נטפליקס (Netflix), פייסבוק (Facebook), יוטיוב (YouTube), סוני (Sony) ומיקרוסופט (Microsoft) הן רק חלק מהחברות שהודיעו על מאמצים להקטנת העומס על האינטרנט. זאת לאחר שספקיות רשת בכל רחבי העולם התלוננו כי הן אינן עומדות בעומס הנוכחי, שנוצר מכך שמיליוני אנשים מסוגרים בביתם ומנצלים את הזמן לצפייה בשירותי וידאו מקוונים, שיחות וידאו וקול על גבי הרשת, משחקים עם חברים ועוד.
העומס מורגש, כמובן, לא רק בצד הספקיות, אלא גם בצד הלקוחות. לפי נתוני חברת המחקר האוסטרלית KASPR Datahaus, בחודש האחרון הואט קצב הגלישה בישראל באופן מורגש. החברה מדדה את זמני התגובה (ping) של שרתים בארה”ב לבקשות מרחבי העולם בסוף השבוע השני של מרץ לעומת סוף השבוע השני של פברואר, ומצאה כי זמן התגובה הממוצע עלה בין-4.6% באזור ירושלים, ב-7.5% בדרום ובלא פחות מ-15.2% באזור המרכז. בממוצע ארצי, הואטה מהירות התגובה ב-7%. מהירות הגלישה הכללית הואטה כנראה אף יותר.
לכן, בימים אלה חשוב להכיר את כל הטיפים שמאפשרים לנצל את רוחב הפס הזמין במלואו, ולא לאבד אף קסל”ש (Kbps) אפשרי. הנה כל מה שצריך לדעת כדי ליהנות כמה שאפשר מהגלישה בימים אלה. מדריך.
למטב את הנתב
הנתב הביתי הוא השער הביתי לרשת – אבל רוב המשתמשים מתייחסים אליו כהכרח מיותר ומניחים אותו בפינה שכוחת-אל ללא כל יחס. אך כדי ליהנות ממהירות הגלישה המיטבית שחברת התשתית והספק מסוגלות לתת בכל רגע נתון, כדאי להתחיל מקצת תשומת לב לראוטר.
ראשית, יש לבדוק שהכבל המחבר את הנתב לתשתית נמצא במצב טוב – ללא חורים בבידוד, קרעים או קיפולים בזוויות משונות בין הכבל לשקעים.
בתשתית בזק יש לבדוק שכבל הנתב מחובר לפילטר – מעין קופסת פסטיק קטנה המחוברת לשקע הטלפון בקיר ומפצלת בין קו הטלפון לקו האינטרנט.
שימו לב: גם אם אין לכם כלל טלפון קווי, הפילטר הוא רכיב הכרחי. פילטר תקול או חיבור ללא פילטר כלל עלולים לשבש את החיבור.
בנוסף, כדי לקבל רוחב פס מיטבי בחיבור אלחוטי, מיקום הנתב צריך להיעשות בחוכמה. יש לבחור מקום קרוב ככל הניתן למרכז הבית, עם כמה שפחות הפרעות כגון קירות ורהיטים בינו לבין המכשירים השונים. שימו לב: גם מכשירי חשמל הפולטים קרינה אלקטרומגנטית – כגון נורות הלוגן, דימרים, רמקולים, טלפונים אלחוטיים ואפילו מפזרי חום – מפריעים לקליטת הרשת האלחוטית, ולכן יש לוודא שהם אינם נמצאים בין הנתב למכשירים בעלי חיבור אלחוטי או בקרבתם.
אם כל זה לא עוזר, כדאי לשקול רכישה של נתב בתצורת Mesh כדוגמת Deco M4 שסקרנו אצלנו, כך שאפשר לפזר מספר יחידות נתבים בבית לקליטה מושלמת בכל מקום.
משתמשים רבים גם אינם מודעים לעובדה ששכנים ועוברי אורח ‘רוכבים’ להם על הנתב, בשל העובדה שהרשת האלחוטית שלהם אינה מוגנת בסיסמא, או מוגנת בסיסמא קלה להחריד. לכן, חלק בלתי נפרד מתחזוקת הנתב הוא להיכנס לממשק שלו מדי פעם (ועל הדרך לשנות את שם המשתמש והסיסמה מ-Admin ו-Admin), לבדוק אם בהגדרות ה-WiFi רואים מכשירים שאינם חלק מהתא המשפחתי, לבצע ניתוק לכל המכשירים המחוברים ולשנות את הסיסמה לכזו שאף אחד מהחברים והשכנים עדיין לא מכיר מהפעם ההיא שהוא חיכה לטכנאי של הוט ובינתיים קיבל רשות להתחבר לשכנים.
לבסוף, גם אם אף אחד לא ‘רוכב’ על הרשת שלכם – יכול להיות שהיא איטית בשל העובדה שכל הנתבים והמכשירים המקוונים של השכנים משדרים על אותו גל. לרשת WiFi בתדר 2.4 גיגה-הר. יש 13 ‘ערוצים’ – טווחי תדר שבהם יכולה כל נקודת גישה לעבוד. אם כל הרשתות בדירות הסמוכות משדרות באותו ערוץ או בערוצים סמוכים, הדבר יגרום להפרעות ולהאטת המהירות. לכן, רצוי להשתמש באפליקציה דוגמת סורק התדרים ל-Windows, לראות אם יש ערוץ פחות עמוס מזה שהנתב משדר כרגע ולשנות את מספר הערוץ בהגדרות ה-WiFi של הנתב לערוץ הפנוי יותר. לבסוף יש לבצע בדיקת מהירות הגלישה באינטרנט בכלים חיצוניים.
לכל אחד חיבור משלו
לאחר וידוא כי הנתב תקין, מוגדר וממוקם באופן מושלם – צריך להתחיל לחשוב מה מתחבר אליו, ואיך.
למשל, טלוויזיות חכמות או מזרימי מדיה, המחוברים לשירותי וידאו ודורשים רוחב פס גבוה ויציב, רצוי לחבר בחיבור חוטי. חלק מספקיות שירותי הטלוויזיה מבוססי הרשת מציעות התקנה של תשתית קווית עד הטלוויזיה – בין אם מדובר בכבל שיוצא מהנתב ומגיע עד לטלוויזיה, ובין אם מדובר בשימוש בתשתית אחרת, כמו זו של הוט או יס (שהכבלים שמובילים מהתשתית המרכזית שלהן לחדרים השונים הם כלי מצוין להעברת תקשורת אינטרנט בתוך הבית). מי שלא זכה להתקנה כזו, יכול לבקש מאיש מקצוע לבצע התקנה של כבל רשת מהנתב לטלוויזיה, או לנסות לעשות זאת בעצמו (בזהירות!). כמו כן, גם מחשבים המשמשים לעבודה חשובה או למשחקים כדאי מאוד לחבר בחיבור חוטי לנתב. אם המחשב אינו כולל חיבור כזה (מצב נפוץ במחשבים דקים וקלים מאוד) – ניתן להזמין בכמה עשרות שקלים מרכזת USB הכוללת אותו.
מכיוון שכיום, לפי סקר של בזק (עמוד 44), יש בכל בית ממוצע בישראל 10 מכשירים מחוברים לרשת, ייתכן שגם ביומיום האינטרנט הביתי עמוס מאוד. לכן, כדאי מאוד באופן כללי, ובפרט במצב הנוכחי, לאזן את העומס ברשת בדרכים הבאות:
ראשית, מכשירים שאינם חייבים להיות מחוברים ל-WiFi – כדאי לנתק על ידי כיבוי הקישוריות האלחוטית שלהם. כל מכשיר שאינו בשימוש סתם מעמיס על הרשת, ומכשירי סלולר שמחוברים למסלולי גלישה של עשרות גיגה-בייטים יכולים להסתפק כרגע בזה (ולמען האמת, מניסיונו של כותב שורות אלו הרשת הסלולרית פחות עמוסה כרגע מהרשת הקווית).
בנוסף, רוב הנתבים מהשנים האחרונות כוללים תמיכה בשני תדרי WiFi הנפוץ 2.4 גיגה-הרץ ו-5 גיגה-הרץ. התדר הראשון משתמש בגלים ארוכים יותר, שמגיעים ביתר קלות לחלקים הרחוקים בבית, ולכן מכשירים הנמצאים בחדרים עם קליטה פחות טובה עדיף להשאיר על הרשת הזו. מכשירי בית חכם ומכשירים ישנים יותר (בעיקר כאלה שיוצרו לפני 2014) תומכים אך ורק בתדר זה. מכשירים חדשים יותר, בעלי תמיכה בשני התדרים (תקן WiFi 802.11ac ומעלה), שנמצאים באותו חדר עם הנתב או בחדר סמוך ללא מכשולים בדרך, רצוי להעביר לתדר זה (נתבים תומכים יציגו שתי רשתות WiFi, שלאחר השם שהוגדר על ידי המשתמש יופיע בהן התדר שלהן). כך ניתן ליצור שני ‘ערוצים’ שבכל אחד מהם פחות מכשירים מחוברים.
פקק במחלף סנכרון
גם אם רק המכשירים ההכרחיים מחוברים ובאופן המיטבי – עדיין ייתכן שחלק מרוחב הפס מתבזבז סתם. הרי המכשירים החכמים של היום מתעדכנים כמעט כל הזמן – אם זו מערכת ההפעלה, האפליקציות או סתם סנכרון של הפתקים. כל זה מצטבר להמון תנועה ברשת שלא תמיד המשתמש מודע אליה או מפיק ממנה תועלת.
כך למשל עדכוני אפליקציות. רובם לא מביאים בשורות גדולות, אבל עדיין מורידים עשרות או מאות מגה-בייטים ברקע בזמן שהמשתמש מנסה לעשות דברים אחרים. לכן, כדאי לכבות את העדכונים האוטומטיים על ידי כניסה ל-Play Store, לחיצה על כפתור התפריט בפינה העליונה, “הגדרות”, “עדכון אפליקציות באופן אוטומטי” (Auto-update apps) ובחירה ב”אין לעדכן אפליקציות באופן אוטומטי” (Don’t auto-update apps).
מעבר לאפליקציות, גם החשבונות המחוברים אליהן מסתנכרנים כל העת ברקע. אמנם, בחלק מהמקרים מדובר על תעבורה קלה בלבד, אך אפליקציות גיבוי תמונות וסרטונים, למשל, יכולות לצרוך רוחב פס רב. לכן, מומלץ להיכנס להגדרות המכשיר, לבחור ב”חשבונות וגיבוי” (Accounts and backup) ואז “חשבונות” (Accounts), ולעבור על החשבונות אחד אחד. בחלקם (למשל גוגל), תחת “סנכרן חשבון” (Sync account), אפשר לכבות סנכרון של תכונות מסוימות ולהשאיר רק את ההכרחיות פעילות. למשל, לכבות גיבוי סרטונים ב-Google Drive אך להשאיר את סנכרון ספר הטלפונים. אפשר גם לכבות את הסנכרון האוטומטי של כל החשבונות בתחתית המסך ע”י כיבוי מתג “סינכרון נתונים אוטומטי” (Auto sync data).
כלי נוסף שמאפשר למנוע תעבורה מיותרת הוא הכלים החדשים יחסית להגבלת צריכת המידע של אפליקציות ברקע. כדי להפעיל אותה, היכנסו להגדרות המכשיר, “חיבורים” (Connections), “שימוש בנתונים” (Data usage), “חוסך הנתונים” (Data Saver). ניתן גם להחריג אפליקציות מסוימות מהכללים ולאפשר להן שימוש בנתונים ברקע.
לגלוש חכם
חוץ מכל התעבורה שמתבזבזת על דברים שהמשתמש לא באמת צריך כרגע, גם הגלישה עצמה יכולה להיות חסכונית ומהירה יותר: דפדפנים לטלפונים, כמו Chrome ו-Opera, מציעים שירותים לכיווץ נפח הגלישה. השירותים האלה מעבירים את כל הגלישה דרך שרתי החברות, ושולחים למכשיר של המשתמש גרסאות מוקטנות של האתרים, התמונות והסרטונים.
כדי להפעיל את מצב זה בכרום, יש ללחוץ על שלוש הנקודות בראש הדפדפן, לבחור ב”הגדרות” (Settings), “מצב טעינה מהירה” (Lite mode) ולהפעיל את המתג.
כדי להפעיל את מצב זה באופרה (בגרסה הרגילה בלבד – Opera Touch לא תומך בשירות) יש ללחוץ על הלוגו, “הגדרות” (Settings) ולהפעיל את “חיסכון בתעבורת נתונים” (Data savings). ניתן אף להיכנס לתוך ההגדרה ולבחור עד כמה יכווצו התמונות בעת שימוש במצב זה.
גם בלי להעביר את כל הגלישה דרך שרתי חברות מסחריות, יש דרכים אחרות לחסוך בתעבורת המידע ולהאיץ את הגלישה: חברת AdGuard מספקת חוסם פרסומות חינמי ויעיל במיוחד. הוא אינו דורש התקנה, ועובד גם על מחשבים, גם על מכשירים ניידים ואפילו על נתבים (אם ההגדרה הזו בנתב אינה חסומה על ידי ספקית האינטרנט). בשונה מחוסמי פרסומות אחרים, שרק מסתירים אותן מהמשתמש אך לא מונעים מהן לבזבז תעבורה, שירות AdGuard עובד כ-DNS – שרת שתפקידו ‘לתרגם’ למכשיר שדרכו גולשים את הכתובת www.tgspot.co.il לכתובת הרשת (IP) המספרית 104.27.146.61, למשל. מה ש-AdGuard עושה הוא לתחזק מאגר של כתובות שירותי פרסום, וכך כשהמחשב מבקש לתרגם כתובת שמתחילה למשל ב-adwords.google.com – החברה פשוט לא מספקת אותה, וכך מונעת מהמחשב לבזבז תעבורה על גישה לפרסומת מלכתחילה.
הוראות להפעלת שירות ה-DNS של AdGuard למכשירים שונים – החל ממחשבים המריצים Windows, Mac או Ubuntu, דרך טלפונים המריצים Android או iOS ועד נתבים – ניתן למצוא כאן.
לגלוש נייד
ואם כל זה לא עוזר והאינטרנט עדיין זוחל – תמיד אפשר לנצל את תוכניות הגלישה הנדיבות ברוב ספקיות הסלולר כיום, ולנסות להפוך טלפון המחובר לתוכנית נדיבה כזו לנקודת גישה אלחוטית, או להשתמש בנתב סלולרי.