בשנת 2017, קל להסתכל על נוף הטכנולוגיה ולקחת אותו כמובן מאליו. כמובן שיש טאבלטים, עוזרות חכמות (סוג של), סמארטפונים, שעונים חכמים, מחשבים ניידים דקיקים, שירותי הזרמה, רשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וסנפצ’ט או שירותי שיתוף תחבורה כמו אובר וליפט. אבל כל אלו, או לפחות רובם לא היו קיימים היום במתכונת הנוכחית שלהם, אלמלא מהפכת הסמארטפונים אותה הצית האייפון (iPhone) בשנת 2007. כיום אחרי עשר שנים כבר כמעט ולא זוכרים איך נראה הנוף הטכנולוגי, ועולם הסלולר של 2007 ערב השקת האייפון.
מה שבטוח הוא שבניגוד לאופן בו זקני הדור אוהבים להתרפק על העבר, מבחינה הזו אין ממש על מה להתרפק, למעט העובדה שהחיבור בין האנשים היה יותר אנושי (לרוב) ופחות וירטואלי. מכשירי הסמארטפון הפופולריים היו מכשירי בלקברי, פאלם ו-Windows Phone ואלו היו בשימוש של יחידי סגולה שהיו מוכנים לשלם מחיר יקר ולהסתבך עם הטכנולוגיה, בעוד רוב הציבור השתמש במכשירי סלולר פשוטים מבית חברות כמו: נוקיה (שמנסה להתקמבק בימים אלו ממש), מוטורולה, SK, סוני-אריקסון, LG וסמסונג. כמובן שמיותר לציין שחלק לא מבוטל מהשמות הללו כבר לא קיים היום, או שהרלוונטיות ודומיננטיות שלהן עברה חלפה בעוד אחרות עלו לגדולה.
ואכן לתוך הזירה הזו אפל נכנסה עם האייפון, כשבהתאם לדבריו של סטיב ג’ובס, המנכ”ל האגדי של אפל, החברה דילגה על פני כל השחקניות בשוק והציגה מכשיר שאומנם מבחינות טכנולוגיות רבות – ובעיקר בהקשר סלולרי – נפל אל מול המתחרים, אולם מבחינות רבות אחרות נראה כמו קסם. ההסתכלות של אפל על מכשירי הסמארטפון בתור מחשבי כיס במובן ה-PC של המילה, ולא בתור טלפונים חכמים (מונח שנותר עד היום למרות חוסר הדיוק המשווע שלו), אפשרה לה לעשות את מה שיצרניות סלולר וחברות טכנולוגיה אחרות לא הצליחו ולמנף את טכנולוגית המולטי טאץ’, ומערכת הפעלה מתקדמת למרות חסרונות של קישוריות סלולרית איטית, חיי סוללה קצרים להחריד ועוד. למעשה כאשר אפל הציגה את האייפון לעולם, יצרניות סלולר ובפרט נוקיה לא האמינו שמדובר במכשיר אמיתי והמכשיר זכה ללעג. כך למשל הבכירים בבלקברי לעגו להיעדרותה של מקלדת פיזית, בעוד מיקרוסופט לעגה כי בלי מקלדת שכזו המכשיר לא יקסום למשתמשים ארגוניים וכי המחיר יקר מדי.
חברות אחרות שיפשפו את עיניהן בתמיהה וחרדה והחלו לשנס את מותניהן כדי לעבוד על מתחרה ראוי. והתוצאה היא שגוגל, HTC וסמסונג הצליחו למנף את ההצלחה של האייפון, בעוד נוקיה, בלקברי ומיקרוסופט לא.
וידאו: ההכרזה של סטיב ג’ובס על האייפון הראשון
פיתוח מקבילי
אולם בעוד הצגת האייפון נראתה כמו מחזה קסם לעיני הצופים, העבודה על המכשיר לא כללה גמדים קטנים או את סנטה קלאוס, אלא שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים של עבודה קשה ומאומצת מצד צוות עקשן ואמביציוזי שהחל את דרכו עוד בשנת 2004 מבלי לדעת איך התוצאה הסופית תראה. רק לאחרונה נחשף אבטיפוס למערכת ההפעלה Acorn OS, שפותחה במקביל ל- iPhone OS (לימים iOS), שהמחישה את המסלול המקביל עליו אפל עבדה במהלך פיתוח האייפון שנועד למנף את האייפוד ואת מערכת ההפעלה שלו לטובת סמארטפון, בעוד המסלול השני שזכה לכינוי “פרויקט סגול 2” (סגול 1 היה פרויקט האייפוד-פון) עמל לדחוס את מערכת ההפעלה OS X לתוך מעבד מבוסס ARM חלשלוש וחומרה ניידת. באופן מדהים צוות הפיתוח באפל למד באופן עצמאי כיצד לבנות טלפון נייד, זאת לאור מגבלות הסודיות שהוטלו על ידי ג’ובס שלא אפשר להעסיק עובדים מחוץ לחברה. כך שהדבר היחיד שעמד לרשות צוות הפיתוח הוא תושיה, יכולת למידה מרשימה ורצון.
כמובן שדבר נוסף שעזר לא מעט הוא הניסיון של אפל בתחום המובייל ובתחומים משיקים אחרים, שהתבטאו לכדי כלים שימושיים. כך למשל ההכרות של אפל עם תחום המעבדים הניידים מבוססי ה- ARM בהם החברה עשה שימוש במכשירי אייפוד, והקשר בין אפל לבין חברת ARM הניבו את המעבד שלימים התגלגל להיות סדרת רכיבי ה- Ax. הידע הרב של אפל בתחום הקישוריות האלחוטית עם מחשבי המק ונתבי ה- Airport, אפשר לחברה להטמיע קישוריות WiFi שעזרה להתגבר על קישוריות סלולרית איטית להחריד (2G). הניסיון של אפל בעבודה צמודה עם מוטורולה בפיתוח איטיונס למכשירים ניידים עבור מכשיר ה- רוקר (שהתגלה להיות פלופ), עזר לחברה להציג את איטיונס ל- iOS ולמעשה דחף אותה לפתח בעצמה (במקום דרך שותפות) את האייפון. והרשימה ממשיכה הלאה והלאה. כך שלמעשה האייפון הוא התגלמות של גלגולן של טכנולוגיות רבות שאת נקודת ההתחלה שלהן, ניתן למצוא עוד בימי NeXTSTEP (מערכת ההפעלה שחברת NeXT אותה ג’ובס הקים אחרי שהוא עזב את אפל ב- 1985 פיתחה) העליזים.
מכתיבים לשוק
באופן אירוני הסיפורים מגלים שסטיב ג’ובס לא היה כל כך נלהב לייצר טלפון והוא הסכים אחרי לחץ רב מצד עובדים בכירים באפל, והבנה שהאיום הגדול ביותר על האייפוד, שהזניק את אפל להצלחה ולגבהים חדשים, הוא הטלפון הנייד. הבנה זו דחפה את ג’ובס להסכים ולשים על המדף את פרויקט הטבלט עם ממשק המולטי טאץ’ עליו אפל עבדה, לטובת סמארטפון שיעשה שימוש בטכנולוגיה הזו. אולם גם אחרי שהוא הסכים לכך, ג’ובס לא רצה לעבוד עם ספקיות הסלולר, התלבט לגבי רכישת מוטורולה – שכמובן הדבר כבר לא עמד על הפרק אחרי הכישלון של הרוקר – ושקל להקים רשת סלולר וירטואלית עליו האייפוד-פון יעבוד. כל אלו כמובן לא הפכו למציאות, הודות למזל רב, נחישות מצד עובדי אפל ולון הזדמנויות בלתי רגיל. כל אלו חברו יחדיו והביאו למצב בו חברת סינגולר (לימים AT&T) הייתה כה נואשת ורעבה עד שהיא הסכימה לכל התנאים שאפל הכתיבה ולמעשה נתנה לאפל יד חופשית באופן שלא נשמע עליו בתעשייה דאז, כשתנאים אלו בשילוב עם הביקוש האדיר לאייפון מצד הצרכנים, זעזעו את תעשיית הסלולר שנשלטה ביד רמה על ידי ספקיות הסלולר השונות.
המוצר שהוצג בסופו של דבר – האייפון – הוצג בתור אייפוד עם מסך מגע רחב, מכשיר טלפון נייד מהפכני ומכשיר קישוריות אינטרנטי פורץ דרך. כיום אחרי עשור אותן התכונות נותרו להיות רלוונטיות באופן ניכר, אם כי הן עברו שינוי בהתאם לרוח התקופה. האייפוד הפך להיות מכשיר מדיה שמאפשר צפייה והאזנה לתכני מדיה השמורים באופן מקומי או בסטרימינג משירותים שונים. הטלפון הנייד הפך להיות מכשיר תקשורת רבגוני החל מטקסט וכלה בשיחות וידאו, לצד חיבור מתמיד של המשתמש לרשתות חברתיות כאלה ואחרות. מכשיר הקישוריות האינטרנטי התמקד דאז בדפדפן הספארי פורץ הדרך שהביא את האינטרנט האמיתי, ולא WAP, למשתמשים. אולם כיום אותו עמוד תווך שהוצג במקום השלישי, הפך להיות הראשון במעלה ואלמלא חיבור מתמיד לאינטרנט שהופך את האייפון לכלי המחשוב האולטימטיבי עמודי התווך הראשונים שצוינו לעיל לא היו נראים כמו שהם היום.
היום בתוך שוק סמארטפונים צפוף ורווי, שמציג מבחר עצום של מפרטים, צבעים ואפשרויות, האייפון כבר לא נראה כמו קסם. אולם צריך לזכור שבלעדיו עולם הטכנולוגיה של היום היה נראה אחרת לגמרי בין אם מדובר באייפד, בשעון, באפל TV ואפילו במחשבי המק. ובעוד סביר להניח שגם בלעדיו מהפכת המובייל הייתה מגיעה, היא הייתה מגיעה מאוחר יותר ובאופן שונה.
המאמר נכתב על ידי נתי שוחט ופורסם לראשונה באתר iphones.co.il
הבחור ידע להציג דברים. אלוף.
במקום העבודה שלי אני נתקל שוב ושוב בתופעה שהוא דיבר עליה:
יש מכשירים מאוד מתוחכמים ורבי יכולות, אבל הם מפחידים ואף אחד כמעט לא מכיר את הפונקציות.
קחו אפילו מדפסת הכי פשוטה. יש שם כל כך הרבה אופציות מבלבלות. אולי אחוז אחד מהמשתמשים באמת מתעסק בזה.
אז למה זה קיים בכלל? רק כדי לסבך את המשתמש ולתת תעסוקה למומחים..
הוא צדק.
10 שנים ושום דבר (כמעט) לא השתנה.
שעמום
היו הרבה מאוד שינויים ,אולי לעומת המתחרים שהם יותר שונים ו”צבעוניים” כי זה הרבה מתחרים ויש צורות ותכונות ייחודיות להם אבל אפל המציאה את הסמארטפון והיא השפיעה על כל החברות האחרות .הם עשו הכל כל השאר זה עדרים של אנדרואיד ו windows .
אין פה מה להתווכח ,אפל שינתה כל המן בתחום החומרי ,בעיצוב ,בגודל ובמערכת ההפעלה הטובה ביותר למכשירים חכמים . כאמור ככה זה גם באייפד והאייפוד (שהיה המהפכני ביותר מבין כולם)
אתה חי באפל לה לה לנד
היה לי את הרוקר המוזכר בכתבה פלאפון מצויין עם תכונות שלא נראו באף פלאפון אחר כמו סאב וופר. היה לי אותו 3 שנים ונהנתי מכל רגע. עד היום הוא שמור אצלי בבית למזכרת. והדבר היחידי שלא אהבתי בו הוא דווקא האייטיונס הנגן המוגבל של אפל.
רגע של נוסטלגיה…