השנה האחרונה של HTC התאפיינה בעיקר בגודלם של המכשירים שהיא משיקה. אם עד כה היינו מכירים את הסטנדרט של 3.7 עד 4 אינצ', היום המצב התהפך והגודל הסטנדרטי הפך ל-4.3 אינצ' ואף יותר מכך. ל-HTC, זו שהחלה את טרנד ה-4.3 אינצ' עוד ב-Desire HD למכשירי האנדרואיד הגודל לא זר, כך שמכשירים גודלים יותר, כמו ה-4.7 אינצ' ב-Sensation XL היה דבר מתבקש. קיבלנו את המכשיר הגדול לסקירה מלאה (בהשוואה לסקירת השטח), ובדקנו האם 4.7 זה ה-4.3 החדש.

הסמארטפון הענק בעולם
לא סתם HTC החליטה לכנות את ה-Sensation הספציפי הזה XL. הוא באמת eXtra Large. ל-Sensation XL מסך בגודל 4.7 אינץ', גודל מסכים שאנחנו עוד נשמע עליהם רבות בהמשך. המחשבה הראשונה שכשרואים את המכשיר הזה היא "איך נוכל להסתדר עם המוטציה הזאת?". ובכן, אפילו אני הופתעתי, אך דווקא ה-XL לא מאיים כמו שהוא נראה, כשכל הקרדיט הולך ל-HTC – שיודעת לעצב מכשירים כך שהם ירגישו על היד כמו שצריך. אך למרות ש-HTC הצליחה לצמצם נזקים, עדיין מדובר בגודל ענק לסמארטפונים שלא צריך להיות, כשהגודל האולטימטיבי היה וימשיך להיות בין 4 ל-4.3 אינץ'. הבעיה העיקרית בתפעול שלו ביד אחת היא הפעולה שנעשית בצידו הנגדי של המסך: בדר"כ, אנחנו משתמשים באגודל כדי לתפעל את המכשיר, אך ברגע שהמסך גדול מידי והאגודל קצרה מידי – יהיה קשה להגיע לפינות מבלי ללחוץ על כפתור אחר בטעות, וזה משהו שקרה לנו לא מעט פעמים. אך למזלינו, HTC עשתה את אורכו של המכשיר עגלגל, כמו כן גם את פינותיו – ככה שהוא ישב לנו דיי טוב על היד והיה לנו יותר קל לתפעל אותו. בשורה התחתונה, אנשים בעלי ידיים גדולות יסתדרו מצוין עם ה-XL בעוד כשהאנשים בעלי הידיים הקטנות פחות יסתדרו. המלצה שלנו – לפני שאתם רוכשים, ודאו שאתם מצליחים לתפעל אותו בצורה מספקת.

מלבד המסך הענק, HTC הדגימה לנו (שוב) עד כמה היא טובה בלעצב איכות גבוהה מאוד למכשירים שלה מבחינה חיצונית. מתחת למסך קיימים ארבעת כפתורי המגע התפעוליים הקלסיים של האנדרואיד: חיפוש, חזרה, תפריט ובית. כמובן שכל שאר החיישנים (תאורה, קרבה) רמקול האפרכסת ומצלמה קדמית של 1.3MP לשיחות וידאו קיימות כאן. צידו השמאלי של ה-XL ריקים מכל תוכן, מלבד חיבור ה-microUSB שמשמש להטענה ולהעברת קבצים. בצידו הימני ניתן למצוא את כפתורי השליטה בווליום, ובצידו העליון את כפתור השינה/כיבוי וחור ה-3.5 מ"מ (שעל מאפייני המוזיקה של ה-XL עוד נפרט בהמשך). בגב המכשיר נמצא את מצלמת ה-8MP עם פלאש LED כפול, לוגו חרוט של HTC על גבי האלומיניום מטאלי המשלב גומי נעים בצבע לבן עם הלוגו האדום של Beats Audio. כדי לגשת אל הסוללה ואל ה-SIM, יש לפתוח את מכסה הסוללה הענק של ה-XL ע"י לחיצה על הקליפס שנמצא בתחתית. הסרת מכסה הסוללה בעצם תציג גאונות נוספת באדריכלות של HTC, שלמעשה ה-XL הוא מכשיר Unibody שכן ניתן לגשת אליו בדרך נוחה אל הסוללה וה-SIM, והפעם הפטנט הוא מכסה סוללה גדולה המכסה כחצי מכל המבנה של המכשיר עצמו. אין ספק שזהו סגנון ש-HTC הולכת להשתמש בו בהמשך והיא כבר עשתה את זה עם ה-Sensation XE וה-Sensation המקורי.

מבחינת עובי, ה-XL הוא אחד הסמארטפונים הכי דקיקים של HTC (שלא כ"כ מתמחה בלייצר מכשירים דקים) עם 9.9 מ"מ, כמו ה-Galaxy S המקורי. מבחינת משקל, HTC לא התקמצנה וה-XL שוקל 162.5 גרם, אך בגלל הגוף הגדול המשקל מתאזן ולא הרגשנו בזאת. בצד איכות החומרים, בקדמת ה-XL ניתן לשים לב לפלסטיק הלבן שמכסה את החלק העליון, בעוד כשרב הגב עשוי מאלומיניום מטאלי שמשולב עם גומי נעים בצבע לבן (נעים למגע), כשכל אלה אמורים לתת לו עמידות לאורך זמן. איכות בניה מצוינת כבר אמרנו?

ה-HTC Sensation XL נותן למי שמחזיק אותו בנקודת הזמן הזאת אינדיקציה לגבי המשך 2012, ששם כבר גודל מסכי ה-4.7 אינץ' יהפוך לסטנדרט בקרב מכשירי הדגל של החברות. HTC ו-LG כבר הכריזו על ה-One X וה-Optimus 4X, כאשר אנחנו גם צופים שלסמסונג ומוטורולה צפויים להיות מסכים בגודל דומה.

מסך ענק וגם איכותי לסוגו
ל-XL מסך בגודל 4.7 עם רזולוציית WVGA (במספרים: 480X800) וצפיפות פיקסלים של 200 PPI בלבד. מאז ש-HTC החליטה לזנוח את מסכי ה-AMOLED ולעבור למסכי LCD, היא נתקלה בסוג של "משבר" ובהתחלה המסכים לא עשו את העבודה והאיכות שהציגו לעומת מה שמתחרים הראו הייתה מאכזבת מאוד. ב-XL אפשר להגיד שיש פה סוג של שיפור: מדובר באחד המסכים הכי טובים ש-HTC יצרה. מבחינת בהירות, למסך ה-LCD הענק של ה-XL יש בהירות מרשימה של 600 nit, ככה שעם השמש הישראלית לא נתקלנו בבעיות "אידוי מסך" כמו שקרה בעבר, אך בצד השני של המתרס, הצבעים השחורים היו יכולים להיות יותר טובים, על אף שמדובר במסך LCD. מבחינת זוויות צפייה, ישנו איבוד מסוים של contrast, אך מדובר ברמה מזערית שגם קוראת כאשר רואים את המכשיר מזווית של 145 מעלות. עדיין לא Super AMOLED Plus או ה-Retina Display של אפל, או ה-AH IPS של LCD, אך מדובר פה במשהו שמספק.

אך הבעיה היא ברזולוציה. או יותר נכון עם המעבד הגרפי. במסך גדול של 4.7 אינץ' רזולוציה שלא עולה על qHD, ואפילו HD, כמעט ולא מתקבלים על הדעת. אך HTC לא חדשה בעסק והסיבה של-XL יש רזולוציה נמוכה נמצאת במעבד הגרפי שלו: ה-Adreno 205 הוא מעבד גרפי מיושן שלא נהיה טוב מיום ליום, וסביר להניח שהוא לא יכל לתחזק בצורה טובה רזולוציה גבוהה מאוד (מה שדורש עיבוד גרפי טוב). החסרון של הרזולוציה הנמוכה מתבטא בחדות הפיקסלים של ה-XL: ניתן לשים לב בבירור (אם כי מתרגלים לזה) לטשטוש וחוסר חדות בכל רחבי המסך, אך משום שמדובר במסך LCD, זה פחות מורגש מאשר למשל במסכי AMOLED, והדוגמה הכי טובה היא ה-Galaxy S וה-Galaxy S II, שלהם האמנם יש יותר PPI מאשר ל-XL, אך מכיוון שמדובר במסכי AMOLED שם זה מורגש בהרבה יותר מאשר במסכי LCD.

מבחינת המגע, לא נתקלנו בבעיות כלשהן וקיבלנו בידיוק את חווית המגע שרצינו: מצוינת.

ממשק ה-Sense: חוויה
ה-XL מגיע עם אנדרואיד 2.3.5 ביחד עם גרסת ה-Sense UI האחרונה, 3.5. הוא נמנה בין רשימת המכשירים של HTC שצפויים להשתדרג לאנדרואיד 4.0.3 Ice Cream Sanwich ביחד עם גרסה 4.0 של ה-Sense, ככה שמבחינת HTC למכשיר עדיין יהיה מה להציע בעתיד.

ממשק ה-Sense הוא הממשק הכי צבעוני, הכי יפה, הכי טוב שניתן כיום למצוא לאנדרואיד. HTC לקחה את כל מה שטוב באנדרואיד ורק שדרגה אותו מקצה לקצה, החל ממסך הנעילה, דרך מסכי הבית, ובעצם כמעט בכל פונקציה/אפליקציה במכשיר ניתן לראות את נגיעות הממשק של HTC, כך שהיא יצרה חווית אנדרואיד שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. כדי שנוכל להמחיש לכם את הממשק, נשתדל לפרט עליו כמה שיותר במהלך הסקירה. נתחיל מהדבר הראשון שרואים בכל פעם שמתפעלים את המכשיר: מסך הנעילה.

מסך הנעילה שונה לגמרי ב-180 מעלות מכל מסך נעילה שראינו בכל ממשק אנדרואידי אחר או מ-ממשקים אחרים במערכות הפעלה שונות. מסך הנעילה ש-HTC יצרה הוא מסך הנעילה שניתן להתאמה (בין אם זה דרך העיצוב או קיצורי הדרך) וגם הכי פונקציונלי. הדבר הראשון שניתן לשים לב אליו הם 4 קיצורי הדרך ליישומים: ע"י גרירה של אחד היישומים אל עבר הטבעת שבתחתית מסך הנעילה נוכל לגשת אליו ולפתוח אותו ישירות מבלי לעבור כל מיני תפריטים או דפי בית. כברירת מחדל, 4 קיצורי דרך הם למצלמה, הודעות, אימייל וטלפון. כמובן שניתן לשנות ולהחליף לאיזה יישום שנרצה. בתחתית המסך נמצאת הטבעת שגרירה שלה כלפי מעלה תפתח את המכשיר מנעילה, כמו כן גם מוצגים השעה והתאריך. כדי לתת עוד שימוש למסך הנעילה, בתפריט ה"התאמה האישית", שממנו ניתן לערוך את מסכי הבית, ניתן גם לערוך את מסך הנעילה. הדבר המרכזי ש-HTC הוסיפה זה אפשרות להשתמש בחלק "המת" במסך וגם לו להוסיף ווידג'ט 3D מתוך המגוון שיש כבר במכשיר עצמו: מזג האוויר, Friend Stream, כלכלה (מניות), ו-ווידג'ט שעון גדול שניתן לבחור מתוך 11 שונים. ללא ספק, מדובר במסך הנעילה הכי טוב כיום עם הכי הרבה מגוון של אפשרויות.

בפתיחת המכשיר ממסך הנעילה אנחנו נכנסים לעולם מבולגן לא פחות שניתן גם אותו לשנות מקצה לקצה: מסכי הבית. העיקרון האנדרואידי הרגיל לא נעלם מכאן: יש לנו בסה"כ 7 מסכי בית שאותם נוכל לשנות/למחוק/להוסיף כפי רצוננו ע"י הוספת קיצורי דרך, תיקיות, ווידג'טים. בתחתית המסך HTC בחרה להציג את הגישה לתפריטים הראשיים של ה-XL בדרך קצת שונה מהמקובל, אך זה צפוי להשתנות גם ב-ICS. כרגע, יש לנו גישה לטלפון (שמשם אפשר לגשת גם לאנשי הקשר, יומן שיחות וכו'), תפריט היישומים ותפריט ההתאמה האישית. כמות הווידג'טים ש-HTC ציידה בממשק שלה עצומה: ווידג'ט מזג האוויר והשעון המפורסמים כאן תופסים מקום של קבע, כמו כן גם ה-Friend Stream (שמאחד לכם עדכונים מהפייסבוק ומהטוויטר לווידג'ט אחד), אלבום תמונות, אנשים, מוזיקה, מניות ועוד מגוון רחב (בסה"כ 88 שמגיעים באופן מובנה). כמו כן ניתן גם להוריד ווידג'טים נוספים מהחנות של HTC. אין ספק שהווידג'טים המרובים מוסיפים צבע ועושים את השימוש במכשיר פשוט קל ויותר לעומת אחרים. כמו כן, כדי להקל עליכם בעבודה, HTC הוסיפה אפשרות לערוך את מסכי הבית ב"התאמה מותאמת מראש" ע"פ הצורך, כשניתן להגדיר "ערכת נושא" של מסכי הבית כדי שכל הווידג'טים יוצגו על גבי מסך הבית – בדומה למסך הנעילה, כשזה גם משנה את הרקע הרגיל, הצבעים ומספר אלמנטים שמתאימים לערכה עצמה. יש לכם אפשרות של ערכת נושא חברתית, מניות, מזג אוויר ואלבום תמונות כשתוכלו להוסיף למאגר שלכם עוד ערכות נושא דרך ה-HTC Hub. במרומי מסך הבית תוכלו למצוא את בר ההתראות ובו ממצב הסוללה, שעה, מצב קליטה והאם המכשיר צורך נתונים, כאשר בצד שמאל יופיע לכם התראה מתי שתקבלו מייל חדש והתראות נוספות. לחיצה ארוכה על מסך הבית או לחלופין על "התאמה אישית" תשלח אתכם אל תפריט העריכה הראשי, שמשם ניתן להוסיף ווידג'טים/קיצורי דרך למסך הבית או לשנות את ערכות הנושא של מסכי הבית/מסך הנעילה.

חלון ההתראות של האנדרואיד עבר גם הוא מתיחת פנים של HTC. בשורה הראשונה תוכלו לראות את הרשת הסלולרית שאתם מחוברים אליה, בעוד כשבשורה השניה נמצאים היישומים האחרונים שהשתמשתם בהם – לחיצה על אחד מהם תוביל אתכם אליו. לאחר מכן מרוכזים שאר ההתראות השונות, ומבט קצרצר על למטה יחשוף לכם עמוד נוסף של חלון ההתראות, שם נמצאים ההגדרות המהירות: גישה לתפריט ה-Wi-Fi, לכבות את צריכת הנתונים, נקודת ה-Wi-Fi החמה, Bluetooth, מצב טיסה ומנהל היישומים של HTC – שם תוכלו להרוג יישומים כדי לפנות RAM.

תפריט היישומים הוא עדיין בבסיסו תפריט היישומים המעצבן והרגיל של האנדרואיד, אך הפעם, בשונה מגרסאות Sense ישנות יותר, HTC שינתה כאן כמה דברים. התפריט מחולק ל-3 חלקים שונים: כל היישומים, יישומים שהיו בשימוש לאחרונה, וישומים שהורדו מהמרקט. החלון של כל האפליקציות מציג לנו את התפריט האנדרואידי הישן והמעצבן, שמשתנה לפי סדר ה-A-Z והאלף-בית. כל יישום חדש שתורידו מהמרקט ישנה בעצם את כל הסידור של התפריט ככה שזה לא סדר קבוע, אלא משתנה. כדי להקל על מלאכת החיפוש כעת התפריט מחולק לדפים שניתן לגלגל ע"י החלקת האצבע מלמעלה למטה, כשכמו כן ניתן לשנות את סוג תפריט זה לרשימה ארוכה ע"י משחק עם ההגדרות שנמצאות בלחיצה על מקש התפריט. שאר התפריטים מציגים את הדברים כמו שהם נשמעים.

המקלדות הוירטואלית שמגיעות עם המכשיר בסה"כ סיפקו את הסחורה, כשכאן האופן שבו המכשיר מוחזק משפיעה על ההקלדה. כשהחזקנו את המכשיר באורכו (בתנוחה הטבעית) היינו צריכים למתוח את האגודל קצת יותר מידי (בגלל המסך הגדול) כדי שלא יווצרו לנו טעויות הקלדה. ברוחב המכשיר ההקלדה הייתה מצוינת הודות לגודלו של המסך, כשלמעשה זה מבין היתרונות היחידים שהוא מציג לנו.

מספק את הסחורה בביצועים
ה-XL מגיע עם מעבד חד ליבתי (Scorpion תוצרות Qualcomm) בתדר של 1.5GHz ביחד עם המעבד הגרפי המזדקן ה-Adreno 205 ועם 768MB RAM. כמו שניתן לראות מהמפרט היבש, לא מדובר באייפון 4S או Galaxy S II אלא מכשיר שיותר מכוון לשוק הבינוני-גבוה, כשגם בפועל הוא לא מאכזב. העבודה עם המכשיר הייתה שוטפת ולא נתקלנו בבעיות או באגים כאלה ואחרים, אך יש לציין כי ממשק ה-Sense דורש הרבה זיכרון RAM ככה שמידי פעם תצטרכו לנקות את היישומים הפתוחים אחרי השימוש. בגרסת הקסטה צריכת ה-RAM אמורה להשתפר במובן מסוים (זהו אחד השיפורים ב-ICS) ונקווה ש-HTC תנצל את זה ותעשה את ה-Sense "קליל" יותר.

הבעיה היחידה של המכשיר הוא המעבד הגרפי, שהוא דיי מיושן ולא מחדש הרבה, וזאת גם הסיבה שהרזולוציה של המכשיר יחסית נמוכה. אל תצפו כאן להריץ משחקים חדשים שדורשים מאיץ גרפי חזק (GTA III למשל) כי חבל על הזמן – זה פשוט לא יעבוד לכם. במשחקים הרגילים והקטנים יותר לא תתקלו בבעיות כלשהן.

אוהבים מוזיקה? זה המכשיר בשבילכם
אחד החידושים המרכזיים (והדיי מפתיע יש לציין) הוא השת"פ המבורך בין HTC ל-Beats, שהחלו (וימשיכו) לשווק מכשירים בעלי אופציית ה-Beats Audio, כשיש כרגע שניים: ה-XE וה-XL. כחלק מהשת"פ, כל המכשירים ש-HTC שמשווקת מגיעים עם הלוגו של Beats, חלק קטן בהעלאת המכשיר, והדובדבן שבקצפת – אוזניות urBeats שערכן בשוק בישראל נעמד בכ-500 שקל, שגם מגיעות עם נרתיק מיוחד ויוקרתי. וכמובן – איך שכחנו – איכות סאונד מדהימה באוזניות. כאשר מחברים את האוזניות (כל אלו תוצרות Monster; כולל ה-Solo HD וכו') ומתחילים לנגן שיר, יופיע במרומי חלון ההתראות הלוגו של Beats. ברגע שנגלגל את חלון ההתראות נגלה שמופעל לנו סוג של Audio Boost שהופך את חווית השמיעה במכשיר למושלמת. עם אוזניות ה-urBeats, הצליל היה חזק, נקי, שמענו את רעשי הרקע והבאסים בצורה מושלמת, וכל זה השאיר לנו טעם בפה לדעת איך זה נשמע עם אוזניות ה-Solo HD. אם אתם חובבי מוזיקה – מכשירי HTC מסוג זה פשוט מושלמים בשבילכם.

השוואה מול מסך 4.3" ב-Galaxy S II

נגן המוזיקה של ה-Sense לא מציג לנו חידושים מיוחדים ועושה את עבודתו: מיון השירים לפי סוגים שונים (אלבומים, אמנים, ז'אנרים וכ'ו) וכל הכפתורים הווירטואליים וכמובן הנפשות נוספות כחלק מהממשק נמצאים גם כאן. בתחתית הנגן ברשימת השירים תוכלו לשלוט בשיר שמתנגן עכשיו, בעוד כשתוכלו גם לשתף שירים למכשירים שתומכים בקישוריות ה-DNLA (טלוויזיות, PS3 וכ'ו).

נגן הוידאו של ה-XL, או לפחות מה שהוא מריץ, הפתיעה אותנו עם ממשק וידאו בסיסי: ישנם כפתורי שליטה בסרט, אפשרות למסך מלא, כשהגעה אל נגן הוידאו מתבצעת דרך הגלריה. לצערנו לא הייתה תמיכה בכתוביות. ניסינו את סוגי הקבצים השונים MP4, DivX, XviD, MKV, WMV וכל עוד הרזולוציה שלהם לא הייתה HD, הם עבדו בסדר גמור. הדבר היחיד ב-HD שעבר היה WMV שעבד חלק, בעוד ש-MKV עבד עם בעיות קידוד חמורת ו-DVIX/XVID פשוט לא עבדו. נחמד לדעת שלמרות המעבד הגרפי החלש יחסית הצלחנו להגיע לתוצאות יפות. יתרון נוסף שהמסך ב-4.7 אינץ' הוא מושלם לצפייה בסרטים ובסה"כ נהנו, אך חוסר התמיכה בכתוביות היה בולט. אפשרות ה-DNLA קיימת גם פה, אך משום מה אין אפשרות ל-TV-OUT, שלא לדבר על יציאת HDMI. חבל.

גלריית התמונות גם היא עברה שפצור של HTC וסוף כל סוף אנחנו לא רואים כאן את גלריית התמונות הרגילה של האנדרואיד, שנמצאת כמעט בכל ממשק אפשרי. חלוקת התמונות כמובן נעשה לפי תיקיות וסרטוני וידאו שצולמו מהמצלמה או סרטוני וידאו שנמצאים על המכשיר מקבלים תיקיה מיוחדת. ברגע שנכנסים לתמונה אנחנו רואים בעצם עד כמה ממשק ה-Sense עשוי לפרטים: יש לנו מגוון עצום של אפשרות לשיתוף התמונה (פייסבוק, טוויטר, פליקר, בלוטות', לעלות את התמונה ל-Dropbox ועוד מגוון רחב של אפשרויות). כמו כן יש לנו עורך תמונות מובנה, כשגם ישנה תמיכה מלאה ב-Multi-Touch וניתן לעשות זום לתמונה עד 100%, בשונה משאר הגלריות האנדרואידיות.

ממשק מצלמה ייחודי
ל-XL מצלמת 8MP ביחד עם פלאש LED כפול וצילום וידאו באיכות HD של 720p ב-25 פריימים לשנייה.

ממשק המצלמה של ה-XL מציג מגוון רחב של אפשרויות. בצד ימין של הממשק תוכלו לשלוט בדברים הבסיסים: לעבור לצילום וידאו או למצלמה הקדמית, לשנות מצבי סצנה, לשלוט בפלאש, לצלם ולגשת להגדרות ששם תוכלו להתעסק עם רזולוציית הצילום, איזון הלבן וכו'. בצד שמאל העליון נוכל לשים לב לאפקטים: נוכל לצלם באיזה אפקט שנרצה ממגוון רחב ש-HTC מציעה כדי להפוך את התמונה מגניבה יותר, ובפינה השמאלית התחתונה נמצא את הקישור לגלריית התמונות. כמו כן ישנה אפשרות (כחלק מהשילוב המושלם של ה-Sense עם הרשתות החברתיות) להעלות את התמונה לפייסבוק/טוויטר ישירות באיזה דרך שנרצה.

מבחינת איכות הצילום, בסה"כ ה-XL לא מאכזב ומציג לנו תמונות יפות. ישנו טיפה רעש דיגיטלי שניתן לשים לב אליו, בעוד כשגם הטווח הדינמי הוא לא כ"כ רחב, מה שיכול להביא לשריפה מסוימת של התמונות באור שמש חזק מאוד. איזון הצבעים הוא דיי מדויק, וניתן לראות עקבות קטנות של חדות-יתר ו-purple fringing (חוסר פוקוס בקצוות), אך התמונות בסה"כ הן דיי טובות. לא גלקסי S2 או אייפון 4S, אבל משהו שבהחלט מספק את המשתמש הממוצע.

כמו כן, לראשונה מאז האייפון 4, סוף כל סוף נתקלנו במכשיר שגם תומך באפשרות ה-HDR. ה-HDR מצלם מספר טייקים של התמונה בדרגות חשיפה שונות, מאחד את כל החלקים הטובים למקשה אחת ובעצם יוצר תמונה ברורה יותר ופחות חשוכה. מומלץ להשתמש באפשרות זו בתנאי תאורה חלשים כשהפוקוס על פריט מסוים ויש טיפה איבוד אור כדי לקבל את התמונה הכוללת.

צילום וידאו
ממשק צילום הודיאו לא שונה מזה של ממשק המצלמה. נוכל לשלוט בפלאש, לשנות את רזולוציית המצלמה, לעשות גם אפקטים בזמן הצילום. כמו כן ניתן גם לצלם בהילוך איטי ובמהלך הוידאו ניתן לשים לב ש-Auto Focus עובד, ככה שאין בעיה עם מאקרו.

מבחינת איכות, הקבצים מצולמים בפורמט MP4, אך לצערינו רק ב-25 פריימים ולא ב-30 פריימים כמו שנהוג היום. ה-Bitrate (קצב העברת נתונים( שלהם דיי נמוך (5.2MB) אך זכינו לקבל פה קידוד סטריאו באיכות טובה. בסה"כ אפשר להיות מרוצים מהאיכות אך ניתן לשים לב לעיבוד גבוה מידי של התמונה מה שפוגע בחלק מהפריטים בסרטון, אבל זה דיי שולי.

רמקול, שיחה ואנשי הקשר
הספיקר המונופוני היחיד של ה-XL ממוקם בגב המכשיר במקביל למצלמה. מבחינת עוצמה, אפשר להגיד אותו כממוצע; לא חלש מידי אך גם לא חזק בצורה מטורפת. לא נתקלנו איתו בבעיות בשימוש היום יומי. מבחינת רמקול האפרכסת, העוצמה גם הייתה דיי בינוניות אך שהפעם זה נוטה לכיוון הצד החלש יותר. ציפינו ליותר.

ממשק אנשי הקשר של HTC ידוע בעיקר בגלל המגוון העצום שיש פה, הנוחות שלו והעובדה שהוא מסונכרן עם הרשתות החברתיות. ב-Sense 3.5 אפליקציות הטלפון והאנשים, שבגרסאות הישנות של HTC היו נפרדות, כעת הן מקשה אחת כדי להקל על הניווט. יש לנו את החייגן, קבוצות, כל אנשי הקשר ויומן השיחות שלנו. ברגע שנכנס לכרטיס איש קשר מסוים (אנחנו מעריכים שתצטרכו לעשות עבודת שטח טובה כדי לקשר בין חשבון הפייסבוק לכרטיס של איש הקשר שלכם) יוצגו לנו כל הדברים הרגילים כמו שם, כתובת וכו' ובדומה לסידור הקבוע באייפון, HTC החליטה ללכת על 4 טאבים שכל טאב מציג משהו אחר עם הקשר. הטאב הראשון מציג לנו את המידע הבסיסי, הטאב השני מציג לנו את היסטוריית SMSים, שיחות ואימליים שעשינו עם איש הקשר הספציפי, בעוד שעדכונים מרכז את כל ה"חדשות החברתיות" של המשתמש. הטאב הרביעי מציג לנו את גלריית התמונות של המשתמש – כולל אלבום התמונות מהפייסבוק ומפליקר. שימושי ביותר.

דפדפן ה-Sense במלוא זוהרו
כמו שאתם כבר בטח מתארים לכם, גם דפדפן האנדרואידי הרגיל זכה לעבור מכונת הממשק של HTC. ואכן כך. גם מסך ה-4.7 אינץ' עושה פה תפקיד טוב ובזכותו הגלישה נראית מהנה יותר.

ממשק הדפדפן שונה מהממשק האנדרואידי הרגיל. בר הכתובות, רענן וכפתור החזרה נמצאים במרומי המסך, וברגע שהדף נטען במלואו – הם נעלמים כלא היו, בדומה לספארי של אפל. כדי לחזור אליהם נצטרך להגיע למרומי הדף. לחיצה על מקש התפריט תראה לנו הגדרות נוספות כשהבולטות הן פתיחת דף חדש, לחזור אל דף הבית, לגשת אל הסימניות, לחפש טקסט בדף עצמו, לשתף את הדף ברשתות החברתיות ועוד מספר פיצ'רים נחמדים. משהו ששונה כאן הוא תפריט הסימניות: כל הסימניות שנוסיף יוצגו לנו באפקט 3D נחמד, ועוד שבתחתית המסך ישנם טאבים שימושיים נוספים כמו הדפים שביקרנו בהם הכי הרבה, היסטוריה ותגיות.

הביצועים של הדפדפן עצמו הם בסה"כ טובים. HTC הפיקה את הלקחים שלה ממכשירים קודמים וכעת טעינת הדפים מהירה יותר מבעבר, כשהבעיה היחידה היא למעשה תופעת ה"גמגום" שמתרחשת (עד מתי נעיר על זה?) ברגע שעושים ZOOM IN או ZOOM OUT. כמו כן, ברגע שנעשה ZOOM IN על טקסט מסוים, המכשיר ידע לכווץ אותו לגודל המסך ככה שלא נצטרך לזוז לחלקים אחרים של הדף כדי לקרוא את הטקסט, אלא רק להחליק את האצבע למטה.

Adobe Flash 11 רץ על המכשיר בצורה מצוינת וחלקה, כשהצלחנו בסרטוני פלאש של יוטיוב להגיע עד 480P, כשב-720P המעבד הגרפי כבר נכנע. כל מה שנותר לחכות כעת זה ל-Adobe (שוב) להשקת תקן הפלאש של HTML5 בצורה מלאה. סטיב ג'ובס צוחק מקברו בשקט.

קישוריות ורשתות חברתיות:
מבחינת קישוריות, אין מה לדאוג וה-XL מגיע עם Bluetooth 3.0, A-GPS ו-Wi-Fi b/g/n כמצופה. גם רדיו FM יש כאן למקרה שתרצו להאזין, כאשר הבעיה היחידה הוא חיבור ה-microUSB שמשום מה ממוקם בצידו השמאלי של ה-XL. המיקום עצמו דיי לא נוח והיה עדיף שיהיה בתחתית המכשיר.

קישוריות נוספות שדורשת התייחסות היא ה-DNLA המאפשרת לשדר בסטרימינג דרך Wi-Fi אל התקנים התומכים (PS3, טלוויזיות וכו'), ובכך נוכל לשדר ישירות אל המסך סרטים ותמונות. גם Wi-Fi Hotspot יש כאן ונוכל לשתף את האינטרנט הסלולרי שלנו ביחד עם כולם. אז מה כן חסר לנו? חיבור TV-out.

כשל נוסף של HTC הוא החוסר ב-microSD. אמנם ל-XL יש זיכרון פנימי של 16GB שממנו רק 9GB נגישים למשתמש כדי שיוכל לשים את המדיה שהוא רוצה, ועוד 3.5GB מוקדשים למערכת עצמה. מה HTC עשתה עם השאר? אין לדעת. גם כאן אנחנו שוב תוהים מדוע HTC לא השתמשה בגודל הענקי של המכשיר ולא ציידה אותו גם בחריץ microSD. חבל מאוד שזה ככה שכן הזיכרון שהמשתמש עצמו מקבל הוא דיי מוגבל.

מבחינת שילוב הממשק עם הרשתות החברתיות, אין פה מה לדאוג וממשק ה-Sense הוא מספר אחד: כל אפשרות של שיתוף פריט מסוים (תמונה, דף אינטרנט) תגיע עם אפשרות לשיתוף ישיר בפייסבוק או טוויטר ואפילו פליקר, כולל העלאה ישירה של תמונות שצילמנו. גם ממשק אנשי הקשר היה מוכן לקבל את הרשתות החברתיות והוא מכיל תמיכה מלאה בהם באופן שכבר פירטנו עליו. שאפו HTC!

סוללה קטנה מידי למסך ענק מידי
ברגע ששמענו של-XL יהיה מסך בגודל 4.7 אינץ' מסוג LCD הדבר הראשון שחששנו אליו היא הסוללה: האם היא תצליח לשרוד מספיק זמן עם המסך הגדול והזולל סוללה הזה? ובכן, חששנו ובצדק. ל-XL סוללה בחוזק של 1600mAh שלדברי HTC מסוגלת להפיק 6 שעות ו-50 דקות זמן שיחה רצוף וזמן המתנה רצוף של 460 שעות.

את האכזבה מ-HTC מבחינת גודל הסוללה אנחנו לא נסתיר. ל-XL יש גוף ענק ומלא מקום כדי להכיל סוללה גדולה יותר שהייתה נותנת לו חיי סוללה טובים יותר, ואנחנו יודעים שהיא מסוגלת כי ב-XE יש סוללה גדולה יותר מה-Sensation הרגיל (1730mAh) בדיוק באותו גודל. בשורה התחתונה – זה לא ש-HTC לא יכלה ואולי היא חששה מהמשקל. גם בשימוש לא מאסיבי במיוחד כשה-3G דולק, בהירות אוטומטית כשכל השימושים שעשינו הם האזנה למוזיקה 30 דקות, קצת פייסבוק הסוללה הגיעה ל-25% (מצב חסכון בסוללה) כבר בשעה 3 בצהריים, ככה שאוטומטית הגבלנו את השימוש (הוצאנו את המכשיר מטעינה ב7:30- בבוקר) עד לרגע ההטענה הבא. תוצאות דומות היו גם לימים לאחר מכן, כשאם נוסיף לכך שהתחלנו גם לשחק במשחקים, הסוללה התבזבזה עוד יותר. בסה"כ מדובר בחיי סוללה מאכזבים.

סקירת וידאו

מחיר:
ה-XL משווק בסלקום ובפלאפון. בפלאפון הוא נמכר במחיר של 129.9 ₪ בחודש כשלמדברים מעל 250 שקל מקבלים זיכוי של 80 ₪, כך שהם ישלמו 49.9 ₪ לחודש בסה"כ (המחיר הכולל הוא 4676.4 ₪). בסלקום הוא משווק במחיר מחירון של 129 ₪ (באתר 116 ₪) כשלמדברים מעל 299 ₪ בחודש ישלמו 40 ₪ לחודש (36 ₪ דרך האתר) כשהמחיר הכולל הוא 4176 ₪. מחיר מוגזם מידי אמרנו כבר? בחנויות הפרטיות העסק טיפה אחר וטווח המחירים שלו הוא הגיוני יותר העומד בסביבות 2,995  – 2,408 ₪.

לסיכום:
ה-XL הוא לא מכשיר שנועד להתחרות מכשירי דגל אחרים, למרות שמבחינה חיצונית זה מה שהוא משדר. דעתנו מהמכשיר מעורבות: מאוד אהבנו את המצלמה, את השת"פ המצוין עם Beats, את ממשק ה-Sense המדהים, הנדסת אנוש מצוינת של HTC, אך מהצד השני של המתרס גודל המסך פשוט לא מתאים לסמארטפונים, כשגם המעבד הגרפי הוא אכזבה (רזולוציה נמוכה מאוד), סוללה חלשה וכמות זיכרון. גם המחיר שלו (בארץ לפחות) הוא דיי גבוה וניתן להשיג סמארטפונים טובים אחרים בטווח מחירים דומה, כולל אחיו התאום, ה-Sensation XE.

אז מי כן יאהב את המכשיר הזה? חובבי המוזיקה יתנפלו עליו, כי יש על מה. גם המבוגרים בינינו שלא ממש רואים טוב וזקוקים למסכים האלה יכולים למצוא ב-XL כאלרנטיבה מצוינת. או אם נמאס לכם מגודלי ה-4.3 אינץ' ולא מסוגלים לחכות שליין הסמארטפונים החדש יגיע, גם המכשיר הזה הוא בשבילכם. היינו מגדירים את ה-XL ב-2 מילים: עוף מוזר.

אהבנו:
– איכות בניה מצוינית, מכשיר דק ונוח לאחיזה
– ממשק ה-Sense 3.5: רק לחשוב על מה יהיה ב-ICS…
– איכות השמיעה באוזניות והשת"פ עם Beats
– מצלמת 8MP איכותית
– תמיכה רבה בפורמטי וידאו שונים
– מעבד ה-Scorpion עושה את עבודתו

לא אהבנו:
– מסך גדול מידי. לא מתאים לסמאטפונים
– רזולוציה נמוכה מידי למסך בגודל כזה
– חיי סוללה מאכזבים
– אין חריץ microSD
– אין TV-out
– תמחור גבוה

מה בקופסה?
– HTC Sensation XL
– סוללה בחוזק של 1600mAh
– אוזניות urBeats הכולל נרתיק
– כבל USB
– מטען

מפרט טכני:
מעבד: 1.5GHz Scorpion proccessor, Adreno 205 GPU, Qualcomm MSM8255 chipset
זכרון: 16GB זכרון פנימי, 768MB RAM
מסך: 4.7 אינץ' מסוג Super Clear LCD ברזולוציה של 480X800 פיקסלים, מגע Capacitive
מצלמה: 8MP, רזולוציה 3264X2448, פלאש LED כפול; צילום וידאו HD 720p@25 FPS
קישוריות: Bluetooth 3.0, A-GPS, DNLA, Wi-Fi hotspot, Wi-Fi b/g/n, 3G HSDPA, 14.4 Mbps; HSUPA, 5.76 Mbps
מערכת הפעלה: Android OS 2.3.5 Gingerbread; מתוכנן עדכון ל-Android 4.0.3 Ice Cream Sandwich
סוללה: 1600 mAh
מידות: 132.5X70.7X9.99
משקל: 162.5 גרם
קרינה: 0.657 W/kg (סלקום ואורנג') 0.958 W/kg (פלאפון)