גם אם אינכם מודעים לכך, הסוללה נשחקת עם הזמן בכל הטענה והטענה. זה בא לידי ביטוי בכך שהסוללה מאבדת עם כל הטענה חלק קטן מהקיבולת המרבית שלה. היא מאבדת מכוחה ובסופו של דבר הופכת לבלתי שימושית. אבל המצב הזה יכול להשתנות בעתיד, ואולי אפילו בעתיד הקרוב.

סטודנטית באוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, מאי לי תאי (Mya Le Thai), שיחקה קצת עם מרכיבים במעבדת המחקר שלה וניסתה לייצר כל מיני וריאציות של סוללות זעירות. באחד הניסויים שלה היא החליטה להחליף את החוטים הזעירים שבתוך הסוללה, שהם דקיקים ולכן נשברים לאחר מספר מוגבל של הטענות, בחוטי זהב שמצופים במנגן דו חמצני ובג'ל אלקטרוליטי שדומה לזכוכית אקרילית. היא החלה מחזור טעינה ולהפתעתה גילתה שלא נגרמת שחיקה. בסוף היום הסוללה עברה 10,000 מחזורי טעינה מלאים, ולאחר כמה ימים אף הגיעה ל-30 אלף מחזורים.

עד היום הצליחה הסוללה הזעירה להגיע ל-200 אלף מחזורים בשלושה חודשים ובלי שום קושי. מה שאומר שאם סוללות עתידיות ייוצרו בצורה הזו, מחשבים ניידים יוכלו לפעול על אותה סוללה במשך 400 שנים, הרבה אחרי שהמכשיר עצמו כבר יישחק. החוקרים באוניברסיטה טוענים כי התמונה הגדולה היא שניתן לייצב את החוטים הזעירים בסוללות בצורה אחרת לגמרי מכפי שהם מיוצבים כיום, וכי מחקרים נוספים יכולים לשנות את תעשיית הסוללות כולה.

שתף:
-פרסומת-
מאמין שכל מי שרוצה לדעת עליו משהו כבר גיגל אותו מזמן, זו בכל זאת המאה ה-21. הוא לא הרופא ולא קשור לשלמה.