בראשית היה Fl0w (זהירות – ממכר) – משחק פלאש קטן ומקסים, שהיה בסך הכל נספח לעבודת גמר של סטודנט סיני, שם גילמתם יצור רב-תאי אשר אוכל את דרכו במעלה שרשרת המזון. כשסוני החליטה לשלם לאותו סטודנט סכום יפה, והפכה את Fl0w למשחק בחנות הפלייסטיישן, כולם הבינו שזה לא צחוק. יש שוק למשחק שכזה, שבו יש לך מטרה אחת – לגדול, ואם זה על רקע כהה ועם מוזיקת רקע מרגיעה – אפילו יותר טוב.
אחר כך הגיע Osmos. משחק אינדי שעסק באורגניזם חד תאי, השוחה באוקיינוס של כימיקלים, כשמטרתו להפוך ליצור החד תאי ההכי גדול בסביבה. משחק שמתחיל רגוע ונחמד, עם מכניזם מאוד פשוט – לחיצה משמאל תניע את האורגניזם שלכם לימין, תוך איבוד חלק מהמסה שלו. לחיצה ארוכה יותר תניב תנועה מהירה יותר, אך גם יותר איבוד מסה. עקומת למידה קלה, אך הקושי של השלבים עולה במהירות מסחררת. תוך כמה שלבים המשחק המרגיע הופך להיות מכעיס, ומכל סערת הרגשות הזאת יצא שהמשחק גרף שבחים ופרסים, והגיע לחלונות, מק, לינוקס ו-iOS.
על אף בקשות מצד השחקנים, החברה שמאחורי המשחק לא הוציאה גרסה לאנדרואיד, מנימוקים שקשורים לאיך שהמערכת מנהלת קבצי מוזיקה. ומכיוון שיש ביקוש אך ללא היצע, קפצה חברת GreenLog על הרעיון ופיתחה את Big Bang. למשחק אין עלילה של ממש, והוא מסתפק פחות או יותר באחת דומה לשני המשחקים שסיפרתי לכם עליהם – המטרה היא פשוט לגדול. ראוי לציין שבניגוד למדע הבדיוני שאפף את המשחקים הקודמים, למשחק הזה יש יסודות יותר מדעיים – כאן אתם מגלמים חלקיק אחרי המפץ הגדול, שמתחיל ברמה תת-אטומית, וממשיך עם מונחים פיזיקליים, עם קושי הולך וגובר. עקומת הקושי שונה לחלוטין מהמשחק שהוא כביכול “מחקה”, ולא יקרה ממצב שהמשחק יזרוק אתכם פתאום אותך לשלב שבו אתם ניצבים מול עשרות חלקיקים יותר גדולים ממכם ויוצרים אצלכם דחף לדפוק את הראש בקיר. המשחק נותן לשחקן בחירה ב-3 אפשרויות שליטה בחלקיק – מגע, הטייה, ולחלק מהמכשירים באמצעות כפתור ניווט אופטיכדורי (מכשירי HTC). את המשחק מלווה מוזיקה אלקטרונית מרגיעה, מין פסקול חללי.
המשחק מהנה, אך עלול לעצבן. הוא לא מיועד למי שמחפש משחק מהיר ותזזיתי כמו Squibble. כאן, לחיצה אחת לא טובה גוררת פסילה וצריך להתחיל מהתחלה. במקרים מסויימים זה עלול לקרות בטעות בנסיון לבצע zoom-out, או להאיץ את המשחק בעזרת סליידרים בתחתית וצד המסך, וכשזה קורה, המוזיקה החללית הכה מרגיעה, עלולה לעלות על העצבים. חסרה במשחק גם מערכת טיפים – בשלבים חדשים עם סיטואציות לא מוכרות, השחקן עלול למצוא עצמו מנסה עשרות פעמים בלי להצליח – כשטיפ לגבי התזמון, או משך הלחיצה, יכול היה לעשות את ההבדל בין זעם, שיגרום לאנשים מסויימים להטיח את המכשיר הסלולרי על הקיר הקרוב ביותר, לתחושת סיפוק, שתגרום לאנשים אחרים לשקוע במושבם בנחת.
המשחק זמין לקנייה במארקט, שם הוא יעלה לכם קצת פחות מ-7 שקלים. אני ממליץ מאוד לבדוק את הגרסא החופשית, שכן כפי שכתבתי, המשחק אינו מתאים לכל אחד.