מי שעקב אחר החידושים האחרונים בגזרת הטלפונים החכמים – יתכן שהתאכזב מעט, שכן רוב החברות לא הציגו השנה מכשירים הכוללים חידוש משמעותי. עם זאת, בעיקר לאחרונה, נראה שלא מעט חברות מתפארות בכך שלמכשירים שלהן יכולות בינה מלאכותית (Artificial Intelligence). אז מהי אותה בינה מלאכותית? עד כמה היא טובה לנו וכיצד היא עלולה להזיק לנו?
המושג הזה, שהפך לשגור כל כך בפינו בשנים האחרונות, נהיה פופולרי עוד בשנת 2001 כשסרט מדע בדיוני של סטיבן ספילברג נקרא “אינטליגנציה מלאכותית” ועלילתו מהווה עיבוד לעלילת “פינוקיו” המוכרת כל כך. הסרט העתידני מתאר עולם שבו לצידנו, בני האדם, שוכנים אנדרואידים שלהם קיימת אינטליגנציה אנושית, אך בניגוד לבני האדם, אין להם רגשות. בהמשך העלילה מתפתח מאבק בין הדמויות במהלכו האנדרואיד מנסה כמעט להרוג את בן האנוש.
אולי לפני 17 שנים, כשהסרט יצא לאקרנים, היה המושג הזה בגדר מדע בדיוני. אך היום, נראה שבינה מלאכותית היא אחד המושגים החמים יותר בעולם הטכנולוגיה. למעשה, הבינה המלאכותית הוא מושג בתחום מדעי המחשב המנסה לתאר יכולות חדשות של המחשב שהיו שמורות עד כה רק לבני האדם. המכשירים הסובבים אותנו כבר לא עושים רק מה שאנחנו פוקדים עליהם לעשות. הם גם “חושבים” עבורנו, מנתחים את המידע שלנו ואפילו מספקים לנו תשובות לשאלות שלנו בשפה אנושית וידידותית.
סונדר פיצ’אי, מנכ״ל גוגל, משוכנע שהבינה המלאכותית היא אחת ההמצאות החשובות ביותר של האנושות בכל תולדותיה. “זה אחד הדברים החשובים ביותר שהאנושות עובדת עליו כיום. זה חשוב יותר מאשר, נניח, חשמל או אש”, אמר פיצ’אי בראיון טלוויזיה שהעניק ל-MSNBC בראשית השנה.
הסמארטפון יחליט לבד כיצד לצלם
השימוש בבינה מלאכותית בולט מאוד בתחום הצילום וניתוח התמונות. נדמה שבעתיד הקרוב צלמים מקצועיים ישארו מובטלים, כשאת בחירת זווית הצילום, כיוון החיישנים השונים של המצלמה ואפילו הפקת האלבום הדיגיטלי – כל אלה יתבצעו באופן אוטומטי על ידי טכנולגיה חכמה, שכמו לכל טכנולוגיה, יתרונות וחסרונות.
ניסיתם פעם לצלם בטלפון החכם תמונת סטילס שאף פעם לא יצאה כמצופה? תנאי תאורה גרועים, מרחק מהאובייקט או חוסר ידע שלנו, המשתמשים, להשתמש בהגדרות הצילום – כל אלה מציבים לנו אתגר בהפקת תמונת הסטילס המושלמת. הבינה המלאכותית באה לעזרתנו בנושא הזה ומאפשרת לבחון את התמונה הנראית מבעד לעדשה ומחליטה באופן אוטומטי, עוד לפני לכידת התמונה, על תנאי הצילום האופטימליים לאותה הסיטואציה.
כמה טלפונים חכמים כבר כוללים את התכונה המעניינת הזו, הבולטים שבהם גם מכשירי הדגל האחרונים של וואווי וגם גרסה מחודשת של מכשיר הפרמיום של LG, ה-V30S ThinQ.
לבינה המלאכותית יכולות מתוחכמות יותר: Google Clips היא מצלמה מבית גוגל אותה ניתן למקם באזורים שונים בבית או אפילו להצמיד לבגד. לא רק שהמצלמה תדע להשתמש בהגדרות הצילום הנכונות, היא גם תזהה את בני האדם שבסביבה והאם ישנה התרחשות מעניינת בחדר ותחליט, על דעת עצמה, אם להתחיל בצילום. התמונות והסרטונים ימתינו לכם במכשיר הסלולרי ושם תוכלו לבחור את אלו שאתם רוצים לשמור ועל אלו כדאי לוותר.
https://youtu.be/JXh1yyvXpwo
טכנולוגיה שעושה לכם סדר בתמונות
ענקיות הטכנולוגיה כבר מנתחות את אלבום התמונות הדיגיטלי שלנו. אחת מתכונותיו השימושיות של שירות התמונות של גוגל, Google Photos, מזהה את פרצופי המצולמים בתמונות וממיינת אותן לפי מי שמצולם בהן. אופציה אחרת מאפשרת לנו לחפש מילולית באלבום התמונות שלנו “כלב”, “כדור” או כל מילת מפתח אחרת באמצעותה ינסה גוגל למצוא את האובייקטים המצולמים בתמונות שלנו והחברה גם מסוגלת ליצור אוטומטית סרטונים הכוללים תמונות בעלות אופי או נושא משותף: כדוגמת “התמונות מהטיול לברצלונה”.
גם פייסבוק מפעילה מנגנונים לניתוח תמונות ובאמצעותן היא מציעה לנו לתייג חברים המופיעים בתמונות שזה עתה העלינו. לאחרונה שלחה החברה הודעות, גם למנוייה בישראל, בה מתבקשים המנויים לאשר שימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים כדי שהחברה תודיע להם על שימוש שנעשה בתמונות שבהן הם מצולמים. בהמשך ההודעה מבקשת החברה אישור להשתמש בטכנולוגיית זיהוי הפנים עבור “תכונות שאולי נוסיף מאוחר יותר”, לשון ההודעה.
ומה עושים עם כל המידע הזה?
את טכנולוגיית ניתוח התמונות ניתן לרתום גם לשימושים ביטחוניים ופיתוחים שונים עושים בה שימוש כדי לאתר גורמים עבריניים. לאחרונה פורסם כי משטרת סין החלה בניסוי בו ייבחנו משקפי שמש חכמים שיחולקו לשוטרים. המשקפיים מסוגלים לזהות את פניהם של העוברים והשבים ולחפש עליהם מידע במאגרי המידע המשטרתיים. כך, במבט חטוף של השוטר אל ההמון, יוכלו השוטרים לעקב אנשים חשודים ולגשת, ביתר קלות, למידע השמור עליהם במחשבי המשטרה.
https://youtu.be/2E-LctsGoQ4
אתר המכירות eBay השיק תכונה הנקראת Find it on eBay (מצאו את זה באיביי) באמצעותה ניתן לצלם מוצר שאותו אנחנו מעוניינים לקנות ולחפש פריטים דומים הנמכרים באתר. כך מנסה התכונה החכמה לגרום לכם לוותר על תיאור הפריט במילים. במקום זאת, באמצעות טכנולוגיות לניתוח תמונה, מזהה השירות את הפריט המצולם ומנסה להשוות אותו ויזואלית למגוון הפריטים הנמכרים באמצעות האתר.
למי זה טוב?
לטכנולוגיית זיהוי הפנים יתרונות וחסרונות. לנו, המשתמשים, נראה הדבר נוח מאוד כשאפשר לחפש אחר תמונת הכלב שצילמנו או לתור אחר עוגת היום הולדת שהכנו לפני 3 שנים. אך במבט מפוכח יותר, ככל שנאשר ליותר ויותר שירותים לנתח את התמונות שלנו, זה עלול לפגוע בפרטיות שלנו.
פייסבוק הודיעה שהיא עשוייה לשכלל את השימוש בטכנולוגיות האלה בעתיד וניתן רק לדמיין מה תעשה כשתציע למפרסמים להציג לנו מודעות המבוססות על תווי הפנים שלנו או על מקומות שבהם הצטלמנו. רק לאחרונה פורסם שפייסבוק העניקה גישה לחברת קמברידג’ אלניטיקה (Cambridge Analytica), חברה העוסקת בייעוץ פוליטי, להשתמש בפרטיהם האישיים של כ-50 מיליון אמריקאים מפרופיל הפייסבוק שלהם, ללא קבלת רשות מהמשתמשים עצמם. כל זאת כדי להציג להם מודעות התומכות בקמפיין של מי שהיה המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ, ב-2016.
כך שלענקיות הטכנולוגיה גישה כמעט בלתי מוגבלת למידע שלנו. אם אלה מנתחות גם את התמונות שלנו, הפרטיות שלנו עלולה להיפגע יותר במקרה של דליפת מידע. במקרים שבהם ניתן לטכנולוגיה גם להחליט מתי להתחיל לצלם, אנו בעצם מאפשרים למצלמה ללכוד כל רגע בחיינו, ואנו לא בטוחים שזה מה שנכון שיקרה.
כמו כל פיתוח טכנולוגי, גם את הבינה המלאכותית נצטרך לאמץ בתבונה, שכן שימוש פזיז בטכנולוגיה עלול ליצור יותר נזק מתועלת.
לא ידעתי שסטיבן שפילברג שחקן…