הימים בהם האייפון היה הטלפון החכם השולט כבר חלפו מזמן וכי המתחרה עיקרית שנפרסת על מספר עצום של מכשירים, היא מערכת ההפעלה מבית גוגל (Google), האנדרואיד (Android). רבים מכם וודאי חושבים כי אתם יודעים הכל כל אנדרואיד, אבל הנה מספר עובדות מעניינות שלא בטוח שידעתם.
1. גוגל לא המציאה את אנדרואיד
אמנם כיום אנדרואיד היא חלק בלתי נפרד מגוגל, אך תופתעו לגלות שלא גוגל יצרה אותה. אנדרואיד הייתה חברה עצמאית שנוסדה ב-2003 והומצאה על ידי ארבעה אנשים: אנדי רובין, ריצ’ מינר, ניק סירס וכריס וויט. לאנדרואיד הייתה “מערכת יחסים” עם רשת T-Mobile, מכיוון שניק סירס היה אז סגן נשיא החברה. לא פלא שמכשיר האנדרואיד הראשון היה של T-Mobile (בשיתוף עם HTC). בשנת 2005 החליטה גוגל לרכוש את אנדרואיד. כאשר ניק סירס החליט לפרוש וכל השאר נשארו, הם פיתחו יחד את מערכת האנדרואיד. למעשה, הכינוי של רובין היה “אנדרואיד”, משם הגיע השם למערכת ההפעלה. בראשיתה, עוד לפני רכישת גוגל, מערכת האנדרואיד הייתה בכלל מיועדת למצלמות הדיגיטליות, תחום שפרח בימים הללו. אבל גוגל עשתה את השינוי והעבירה את המערכת לתחום הסמארטפונים ולמעשה לכל מכשיר חכם שיש – טאבלטים, מחשוב לביש, שעונים חכמים, טלוויזיות והיד עוד נטויה.
2. אנדרואיד היא קוד פתוח, ברובה
כאשר גוגל הכריזה על מערכת האנדרואיד היא גם הכריזה על Open Handset Alliance, קבוצה של מפתחים ויצרניות שיקחו חלק בפיתוח המערכת. אמנם מערכת האנדרואיד נחשבת לקוד פתוח ומאפשרת להוריד אותה לכל דורש (המכונה AOSP), אולם חלק מפיתוחי גוגל נשארו סגורים במיוחד אלה הקיימים במכשירי הנקסוס. אם יצרנית מסוימת מעוניינת להשתמש במערכת על מכשיריה, היא מחויבת בתשלום לגוגל עבור שימוש וגישה לחנות ה-Play Store.
3. תמיכה בעברית הגיעה רק בגרסה 4.0
משתמשי האנדרואיד הוותיקים וודאי זוכרים את העברית הקלוקלת במכשירים הראשונים – היה צריך למצוא דרכים כדי להכניס עברית לתפריטים, ליישר לימין ולסדר את המספרים ההפוכים. למעשה, עד גרסה 4.0 שהוצגה בסוף 2011, לא הייתה תמיכה בעברית באופן מובנה והמשווקים בארץ נאלצו לפתח בעצמם את התמיכה בעברית במערכת, דבר שדרש לא מעט זמן פיתוח ועיכוב גדול עוד יותר בהפצת עדכונים וגרסאות חדשות.
4. אב הטיפוס הראשון של אנדרואיד נראה כמו Blackberry
בשנת 2007, לפני חשיפת ה-iPhone הראשון, דובר רבות על אב טיפוס שמריץ אנדרואיד. למכשיר קראו “Sooner”, והיו לו מקשים, מקלדת פיזית מלאה, מקשים למענהניתוק וחיצים לשליטה – ללא מסך מגע. אפילו ממשק המשתמש של אנדרואיד היה נראה דומה לזה של BlackBerry. אלא שלאחר הכרזת ה-iPhone, הוכרז מכשיר האנדרואיד האמיתי הראשון, ה-T-Mobile G1. נחשתם נכון, היה לו מסך מגע גדול, וממשק משתמש שמאפשר לתפעל את המערכת באמצעות מסך המגע, כמו מכשירי האנדרואיד שאנו מכירים היום אבל על המקלדת לא יכלו לוותר וכי ברוב הדגמים הראשונים היו מקלדת פיזית. דגם האב טיפוס שהיה נראה דומה ל-BlackBerry אף פעם לא יצא לחנויות.
5. מנכ”ל גוגל עזב את אפל בגלל אנדרואיד
לפני לא כל כך הרבה זמן, אפל וגוגל היו חברות טובות מאוד. YouTube ו-Google Maps היו חלק בלתי נפרד מ-iOS, עד שהתחרות גברה ואפל חששה שגוגל משתלטת יותר מידי על iOS, והחליטה, אי שם בימי iOS 6, לפתח אפליקצית מפות משל עצמה במקום זו של גוגל, והסירה את YouTube מרשימת האפליקציות המותקנות מראש. בשנת 2009, אריק שמידט, מנכ”ל גוגל, נאלץ לעזוב את שולחן הדריקטוריונים של אפל. אנחנו יכולים להבין את שני הצדדים.
6. המבקרים ניבאו לאנדרואיד עתיד שחור
בכנס שנערך בסוף שנת 2008, שם ישבו מספר אנשים בעלי ידע בעולם הסלולר והטכנולוגיה, כאשר נשאלה השאלה: “נהיה חייבים לדבר על אנדרואיד, נכון?”, אדם מחברת Pandora מיהר להשיב: “למה? למה אנחנו חייבים לדבר על אנדרואיד? לאף אחד לא אכפת”. לחברת Pandora, סתם בשביל הידע הכללי, יש היום אפליקציה למכשירי אנדרואיד, אותה בוודאי כולכם מכירים.
7. לגרסאות 1.0 ו-1.1 לא היו שמות של קינוחים, סוכריות או ממתקים
בין כל חובבי האנדרואיד בעולם, אלו שכבר התקינו את הגרסה האחרונה ואלו שעדיין ממתינים, ניתן למצוא גם כמה כאלו שכבר יודעים מה תהיה האות הראשונה של הגרסה הבאה, ומנסים לנחש על שם איזה קינוח היא תקרא. בשנים האחרונות, השמות שניתנות לגרסאות השונות של אנדרואיד מתחילות באותיות לפי סדר האל”ף-בי”ת האנגלי. כך, לדוגמא, הגרסא האחרונה של אנדרואיד נקראת “Lollipop” – מה שמוכר לנו בעברית כסוכריה על מקל. זו אמנם שיטה משעשעת, אך לא תמיד זו הייתה השיטה לבחירת השם. לאנדרואיד 1.0 קראו לפעמים “Alpha” ולפעמים “Astro Boy”, כאשר לגרסא 1.1 כבר היה שם של קינוח, אך הוא לא התחיל באות A או B – לגרסא 1.1 קראו “Petit Four”, על שם קינוח צרפתי. אנדרואיד 1.5 הייתה הראשונה שזכתה לשם מתוק, כאשר לה קראו “Cupcake”.
8. למכשיר האנדרואיד הראשון לא הייתה מקלדת וירטואלית או כניסת אזניות סטנדרטית
אמנם כיום לרוב המכשירים יש מקלדת וירטואלית, אך בעבר הרעיון של מקלדת וירטואלית לא היה אהוד במיוחד, לפחות עד ל-iPhone הראשון. אפילו למכשיר האנדרואיד הראשון, ה-T-Mobile G1, הייתה מקלדת מלאה. המכשיר היה בתצורת סליידר, וכדי להגיע אל המקלדת היינו צריכים להטות את הטלפון על צידו, ולהחליק את המסך כלפי מעלה. ב-T-Mobile G1 לא הייתה אפשרות אחרת להקליד, פרט למקלדת הפיזית, עד שהוא קיבל את העדכון לאנדרואיד 1.5, כחצי שנה מאוחר יותר. עוד טעות שנעשתה ב-T-Mobile G1, אותה עדכון תכנה לא יכול לתקן, היא שהמכשיר לא הגיע עם חיבור ה-3.5 מ”מ הסטנדרטי לאזניות אותו אנו מכירים כיום, אלא עם מחבר ייעודי. חלק נכבד מהביקורות מיהרו לקטול את המכשיר עקב החלטה זו.
9. WebOS יכלה להוות תחרות אמיתית מול אנדרואיד
כבר דברנו על זה שאנדרואיד לא הייתה כל כך אהודה על ידי המבקרים בתחילת דרכה, ויש כאלו שניסו להפיק מזה את המירב. בעת ההשקה של WebOS, אנדרואיד 1.5 הייתה עדיין חדשה ומלאה בבעיות, וזו הייתה הזדמנות מצוינת בשביל יצרניות אחרות לתת פייט ל-iOS, או שלפחות ככה המבקרים חשבו. כך גם היה קורה אילולא נעשו מספר החלטות מוזרות על ידי Palm, החברה השולטת דאז בתחום מחשבי כף היד שפיתחה מערכת הפעלה עצמאית ומרשימה תחת השם WebOS. המכשיר הראשון הושק ברשת Sprint, במקום אצל אחת מרשתות הסלולר הגדולות יותר, וגם קמפיין הפרסום עצמו היה מוזר למדיי. למרות זאת, ה-Palm Pre שהריץ WebOS היה הצלחה לא קטנה בחודש הראשון למכירתו, אלא שלאחר מכן הוא התחיל לצנוח. כמה חודשים מאוחר יותר, רשת Verizon הכריזה על ה-Motorola DROID ואפל חשפה את ה-iPhone 3Gs. מאז, גוגל המשיכה לשפר את אנדרואיד ו-WebOS נפלה בין הכסאות עד אשר נמכרה Palm ל-HP ומערכת ה-WebOS ל-LG בשימוש הטלוויזיות החכמות שלה כיום. גוגל אפילו שכרה את המעצב של WebOS כדי לשפר את העיצוב של אנדרואיד.
10. הנקסוס הראשון התקבל באהדה
מכשיר הנקסוס (Nexus) הראשון שוחרר ב-2010, שיוצר על HTC, זאת כמעין הוכחת יכולת של גוגל למערכת האנדרואיד. ה-Nexus One התקבל באהדה גדולה אצל המפתחים, אולם הבעיה המרכזית שלו היא שהחומרה שהוא הציג נמוכה יותר משאר מכשירי האנדרואיד שהיו בשוק, וגם מחירו לא היה מסובסד כפי שעשתה עם ה-Nexus 4 ו-5. ניתן גם לראות כיצד המסך היה כה קטן – 3.7 אינץ’, שאז זה היה נחשב גדול למדי.
11. אנדרואיד 3.0 הייתה הגרסא היחידה שלא יצאה לטלפונים
בשנת 2010, ערב חשיפת ה-iPad, לגוגל לא הייתה מערכת הפעלה שיכולה להתחרות ב-iOS ומיועדת על טאבלטים גם כן, כיוון שאנדרואיד הייתה מיועדת לטלפונים בלבד. סמסונג הצליחה להריץ את אנדרואיד 2.3 על ה-Galaxy Tab 7.0, אך הוא היה משהו בין סמארטפון לטאבלט, והיה ברור לכולם שאם גוגל לא רוצה להפסיד מכל העניין עליה למהר וליצור גרסא של אנדרואיד שמותאמת לטאבלטים, וכך היה: ב-CES 2011 הציגה גוגל לעולם את אנדרואיד 3.0, אותה אנו מכירים כ-Honeycomb, על הטאבלט הראשון Motorola Xoom. לאחרת חשיפת ה-iPad, כל יצרנית רצתה טאלבט משלה, אך הם היו יקרים מידי ובגלל שהריצו אנדרואיד, היה בהם חוסר של אפליקציות. גוגל למדה את הלקח, החליטה לנטוש את אנדרואיד 3.0, ויצרה בסופו של דבר גרסא אחת שמתאימה לכל סוגי המסכים – Ice Cream Sandwich. עם כל הצער שבדבר, יש דבר אחד שכן השאיר חותמת מאנדרואיד 3.0 ועד היום – המקשים הוירטואליים של ה-“בית”, “חזור” והשאר.
12. סוני הייתה הראשונה לייצר שעון חכם מבוסס אנדרואיד
ב-2014 גוגל הציגה את Android Wear גרסא של אנדרואיד שמותאמת לשעונים חכמים, אלא שהשעון החכם מבוסס אנדרואיד הראשון יצא הרבה לפני כן. בשנת 2010 הציגה סוני (או Sony Ericsson דאז) את ה-LiveView, שעון חכם מבוסס אנדרואיד שמתחבר לאנדרואיד ומציג התראות, חדשות, הועדות, שליטה במוזיקה ועוד. בשנת 2013 הציגה סוני את ה-SmartWatch 2 שכלל גם כן הרבה מהתכונות של אחיו הגדול, אך היה משופר בהרבה. מאז שוק השעונים החכמים פרח וגדל, אך שלא תטעו לחשוב שמסוסנג הייתה הראשונה באנדרואיד.
“עם כל הצער שבדבר, יש דבר אחד שכן השאיר חותמת מאנדרואיד 3.0 ועד היום – המקשים הוירטואליים של ה-“בית”, “חזור” והשאר”
למה ? זה הרבה יותר אינטואיטיבי ונוח מכפתור אחד ב IOS שעושה המון דברים בקומבינציות שונות.
גם אני לא הבנתי..
זה אחד הדברים שדווקא טובים באנדרויד על פני IOS
כן. יש אפילו וידאו מצחיק על זה:
מוזר, דווקא היה לי Samsung Galaxy W Wonder עם אנדרואיד 2.3.6 והיתה בו עברית מלאה, עם יצור מימין לשמאל, הכל פיקס
זה היבואן תיקן את העברית, כל בנאדם שרצה עברית היה משלם עוד כסף וכמובן כתוצאה מכך היו גם עיקובים בשיחרורי הגרסאות (תחשוב יש המון סוגי גרסאות לפלאפונים שונים שהמתכנתים צריכים לעבור ולתקן את האנגלית והיישור לצד ימין וזה גרם לבאגים ברוב הפעמים ולהצגת גיבריש) אם אתה זוכר היו בפורומים באותה תקופה כמה מתכנתים צעירים (אגדיים אפשר לקרוא להם) שהיו לבד מתרגמים את הקודים לעברית במהירות והיו מפיצים את זה בחינם לקהילה וכמובן משחררים עדכונים ונותנים תמיכה באופן כללי, אני אישית השתמשתי בהם המון פעמיים שהייתי קטן ולא מבין כלום- תחשוב ילד בין 11 מנסה להתקין עברית על NOKIA 5800 שרק קיבל מחו”ל (כמובן הצלחתי בעזרת הקהילה) אח היו ימים……. :)
אני לא מבין דבר אחד: אם הממשק העברי, קיים היום בילט-אין בתוך גרסאות האנדרואיד, למה סאני המהוללת צריכה להתעכב כלכך הרבה זמן עד שהיא משחררת גרסה למכשירי הגלקסי בארץ??? לרוב, הקרנל, המודם וכו’ שיוצא במדינות אחרות מתאים לשימוש גם בארץ שלנו. אז למה העיכוב הנוראי הזה?
למעט חברת סוני אריקסון שהוסיפה עברית גם במכשיריה הישנים. אף חברה לא הייתה מוכנה להשקיעה משאבים על השפה העברית במכשיריה בגלל האותיות השונות משאר השפות, הדקדוק השונה, כיוון הכתיבה ובכלל שלא הייתה פופולאריות גדולה בישראל של סמארטפונים אז. גוגל באנדרואיד 4 הכניסה תמיכה בעברית כלומר שהמכשיר ידע להבין קרוא וכתוב בעברית כלומר יישור מימין לשמאל, בלי תקלות עם מספרים, בלי ערבוב אותיות והצגת ג’יבריש אך לא תירגום של מערכת ההפעלה בדומה לאפל שכבר מiOS 3 עשו את האייפון בעברית. גוגל רק באנדרואיד 4.3 תירגמו את המערכת לעברית אך חברות רבות כמו סמסונג הסתירו אותה בגלל חוסר התאמה לממשק שלהן לדוגמה touch wiz ועדיין החברות האלה לא ראו את התרגום לעברית רווחי. רק בעדכון האנדרואיד האחרון, אנדרואיד 5 סמסונג באופן רשמי תרגמה את הממשק שלה לעברית.
אני מודה לך על הסקירה ההיסטורית:) אבל לא על זה שאלתי. אני מנסה להבין למה אם כבר יש עברית מלאה באנדרואיד, למה “סאני” , היבואנית הרישמית של סמסונג בארץ, מחכה כלכך הרבה זמן לשחרר גרסאות, כשבכל העולם כבר הן שוחררו? על זה התיסכול שלי.
ממשק של סמסונג שונה ממשק של גוגל, את השוני צריך לתרגם
סמסונג לא עושה את זה , אז מי שעושה זה היבואן
גם לך יש קשיים בהבנה אני רואה: לא דיברתי על ממשק של גוגל לעומת ממשק סמסונג. היום, לאחר שיוצאת גרסה חדשה מגוגל, סמסונג לוקחת אותו ומתאימה אותו למכשירי הגלקסי השונים. עברית מלאה כבר קיימת בפנים, גם אם זו גרסה שיצאה לפולין או רוסיה. אז השאלה שלי, שוב אני חוזר עליה, למה אחרי שיצאה גרסה של סמסונג בחו”ל, לדוגמא לגלקסי אס5 ברוסיה, למה לוקח כלכך הרבה זמן להוציא את הגרסה בארץ??? הרי יש גרסה שמותאמת למכשיר, יש בה כבר עברית מלאה… אז מה לעזאזל מעכב אותם כלכך?
זה תלוי בעיקר בסמסונג העולמית. היא זאת שקובעת באיזו מדינה ישתחרר העדכון ומתי. ככה גם בישראל. ברגע שישראל מקבלת את העדכון סאני מתחילה לעבוד עליו. למה לוקח לה המון זמן? כיוון שלא הכל בעברית מושלמת, ככה גם התמיכה בעברית, בגרסה העולמית יש המון באגים בעברית לדוגמה מיילים יכולים להיות בגיבריש וכל מיני אתרים באינטרנט. סאני בנוסף מתרגמת תוכנות של סמסונג לעברית. לסאני כנראה אין הרבה מהנדסים ולכן לוקח לה זמן רב להכין עדכון. גם סאני בודקת האם כדאי בכלל לעדכן את המכשיר. במידה ומדובר בעדכון קטן סאני תעדיף שלא לשחרר אותו כדי לחסוך במשאבים
טעות ושוב טעות לסמסונג אין קשר לעדכונים היא משחררת לכל הארצות בהפרש קצר מאוד, כל נציג של סמסונג בארץ (סאני) מחליט מה לעשות עם הגרסא ומתי לשחרר אותה (כמובן באישור של סמסונג)
טעות טעות טעות, סמסונג משחררת עברית, שוב אני התקנתי גרסא פולנית הרבה לפני שהיה לגלקסי S4 גרסא בארץ וזה עבד יותר טוב משל סאני, סאני פשוט מייצרת מלא אפליקציות זבל ואוהבת להטמיע את עצמה סתם להראות שזוהי גרסא מיוחדת ועל זה יעני אתה משלם, בפועל אתה נהנה ממלא לאגים קבצי זבל ואפליקציות שלא ניתן להסירם ולרוב הם מבזבזות סוללה וגם המתכנתים שלהם איטיים וזה גורם לדיליי של סאני.
אז טעות שלי
חשבתי סמסונג לא משחררת עם ממשק עברי מלא
אין תירוץ אמיתי. שלא ימכרו לך לוקשים. את כל השינויים שיש לתרגם בין האנדרואיד הנקי לזה של סמסונג, אפשר לבצע בשבוע עבודה מאומץ, כולל QA. בארץ פשוט לא משקיעים בלקוחות כמו שצריך. מה גם שהרבה מאוד מהתרגומים כבר קיימים מגרסאות קודמות של מכשירי גלקסי.
אשמח לשמוע שאני טועה מנציג רשמי של סקיילקס/סאני/איך שלא קוראים להם היום, אבל שגם יפרט את התהליך מראשיתו ועד סופו.
אתה לא צריך להסביר לי את זה, אחי, אלא לכל השאר פה. אני איתך באותה דיעה. סאני פשוט עצלנים, דבר שמעיד על שירות לקוחות הכי גרוע שיש. יותר מזה, לאחר שהתקנתי גרסה של סאני על המכשיר, אם יוצאת גרסה חדשה יותר מרוסיה לדוגמא, אני מתקין אותה דרך אודין על זו שסאני, המכשיר נשאר בעברית מלאה והכל עובד מצוין.
זה לא קשור לעצלנות. יש המון גורמים המעורבים בתהליך. גם אם העברית מגיעה מהמפעל, עדיין צריך לבדוק את המערכת ותפקוד המכשיר, התאמה לישראל כמו אפליקציות שונות שיתאימו לתכנים, הכנסת אפליקציות נוספות, עבודה מול מפעילות הסלולר שלהן גרסה משלהן ועוד. כן לדעתי התהליך צריך להיות יותר קצר, אבל אי אפשר לומר שאין להם עבודה כלל.
“סאני” מוגדרת כיבואן רישמי, לא מקביל ולא נעליים- “רישמי”. אין שום תירוצים להתנהלות הגרועה הזו. אנשים משקיעים ממיטב כספם, אלפי שקלים, כדי לפרנס אותם. אבל כנראה שצמד המילים “שירות לקוחות” היא מילה גסה עבורם. פשוט, בושה.
התאמה לישראל באפליקציות שונות? אתה מתכוון טעינת המון אפליקציות זבל שרוב המשתמשים לא רוצים ולעולם לא ישתמשו בהן? גרסאות של מפעילות הסלולר זאת רעה חולה נוספת של התעשיה כולה, ולא רלוונטית רק לישראל, לצערינו, ורלוונטית בעיקר בעולם האנדרואיד.
התהליך יכול להיות הרבה יותר קצר = בחודשים.
או בנאדם חכם, תשובה מדויקת.
ממש לא, תתקין גרסא רוסיתפולנית אתה תרגיש בהבדל אחד בניקיון של המערכת בלי שטויות, העברית יותר ממושלמת.
אתה צודק בהחלט התקנתי לפני חודש על גלקסי S4 גרסא המוזלת (VALUE) רום (גרסא) ששיחררו לפולנים וזה כמובן עבד בצורה נהדרת וקיבלתי עדכונים, נהנתי ממשק נקי ופה הבעיה סאני מוסיפה המון אפליקציות זבל על המכשירים וחייבת לבצע כמה שינויים להראות שהגרסא שלה היא גרסא “רשמית” זה חרטא ועדיף להתקין גרסא בינלאומית.
תודה על המידע
איך רשום שכתבת את זה לפני 3 חודשים? הכתבה נכתבה רק החודש…
אשמח להשאיר את הפרט הזה במערכת.
סתם…אני בעצמי לא הבנתי…אבל יפה ששמת לב
חחח
אהבתי…. תכלס הייתי צריך לנצל את המכונה בצורה יעילה יותר (על התגובה לפי העריכה)
שמת לב למה שרשמתי? מוזר. ערכתי את זה די מהר. בכל אופן, אחרי שחשבתי זה לא היה הגיוני, כי הכתבה עדיין לא נכתבה, אז מכונת זמן לא עוזרת.
אז אם כבר, אני ארשום ככה:
בשביל תגובה כאן בזבזת את הכישורים שלך ב hacking ?
חחחחח צודק…..
אבל תכלס….איך זה יכול להיות? באמת מעניין לא?