יש לכם כבר טאבלט? מה, לא? בטח שכן. אני בטוח שרובכם, גם אם עוד לא רכשתם טאבלט, זוממים, חושבים, שואפים או מתכננים לקנות אחד כזה. הרי למה לא? זה מה שקונים היום. כן. כמו שבדיוק לפני שנתיים כולם רצו לרכוש נטבוק, עכשיו כולם רוצים טאבלט. ככה זה. זה אופנתי. אפל (Apple), ומתחרותיה עם טאבלטי האנדרואיד (Android), שכנעו ושוכנעו שזה המחשב הבא שצריך לקנות, ולא משנה אם באמת צריך אותו. אולי יותר נכון שההצלחה במכירות של ה-iPad גררו פנימה את כל חברות המחשוב בשוק, ולא רק, שהבינו שיש פה מכרה מכירות לא רע בכלל.
כן. בשורה התחתונה לא משנה אם מדובר ב-iPad של אפל, בטאבלטים של סמסונג (Samsung) או באלה של מוטורולה (Motorola), יש משהו בלוחות הדקיקים האלה עם המגע שבאופן פסיכולוגי הצליח להשפיע על קהל הרוכשים, וכמו במקרה של הנטבוקים, זה השפיע ומשפיע על המכירות של המחשבים הניידים “הרגילים”, וכמעט חיסל את המכירות של הנטבוקים שהיו כל כך פופולאריים עד לפני כמה חודשים – למרות שזה נראה כל כך רחוק עכשיו.
אני לא פסיכולוג, אני איש מחשבים. באופן טהור מנקודת המבט שלי קשה לי להבין מדוע הטאבלטים, באופן כללי – כי לא חסרים כישלונות חרוצים כמו שלמדו על בשרם ב-HP וב-RIM, הצליחו להשתלט על העולם כמו הפולשים מהמאדים, וכל כך בקלות. אבל עם עובדות קשה להתווכח. מה שאפשר עכשיו זה בסיום שנת הטאבלטים הראשונה זה רק לנסות לתאר את ההשפעות שלהם על שוק המחשוב.
ההשפעה החשובה ביותר היא על שוק המעבדים. בגדול אפשר לומר שאינטל (Intel) נתפסה עם המכנסיים למטה. היא הייתה כל כך שקועה בהצלחה של מעבדי האטום (Atom) שלה ששלטו לחלוטין בשוק הנטבוקים, כך שהיא לא שמה לב שמתחת לראדאר שלה מצליחה ARM למכור את המעבדים שלה לאפל, דרך סמסונג, ולעוד עשרות חברות אחרות שהתחילו להבין שלמעבדים שמבוססים על הטכנולוגיה של ARM יש את כל מה שצריך כדי להניע קודם כל את הטלפונים החכמים המודרניים, ואחר כך גם את הטאבלטים. עד מהירה השמות הכי לוהטים בשוק המעבדים היו ה-Tegra המוצלח של Nvidia וה-OPAL של טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments).
אינטל אמנם המשיכה וממשיכה לפתח את תחום האטום, וכפי שדיווחנו במהלך השנה היא התחילה לזרז את קצב הפיתוח של המעבדים כדי להגיע כבר בתחילת השנה הבאה למעבדי אטום שמיוצרים בטכנולוגיה של 22 ננו-מטר, אבל צריכת הכוח של המעבדים שהיו בשוק בתחילת הגל של הטאבלטים לא הייתה מספיק נמוכה בכדי לשכנע את החברות לפנות לכיוון של אינטל על חשבון המעבדים של ARM. ועכשיו, כשמדברים כבר על מעבדי ARM מרובעי ליבה, עם שבבים גרפיים לא רעים בכלל, וכשמיקרוסופט (Microsoft) כבר מתכוונת להציע את מערכת ההפעלה הבאה של, חלונות 8, בגרסה שמיועדת לראשונה גם למעבדים הללו, לאינטל יש בעיה רצינית והיא מוצאת את עצמה במצב שהיא כבר מזמן לא הייתה בו: היא צריכה להגיב לשוק ולבוא מלמטה.
התגובה שלה הייתה אחרת לגמרי. המקום לנסות להילחם ישירות בטאבלטים היא החליטה לדחוף בכיוון של קטגוריית מחשבים חדשה: אולטרה-בוקים (Ultrabooks). מדובר, כפי שאתם בטוח זוכרים, במחשבים סקסיים, דקיקים ורבי עוצמה שמבוססים על מעבדי השורה הראשונה הנוכחיים של אינטל – בקרוב הם יגיעו לשוק גם עם מעבדי ה-Ivy Bridge החדשים – ומבטיחים זמני אתחול ואחזור קצרים במיוחד וגם זמני עבודה ארוכים.
כמו במקרה של הטאבלטים, לא מדובר למעשה בהמצאה חדשה. אפל, כן שוב היא, כבר מציעה למעשה מחשבי אולטרה-בוק כבר זמן רב למדי בדמות ה-Macbook Air, וגם לחברות ה-PC “המסורתיות” יותר יש בדרך כלל לפחות מחשב אחד שכבר מתאים לתחום הזה, וה-R830 הנהדר של טושיבה (Toshiba) הוא רק דוגמה אחת.
האם הדחיפה החזקה של אינטל בכיוון הזה תצליח? היא דווקא אופטימית מאוד וצופה ש-40% ממכירות הניידים יהיו של מחשבי אולטרה-בוק. אני קצת סקפטי, ולא רק בגלל המכירות הראשוניות של מחשבי האולטרה-בוק שכבר הגיעו לשוק. זה אחוז קצת גבוה מדי עבור מחשבים שנמכרים בינתיים במחיר קצת גבוה מדי מכדי לחדור למיינסטרים.
ההשפעה השנייה של הצלחת הטאבלטים באה לידי ביטוי במספר החברות שמציעות את מרכולתן בתחום הזה. לצד חברות המחשוב המסורתיות אי אפשר להתעלם מכך שפועלות בו גם הרבה חברות שבכלל הגיעו מתחום הטלפוניה והמדיה, כשהבולטת מכולן היא כמובן מוטורולה שהחטיבה הצרכנית שלה נמכרה בינתיים לגוגל. חברות שעסקו רק בייצור טלפונים, או נגני מדיה, עברו בקלות בזכות האנדרואיד גם לייצור טאבלטים ודוגמה טובה לכך היא ה-80 G9 הלא רע בכלל של ארקוס (Archos).
לא כל החברות מייעדות את הטאבלטים שלהם לשוק הצרכני. לא מעט חברות, כמו אוויה (Avaya) לדוגמה, שחררו טאבלטים שמיועדים לשווקים ספציפיים שלהם, ואילו מוטורולה סולושנס, החברה שנשארה עצמאית, הכריזה על טאבלט שמיועד במובהק לשוק העסקי ואפילו, אם לחדד את ההגדרה, בעיקר לאנשי שטח שמשווקים ומוכרים מוצרים לחנויות וכדומה.
השפעה אחרת, שכבר לא קשורה ישירות לתחום החומרה, ולכן אזכיר אותה רק בקצרה, היא על מערכות ההפעלה. הלינוקס, בדמות הפצות האנדרואיד השונות – כן, בכל טלפון וטאבלט מקבלים למעשה אנדרואיד שבדרך כלל עובר שינויים כמה שינויים מטעם החברה המייצרת – משתלט על השוק בדלת האחורית אחרי שבמשך שנים היה שולי בלבד בתחום המחשבים בשוק הצרכני.
בסופו של דבר, כך נראה, התמונה ב-2012 לא תשתנה: מכירות הטאבלטים יתחזקו, מיקרוסופט תמשיך להרוויח מהמכירות של מוצרי אנדרואיד, ואולי אינטל כן תצליח לדחוף את האוטרה-בוקים שלה באחוזים הרבה יותר צנועים. אני גם לא חושב שהנטבוקים ייעלמו לגמרי מהשוק בגלל הטאבלטים. הם פשוט יהפכו, כמו שהיה צריך להיות מהתחלה, לעוד סוג של מחשב שמוצע בשוק כמו מחשבים אחרים.
פורסם לראשונה באתר החומרה THspot.co.il
למנהל האתר –
1. האם ניתן לקבל תמונת מצב של הטאבלטים, נכון להיום, עם השוואת ביצועים? כמובן, אינני מתכוון לכל הטאבלטים (בשביל זה צריך אינציקלופדיה) אבל השוואה של 10-15 טאבלטים (כמו שעושים בConsumer reports)תהיה אפקטיבית.
2. אישית, אודה, אם אני נוסע לחו"ל לפרק זמן העולה על שבוע, אני לוקח איתי נוטבוק ולא טאבלט. נוטבוק הוא מחשב של ממש, מחברים אליו, הוא מתחבר, ובכל זאת הוא "משהו סולידי" יותר. אני יודע שדעתי מיושנת, אבל במציאות – זה הכי בטוח.
תודה על המאמר המצויין.
כיום,ניתן להשיג טאבל מוביל(אפל,סמסונג,מוטורולה) עם מעבד כפול ליבה 1.5GHZ במחיר ממוצע של 2,500 ש"ח,בנוסף לכך הטאבלט יקבל עדכוני תוכנה(רשמיים או לא זה כבר לא ממש משנה) שישפרו את ביצועיו בשנים הקרובות – כל זאת במשל ממוצע של 600+ גרם.
אך עדיין,ישנם מחשבי UltraBook מדהימים בעלי משקל 1KG+(מאותם המתחרות – אפל,סמסונג..) שנמצאים עם מעבדי I7 SANDY BRIDGE מפלצתיים(כמובן שאין עדכוני תוכנה למחשבים כמו שיש לפלאפונים או טאבלטים…)
אך מהי הבעיה?
שהמחיר שלהם הוא 6,000-11,000 ש"ח!!!
לכן ברור שהמשתמש הממוצע שרוצה מכשיר בעל מסך גדול יחסית,דק וסקסי יבחר בטאבלט.
מבחינת מהירות – iPad2 iOS 5.01 לדוגמא הוא מכשיר זריז להפליא שאין לזלזל במהירות שלו(נהניתי לגלוש בו בדיוק כמו במחשב).
שהמחיר ירד, במיוחד בישראל, ואז נחשוב על אולטראבוק.