כשנה לאחר הקמפיין הגדול של וואווי בישראל, אותו הובילה בעיקר גל גדות, מגיעה היצרנית הסינית לארץ עם דגמים חדשים בהשקה שקטה יחסית, וכמובן שמדובר ב-Huawei P10 ו-P10 Plus אותם הציגה בברצלונה. העיצוב השתנה קלות המפרט עבר שדרוג, אך האם הוא מספיק בכדי להתמודד עם מה שמציעים המתחרים הגדולים?
דומה אך שונה
לסקירה שלנו הגיע הדגם בצבע הכסוף ובמבט ראשון קשה להתנער מההרגשה כי P10 ניחן בשפת עיצוב שדומה לזו של מכשירי התפוח מאז iPhone 6 – חזית נקייה לגמרי מסמלילים עשויה זכוכית בעלת קצוות קמורות בתצורת 2.5D, כפתור בית מתחת למסך וגוף מתכתי עם קצוות מעוגלות ופסי אנטנה עבים בחלק העליון והתחתון של גב המכשיר.
אך הדמיון נגמר כאן. ל-P10 יש גם כמה נגיעות שמייחדות אותו כמו למשל כפתור הבית השקוע, העשוי מקשה אחת ביחד עם חזית הזכוכית, מכשירים בצבעים מסוימים, כמו התכלת לדוגמה, שמגיעים עם גב אלומיניום עם מרקם מחוספס בגימור יהלום אשר מעניק מראה ייחודי וגם מוסיף אחיזה יציבה בחבילה אחת. ההטבעה של הסמליל של וואווי בגב המכשיר, מתחת לפס הזכוכית, מוסיפה לעיצוב, כמו גם העובדה שמערך הצילום הכפול לא בולט כלל מגוף המכשיר הדקיק שעוביו מסתכם ב-7 מ״מ. משטח כפתור הכיבוי וההדלקה מחוספס וצבוע באדום בוהק, וזה עוד תוספת שבהחלט מעניקה חן למכשיר. תשומת הלב לפרטים הקטנים ביחד עם איכות בנייה מצוינת מעניקים ל-P10 מראה יוקרתי מאוד.
ראוי לציין שבוואווי ראו לנכון לצייד את המכשיר במגן מסך, אחד מהעזרים הראשונים שנוהגים משתמשים לרכוש בעת רכישת טלפון חדש כלשהו. אך בו בעת, מצאנו כי המסך עצמו אינו מצופה בחומר דוחה נוזלים, כך שכל נגיעה בו משאירה טביעות אצבע שומניות שבולטות לעין.
בצד הימני של המכשיר, מעל לכפתור הכיבוי וההדלקה, ניתן למצוא את כפתור השליטה בעוצמת השמע, ובצד השמאלי את מגירת כרטיס הסים הכפול/כרטיס הרחבת הזיכרון בתצורת microSD ובתחתית המכשיר את מחבר הטעינה בתקן USB Type-C כשלצידו האחד חריר הרמקול ובצידו השני שקע אזניות בגודל 3.5 מ״מ.
כאמור, לסקירה הגיע אלינו P10, האח הקטן מבין השניים. הוא מצויד במסך באבחנה של 1920×1080 פיקסלים בגודל 5.1 אינץ’ עם פאנל מסוג IPS-NEO LCD. על הנייר המסך ניחן ברזולוציה ‘נמוכה’ ביחס למכשירי דגל מתחרים ולמרות זאת הוא נראה חד. גם שחזור הצבעים והבהירות המסך מספקים בהחלט אם כי אלו פחות בוהקים בהשוואה למסכי AMOLED. גודל המסך עם גוף המכשיר בגובה של 145.3 מ”מ ורוחב של 69.3 מ״מ הופכים את המכשיר לנוח לתפעול ביד אחת.
צפיפות הפיקסלים של המסך בהחלט מספקת, אך כדאי לדעת כי המפרט של המסך אינו מתאים לשימוש מיטבי במשקף מציאות מדומה ולמעשה הרזולוציה אינה מספיקה כדי לענות על דרישות המערכת המינימליות של Daydream, פלטפורמת המציאות המדומה של גוגל (Google).
קורא טביעת אצבע זריז וממזרי
המסך נפרס בצדדים כמעט מקצה-לקצה שבקצוות הזכוכית המחוסמת מסוג Gorilla Glass 5 מתעקלת ומשתלבת עם גוף המכשיר. בחלק העליון והתחתון יש מסגרת עבה יחסית בה ממוקמת המצלמה הקדמית, חיישן התאורה והקרבה וחריר האפרכסת. בחלקו התחתון ניתן למצוא את קורא טביעת האצבע, אשר עבר מגב המכשיר לחזית ונראה כי הוא הסיבה מדוע מסך המכשיר קטן ב-0.1 אינץ׳ ביחס לדגם השנה הקודמת.
אהבנו במיוחד את העובדה שהחיישן שקוע בתוך הזכוכית ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. בדומה לקוראי טביעות האצבע בהם היו מצוידים דגמים קודמים של החברה גם זה לא מאכזב והוא מהיר ביותר – הזמן שעובר בין הטפיחה עם האצבע על הקורא עד להדלקת המסך ומעבר למסך הבית הוא אפסי.
כפתור טביעת האצבע יכול לשמש גם כפתור ניווט – אפשרות מבורכת החוסכת את המקום על המסך אותו תופסים הכפתורים הווירטואליים. מכיוון שזה כפתור מגע לא לחיץ, טווח המחוות די מוגבל: טפיחה על-מנת לחזור אחורה, לחיצה ארוכה לחזרה למסך הבית, החלקה לצדדים כדי לפתוח את רשימת היישומים האחרונים והחלקה מעלה מצד ימין על מנת להפעיל את Google Assistent או Now On Tap. ניתן להתרגל למחוות במהירות, אבל אז נתקלים בבעיה בה לא תמיד מזוהה המחווה הרצויה. לא פעם כאשר רצינו להציג את רשימת היישומים האחרונים הנגיעה של תנועת ההחלקה הייתה קצרה מדי ובוצעה במקום זאת פעולה של חזרה אחורה.
התאכזבנו לגלות כי לפחות כרגע אין מחווה של החלקה מטה המאפשרת להרחיב את וילון ההתראות, אם כי ייתכן שביצרנית יחזירו את האפשרות באמצעות עדכון תוכנה.
מעבד עוצמתי תוכנה בעייתית
את הדור החדש של מכשירי הדגל של וואווי מניעה המערכת על שבב Kirin 960 יחד עם זיכרון עבודה בנפח 4 ג’יגה-בייט. בזמן הבדיקות שלנו המכשיר הפעיל בקלילות ובמהירות כל יישום שזרקנו לעברו החל ממשחקים כמו Crash of Cars ,Super Mario Run ו-Sky Force ועד לגלישה סתמית באינטרנט. מצאנו כי המכשיר מספק ביצועים טובים בעבודה מאומצת אך זה נוטה להתחמם במהירות יחסית גם בשימושים יומיומיים כמו ניווט באמצעות Waze.
גם במבחני הביצועים השיג המכשיר השיג תוצאות מרשימות: Epic Citadel רץ בקצב פריימים קבוע של 60 פריימים לשנייה עם הגדרות אולטרא-גבוהות ובאבחנה הטבעית של המסך; במבחן AnTuTu Benchmark הושגה תוצאה של 120,060, ו-41,493 נקודות במבחן Quadrant. בצמד מבחני PCMark הושגה תוצאה של 1887 ו-26,662 במבחני ביצועים העושים שימוש ב-OpenGL ES 3.0 ו-2.0, בהתאמה. כך שמכשיר ה-P10 מספק קפיצה שכמעט סוגרת את הפער מול מכשירי דגל מודרניים כמו ה-LG G6, אם כי ביחס למכשירי ביניים פלוס ה-P10 הוא כנראה החזק ביותר בקטגוריה.
בנוסף למעבד העוצמתי בוואווי ציידו את מערכת ההפעלה ביכולות של ‘לימוד מכונה’ בהיבט של ניתוח דפוסי השימוש של המשתמש. כך, בתאוריה, המערכת יכולה לטעון את היישומים שנמצאים בשימוש שכיח לזיכרון לפני שהמשתמש זקוק להם: אם מערכת ההפעלה, לדוגמה, לומדת שלאחר צילום תמונה המשתמש נוטה לשתף אותה עם חברים ב-Instagram (אינסטגרם), היא תטען לזיכרון את האפליקציה הזו לאחר צילום תמונה. זוהי אפשרות שקשה לוודא שאכן פועלת כראוי מכיוון שרוב הזמן לא מרגישים כשהיא שם, אך בהחלט הבחנו כי בעת אפליקציות בהן יש לנו שימוש תכוף נוטות להישאר בזיכרון, ושההפעלה שלהן והמעבר ביניהן מבוצעים באופן כמעט מיידי.
שמנו לב כי לעתים המנגנון פועל גם הפוך, כלומר לגבי אפליקציות שלא משתמשים בהן באופן פעיל. כך קרה כי התראות מאפליקציות לא קפצו כלל עד להפעלה ידנית שלהן, ולא מצאנו האם וכיצד ניתן להגדיר אלו אפליקציות ‘מוגנות’ יישארו בזיכרון ולא ייסגרו בידי מנהל הזיכרון האגרסיבי.
ובכל זאת עם היעילות של יכולות ניהול הזיכרון לא ניתן להתווכח. ביחד עם סוללה בהספק של 3,200 מילי-אמפר/שעה הצלחנו לקבל זמן נאה של עבודה. מכיוון ששיפורי התוכנה לא משפיעים על שימוש ארוך באפליקציה אחת הדבר לא השתקף במבחן הסוללה של PC Mark כשהמסך מכוון לבהירות בינונית והמכשיר היה בעל חיבור נתונים פעיל הושגו 6 שעות ו-55 דקות של זמן מסך דולק.
כאשר הסוללה התרוקנה לגמרי, הורשמנו מהמהירות של טכנולוגיית ה-SuperCharge של החברה ותוך 15 דקות מדדנו טעינה של 25% וטעינה של כ-50% בחצי שעה. סוללת המכשיר נטענה במלואה לאחר קצת יותר משעה ורבע.
כמה החלטות ממשק תמוהות
P10 מגיע עם הממשק EMUI בגרסה 5.1 המבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד נוגט בגרסה 7.0. במבט ראשון הממשק נראה דומה לגרסה 4.1 שפגשנו ב-P9, מכשיר הדגל הקודם, עם כל התוספות: מחוות מפרק אצבע המאפשרות ללכוד תמונת מסך בצורות שונות או ‘לחתוך’ את המסך לחצי כדי להפעיל שני יישומים זה לצד זה, ערכות נושא שונות המאפשרות לשנות את המראה של מערכת ההפעלה וכמובן גם מנהל הטלפון אשר מאפשר לנעול יישומים מאחורי טביעת אצבע או קוד, לבצע ניקוי וסריקה של הטלפון ועוד.
עם זאת יש מספר שינויים בולטים: מערכת ההתראות של נוגט מאפשרת להגיב להודעות ישירות מתוך ההתראה, בהחלקה מטה ניתן להציג חלונית חיפוש המאפשרת לחפש לרוחב הטלפון, ניתן לשנות את סדר כפתורי הניווט, וכן אפשרות להחזיר את מגירת היישומים לטובת מסך בית נקי יותר, דבר ששמחנו לגלות.
יש עם זאת מעט החלטות עיצוב תמוהות לאורך הממשק כמו כפתורי ניווט על המסך שממוקמים קרוב מדי אחד לשני, כשבכלל ניתן לבטל אותם כליל לטובת ניווט באמצעות כפתור הבית, וכן בחירת הצבעים של חלון ההתראות. יש שלל יישומי החברה כמו אפליקציית כושר, תזכורות, פתקים, סייר קבצים ועוד, ובנוסף המכשיר מגיע עם יישומי צד שלישי מקודמים כמו Ynet או Trip Advisor, אך לשמחתנו היה ניתן להסיר את אלה בקלות.
מערך הצילום הכפול חוזר גם הפעם
מערך הצילום הכפול שתוכנן בשיתוף פעולה עם לייקה (Leica) חוזר גם כאן, כשההבטחה היא שהחיישן המונוכרומטי הלוכד צבעי שחור לבן אוסף מידע נוסף היכול להעניק פירוט רב יותר. אחת המצלמות מצוידת בחיישן מונוכרומטי באבחנה של 20 מגה-פיקסל והשנייה בחיישן RGB באבחנה של 12 מגה-פיקסל ומפתח צמצם של f/2.2. בפועל המצלמה של P10 מצוינת והתמונות שנלכדו בעזרתה נראו עשירות בצבע ובפרטים. ישנו גם שיפור קל המורגש במיוחד במהירות לכידת התמונה, התמודדות עם תנאי תאורה לוקים ובמהירות קבלת המיקוד המושג על ידי שימוש בחיישן לייזר וזיהוי שלבי (Phase Detection).
בתנאי תאורה טובים רוב התמונות שלכדנו נראו מצויין עם צבעים חיים ובימים שטופי שמש בהחלט ניתן להוציא מזוג המצלמות צילומים מרשימים. בעת צילום ב-‘מצב חי’ מצאנו כי התמונה נוטה לדרמטיות יתר והצבעים בוהקים, במיוחד בגוונים האדומים ובעת צילום לילה במסעדה עם תאורה עמומה או צילום חוץ כמו בתמונה של עזריאלי בלילה התמודדו צמד החיישנים די בהצלחה והתמונה שהושגה מלאת אור ופרטים. בחלק מהמקרים הבחנו כי תוכנת המצלמה משתמשת בחשיפה ארוכה, בה המשתמש מתבקש שלא להזיז את היד. לעומת זאת, בתנאי תאורה קשים ניתן להבחין בגרעון של התמונה, אם כי מבזקי הלד חזקים דיים ומצליחים, ברוב המקרים, להאיר את מושאי הצילום מבלי ‘לשרוף’ את התמונה.
מערך המצלמות הכפול מאפשר גם לזהות את עומק האובייקטים המצולמים וביחד עם זיהוי תוכנתי ניתן להעניק מראה של עומק שדה לתמונות. למרות השילוב של חומרה ותוכנה לצורך זיהוי עומק זיהינו לא פעם שזיהוי העצמים וקווי המתאר נכשל דבר שהוביל לטשטוש עצמים שנמצאים בחזית.
בעוד שאנחנו מצאנו את עמנו מצלמים רוב הזמן במצב האוטומטי, צלמים מנוסים ישמחו לפגוש את המצב המקצועי ונראה שכאן שיתוף פעולה של וואווי עם לייקה בהחלט מבריק ואפליקציית המצלמה מציעה אין ספור אפשרויות לשליטה על התמונה: שינוי מוקד המצלמה, איזון לבן, טמפרטורת הצבע ועוד אלמנטים רבים ניתנים לשליטה ולכוונון.
צלמים חובבים, שעדיין רוצים לקבל מעט עזרה דיגיטלית, יכולים לבחור באחד ממצבי הצילום האוטומטיים כמו: מצב יופי, צילום לילה, נופים וכו׳. בוואווי גם מאפשרים להוריד מצבי צילום נוספים, אך בפועל ההיצע בחנות המקוונת די דל כרגע וכולל את המצב ‘אוכל טוב’ אשר מדגיש את הפרטים והצבע בעת צילום של אוכל. אפשרות שתשמח את כל צלמי ה-Instagram שנוהגים לשתף את העוקבים אחר תמונת ארוחת הצהריים.
מצלמת ה-‘סלפי’ הקדמית היא אחת מהמרשימות שיצאנו לנו להתנסות בהן ובאבחנה של 8 מגה-פיקסל ועם מפתח צמצם של f/1.9 היא מצליחה ללכוד תמונות באיכות מצוינת בתנאי תאורה מיטביים. היא מתמודדת לא רע גם כאשר התאורה לא אידאלית. כאשר תנאי התאורה קשים במיוחד המסך משמש כמבזק והתוצאות משביעות רצון.
למצלמה הקדמית ישנה גם אפשרות חביבה המרחיבה באופן אוטומטי את זווית הצילום כאשר יש צורך, אפשרות שהרשימה את המשתתפים בתמונת הסלפי הקבוצתית שניסינו ללכוד. בנוסף המצלמה הקדמית כוללת גם מצב צילום ‘דיוקן’ (פורטרט) המשתמש במספר שיפורי תוכנה כמו: מצב יופי המטשטש פגמים בפנים כמו קמטים או כתמים ומעניק מראה צעיר יותר לצד טשטוש הרקע שמעניק לתמונות הסלפי מראה ייחודי, אם כי יותר מפעם האלגוריתם התוכנה שאחראי להפרדת הפנים מהרקע מפספס ובתוצאה הסופית הפנים נראות מטושטשות.
בשורה התחתונה
Huawei P10 נמצא במקום טוב באמצע עם מפרט חזק ונדיב, סוללה המספיקה ליום שלם של שימוש, מערך מצלמות שימושי במיוחד לחובבי הסלפי וכל אלו דחוסים בתוך גוף דקיק ואופנתי שניתן להשתמש בו ביד אחת. המכשיר בהחלט מהווה שיפור של הקיים ומבחינת החברה מדובר בצעד קדימה שמצמצם את הפער מול מכשירי דגל מתחרים. מצד שני זהו צעד קטן קדימה ולא מדובר בשינוי גדול מאוד, במיוחד מי שברשותו הדור הקודם.
במחיר של 2,499 שקל, Huawei P10 יושב באמצע לכיוון העליון. מדובר במחיר שהוזל הודות להוזלת המחירים שנבעה בעקבות ביטול מס הקנייה, אך בעקבות זאת הוזלו גם מכשירים סלולריים נוספים. כך ניתן למצוא מכשירים דגל מתחרים וחזקים יותר כמו ה-LG G6 בהפרשים זעומים יחסית וזה משנה את התמונה, ולא לטובתה של וואווי.
איך המכשיר הזה- או הוואווי p10 plus- ביחס לגלקסי s8?
Huawei P10 לא מומלץ. לא ממש ידידותי, לד חיווי להתראות מאוד לא ברור, חיוג למעודפים לא נוח. גודל font קטן מדי לעומת גודל מסך. בלוטופ בעייתי לא מתחבר לכל הרכבים.
מתלבטת בין קניית סמסונג 8 לבין איוואי p10 פלוס
בבקשה עזרו בדחיפות: מתלבטת מאוד בין HUWAWEI 9 MATE לבין הP10 PLUS. פרט לגדלים שלהם, הבנתי שההבדל היחידי הוא במהירות המכשיר (RAM), אשמח לדעת, האם המהירות אכן מורגשת באופן מהותי ועל איזה מבין שני הדגמים הייתם ממליצים למי שעובד הרבה במכשיר כמעין “מחשב” קטן? תודה מראש!
אכן אין הרבה הבדלים, אך ל-P10 Plus מסך מעט יותר קטן שלטעמי זה עדיף. הוא גם מגיע עם זיכרון גדול יותר וזה כבר יתרון כשלעצמו.
לגבי “כמעין מחשב”, לא מצאתי עד היום פתרון שמכשירי הטלפון יכולים להחליף את המחשבים ולו לטעמי רק בגלל אופן העבודה השונה שלהם והביצועים הנמוכים בהשוואה.
לא שווה את הכסף
חווית השימוש בהונור 8 כמעט זהה ובפחות מחצי מחיר.
מסכים, חבל שלא ניתן לקנות בארץ את ההונור 8.
לטעמי המכשיר הכי טוב שלא נמכר בארץ. אבל תמיד אפשר להזמין מחו”ל.
בדקתי, והמחיר הוא כ1450 ממשלוח באמזון ארופה.
הP10 באית ללא מעמ 2100, הבדל אבל בארץ אתה מקבל אחריות מקומית.
בארצות הברית מוכרים ביותר זול, אבל התדרים לא מתאימים לסין (אני צריך)
קניתי בארה”ב ב1200 ש”ח כולל אוזניות של jbl שעולות 400 ש”ח ומטען מהיר נוסף. מתאים במאה אחוז לתדרים בארץ.