בסוף המצגת שלה, ביום הראשון של הכנס TechTour.IL של אינטל (Intel), סיפרה שולמית וייס, אחת מהישראלים הבכירים ביותר בהנהלה של החברה כיום – ולמעשה ממש מהחודש האחרון גם נמנית על החוג הקרוב ביותר של המנהלים מסביב למנכ”ל פט גלסינגר – שהיא התבקשה לבחור מילה שתייצג את הכיוון של החברה ושל מעבדיה בשנתיים האחרונות. זה היה עוד לפני ההצגה הרשמית של רשימת מעבדי ה-Raptor Lake הראשונים שיושקו לפי התוכניות כבר בחודש הבא. המילה שהיא רשמה על הנייר שהיא פתחה והציגה בפני העשרות הרבות של העיתונאים, חלקם הגדול מחו”ל, ואנשי הצוות היא Performance.
הכנס, שהתחיל בתל אביב אבל לקח את המבקרים גם אל מאחורי הקלעים של התעשייה, למעבדות של החברה בחיפה מצד אחד ומצד שני אל קווי הייצור בפועל בקרית גת, התרכז במילה הזו שהראתה וייס, סגנית מנהל בכירה ומנהלת פעילות פיתוח השבבים הגלובלית של אינטל, ולא בכדי.
אחד ההיבטים של הביצועים היה אכן הביצועים של המעבדים בפועל. על הבמה, בזמן המצגת של מרכוס פייפר, מנהל קבוצת הגיימינג הגלובלית באינטל, הציגו עובדי החברה תצוגת תכלית קטנה של כלי השירות המחודש Intel Extreme Tuning Utility עם ממשק כוונון חדש, אינטואיטיבי וויזואלי, שמאפשר ביצוע המהרה קלה ולאו דווקא לכל המערכת ביחד, אלא פר ליבה עבור משתמשים מתקדמים יותר בעלי ניסיון. התצוגה הראתה כיצד הם מבצעים המהרה לליבות הביצועים של Core i3-13900K, ובלי מאמץ גדול הן חצו את קו ה-6 גיגה-הרץ – ומדובר ברמת המהרה של מעבד שבלי לעשות את זה גם ככה יכול להגיע למהירות טורבו מרבית של 5.8 גיגה-הרץ.
אבל יותר חשוב היה לאינטל להראות מה שקורה מאחורי הקלעים. אחת האמירות שלהם לגבי דור המעבדים החדש הוא היכולת להריץ יישומים ראשיים, בעיקר משחקים כדוגמה, בליבות הביצועים וברקע להריץ יישומים אחרים מבלי שהדבר משפיע כמעט לחלוטין על הביצועים של היישום הראשי – ואם נישאר בתחום המשחקים, מבלי להשפיע כמעט לחלוטין, אם בכלל, על קצב הפריימים של המשחק. כנהוג באירועים מסוג זה בוצעה ההשוואה המתחייבת מול מעבד הדגל של המתחרה הגדולה כדי להראות שהעבודה בריבוי משימות – אותן משימות – במקרה של המעבד מבית אינטל טובה יותר וזאת למרות שבמקביל הוא ביצע משימה אחת נוספת בדמות רינדור תלת ממדי ב-Blender.
מהירות זה לא הכל, אבל
ואם כבר Blender, בעמדה אחרת בירכתי האולם, לצד תצוגה מרשימה של לוחות אם חדשים, עמד נציג של אינטל והריץ על שני מחשבים זהים, להוציא המעבד הראשי, עבודת הכנה של תמונה באמצעות התוכנה הזו. באחד המחשבים שולב מעבד הדור הקודם Core i9-12900K שסיים את העבודה לאחר דקה וחצי פחות או יותר. המחשב השני הריץ את אותה עבודה, כאמור, אבל עם Core i9-13900K החדש – וסיים אותה אחרי דקה ו-6 שניות, כלומר חיתוך מסיבי של קצת יותר מ-30%.
באינטל מספרים ששיפור הביצועים מדור לדור- כן עוד פעם המילה הזו – עומד על עד 40% בהרצה על ריבוי נימים ועד 12% עבור הרצה בנים בודד. הבחור שסיפק את ההדגמה טען שבבדיקות מסוימות גם מגיעים ל-50%, אבל זה לא באופן רשמי.
במעבדות של אינטל בחיפה, אם איני טועה בבניין שמכונה IDC 4, הציגו אנשי אינטל עוד סוג של ביצועים במעבדה קטנה שמיועדת לביצוע המהרות קיצוניות. לעיני העיתונאים, על לוח של ASRock, ועם מבנה קירור מטורף וגבוה שמבוסס על הליום חמצני שנמזג למערכת בשיא הזהירות ועם לבוש הגנה מסיבי – שהורידה את טמפרטורת סביבת העבודה כמעט עד 125- מעלות – הואצו כל ליבות הביצועים של מעבד הדגל הנוכחי החדש של של החברה, Core i9-13900K, עד למהירות של 7.8 גיגה-הרץ ואז בניסיון נוסף גם ל-8.2 גיגה-הרץ. מהירות הליבות הגבוהה ביותר האפשרית עבור כל הליבות, כברירת מחדל, היא 5.5 גיגה-הרץ כך שזה מרשים ביותר. למה הם עושים את שם במעבדות? סוג של אגו כנראה, והם עושים זה בשנים האחרונות בסיוע של טובי הממהירים בארץ.
כנראה שזו גם הסיבה שבאינטל, כששואלים את האנשים כיצד הם רואים את התחרות המתהווה, איך לא, מול מעבדי ה-Zen 4 שיושקו ברבעון הראשון של 2023, עונים כי, “אנו בטוחים בביצועים הבלתי מתפשרים שמעבדי Core מהדור ה-13 של אינטל יספקו למשתמשים – בין אם הם משחקים, יוצרים או משתמשים במערכת שלהם למשימות פרודוקטיביות אחרות. אנחנו לא יכולים להגיב על ביצועים מוגדרים של המעבדים השולחניים הקרובים של AMD, אבל אנחנו בטוחים בביצועים המובילים במחשבים שולחניים שיהיו מבוססים על מעבדי ה-Core מהדור ה-13 שלנו שיגיעו לשוק בחודשים הבאים”.
מעגל התכנון והייצור שהתקצר
אז ביצועים זה גם ביטחון מבחינתה של אינטל, וזה גם כמה זמן לקח לדור החדש של המעבדים להגיע למעמד של מוכנות ליציאה לשוק. מכיוון שמעבדי ה-Core מהדור ה-13 של אינטל מבוססים על אותה ארכיטקטורת ביצועים היברידית כמו מעבדי הדור ה-12 – מעבדי ה-Alder Lake – הפעם, כך סיפר איציק סילייס, סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית, האחראי על אינטגרציית המוצרים של אינטל במחשבים הנייחים והניידים, התקצר זמן הפיתוח והאישור של המעבדים בלא פחות משישה חודשים, וגם אם מדובר בתהליך שלוקח גם כך זמן רב של חודשים, ובעצם שנים, זה עדיין ביצוע של ממש.
ויש גם ביצועים אותם מסמנים על קו הזמן כדי להראות כיצד הפכה אינטל ישראל למוקד משמעותי כל כך בתאגיד האמריקאי חובק העולם. כפי שקארין איבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנכ”לית קבוצת הוולידיציה, ציינה הדור ה-13 ההיברידי של אינטל הוא רק עוד אחד בשורה ארוכה של הישגים פנימיים שרושמים באינטל ישראל: זה התחיל ממש מוקדם ב-1979 עם מעבד ה-8088 שבעצם הוביל את יצירת המחשבים האישיים הזמינים מבחינת עלויות שהחלו להגיע בהמוניהם אל הבתים, זה הגיע ל-2003 ולהשקת מעבדי ה-Centrino שהיו הראשונים עם שבבי WiFi, המשיך דרך 2011 עם מעבדי ה-Core הראשונים שהציעו ריבוי ליבות, ובאמצע ואחר כך בעוד לא מעט נקודות שהפכו כאמור את אינטל ישראל לחשובה כל כך.
האם הביצועים הללו יבואו לידי ביטוי גם בביצועים הכי חשובים עבור כל חברה, בסופו של דבר, וזה הכסף בחשבון הבנק? התנאים הסביבתיים מראים שהעולם הולך למיתון ואינפלציה, ובעיות שרשרת האספקה והחוסר ברכיבים בגלל הסיבות האובייקטיביות השונות לא נעלמו עדיין, אבל אינטל לא לבד במצב הזה, ולעיתים זה יכול להיות יחסי.