בתערוכת CP+ האחרונה , שהתקיימה בחודש פברואר 2011, הכריזה קנון, , על השקת מצלמת דגל חדשה לליין הקומפקטיות שלה, ה-SX230 HS שהיא ממשיכת הדרך של אלופת המכירות, ה-SX210. מדובר במצלמה קטנה שטומנת בחובה כמה מאפיינים מבטיחים – חיישן CMOS בגודל 12 מגה פיקסל מצויד בטכנולוגיית HS האמורה להבטיח תוצאות טובות גם בתנאי תאורה חלשים. עדשת זום בגודל x14, המקבילה ל-28-392 מ"מ (בפורמט 35 מ"מ) ומסך 3 אינץ' ברזולוציה גבוהה יחסית. על כל המאפיינים האלה ניתן לשלוט באמצעות מספר מצבי צילום אוטומטיים בנוסף למצבי השליטה הידנית שמוכרים היטב לכל מי שהחזיק ביד מצלמה של קנון בשנים האחרונות. בנוסף המצלמה מצלמת וידאו ברזולוציית FHD . מעבר לצילום וידאו רגיל תוכלו למצוא מספרי מצבי צילום שונים.המעניין ביניהם  הוא צילום במהירות פי 10 מצילום רגיל. כ- 240 פריימים לשנייה, ברזולוציית QVGA  . ניסינו את המצלמה בשימוש יום יומי במשך חודש, הביקורת שלפניכם היא התוצאה.

עיצוב
ורוד. זה הדבר הראשון ששמנו אליו לב שהתחלנו לבחון את המצלמה. המצלמה שקיבלנו מקראט, היא ורודה. אמנם ניתן לרכוש אותה גם בגווני כחול ושחור, אבל שלנו הגיעה בצבע ורוד,וזה לא דבר רע. גם בידיים גבריות ומחוספסות, עיני בחורות קלטו את המכשיר הוורוד מבצבץ, קורא להן. "אני יכולה לקבל את המצלמה הוורודה?" שאלה מישהי, וניתן היה לראות כיצד עיניה נוצצות בשעה שהיא מנסה לחשוב איך היא תכניס את המצלמה הוורודה לחשבון ההוצאות שלה. אם מסתכלים מעבר לוורד, שמים לב שהמצלמה מעוצבת כמו כדור-עף – שתי חתיכות שמתלבשות זו על זו. חתיכה אחת היא הפאנל הקדמי, האחורי והתחתון, שעשויים ממתכת צבועה בוורוד, כאשר החתיכה "מתלבשת" על החתיכה האחרת, אשר מהווה את הפאנלים הימני והשמאלי והעליון, שמיוצרת מפלסטיק כסוף. למצלמה אין גריפ. האלמנט היחיד בעיצוב שאמור להקל על החזקת המצלמה שהמסגרת הפלסטיק מעט קעורה, אך בזה זה מסתכם. במשקל של 225 גרם של מצלמה קומפקטית, בנייה חסרת פשרות, עם השילוב הנעים למגע של פלסטיק ומתכת, מקנים אחיזה טובה ונוחה ביד. בפינה העליונה השמאלית נמצא הפלאש הקופץ, שבכל פעם שנדליק את המצלמה, יתרומם.

את רוב חלקה האחורי של המצלמה  תופס מסך 3 אינץ' רחב.  בשתי הסנטימטרים שנותרו ממוקמים כמעט כל כפתורי ההפעלה של המצלמה (מלבד כפתור הכיבויהדלקה, כפתור הצילום, וכפתור הזום, שנמצאים מעל המסך), בין אם זה כפתור המעבר לתצוגת התמונות, כפתור התפריט, כפתור התצוגה (שקובע מה יוצג על המסך לפני הצילום) וכפתור ייעודי לצילום ווידאו. ביניהם מצויה גלגלת ההפעלה, שכמו באייפוד, או במכשיר הסנסה פיוז, משלב גלגל ולחצן ארבע כיווני.. פונקציה זו מהווה תחליף להטבעה של צלמיות ייעודיות מסביב לגלגלת, ומאפשר להפוך את הלחצן לדינמי. מעל הכפתורים ממוקם גלגל בורר המצבים אשר קיים בכל מצלמה, ויש צורך לציין שהגלגל שעל מצלמה זו מציג תפקוד יוצא מן הכלל בשביל מצלמה קומפקטית: הוא עושה סיבוב של 360 מעלות (הוא לא נעצר בשום כיוון), והוא זקוק בדיוק לכמות הכוח שגלגל שכזה צריך, והוא מחוספס במידה הנכונה. מבחינת הכפתורים וההפעלה ומבחינת עיצוב, המצלמה עומדת כמעט בכל הציפיות שלי, ואף עוברת חלק מהם.

ביצועים: עדשה, חיישן, מעבד
המצלמה מצוידת בעדשת זום  x14, המקבילה לעדשת 28 מ"מ עד 392 מ"מ במצלמות המקצועיות.. מצד אחד מדובר בטווח מכובד, שמציע עדשה רחבה סטנדרטית וזום יפה שמאפשר לצלם גם מרחוק. מצד שני, מדובר בפשרה גדולה באיכות האופטית, כשהעדשות האלה בדרך כלל מביאות עימן עיוותים מורגשים בקצוות טווח הזום, וכן כושר הפרדה נמוך. העדשה הציגה ביצועים יפים רוב הזמן, למעט עיוותים מעטים בקצה הרחב והצר של העדשה, אך הם כמעט בלתי מורגשים לרוב המתבוננים. מלבד העיוותים, נתקלנו בסטייה כרומטית מסוג Purple Fringing; שוליים חדים של עצמים מקבלים גוון סגול, במיוחד בצילום בזווית רחבה ובסצנות עם ניגודיות מוגברת. הדבר מורגש בכל הרזולוציות ומדובר בחולשה רצינית למצלמה ברמה כזו.

הייצוב פועל כמצופה, ועוזר לקבל תמונות חדות יותר בתנאי תאורה קשים, גם בלי להתפרע עם רגישות החיישן. את מצב ייצוב התמונה ניתן להפעיל/לכבות כאשר אין צורך בו; למשל כאשר משתמשים בחצובה.

הנקודה הבאה היא השילוב שבין העדשה לחיישן, שזהו המיקוד. והוא בסדר. לא מדובר במיקוד המהיר ביותר בשוק, אבל הוא סביר בהחלט, עם שנייה וחצי למציאת המיקוד מהמינימום למקסימום, ואולי חצי שנייה כשמדובר במעבר קטן בין נקודות מיקוד. ראוי לציין שלמצלמה יש יכולת זיהוי פנים, שפועלת היטב, ומיקוד שעוקב אחרי עצמים שממש מאפשר לראות איך המצלמה מסמנת עצמים ועוקבת אחריהם בשדה הראייה שלה. מלבד זאת, יש גם מצב צילום מזהה חיוך, מצב צילום שלא מצלם כשמישהו ממצמץ, ומצב צילום עצמי שיתחיל את הספירה לאחור לצילום רק כשהמצלמה מזהה שפרצוף חדש שנכנס לתמונה.

הנקודה החשובה ביותר בביקורת, היא איכות הצילום, ולמען האמת, לא נפלנו מהכיסא. המצלמה מציגה אמנם ביצועי רעש מרשימים בצורה יחסית למצלמה קומפקטית, עם רגישויות של 100, 200, 400, 800, 1600 ו3200 והתמונות חיות, הצבעים נכונים ובזה זה מסתכם. התמונות לא חדות בצורה יוצאת דופן, אם לא קצת "מחוספסות" כשרוב התמונות, בכל רגישות חיישן, מציגות מרקמים מחוספסים, כשהדבר ניכר ביותר בתמונות שצולמו במצב רגישות חיישן גבוהה. אך צריך לציין לטובה את יכולת הצילום שבאה לידי ביטוי באותיות HS בשם המצלמה (ראשי תיבות של High Sensitivity) תמונות שצילמנו בתנאי תאורה קשים, שאילצו את המצלמה לצלם ברגישויות שבין 640 ל 3200 ISO, הניבו תמונות ראויות להדפסה שלא גורמות חלחלה גם בבדיקתן על מסך גדול. מלבד איבוד הפרטים המתבקש, מנגנון ניקוי הרעשים עושה עבודה יוצאת מן הכלל, והתמונות שלא מותחות את קצה גבול היכולת של המצלמה, כמעט ולא מראות רעש צבעוני ברגישויות של 1600 או 3200. אם בוחנים את הביצועים אל מול מצלמת DSLR, נניח מאותו דור של קנון, מבחינים היטב בהבדל, אבל מול מצלמות DSLR קצת יותר ישנות, או יותר נכון מצלמת DSLR של אולימפוס משנת 2008, כמו שלכותב הביקורת יש, ההבדלים מטשטשים. אמנם מצלמת הרפלקס בעלת אופטיקה יותר טובה, וחיישן גדול פי 5, אבל הביצועים בתנאי תאורה גרועים ומחפירים לעומת המצלמה הקומפקטית הוורודה הזו.

האם מסקנת הביקורת הזו היא שאפשר להשליך את מצלמת הפול פריים מהחלון, יחד עם אוסף העדשות ששווה עשרות אלפי שקלים? לא. אבל מצלמות קומפקטיות, במיוחד מהסדרות הגבוהות, מציגות ביצועים לא רעים, ואני בהחלט חושב שאפשר לחשוב על רכישת מצלמה מהסוג של ה SX230HS שתלווה את המשתמש אל מקומות בהם שימוש במצלמת רפלקס יהיה בעייתי, או פשוט לא נוח.

דגימות צילום סטילס

 

אפשרויות צילום מיוחדות
המצלמה מגיעה עם מספר אפשרויות צילום מיוחדות מובנות, מצבי סצנה אשר בסך הכל מהווים הוראה של המשתמש למצלמה להתאים את אפשרויות הצילום לסצנה המבוקשת, או להשגת האפקט הצילומי הרצוי, כמו: מפתח גבוה או נמוך. אך אלו אפשרויות סטנדרטיות, והמצלמה מציעה מעבר, הרבה מעבר. ליתר דיוק המצלמה מציעה אפשרויות של פילטרים אמנותיים: עין הדגאפקט מיניאטורה ,מצלמת צעצוע, מונוכרום, צבעים עשירים, אפקט פוסטר, צבע שולט והחלפת צבע.

יש גם אפשרות לצילום ברצף מהיר, ברזולוציה מופחתת, מצב שמאפשר לצלם תמונות ברזולוציה של 3 מגה פיקסל בקצב של 8 תמונות לשנייה. המצב הזה פיצה על המסחור ב-Sweep Panorama  כמו שמציעות חלק מהמתחרות, או מצב הפנורמה המובנה, שאמנם מצליח לעזור לצלם פנורמות כמו שצריך, אבל לא עושה שום דבר מעבר לחיווי פשוט כשבסך הכל אפשר פשוט לזכור מה צולם ולנסות להתאים תמונה לתמונה. בצילום סיטואציות של פעולות, מורכבות או פשוטות, כשחשבנו שצילום ווידאו לא ממש מצדיק את המצב, מצאנו את אפשרות הרצף כחלופה ראויה. אפשרות אחרת מאפשרת לבחור מבין מספר צילומים את התמונה הטובה ביותר. השימוש בה דומה לשימוש באפשרות הקודמת, רק הקצב יותר נמוך ובסוף צריך לבחור תמונה אחת. קצת מיותר לדעתנו, אך קיבלנו פיצוי בדמות מצב תמונת הלילה, שבה המצלמה צילמה 3 תמונות עוקבות ועשתה בהם איזה קסם דיגיטלי וניפקה לנו תמונה לא רועשת, אך חדה וחיה.

המצב הבא שבדקנו היה Movie Digest שהוא מצב מעניין שמספק הקשר לתמונות – המצלמה מצלמת קליפ ווידאו אילם באורך שניות בודדות לפני צילום התמונה. אם מצלמים את האחיין רגע לפני שהוא פוגע במים אחרי שהחליק ונפל לבריכה, עכשיו גם יהיה את רגע ההחלקה. מצבי צילום נוספים הם צילום  פורטרט, צילום נוף, צילום ילדים ובעלי חיים.

צילום וידאו
היום יותר מאי פעם בעבר, לווידיאו יש מקום גדול יותר בתחום צילום הסטילס. עם מהפכת ה-HD וזליגת יכולות ווידאו גם לכס הקדוש שהוא עולם ה-DSLR גם בקומפקטיות העלו הילוך, וניתן למצוא יותר ויותר קומפקטיות המציעות צילום ברזולוציות Full HD. גם במצלמה זו ניתן למצוא את המצב הזה, כשיש גם מצב צילום בהילוך איטי ברזולוציית QVGA ב-240 פריימים לשנייה בו השתעשענו לא מעט. הרי כל אדם שמבין משהו, יודע להגיד לכם, שהכל מגניב יותר בהילוך איטי. רזולוציית ה-QVGA אמנם משאירה הרבה מקום לדמיון בצילום של כל דבר כמעט, אך במצב המיוחד הזה היינו מאוד מרוצים מכל קליפ שצילמנו. מצית בהילוך איטי, ניסור מתכת בהילוך איטי, רימון עשן בהילוך איטי – הכל הופך מ"אה, נחמד" ל-"אני רוצה לראות סרט באורך מלא של הדברים האלה.

תוצאות הצילום ב-FHD היו יותר ממשביעות רצון – הן היו מדהימות. ווידאו חלק, עשיר בפרטים, צבעים חיים, סאונד סטראופוני. אך אליה וקוץ בה – בכרטיס זיכרון של 2 ג'יגה-בייט המצלמה יכולה לצלם 7 וחצי דקות של ווידאו. בצילום עם מצבי הצילום האחרים, מגלים שביום צילום שלם, אם רוצים לנצל את הסוללה בצורה חכמה, נאלצים לצלם לכל היותר דקה וחצי של ווידאו באבחנה גבוהה.

דגימת וידאו

GPS
כפי שהזכרנו, למצלמה יש רכיב GPS מובנה. הרכיב לא מיוחד- הוא GPS, הוא לא משיג נעילה בתוך מבנים, ובשטח פתוח הוא לא משיג נעילה במהירות. כשהוא משיג נעילה, יש אינדיקציה של אייקון של לווין על המסך, ובזה זה מסתכם. כשתצפו בתמונה במצלמה תוכלו לקבל את הנ.צ של התמונה, וכשתעלו את התמונה על המחשב, תוכלו בתוכנה ייעודית של קנון למצלמה לראות את מקום צילום התמונה, או להעלות קובץ שיילכד לGoogle Earth. אם תאפשרו הפעלה רציפה של רכיב הGPS, תוכלו לשרטט מסלול צילומים, אך לא מעבר לזה. אין אפשרות להתעסק עם הרכיב בתוך המצלמה, כך שסה"כ הרכיב נותן עוד טיפה מידע, ולא יותר מזה, כשיש לקחת בחשבון שאותו רכיב מבזבז מחיי הסוללה.

סוללה
לפני קריאת ההוראות (סוג של בדיקה עיוורת ניתן לומר), התרוקנו במהלך יום שלם 2 סוללות, בלי שהשתמשנו בה יותר מידי. במהלך אותו זמן צולמו כ-40 תמונות, אבל סרטונים רבים בקצב של 249 פריימים לשנייה. לפי הנתונים של קנון ניתן לצלם כ-210 תמונות כשהסוללות מלאות. מכיוון שכך בדקנו את המצלמה באינטנסיביות, והתוצאה הייתה 220 תמונות בפחות מ-10 דקות, בלי שהסוללה תראה ירידה כלשהי (למרות שראוי לציין שהאינדיקציה לוקה בחסר, שכן יש לצלמית הסוללה 3 מצבים – מלאה, משומשת, כמעט ריקה). אז המשכנו עם הבדיקות כשהתחנה הבאה הייתה, כאמור, סרטונים.

אחרי מספר סרטונים כאלה, צולמו עוד כמה תמונות, וחצי דקה באיכות של 1080p, ואז הופע הסימן שהסוללות התרוקנו. בדיוק כפי שחשדתי שחשדנו, , המצלמה לא מספקת יותר מידי זמן שימוש: כ-240 תמונות עם 10 דקות של ווידאו במקרה הטוב. למזלנו המצלמה שלנו הגיעה עם סוללה רזרבית, ואכן אנחנו ממליצים למי שחושב לקנות את המצלמה, לקנות איתה גם סוללה רזרבית, ואם נתון חיי הסוללה חשוב לכם מאוד, לא היינו ממליצים על המצלמה הזאת בחום, במיוחד כשמצלמות אחרות  בקטגוריה, המציעות נתונים דומים, מציעות יותר תמונות לטעינה (Panasonic ZS10 או Nikon S9100 או Fujifilm FinePix F550 EXR) או בסביבות ה500 תמונות לסוללה (Casio Exilim EX-FH100 או Casio Exilim EX-ZR100 או Sony Cybershot DSC-HX9V)

בעד
+ מצלמה שבנויה כמו מצלמה, ולא כמו צעצוע. שילוב של מתכת ופלסטיק, בלי יותר מידי חלקים רופפים.

+ עדשה שמספקת זווית רחבה בסיסית ומגיעה לטווח מרשים, באריזה יחסית קטנה.

+ איכות תמונה משביעת רצון, עם איזון נכון בין גודל חיישן, רזולוציה ויכולות צילום.

+ אפשרויות צילום מיוחדות מגוונות, עם יכולות מעניינות, כמו הקצב אש הגבוה, או אפקט המיניאטורה, או הפוקוס העוקב אחרי עצמים וכו'.

+ צילום ב-FHD מנקר עיניים.

+ יכולת צילום ב240FPS מספק שעות של הנאה.

+ זוג מיקרופונים ורכיב GPS, לתפיסה של כל צליל במרחב הצילום ואינדיקציה לאיפה הצליל הוקלט.

נגד

– המצלמה נכנסת לכיס, אבל היא לא באמת קומפקטית – הייתי צריך לדחוס אותה כל פעם לנרתיק המצלמה. אולי בגלל העדשה, אולי בגלל למסך – המצלמה לא קטנה.

– המצלמה חוסכת בנדל"ן, גם בצורה רעה – מחסור בגריפ גרם לזה. לפעמים האצבעות חוסמות את אלומת האור שעוזרת בפוקוס, או מיקרופון, או אפילו את המבזק – גריפ היה יכול לעשות את ההבדל.

– 225 גרם למצלמה קומפקטית, זה לא מעט.

– עיוותים כרומאטיים, לא עניין נדיר במצלמות דיגיטליות. גם לא במצלמות קומפקטיות. אבל לא במצלמות דיגיטליות קומפקטיות שעולות 1500 שקל.

– החלוקה למצבים לא לחלוטין הגיונית, ומצבים שהיינו מצפים למצוא בסצנות נמצאים בפילטרים, וההפך, וחלק מהמצבים לא הגיוני לקטלוג כ"סצנה" או "פילטר". למצלמה בעלת כל כך הרבה יכולות טכניות יוצאות דופן, יכול להיות גם מצב בורר של "יכולות טכניות יוצאות דופן".

– סוללה. או יותר נכון, סוללות. גם 2 סוללות, מספקות על פי נתונים יבשים 420 תמונות, שזה עדיין לא מספיק למצלמה שמציעה כל כך הרבה., בגין צריכת החשמל ניתן להגיד שהיא מציעה הרבה, אך לזמן מועט.

-מבזק סורר – תמיד מופיע בלי הזמנה, כשמוזמן צריך לגרור אותו בשערות.

סיכום
הקנון SX230HS היא אחת המצלמות הקומפקטיות הכי טובות שתוכלו למצוא כיום בשוק הישראלי. היא בנויה לתלפיות, יש לה עיצוב אחיד, קווים חלקים, בלי חלקים רופפים. מעט כבדה למצלמה קומפקטית, אבל מרגישה נכון ביד. היא מבטיחה ביצועים גבוהים בתנאי ראות נמוכים ומקיימת. אמנם בגלגלת בחירת מצב הצילום החלוקה לא הרגישה הכי נכונה, אבל הגלגלת הרגישה הכי נכון שאפשר. הפוקוס מדויק ומהיר, הצבעים חיים, והאפשרויות המיוחדות, בין אם זה מצבי תמונה חכמים (זיהוי חיוךמצמוץפנים חדשות, או רגישות חכמה), או צילום ברזולוציה גבוהה (Full HD כמו שצריך) ועד לסתם צילום רצף מהיר, או צילום ווידאו ב240FPS (הכל יותר מגניב בSlo-Mo המצלמה נתנה לי לתפוס כל רגע שרציתי, בכל צורה שלבי חפץ – בתנאי שהרגעים האלה לא היו תכופים מידי, כיוון שהסוללה של המצלמה פשוט לא מספיקה ליותר מידי. 210 תמונות זה פשוט לא זה, וזה מה שגרם לנו לאכזבה.

 

ציון: 85

-פרסומת-
זהו הפרופיל האישי שלי, והוא יכול לשמש לי כבמה להלל את עצמי ולספר על עצמי סיפורי אלף לילה ולילה... אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו, לכן, אצטט את גדולי האומה: "יש איזה רועי אחירון מטומטם מעצבן באתר TGSPOT..." (אריק, טרול, פיקסלים על פורום, 2011) ובנימה רצינית, טכנולוג, כותב להנאתי, גם מצלם (לפעמים).