ב-1965 קבע גורדון מור (Gordon Moore), מייסד חברת אינטל (Intel), כי צפיפות הטרנזיסטורים בשבבים תוכפל בכל שנתיים. מאז ועד לאחרונה הצליחה התעשייה לעמוד בתחזית זו באופן מדויק למדי, אולם יש הסבורים כי מגבלות פיזיקאליות שונות עשויות להביא להאטה משמעותית בקצב ההתקדמות העתידי. בכנס האלקטרוניקה IEDM הנערך בימים אלו בסן פרנסיסקו, הציגה אינטל תחזית אופטימית דווקא: בחברה משוכנעים כי לא רק שניתן יהיה ״לשמור״ על חוק מור, אלא שבמהלך העשור הקרוב קצב ההתקדמות אף יואץ.
באינטל נשענים על מגוון פיתוחים וטכנולוגיות. בטווח הקרוב יחסית, סבורים בחברה כי יכולות שונות הקשורות ב״אריזת״ מעגלים בחיבורים ייחודיים זה לצד זה וזה מעל זה, תאפשר להגדיל את צפיפות השבבים עד פי עשרה באותו שטח. במעבדות המחקר של החברה נערכים ניסויים בחומרים המאפשרים ייצור חיבורים שכאלה בעובי של אטומים בודדים.
“באינטל, המחקר והחדשנות הדרושים לקידום חוק מור לעולם לא מפסיקים. קבוצת המחקר של הרכיבים שלנו חולקת פריצות דרך מחקריות מרכזיות ב-IEDM 2021 בהבאת טכנולוגיות תהליכים ואריזה מהפכניות כדי לענות על הדרישה הבלתי נדלית למחשוב רב עוצמה שהתעשייה והחברה שלנו תלויות בו. זוהי תוצאה של עבודתם הבלתי נלאית של מיטב המדענים והמהנדסים שלנו. הם ממשיכים להיות בחזית החידושים להמשך חוק מור”, אמר רוברט צ’או, עמית בכיר אינטל ומנהל של מחקר רכיבים.
אינטל חוקרת גם את השימוש ברכיבים מבוססי GaN (גליום ניטריד), שכבר עושים את דרכם למטענים המיועדים לטלפונים חכמים ומאפשרים ייצור מטענים קומפקטיים ובטוחים. במקרה של אינטל, סדרי הגודל כמובן מיקרוסקופיים, כאשר רכיבי GaN יוכלו לייעל את התקשורת בין המעבד המרכזי (CPU) ליתר רחיבי המחשב, תוך שיפור המהירות וחיסכון במקום ובצריכת חשמל.
לבסוף, לגבי העתיד המעט רחוק יותר, הציגה אינטל את מה שהוא לטענתה דגם האבטיפוס הראשון בעולם למחשב קוונטי הפועל בטמפרטורת החדר, סוג חדש לגמרי של טרנזיסטור בעל פוטנציאל לקפיצת מדרגה היסטורית בביצועי מחשוב. כמובן שמדובר בשלב זה בניסוי ראשוני, אם כי אינטל בהחלט מחויבת להביא לשוק בסופו של דבר מחשב קוונטי מסחרי בעוד כעשור.
נראה את אינטל מכפילה את השעון ואולי גם מוציאה מעבדים שלא מתחממים כל כך.