קשה לי להאמין שיש ולו עובד אחד בסמסונג (Samsung) שמכיר בעל פה את רשימת כל הטלפונים שהחברה מציעה בכל רגע נתון. סמסונג, יותר מכל יצרניות הטלפונים שקיימות כיום בשוק, לפחות בשוק האנדרואיד (Android), פשוט נלחמת כדי להשיג ניצחון בכל רמת מחיר כמעט. זו כנראה הייתה הסיבה הראשונית שהובילה אותו בזמנו להציע לשוק את מכשיר ה-Galaxy Note שהיה הפאבלט הראשון, ולהבדיל הרבה הבדלות, גם להמציא את מכשירי ה-‘מיני’ לכאורה.
אף פעם לא הסתרתי מהי דעתי לגבי תופעת המיני. אני לא אוהב את העובדה שמכנים מכשיר בשם מיני ומתברר שמדובר לא רק בהקטנת מסך אלא בהקטנת תצורה לחלוטין. זו גם הסיבה שדי הורדתי ציפיות מראש למכשיר ה-Note 3 Neo. אמנם לא קוראים לו מיני, כי לך תקרא למכשיר עם מסך בגודל 5.5 אינץ’ מיני, אבל לכל דבר ועניין מדובר למעשה במיני Note 3. כמעט אין פרט במכשיר הזה שלא עבר ‘שנמוך’ לעומת ה-Note 3 המקורי, החל מהמערכת על שבב, דרך כמות הזיכרון ועד הרזולוציה, ולכן היכן שהוא בירכתי הראש שלי צפצפה אותה ציפור קטנה ששאלה למה בכלל.
התשובה של סמסונג לשאלה הזו פשוטה מאוד, והיא למעשה כלולה בפסקה הראשונה לעיל: הם רוצים להציג פאבלט חדש ומתקדם יותר לעומת הדור הקודם, קרי ה-Note 2, אבל למי שלא מעוניין ללכת עד הסוף ולרכוש פאבלט במחיר המלא של הקצה העליון של השוק, היכן שממוקם ה-Note 3 ה מקורי. כך יוצא שה-Neo מוצג אמנם כ-Note 3, אבל המחיר שלו נמוך, במחיר שוק, בכמה מאות שקלים טובים ומשמעותיים ביותר, ואם עושים מחקר שוק טוב, הפער יכול להגיע עד כדי אלפייה שלמה.
מכיוון שה-Neo כן בנוי בסופו של דבר כמו ה-Note 3 הרגיל בהיבטים רבים, אנחנו לא מתכוונים לעשות כאן סקירה רגילה ומלאה. אם לא קראתם עד עכשיו את הסקירה המקיפה על ה-Galaxy Note 3, זה הזמן. את כל הפרטים אודות השינויים בממשק, השינויים בעט האלקטרונית ובחלק מהיישומים לעומת הדור קודם, אתם תמצאו בסקירה ההיא. כאן תמצאו את ריכוז ההבדלים, את תוצאות המבחנים שהן יותר השוואתיות מתמיד, ועוד כמה נקודות אליהן נדרשה התייחסות כדי לקבוע את המסקנות בשורה התחתונה: האם הוא ראוי יותר או פחות או בכלל לא.
הטבלה הבאה מראה את הפרטים העיקריים של ה-Neo מול ה-Note 3 המקורי ושל שניהם מול ה-Note 2 מהדור הקודם. הנתונים נלקחו ברובם מאתר תצורות הטלפונים Spex.co.il.
כמו שאפשר לראות כמעט מייד מהנתונים, יותר מאשר ה-Neo הוא Note 3 משונמך, הוא Nore 2 משודרג. לפחות מהבחינה הזו הוא יושב בדיוק איפה שסמסונג רוצה שהוא יישב. אבל, אם השוק הזה היה הוגן באמת ועד הסוף, המכשיר הזה שנבדק כאן היה צריך להיקרא Note 2 Plus או Note 2 Gen 2 וכדומה. השימוש ב-Neo מטעה אפילו לחשוב שמדובר במשהו חדש יותר מה-Note 3 למרות שמי שיש כבר ברשותו את המכשיר הזה אין לו שום סיבה מעשית להסתכל עליו, לאחור.
אבל, זהו שלב הנייר נגמר. כמו כל מכשיר בסופו של דבר ה-Galaxy Note 3 Neo עבר את כל שרשרת המבחנים שלנו כדי לראות היכן למקם אתו.
שימושיות: אם אף פעם לא החזקתם עד היום פאבלט ביד, אם תנסו את ה-Note 3 Neo צפונה לכם חוויה מתקנת. מבלי להשוות אותו לאחרים, מדובר במכשיר שפושט יושב טוב ביד, מרגיש טוב ביד, וגם מספק חוויית עבודה מספקת ויותר, וזה רק בקצרה. אם אתם כבר רגילים למכשירי פאבלט, אתם תרגישו גם עם ה-Neo בבית היטב. עם עובי של 8.6 מ”מ בלבד, משקל נוח של 162 גרם ומידות כלליות שקטנות מאלו של אחיו הגדול ושל מכשיר הדור הקודם, ועם כיסוי הדמוי עור מאחור, זה מכשיר שפשוט יושב היטב ומרגיש ממש נכון מבחינת היד.
לזכותו גם ניתן לומר שגם התחממות שלו, והיא מתרחשת כמובן שכל ליבות המכשיר נכנסות לעבודה מאומצת, עם טכנולוגיית ה-big.LITTLE ההטרוגנית של ARM, לא גורמת לזרוק את המכשיר מהיד. או במילים אחרות, הוא לא עד כדי כך מתחמם.
בנוסף, יש לציין שמדובר במכשיר אמין מבחינה פיזית. עם הגנת Gorilla Glass 3.0 ועם פס האלומיניום המחוזק שמקיף את המכשיר, אין למשתמש לחשוש משברים ושריטות אקראיות שיכולים להיגרם מנפילות מטווחים נורמליים, עד לגובה השולחן. זה לא אומר שאתה יכולים לקחת את ה-Neo ולהטיח אותו מגובה הכתפיים למדרכה, אבל זה כן אומר שבשימוש שכיח ורגיל, זה מכשיר שעוצב להחזיק מעמד בתקלות יו-יומיות שכאלה.
עוד דבר שניתן לומר לזכותו של המכשיר החדש בסדרת ה-Note שייך לעבודה בחוץ, מקום בו תשתמשו ככל הנראה יותר בחרט (עט אלקטרונית) שזהה לזה בו מצויד ה-Note 3 ‘המקורי’. המכשיר הפתיע לטובה שגם בבהירות לא מלאה, ולמרות שניתן היה להבחין בהשתקפות מאחור, בחלקים השחורים לחלוטין של התמונה, בהחלט היה ניתן לעבוד עם טקסטים, עם יישומי שימוש באינטרנט על כל המגוון, ואפילו במשחקים.
ואם כבר משחקים אפשר בהחלט לומר שה-Neo התמודד היטב עם כל מה שנזרק לעברו, וכמעט באופן מושלם. אמנם פה ושם הייתה הרגשה של ‘גיהוקים’ ו-‘קפיצות’, אבל הסך הכל היה מרשים ביותר. בהחלט מדובר במכשיר שיכול לשמש כקונסולת משחק, ורק המיקום הנוראי של הרמקול החזק שלו, לצד חיבור ה-microUSB, כך שכמעט בוודאות היד תחסום אותו בכל פעם, פוגם במשהו בחוויית השימוש.
עוד פדיחה קטנה נרשמה בעת השימוש במכשיר לרוחב לצורך הקלדה. למרות שכלאורה יותר קל להשתמש במקשים גדולים יותר, נראה שהמפענח של מקלדת ברירת המחדל של סמסונג קצת לא ממוקד. יותר מדי פעמים ‘מקש הרווח’ נלחץ כשהאצבע הייתה במלואה על מקש בשורה שמעליו, והכלל הלא רשמי (פינה שמאלית עליונה של האות), לא תמיד פעם כך במדויק. כדי להרגיז קצת יותר, התופעות הללו נעלמות בעת השימוש במכשיר לאורך. גם החיישנים התבררו בברירת המחדל שלהם כמעט רגישים מדי, אבל את זה כבר ניתן להגדיר עד שמוצאים את נקודת האיזון המתאימה לכל משתמש.
מבחנים: 33,046 הוציא ה-Note 3 במבחן Antutu, וה-Note 2 הוציא אותו מבחן 21,033 נקודות. איפה נכנס ה-Neo לתמונה? הרבה יותר קרוב למכשיר הדור החדש, אפילו קרוב יותר מההערכה המקורית. עם ציון של 30,668 נקודות, מתברר, ה-Neo לא ממש נופל בביצועים שלו לעומת מכשרי הדור הנוכחי, ולפחות בהיבט הזה בהחלט מדובר בקפיצת מדרגה לעומת ה-Note 2. במבחן ה-Metal של Vellamo 2.0 הוא הגיע ל-1,195 נקודות לעומת ה-1,295 נקודות של ה-Note 3 המקורי, וכמעט כפול מה-610 נקודות של ה-Note 2, וזאת הייתה המגמה גם במבחנים דומים אחרים שביצענו.
חולשה מסוימת התגלתה במבחנים הגרפיים, בהם המכשיר היה רחוק מלספק תוצאות שמתאימות לקו המכשירים הראשון שמוביל את השוק, אבל עדיין מספקים למי שמשחקיו במכשיר הם קז’ואליים ואף מעט יותר כפי שהזוכר לעיל. ב-Epic Citadel הוא הגיע לביצועים של 48.6 פריימים/לשנייה, ואילו במבחן ה-Unlimited של 3DMark הוא הגיע ל-9,480 נקודות, שזה פחות מחצי, לדוגמה, ממה שהשיג ה-(One (M8 של HTC.
מסקנות: אם אתה רוצים פאבלט עם מסך גדול, 5.5 אינץ’ ומעלה, ה-Note 3 Neo בהחלט מהווה פתרון סביר למי שלא רוצה ללכת עד הסוף מבחינה כספית. אם אתם חושבים לשדרג אליו מ-Note 2 לא תצטערו, אבל השדרוג לא יורגש כמו במעבר ל-Note 3 המלא, אלא אם כמובן לוקחים בחשבון גם את מקצה השיפורים של העט האלקטרונית והיישומים הקשורים אליה. השאלה היא רק מה יקרה עם ה-Note 3 הרגיל. בהפרש של כמה מאות שקלים, לא בטוח שאי אפשר להסתפק ב-Neo. את רוב העבודה הוא יעשה כמעט אותו דבר.
תודה רבה על הסקירה.
נראה מכשיר נחמד אבל יש משתלמים ממנו.