גרסה 1.19 של הדפדפן Brave מאפשרת לגלוש ברשת מבוזרת, רשת בה האתרים אינם מאוחסנים בשרתים אלא אצל משתמשים אחרים. לפי בראיין בונדי, ממייסדי החברה וסמנכ”ל הטכנולוגיות שלה, זו הפעם הראשונה בה דפדפן מוכר תומך באופן מובנה בגלישה ברשת מבוזרת כזו וזה מבוצע באמצעות פרוטוקול שמכונה IPFS.
הפירוש של IPFS הוא InterPlanetary File System וכאמור הוא תחליף מבוזר ל-HTTP עליו מבוססת רשת האינטרנט מאז ראשית ימיה. בניגוד ל-HTTP, ב-IPFS האתרים והקבצים מפורקים לחלקים שעותקים רבים מהם מאוחסנים במכשיריהם של כל מי שמקים ‘צומת’.
אם זה מזכיר את השימוש בביטורנט ורשתות שיתוף קבצים אחרות זה אכן כך, תוך ניצול הפיצול להורדה במקביל של כמה חלקים מכמה משתמשים שונים כדי להגביר את המהירות. הכתובות של אתרים ברשת הזו מתחילים ב-//:ipfs או //:ipns והן אינן מפנות למיקום פיזי בדומה לכתובות IP ברשת הרגילה, אלא לקוד זיהוי של התוכן המבוקש, המאוחסן בטכנולוגיית בלוקצ’יין המוכרת ממטבעות קריפטוגרפים.
היתרונות ברשת החדשה רבים: היא עוקפת צנזורה, שכן אי אפשר להסיר תוכן מכל הצמתים בהן הוא מאוחסן, או לחסום את הגישה אליהם, ובנוסף היא מאפשרת גלישה מהירה יותר שכן כל משתמש ‘מוריד’ את האתרים והקבצים ממשתמשים הקרובים אליו יותר.
משתמשי Brave יוכלו לגשת לאתרים כאלה על ידי הקלדת הכתובות שלהם או לחיצה על קישורים אליהם. עם זאת, הגישה אינה ישירה: היא נעשית באמצעות שרת תיווך, אלא אם כן המשתמש יאשר לדפדפן להתקין צומת במחשב שלו, כך שהוא יהפוך לשרת נוסף ברשת – עם צריכת משאבים רבים שפוגעים בביצועי המחשב והגלישה.
רק נקודה קטנה: Brave אינו הראשון. Opera הודיעה על תמיכה בגלישה מבוזרת IPFS בגרסת הדפדפן שלה ל-Android לפני כמעט שנה, וגם שם הגישה נעשית בתיווך שירות ענן.