אפתח בגילוי נאות: בעיניי, משחקי המירוצים של קודמסטרס (Codemasters) בכלל ומשחקי סדרת מירוצי השטח DIRT בפרט נמנים בין משחקי המירוצים הכי טובים שיש לשוק להציע. אבל, ב-DIRT Rally, הכותר האחרון בסדרה, הפסקתי לשחק עוד בטרם הגעתי לסופו. ב-DIRT 4, המפתחת מתיימרת לחזור למירוצי השטח המוכרים עם משחקיות מתפשרת וכיפית יותר, כמו בעבר. האם היא הצליחה? ירדנו עם DIRT 4 אל כבישי העפר וחזרנו עם מסקנות.
קריירה מפוארת
DIRT 4 שם דגש על ניהול קבוצתי עם אפשרות חדשה בשם ‘הקבוצה שלי’ (My Team). אפשרות זו דורשת התעסקות ראשונית אך אם לא רוצים להשתמש בה יותר מידי, לא ממש חייבים. מי שכן יבחר להשתמש בה יגלה רמה חדשה של ניהול – אפשרות לשכור מנהלים וטכנאים, יכולת לצבוע את הרכבים בצבעי הקבוצה כפי שהמשתמש עצמו קובע, וכן חתימה על חוזים מול נותני חסויות שישמחו שהלוגו של החברה שהם מייצגים יופיע על הרכב, ואף יעניקו בונוס כספי מכובד בכל פעם שעומדים ברף התוצאות אותו יציבו.
הקריירה המרכזית ב-DIRT 4 בנויה מארבעה סוגי מירוצים. לא כל המירוצים זמינים מההתחלה, אך הם נפתחים עם ההתקדמות במשחק: Rally – נסיעה במסלולי ראלי ברחבי העולם במסלולי אספלט, עפר, חול, חול טובעני, שלג ועוד, כאשר המטרה היא להשיג את הזמן המהיר ביותר במקצים, ומאוחר יותר גם באליפויות; Land Rush – מירוצי שטח בתוך מסלולים סגורים, בהם ניתן להתחרות נגד משתתפים נוספים ברכבי באגי, משאיות כבדות ועוד; Rallycross – מירוצים במסלול סגור ברכבי ראלי שמשלבים ביניהם נהיגת שטח ואספלט נקי, ואף הקפת ג’וקר אחת; ו-Historic Really – מצב המאפשר להתחרות במסלולי ראלי עם רכבי עבר.
מעבר למצב הקריירה הראשי של המשחק מציע DIRT 4 כמה מצבי משחק צדדיים: DIRT Academy – מאפשר לבחור רכב ולהשתעשע אתו במגרש קטן שנבנה במיוחד לצורך מטרה זו, וכולל מישורים, שלל סוגי פניות, קפיצות וכדומה; JoyRide – מצב בו צריך לקבוע זמן במסלול שהוכן מראש עבור האירוע וכן, כנדרש ממשחקי DIRT, ניתן גם לנפץ כמה שיותר לוחות בזמן קצוב, כשאפשר גם להעלות את התוצאות וכן לצפות בתוצאותיהם של חברים, מה שמוסיף לרוח התחרות; Competitive – תחת לשונית זו ניתן למצוא אתגרים יומיים ושבועיים אשר מוחלפים בידי המפתחת בתדירות גבוהה ומציעים אתגר משתנה.
מעבר לכך ניתן גם לבחור להשתתף במשחקים מרובי משתתפים. כאן ניתן לסנן את תוצאות החיפוש לפי מדינה, סוג משחק, וכן לפי סוג השליטה ברכב שנבחר: הדמיה (Simulation) או שחקן (Gamer). נרחיב על סוגי השליטה בהמשך. המשחק גם מציע השתתפות ב-Racenet, מעין רשת חברתית קטנה של החברה בה ניתן למצוא לוחות מובילים חוצי פלטפורמות מרחבי העולם, רשימות חברים, ליגות, אליפויות, דיווחים בזמן אמת ועוד.
עוד מצב עליו דובר רבות הוא FreePlay בו השחקנים יכולים לבנות אליפויות ומקצים לטעמם. על פניו, זו נשמעת כאפשרות שקיימת בכל משחק, אך כאן יש מנגנון בשם My Stage שמאפשר לבחור את המסלולים בדרך חכמה יותר מאשר מתוך רשימה. לאחר שבוחרים את המיקום בו יתרחש המקצה הקרוב מגיעים למסך בו ניתן לבחור את הזמן ביום ואת מזג האוויר, ואת המסלול עצמו באפיון של שני קריטריונים: אורך ומורכבות. כפי שניתן לראות בצילום המסך, ניתן לשחק עם הקריטריונים בעזרת שני בוררים ולהגיע לקביעת מסלול מדויק בדרך חכמה שטרם נראתה כמותה במשחקים. בתמונה, לדוגמה, ניתן לראות את המסלול הכי ארוך ומורכב שניתן לבחירה בפיצרוי שבאוסטרליה.
משחקיות לא מאוזנת
הסיבה בגללה רבים לא התחברו ל-DIRT Rally הייתה כמובן המשחקיות הנוקשה והמציאותית יחסית. שחקנים שהתרגלו להחליק על עפר מצאו עצמם בצידי המסלול במקרה הטוב, או נבלמים על ידי עץ או גדר במקרה הרע, לאחר שהאיצו חזק מידי ביציאה מפנייה.
DIRT 4 מתיימר לשנות זאת כבר בהתחלה. במסלול הראשון מקבלים הסברים אודות המקשים השונים וכן איך לתפעל נהיגה במכונית ראלי על ידי הקשבה להוראות נהג המשנה ולא על ידי בדיקת המפה, כפי שהיה צריך להתרגל מהמשחקים בסדרה שקדמו ל-DIRT Rally.
זה הזמן לעצור ולהסביר שבמירוצי ראלי יושב נהג משנה, או נווט, ליד הנהג ותפקידו לספק התראות אודות הפניות הקרובות וכן התרעות על שינויים בתנאי הדרך, לדוגמה פניה חדה (1), פניה קלה (6), מהמורה, קפיצה, ישורת, התרחבות הכביש או הצטמצמותו, ועוד. החבר הזה נמצא גם כאן, ונסיעה על פי הוראותיו היא הכרחית שכן אין מפה. דבר זה יכול להעיק על שחקנים שרוצים לנווט בעצמם באמצעות מפה, אך עד מהרה נהג המשנה מתגלה, כאשר לומדים להשתמש בו, ככלי עזר שעוזר לשמור את העיניים על הכביש ולהתרכז.
זוכרים שכתבנו שנתייחס למצבי השליטה בהמשך? אז הגענו להמשך: לאחר המירוץ הראשון צריך לבחור בין שני מצבי משחק: Gamer או Simulation, וכאן נכנס חוסר האיזון לתמונה. בחירה במצב שחקן, שאמור להיות קל יותר, הופכת את המשחק לקל מדי גם ברמות הכי קשות, והשליטה במכונית מרגישה רכה כמו חמאה גם לאחר כיבוי כל התוספים והאבטחות, כגון בקרת משיכה, בקרבת יציבות וכיוצא בכך.
בחירה במצב ההדמיה מחזירה למה שלא אהבנו ב-DIRT Rally, וגורמת לכך שהמשחק הופך למאבק גדול יותר במטרה להשיג את הזמן הקצר ביותר. אם המשתמש ימצא שמצב השחקן קל מדי, יכול להיות שעדיף לבחור במצב ההדמיה ולשחק עם ההגדרות שלו כדי למצוא את האיזון. ייתכן שחלק יגיעו לנקודה הזו, אך הרוב ירגישו לדעתנו מתוסכלים.
כמובן שאפשרות השליטה כשחקן עדיפה עבור מי שמתגעגע למשחקי הסדרה הישנים יותר, אך על מי שבוחר במצב זה לצפות לתחושה כאילו המשחק נוטה לטובתו. מצד שני, שחקנים שנהנו מהמשחקיות המציאותית של DIRT Rally ירגישו מיד בבית במצב ההדמיה, ומשחק עם ההגדרות יכול להוביל אותם למציאת ההגדרות המתאימות עבורם.
כך או כך, אחרי שמתרגלים למשחקיות, המשחק זורם עד סופו וגם בכישלון יש דחף לנסות שוב ושוב. גם בפעמים בהם מצאנו עצמנו מתוסכלים בעקבות השליטה ברכב, מצאנו נחמה במצבי ה-Land Rush או Rallycross ששמים דגש על מירוצים ארקיידים יותר ולא מסלולי הראלי.
מעבר לכך, המשחק מציע שינויים במזג האוויר וסביבות מירוץ שונות. אספלט, עפר, חול, בוץ, שלג ועוד – בכל אלו מורגש השינוי והם גם באים לידי ביטוי בהתנהגות הרכב, כשזו מותנית גם בכוחות הסוס שיש לו, במספר הבוכנות ובמיקומן, וכמובן במה שהכי חשוב בראלי – הנעה לכל ארבעת הגלגלים או רק לשניים. מעבר לכל אלו, גם למזג האוויר ולזמן ביום השפעה גדולה על ההתנהגות, שכן נהיגה בגשם דורשת משנה זהירות וערנות מוגברת לדברי נהג המשנה. בחושך, מותקנים ברכב פנסים נוספים לשיפור הראות. ללא הפנסים הראות במקומות מסוימים, כמו באמצע היער, מוגבלת מאוד.
הגשה מגוונת
ב-DIRT 4 שמים דגש גדול על סאונד, וזה ניכר היטב. עם מערכת סאונד טובה מספיק, כל משחקי המירוצים מפיקים סאונד נעים לאוזן ממנועי V8 ו-DIRT 4 לא שונה בכך. התוספת הנאה מגיעה דווקא מהצלילים הקטנים שמוסיפים המון. בין אם אלו האבנים שנוקשות בתחתית המכונית, עלי השלכת שהתפזרו כי הגלגל האחורי נגע בהם ורעש העפר המתפזר בהאצה הראשונית – הצלילים הקטנים הללו, בנוסף למנועים אימתניים עם מאות כוחות סוס וצמיגים שרק מחכים שניקח אותם לקצה, הופכים את DIRT 4 לקונצרט מוטורי נעים לאוזן.
הגרפיקה טובה, אך לא הצליחה לתפוס מקום בראש הטבלה. הסביבה הקרובה נראית טוב ובחושך המשחק נראה טוב אף יותר, אך האובייקטים שנמצאים בטווח הראייה הרחוק יותר נראים כמו ציור ולא משכנעים מספיק. אם נשים את כל אלו בצד, DIRT 4 נראה טוב כפי שכבר ציינו. בין אם אלו הרכבים והנזק הנגרם להם, האנשים בצידי הדרך, הגשם ופתיתי השלג שמכים בחלון הקדמי, וכן הדברים שאין בהרבה משחקים אחרים: ציפורים שעפות בלהקות ממש משולי הכביש בו אנחנו נוהגים, רכבים שעצרו בצד הדרך ואנשי ביטחון שמתריעים על כך מטרים ספורים לפני מקום התאונה, מסוקים שמצלמים את האירוע בגבהים נמוכים ורחפנים שחולפים בגובה נמוך במהירות גדולה.
כשהשמש בשמיים, אפקטי התאורה משכנעים והשמש שבוקעת מבעד לצמרות העצים מעצימה את החוויה, אך היופי האמיתי מתחיל כשהיא שוקעת: בחושך המשחק נראה טוב אף יותר, כאשר נוספה אפשרות לכבות את הפנסים ולנהוג לאור הירח בלבד, מחזה יפהפה אך קשה עד בלתי אפשרי במקומות מסוימים בהם העלטה שולטת כמעט לגמרי, כגון באמצע היער שם העצים מונעים מאור הירח להאיר. במשחק נוהגים בארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה, ספרד, שוודיה, מקסיקו ועוד מקומות, וכולם נראים נפלא.
כמות הרכבים במשחק משביעת רצון שכן היצע הרכבים בתחום הראלי לא גדול, והמשחק מציע כמה עשרות רכבים מיצרניות מובילות בתחום כגון פורד, סובארו, מיצוטבישי ועוד. מעבר לכך שכל רכב מציע שליטה ייחודית לו, ניתן גם לבחור בין העברת הילוכים אוטומטית או ידנית ואף להשתמש במצמד אם בוחרים. ניתן גם לעשות שימוש ספציפי יותר בעזרים כגון בקרת משיכה, בקרת יציבות, בקרת שיגור, בלימה אוטומטית או מערכת ABS. את כל אלו ניתן לכבות, או לכוון לכדי רמת השפעה מדויקת יותר בין 1 ל-5.
לא לכולם, אבל אין ברירה
DIRT 4 הוא מיוחד במינו, שכן הרבה משחקי מירוצים מאפשרים לרדת לשטח אך DIRT 4 הוא בין היחידים שמתמקד בזה, כך שלמי שמחפש התמקדות במירוצי שטח אין הרבה אפשרויות אחריות. גם חובבי מירוצים בכללי ישמחו מהחבילה הכוללת ש-DIRT 4 מציע, אך לאלו היינו ממליצים לשחק במשחק טרם רכישתו ולראות אם יצליחו לכוון את השליטה במכונית לטעמם, שכן אם לא DIRT 4 יכול להתברר כבזבוז מוחלט של כסף וזמן עבורם. אם הצלחתם לכוון את השליטה לטעמכם והמכונית ואתם משדרים על אותו גל, DIRT 4 יציע לכם שעות על גבי שעות של הנאה בשלל סוגי משחקים ומירוצים, והמון דברים לעשות גם מעבר לראלי.