חברת BLU, מותג הסמארטפונים האמריקאי, זו שמקפידה לרשום על הטלפונים שלה מאחור Designed In USA למרות שהם מיוצרים בדיוק כמו המכשירים של אפל (Apple) בסין, השיקה לאחרונה שני דגמים חדשים בארץ: Life Mark ו-Studio One המיועדים לשוק הביניים. לקחנו לסיבוב התרשמות את האחרון. האם הוא עונה על הציפיות שהן מכשיר שמספק תמורה טובה למחיר? בקרוב תדעו.
אמצע זה הפרימיום החדש
מורגש ש-BLU עשתה שיעורי בית בכל הקשור לעיצוב המכשירים שלה. בניגוד לדורות הקודמים של מכשיריה, ה-Studio One מתרחק כמו מאש מגוף פלסטיק ומראה מגושם. אם תרצו, מדובר אפילו במכשיר המזכיר את הדגמים היותר נחשקים של היצרניות הגדולות, ולו בגלל צורת הבנייה העשוי מקשה אחת ושימוש בחומרים איכותיים ומסגרת מתכתית. גבו של Studio One עשוי זכוכית בצבע לבן, לפחות בדגם שאנחנו בדקנו, כשבצדדים אפשר למצוא אלמנטים שדומים למסגרת ב-Galaxy Note 5 של סמסונג (Samsung). את המסגרת עוטפת שכבת אלומיניום, מה שמחזק עוד יותר את התחושה כי מדובר דווקא במכשיר יוקרתי. בגב נמצאת, בפינה הימנית, מצלמה ברזולוציית 13 מגה-פיקסל כשלצידה ממוקם מבזק LED יחיד.
בדופן ימין נמצא כפתור הכיבוי/ההפעלה ומתחתיו כפתורי השליטה בעוצמת השמע. מגירת הסים ממוקמת בדופן שמאל ויוצאת באמצעות פין לחיצה, בדומה ליתר המכשירים שמגיעים עם גוף אחוד.
המכשיר מצוייד במסך בגודל 5 אינץ’, שנראה קצת גדול יותר אולי בגלל השטחים הגדולים היחסית שמעליו ומתחתיו. למרות כי רזולוציית המסך היא 720p ולא 1080p, כמעט שלא ניתן להבחין בכך. הצבעים אמיתיים מאוד וגם כאשר צפינו בתמונות או בסרטוני וידאו לא הבחנו בנחיתות הרזולוציה. עם זאת, אחת הבעיות שנתקלו בהן היא חוסר יכולת להביט במסך בשמש ישירה בזמן קריאת הודעת טקסט שקיבלנו, גם בבהירות מלאה, אבל זה כמובן כבר לא קשור לרזולוציה.
אנדרואיד נקי
BLU לא אוהבת להתעסק יתר על המידה בממשק המשתמש במכשירים שלה, והיא מתקינה בהם את גרסת מערכת ההפעלה הנקייה של גוגל (AOSP). מכיוון שכך הממשק בסיסי, אינו מכביד על המכשיר, ולמשתמש הוא יותר קל וידידותי מאשר ללמוד ממשק חדש, אם הוא בא כמובן מתחום האנדרואיד.
כפי שכבר אנו מכירים משאר מכשירי האנדרואיד, ניתן להוסיף מסכים שונים כמסכי בית בתוספת ווידג’טים רבים אותה מציעה המערכת בשפע. הממשק אולי נקי, אבל BLU, כמו יצרניות אחרות, מתקינה במכשירים שלה מראש אפליקציות שהיא חושבת שיעניינו את המשתמשים, ואולי גם יכניסו לה כמה גרושים לכיס – במיוחד בארצות הברית. בין האפליקציות הללו ניתן למצוא מספר אפליקציות של אמזון (Amazon), וגם אם זה מעט מפריע, המערכת מאפשרת להסיר אותן אם לא מעוניינים בהן.
אם אתם מכירים מכשירי גוגל, אתם תרגישו מייד בבית. הכל נותר זהה ללא תוספות עיצוביות או ממשקים שונים, שלא תמיד נוחים ואף מפריעים למשתמש. כך בשורת ההתראות יש גישה מהירה לכפתורים השונים WiFi, בלוטות’, פרופיל שמע ועוד, ושאר מאפייני המערכת למעשה זהים לאלה של כל מכשיר עם אנדרואיד 5.0.1 – ולדברי החברה עדכון לגרסה 6.0 צפוי להגיע בהמשך.
מעשה בחומרה
Studio One מצויד בערכת השבבים מרובעת הליבות MT6735 של מדיה-טק (MediaTek) בארכיטקטורת 64 ביט ובמהירות של 1.3 ג’יגה-הרץ. המכשיר מגיע עם זיכרון עבודה בנפח 2 ג’יגה-בייט כשעל הצד הגרפי אחראי השבב Mali T720. זיכרון האחסון בסיסי למדי, בנפח של 16 ג’יגה-בייט, אך ניתן להרחיבו בעזרת כרטיס זיכרון סטנדרטי עד לנפח של 64 ג’יגה-בייט.
גם הפעם, לנוכח הנחיתות היחסית במפרט החומרתי, לא ניכר כי מדובר במכשיר חלש. המעבר בין האפליקציות השונות הייתה מהירה למדי, וגם כאשר ניסינו לגרום למכשיר להתאמץ על ידי הרצה של מספר אפליקציות במקביל, המכשיר הגיב בצורה חלקה למדי ולא קפא או נתקע. עם זאת, כאשר ניסינו לשחק במשחקים כבדים, אלה שדורשים זיכרון רב, כמו לדוגמה Need for Speed, גילינו כי הוא פועל בכבדות רבה והגרפיקה נעה באיטיות, עד מגמגמת. בשורה התחתונה, אמנם כן ניתן להפעיל עליו משחקים, אך לא כאלו בעלי גרפיקה עשירה ועתירת פרטים.
בהשוואה מול מכשירים אחרים המיועדים לפלח שוק זהה, המספרים לא עמדו לטובתו: באפליקציית הביצועים AnTuTu קיבלה תוצאה נמוכה למדי של 32,014 נקודות ובצד הגראפי ראינו ביצועים של 38.7 פריימים לשנייה, שזה נחשב לנמוך יחסית לרזולוציה של המסך. למען האמת, ציפינו מעט יותר ממכשיר של שנת 2015. הוא אינו מפגין ביצועים מרשימים ביחס למתחריו האחרים, בהחלט ניתן לומר כי החומרה משקפת למדי את הביצועים והתוצאה.
סוללת המכשיר מציעה נפח עבודה של 2450 מילי-אמפר/שעה. על פניו, ולאור גודל המסך והרזולוציה הנמוכה יחסית, ציפינו כי המכשיר יחזיק לפחות יום וחצי עבודה בשימוש בסיסי, אולם הוא לא הצליח לשרוד את סוף היום. יש לציין כי שיום העבודה שלנו החל ב-6 בבוקר וכלל לא מעט שיחות טלפון, אך המעטנו באפליקציות גוזלות סוללה כגון אפליקציית פייסבוק (Facebook).
צילום ומולטימדיה
לא מדובר אם כן במכשיר בעל יכולות מדיה גבוהות במיוחד, אך יחד עם זאת האזנה למוזיקה דרך הרמקול של המכשיר הפתיעה לטובה הן בעצמתה והן באיכות הצליל, שהיה נקי מצרידות וזמזומים, בעיקר כאשר מגיעים לעוצמת קול גבוהה. גם הצפייה בסרטוני וידיאו ביוטיוב (YouTube) הייתה מהנה למדי, על אף נחיתות המסך בהיבט של רזולוציית המכשיר וזוויות הצפייה. יש לציין כי המכשיר תומך ברוב קבצי המדיה לרבות קבצי mp4.
Studio One מצויד במצלמה ראשית באיכות של 13 מגה-פיקסל, אולם למרות הרזולוציה הגבוהה יחסית של החיישן, אין לצפות לתוצאות מעבר לזו שמספקת מצלמה בסיסית, והיא אכן כזו. באור יום הצלחנו להפיק תמונות לא רעות בכלל, אולם צילום בשעות הערב או במקומות חשוכים הייתה מלאכה קשה יותר, והתמונות יצאו מגורענות מאוד. כן גילינו כי מבזק הלד לא עומד בציפיות שלנו. במצלמה הקדמית לא נתקלנו בבעיות מיוחדות למדי ותמונות הסלפי שלנו יצאו באיכות סבירה למדי – הגיוני בהתחשב ברזולוציית המצלמה שעומדת על 5 מגה-פיקסל.
אפליקציית הצילום מיושנת מידי ודי מבלבל ששני מצבי הצילום, וידאו וסטילס, ממוקמים בכפתורים צמודים, אך ניתן לעבור ביניהם באמצעות החלקת אצבע פשוטה. חלקו העליון של הממשק מוקדש לכמה מצבי צילום עיקריים כמו צילום פנורמי, צילום HDR וכן פונקציה מיוחדת של צילום אוטומטי כאשר מזוהה חיוך. באמצעות כפתור ההגדרות, המצוי בחלקה התחתון של האפליקציה, ניתן לכוון את איזון הצבע הלבן, רמת החשיפה, רזולוציית המצלמה עצמה וכן להגדיר שעון עצר עצמי.
השורה התחתונה
ה-Studio One הוא מכשיר זול למדי, ותמורת 949 ש”ח מקבלים בסך הכל חבילה סבירה: מכשיר לשוק הביניים התחתון עם תמיכה בתקשורת דור רביעי, שנאלץ להתחרות בשוק מאוד צפוף עם מכשירים שרובם לא נופלים ממנו בביצועים, אם לא עולים עליו. המראה היוקרתי משהו מקנה לו נקודות זכות, אבל תמורת 50 ש”ח יותר אפשר לרכוש את ה-m3 Note של מייזו (Meizu), ותמורת קצת פחות את ה-m2 Note, כך שיש מכשירים שגם מציעים תמורה טובה יותר. אבל, בשורה התחתונה מי שמחפש טלפון זול ופשוט, הוא כנראה יעשה את העבודה עבורו.
מכשיר מכוער מחומרים זולים ביותר… יש חלופות פי כמה יותר טובות
שאלה: למה על מכשירים כאלה אתם לא עושים סקירת וידאו?
מנתבים את המשאבים המוגבלים שלנו בהתאם לעדיפויות שונות ?
מאחל שרק תגדלו עוד יותר וכך המשאבים שברשותכם, מעריך מאוד את מה שאתם עושים ויודע שזה לא פשוט, כל הכבוד ?
עדיף שיאומי…
והלוגו של החברה מקדימה מכוער טילים.