שנת 2009. הסטודיו Rocksteady, שלא היה כל כך מוכר באותה תקופה, שחרר את Batman: Arkham Asylum שהתברר בהמשך כמשחק המחשב הטוב ביותר המבוסס על גיבור מספרי קומיקס. שנתיים לאחר מכן, אנחנו מקבלים את Arkham City, שהתרחב לעולם פתוח ועשיר והשתפר בכל מובן מקודמו. כאשר התחילה העבודה על המשחק הבא בסדרה, Rocksteady הייתה צריכה זמן נוסף כדי לעבוד עליו וכדי שלא נצטרך לחכות יותר מדי שנים בצפייה למשחק הבאטמן הבא, קיבלנו את Arkham Origins מהמפתחת Warner Bros Games Montreal, שזכה לתגובות לא נלהבות במיוחד כיוון שלא הציג שום חידוש למשחקיות, והציע עלילה צולעת. והנה אנחנו ב-2015, עם המשחק המצופה, הגדול והמבטיח ביותר בסדרה: Batman: Arkham Knight. הכותר החדש הביא איתו את מספר השינויים והתוספות הגדול ביותר עד כה, אבל האם משחק גדול ומגוון יותר אומר משחק טוב יותר? במקרה של Arkham Knight, זה תלוי.
ברוכים השבים לגות’האם
Arkham Knight מתחיל כשנה לאחר אירועי Arkham City. שלטון הטרור של הג’וקר נגמר ולשם שינוי שקט שורר ברחובות. אבל העיר גות’אם, שרוצה לשמור לעצמה את תואר ‘העיר הנוראית ביותר שתרצו לגור בה’, נמצאת שוב תחת איום . הדחליל (Scarecrow) מאיים להציף את העיר ב-‘גז פחד’ שגורם לאנשים להשתגע ולתקוף את כל מי שבסביבתם. עם החשיפה הראשונה לעלילה הזו הרגשתי מבולבל מאוד. הדחליל שלח אזהרה לתושבי העיר ונתן לכולם מספיק זמן לברוח משם, כך שאין איום ממשי על חייהם של חפים מפשע, רק על חייהם של כנופיות פשע, ביניהם אנשים שעובדים בשביל הדחליל. מהר מאוד אנחנו נפגשים עם נבל חדש ומסתורי, שקורא לעצמו, ומכאן שם המשחק – Arkham Knight. מסתבר שיש לו טינה כלפי באטמן, וביחד עם הדחליל הוא אסף צבא גדול של חיילים מיומנים כדי לחסל את באטמן אחת ולתמיד. כבר במפגש הראשון אתו תלמדו שהוא יודע את כל החולשות, הטקטיקות והסודות של באטמן, מה שרק גורם לנו לתהות מי הוא יכול להיות? את הגילוי הזה אני אשאיר לכם. בזכות הסופר-נבל הצבאי שלנו, העיר מתמלאת בטנקים לא מאוישים, מזל”טים קטלניים ועוד מכונות שיהפכו את החיים שלכם להרבה יותר קשים.
אני מניח שפינוי האזרחים מהעיר היה הדבר החכם לעשות, כי ככה יש מספיק מקום… לבאטמוביל! בלחיצת כפתור תוכלו לזמן את רכב-הטנק של באטמן ולנסוע במהירות ברחובות העיר, מה שנותן לכם לנוע בזריזות למרחקים גדולים. אם אתם משתעממים מהנסיעה, תמיד תוכלו לעוף מחוץ למכונית לשמיים הפתוחים כאילו ירו אתכם מתותח. עם יד על הלב, בכלל לא השתמשתי בבאטמוביל כדי להגיע ממקום למקום, ולטעמי הדרך הכי מהירה לעבור מקצה אחד של המפה לקצה השני תמיד הייתה ותהיה וו התפיסה של באטמן, שעם השדרוגים הנכונים מעניק את האפשרות לעוף ולכסות מרחקים עצומים בזמן קצר. כשהעניינים מתחממים, הבאטמוביל יכולה להפוך לטנק עם נשקים אוטומטיים, טילים מתכווננים ועוד שדרוגים שמקבלים במהלך המשחק. כאשר תתמודדו נגד אנשים, תוכלו לירות כדורים משתקים, או לחשמל אותם במגע עם הרכב. אחרי הכל, באטמן לא הורג, אבל אני די בטוח שלדרוס מישהו במהירות-על עם רכב משוריין יכול לגרום לנזק רציני – עם או בלי החשמול.
בניגוד לבאטמוביל, הקרב עובד מצוין
בהתחלה זה כיף אדיר להשתמש ברכב האייקוני של באטמן, וזה גם מעלה הרבה נוסטלגיה, אך עם הזמן תגלו שהדבר נכפה כל המשחק. אני מבין שמדובר במאפיין חדש של המשחק וש-Rocksteady רוצה שנראה את כולו, אבל כשזה מגיע למצב שאני מחויב להשתמש ברכב בכמעט כל משימה אפשרית, ראשית או צדדית, זה כבר עובר את גבול הטעם הטוב. הקטעים הרבים בהם תשתמשו בבאטמוביל יכולים להיות ארוכים עד כדי יאוש, והקרבות פשוט יותר מדי קלים. הטנקים האויבים מסומנים בקו אדום וברור לאן הן מתכננים לירות, ועד שהם כבר יורים אפשר לחסל מחצית מהנותרים. בשלבים מאוחרים זה הופך למאתגר יותר, אבל רק בגלל שיש כמויות לא נורמליות של טנקים שתוקפים אתכם, שעדיין קל לחסל אבל לוקח יותר מדי זמן לבצע. אולי זה היה יכול לעבוד עם מגוון גדול יותר באויבים המשוריינים ובבחירות הנשק שיש לנו עם הבאטמוביל, אבל זה לא המצב כאן.
מזל שמערכת הקרב של באטמן, שהביאה השראה לכל כך הרבה משחקים ועדיין הצליחה לשמור על מקומה כזורמת והמלוטשת ביותר שתמצאו במשחק מהסוג הזה, חוזרת ובגדול, והמשחק הוא תזכורת פנטסטית לכך שאף משחק אחר לא הצליח להשתוות לה. הקרבות מרגישים מהירים ומותחים, עם אויבים שונים שדורשים אסטרטגיות שונות ובניית שילובים שמעניקה גישה למתקפות חזקות במיוחד. כל מכה מרגישה משמעותית ואנימציות התנועה של באטמן פותחו באופן מושלם. אז מה חדש תחת השמש? לבאטמן יש את האפשרות להשתמש בסביבת הקרב שלו לטובתו, כמו לדוגמה להרים מחבטי בייסבול מהרצפה ולהשתמש בהם נגד האויבים, או לרסק ראשים של אויבים בלוח חשמל – שוב, הוא בכלל לא הורג. אבל השינוי הגדול ביותר שהמשחק מציג הוא קרבות משותפים. בקטעים מסוימים במשחק תקבלו עזרה מדמויות כמו רובין, נייטוינג וקאטוומן מה שהופך את הקרבות להרבה יותר מעניינים. כאשר תגיעו למספר מכות מסוים, תוכלו לבצע מתקפה מיוחדת שמציגה את באטמן ושותפו שוברים כל עצם בגוף של אויב אחד מסכן. מדובר במערכת שעובדת חלק ובלי בעיות, אך לטעמי, להחליף בין הדמויות בזמן קרב גורם לבלבול ולרוב זה הוביל לשבירת השילוב שבניתי, כך שהמשחק לא ממש מתגמל על החלפת דמויות. כמו כן, בנקודה מסוימת במשחק באטמן מקבל חליפה חדשה ומשודרגת שמאפשרת לו לבצע מהלך בשם Fear Takedown. מהלך זה מאפשר לבאטמן לתקוף ולחסל במהירות 3 אויבים – בהתחלה, בהמשך ניתן לשדרג ל-5 – ולהיכנס מיד לקרב. זו מערכת שאף פעם לא נמאסת ותמיד משמשת התחלה טובה לעוד קרב מהנה, וחוץ מזה היא נראית פשוט מצוין.
יש דרך טרחנית יותר לתפוס את הנבל?
ב-Arkham Knight באטמן יתמודד מול נבלים רבים שפגש במהלך הסדרה ביניהם Penguin, Two-Face, Firefly, Harley Quinn ועוד רבים, ורובם מובילים למשימות צדדיות שבאטמן צריך להשלים כדי לשים את נבלי-העל מאחורי סורג ובריח. מכירים את הביטוי ‘עדיף איכות על כמות’? אז Rocksteady כנראה לא מכירה אותו. נכון שזה מספק מאוד לכסח לנבלים האלה את הצורה, אבל זה קורה רק במשימה הצדדית הסופית של אותו נבל, ומה שמוביל למשימה הזו הוא שורה ארוכה מאוד של משימות עם אותו עיקרון שעליכם להשלים שוב, ושוב, ושוב. לדוגמה, המשימות הצדדיות של הפינגוין כוללות את באטמן עוקב אחרי רכב אל מיקום מסוים בו האנשים שעובדים בשביל הפינגוין מחזיקים בנשקים רבים אותם הם מוכרים לנבלים אחרים. המשימה של באטמן היא להיכנס פנימה, לכסח את כולם ולפוצץ את הנשקים. אתם צריכים לעשות את זה 5 פעמים נוספות לפני שתגיעו לסוף, וזה הרגיש לרוב יותר כמו מטלה מאשר משימה צדדית. למרות שזה הכי בנאלי, הייתי מעדיף פשוט להילחם בנבלים כחלק מהעלילה, כבוסים.
יש משימות ארוכות יותר, יש קצרות יותר, וכולן היו יכולות להיות מושלמות אילולא החזרה הכואבת בכל סדרת משימות. משימות אחרות ייקחו את באטמן לגגות העיר שם יצטרך להרוס מכשיר שמתקשר עם נשקים אוטומטיים בקרבת מקום. חסלו את המכשיר ובכך תצמצמו את השליטה של המכונות על העיר. במשימות הספציפיות האלו לא מצאתי את החזרתיות שהזכרתי, כי שם היה קצת יותר גיוון וחופש בחירה, כמו איך לגשת לכל קרב ומה לעשות בכל סיטואציה. אבל, הדבר שאהבתי במיוחד במשימות הצדדיות הוא שהן לא גלויות. אתם צריכים להיות אלו שמחפשים את המיקום הבא של המשימה, ורק אם תהיו באזור שקרוב למשימה תדעו שהיא שם, מה שנותן תחושה של בלש אמיתי, כיאה לבאטמן.
בואו נדבר רגע על הביצועים
אבל רגע, לא דיברנו על האויב הגדול ביותר של באטמן במשחק הזה – 30 פריימים לשנייה. חשבתם שאני לא אדבר על ההמרה הנוראית למחשב האישי? אז כן, לצערי הרב הביקורת הזו מבוססת על גרסת המחשב האישי בה שמתי כל כך הרבה אמון שתעבוד כמו שצריך. כבר בדקות הראשונות של המשחק הבחנתי בקצב פריימים ירוד, אז הורדתי את הגרפיקה לרמה הנמוכה ביותר וביטלתי את כל האפקטים המיוחדים של Nvidia. עכשיו אתם בטח מצפים שאני אגיד שהביצוע היה חלק יותר מהפרצוף השזוף של רובין. זה גם מה שאני ציפיתי, אבל מסתבר שלהוריד את רמת הגרפיקה לא עזר במיוחד, אז נאלצתי לשחק את שארית המשחק עם כמות פריימים של 25 ומטה. ושלא תבינו לא נכון, המחשב שלי מסוגל להריץ את המשחק על High לפחות, אבל מישהו כאן – אני מביט לעברך Rocksteady – מינה תריסר אנשים בלבד לעשות את ההמרה למחשב, ועל זה אין מחילה, בעיקר כשמתברר שבעיות הביצועים קיימות רק בגרסת ה-PC. גרסת ה-Xbox One נראית ועובדת מצוין, אם כי גם שם יש ירידה בקצב הפריימים בנסיעה מהירה בבאטמוביל.
אם מתעלמים מקצב הפריימים, המשחק הוא היפה והמרשים ביותר גרפית בכל הסדרה. הגשם, הירח שמשתקף מגלימתו של באטמן, האפקטים, הכל מושך אתכם פנימה לאווירה הקודרת שהמשחק רוצה להציג. הדיבוב של הדמויות יוצא מן הכלל ונעשה בצורה הטובה ביותר, וביחד עם האנימציות המושקעות למדי והיחס לפרטים הקטנים בכל דמות – בהחלט ניתן להגיד ש-Rocksteady לא חסכה בחלקים האלו.
השורה התחתונה
Batman: Arkham Knight יהיה המשחק האחרון בסדרה, והוא המשחק הגדול ביותר, עם הכי הרבה תוכן ועם העלילה הכי מרתקת. אם סטודיו אחר ינסה לעשות משחק באטמן אי פעם, יהיה להם קשה מאוד להשתוות לאיכות של המשחק הזה. גם עם החזרתיות, הבעיות עם הבאטמוביל וההמרה הנוראית למחשב, סדרת Arkham קיבלה את המשחק הסופי הטוב ביותר שיכלה לבקש, ואת משחק הבאטמן הטוב ביותר בעשור הקרוב. אם בא לכם לחוות משחק עולם-פתוח מצוין עם מערכת הקרב הטובה ביותר שאתם יכולים לבקש, אי אפשר לטעות עם Batman: Arkham Knight.
הביקורת נכתבה בידי גיא דהן, ופורסמה לראשונה באתר Vgames.co.il