאוד והעובדה שאני לומדת בבית ספר שלומדים בו מאיזורים רחוקים רבים קשה לי להיפגש עם חברי לכיתה או לשכבה ולשמור איתם על קשר אחרי הלימודים. בכל יום יש לי כ-3 שעות מבוזבזות שבהם איני יכולה לעשות כמעט כלום כי אני נמצאת באוטובוס. בזמן הנסיעה איני יכולה להשתמש באינטרנט בגלל אורך הסוללה הקצר של הטלפון כך שאני לא יכולה לדבר עם חברי בפייסבוק או בוואצאפ. תוך שעה או פחות נגמרת לי הסוללה אם אני משתמשת באינרנט ואז אני מושבתת בכל היום דבר שיכול להימנע בעזרת הסמרטפון החדש. בנוסף אם אני מחליטה להתחבר לפייסבוק ולדבר עם החברים שלי, המסך קטן מאוד וכך גם המקלדת ולוקח לי המון זמן לכתוב ובנוסף, האינטרנט מאוד איטי כך שלוקח שנים עד שאני מצליחה להיכנס למשהו. לעומת זאת בסמרטפון החדש המסך גדול מאוד והאינרנט הוא מהיר מאוד כך שיהיה לי יותר קל. הטלפון שיש לי כיום קיבלתי יד שנייה מהמשפחה שלי והמוזיקה בו קצת לא בסדר כך שהיא נתקעת הרבה אז אפילו מוזיקה קשה לי לשמוע במהלך הנסיעה, בנוסך בגלל בעיות נוספות אין בו מספיק מקום, ואין לי אפשרות לכתוב בעברית בטלפון שאפילו sms אני בקושי יכולה לשלוח. דבר אחרון הוא שבאוטובוס לפעמים יש עצירות בלתי צפויות כך שלא פעם הטלפון עף מידי ונשבר המסך וזו עלות יקרה מאוד שאפשר למנוע, לא כל משפחה יכולה לקנות לעצמה סמרטפון חדש ויקר כמו זה לכן אני אהיה מאושרת לקבל במתנה סמארטפון עם כל כך הרבה יתרונות שיעזור לי כל כך הרבה במהלך הנסיעות והלימודים. (:
אני חייב את המכשיר הזה. חייב אותו. ורק אותו.
להשוויץ מול החברים שלי איתו:
יש לו מצלמה טובה. סוללה חזקה.
הוא מאוד מהיר.
מסך טוב ויפה, שרואים מעולה.
והכפתורים מאחורה?
פשוט. מה- מ – ם.
זה הכי נוח ככה!
גדול!
ואיתו הכי יילך לי בצופים.
ואיתו הכי פחות תדאגו לי.
לא כדאי לכם לקנות לי? לא?
מה, לא הבאתי ציונים גם מספיק טובים עכשיו בחטיבה?
ולא… לא נרשמתי לכל החוגים שרציתם כשהייתי קטן?
אז למה לי סתם להלחיץ את עצמי?
הרי ברור שבסוף יקנו לי lg g2, לא?
מה, אמא שלי לא תקנה לי…?
ואבא לא ירגיש אשם, שהוא צריך לקנות לי?! אני הרי הילד הכי חמוד במשפחה הזו…
לא?
יאללה…
אני יוצא החוצה לשחק כדורגל עם החברים שלי. השתכנעתי כבר, שהם יקנו לי!
איזה הורים חמודים!