בחזונה רואה אינטל כיצד שוק המחשוב האישי מתחיל להתעורר מחדש. (בחזונה זה – או אולי בחלומה, בתלות בנקודת ההשקפה), היא רואה כיצד המעבדים שהיא מייצרת חוזרים לקדמת הבמה באופן המשמעותי והמוביל לו היא הייתה רגילה. הטאבלטים הללו, מבחינתה, מהווים בעיה גדולה עד ענקית מכיוון שהם באים אצל רבים על חשבון רכישת מחשב חדש PC חדש.
בחברות המחקר מכנים תופעה כזו קניבליזם, כשמכירות של מכשיר חדש באות על חשבון מכירות של מחשב אחר, אבל במקרה של העימות בין הטאבלטים למחשבים הניידים המצב אפילו חמור יותר, לפחות מבחינתה של ענקית השבבים. לא רק שטאבלטים נמכרים בקצב שהולך וגדל לאורך זמן, עם קצת נפילות פה ושם, הם גם מבוססים באופן כמעט מוחלט על הטכנולוגיה של ARM. אמנם המעבדים של אינטל תומכים גם באנדרואיד ולא רק בחלונות, אבל מסיבה זו או אחרת זהב לא בא לידי ביטוי בדגמים השונים של הטאבלטים שמצויים בשוק.
בעיה שנגזרת מכך, ושוב מבחינתה של אינטל בעיקר, היא שגם כאלה שבינתיים לא קונים טאבלט חדש לא רוכשים מחשב חדש. הם פשוט מחכים עד שיגיע לשוק טאבלט שישכנע אותם או יעמוד בדרישות שלהם.
כפי שכתבנו כבר בסקירה על ה-ThinkPad S230u Twist של לנובו (Lenovo) שסקרנו לפני כמה חודשים, באינטל רואים הזדמנות לחזור לחזית המכירות האישיות, גם בהרגשה ולא רק בפועל, באמצעות מחשבים ניידים היברידיים או למעשה מחשבי אולטרה-בוק היברידיים. מחשבים אלו מציעים את נוחות השימוש במסך מגע, ממש כמו בטאבלט, ומצד שני בעת הצורך מתפקדים כמחשבים ניידים סטנדרטיים עם מקלדת איכותית, יציאות וחיבורים.
יש כמה שיטות למחשוב היברידי. ה-ThinkPad S230u Twist שהוזכר לעיל, וכפי שניתן להבין משמו, מציע מסך מסתובב. יש גם מחשבים עם מסך נתיק שהופך לטאבלט לכל דבר ועניין לאחר שליפתו, תחום אותו מכנה אינטל 2 ב-1. ויש גם כאלה בהם גוררים את המסך אחורה כדי לחשוף את המקלדת שמוסתרת מתחתיו, ואז להרימו למצב פעולה ‘רגיל’. ה-Satellite U920t-104 של טושיבה (Toshiba) הוא אחד מהמחשבים הללו בהם מושכים, דוחפים או גוררים את המסך אחורה כדי להפוך את המכשיר מ-‘טאבלט’ ל-‘מחשב נייד רגיל’.
היברידיות בפעולה: כאמור, במצב הטאבלטי שלו, שהוא המצב הסגור שלו, המסך שוכב ומסתיר מתחתיו את המקלדת. במצב זה פשוט מדובר, לכאורה כמובן, בטאבלט עם מסך בגודל 12.5 אינץ’. עם זאת, כבר במצב זה ניתן להבחין היטב מול המחשב הזה וטאבלטים רגילים. קודם כל יש שתי יציאות USB 3.0, אחת שתומכת גם בהטענה תוך כדי שינה, ויש גם קורא כרטיסי SD בגודל מלא. לא מראה נפוץ בטאבלטים. בעצם, מסך בגודל 12.5 אינץ’? זה בפני עצמו לא ממש ‘טאבלטי’. בין החברות הבודדות שמציעות טאבלטים עם מסך שיותר גדול מ-10.1 אינץ’ נמצאת… טושיבה.
העבודה במצב טאבלט רגילה לחלוטין, להוציא העובדה שהמשקל של המחשב לא ממש מאפשר לעבודה אתו כשהוא מוחזק ביד אחת. בכל זאת, להחזיק 1.52 ק”ג באוויר ביד שמאל כשיד ימין משוטטת לה על פני המסך, זה לא ממש נוח. עם זאת, כשמניחים את הטאבלט/מחשב על השולחן או על הברכיים, העבודה שוטפת וקלה, כמובן אם מכירים את חלונות 8. רק לשם השוואה, כדי לסגור את הפינה המתייחסת למשקל, הטאבלט החדש של סמסונג (Samsung) ממשפחת ה-Tab 3 עם מסך ה-10.1 אינץ’, שוקל 510 גרם.
כשרוצים לעבור למצב מחשב צריך לדחוף/לגרור את המסך אחורה על פני המוליכים המיוחדים שלו. שהוא מגיע לקצה המסילות אפשר להרים את המסך כלפי מעלה עד זווית ששמורה בדרך כלל למחשב נייד.
כ-5 ס”מ מרוחב המחשב ‘הולכים לאיבוד’ בגלל מנגנון ההגבהה של המסך ממצב טאבלט למצב מחשב נייד. התוצאה די ברורה: הרבה פחות מקום למקלדת ולמשטח העכבר לעומת מה שמוצע במחשב דומה, עם אותה מידת רוחב פחות או יותר. ואכן, משטח העכבר קטנצ’יק. יש מעין הרגשה שחסר תמיד עוד סנטימטר למטר בכל פעם שרוצים להגיע למקום שהוא על פני המסך, כלומר להזיז את סמן העכבר למקום הרצוי בקצוות הרחוקים יותר של המסך.
באופן טבעי, גם המקלדת צרה יותר ממקלדת של מחשב נייד רגיל. המקשים, כתוצאה מכך, הם בגודל של כ-70% מגודלם של המקשים הרגילים כשההשוואה היא מול מקלדת שולחנית סטנדרטית. עם זאת, הריווח ביניהם מצוין, והירידה שלהם מספיק עמוקה כדי לספק חוויית הקלדה טובה בהחלט, וזאת למרות שהבסיס, כמו ברוב המחשבים האולטרה-דקים, אינה מחוזקת ויש קצת שקיעה בעת הקלדה.
משלימים את הסיור: אז אחרי שבחנו את המעבר ממצב טאבלט למצב מחשב נייד ובחזרה, נספר לכם על עוד כמה דברים בסביבת העבודה של ה-U920. כמו שהזכרנו לעיל, ובגלל השימוש במחשב גם כטאבלט, אין כפתורים בסביבת המקלדת. כפתור ההפעלה, שממוקם בצד שמאל, קצת דק מדי לטעמנו כמו גם מקשי השליטה בעוצמת הקול שנמצאים מתחתיו. לידם יש עוד כפתור אחד שמאפשר לבטל/להפעיל את הסיבוב האוטומטי של תמונת המסך.
המחשב, ככללו, עומד בתקן של מחשב אולטרה-בוק. כבר הזכרנו את המשקל לעיל, ועכשיו נשלים גם את המידות האחרות: גובה של 19.9 מ”מ, אורך של 325.4 מ”מ ורוחב של 213 מ”מ שמתוכם, כאמור, כ-50 מ”מ מוקדשים למנגנון ההנפה והדחיקה של המסך. הרמקולים הסטריאופוניים, שממוקמים בחלק הקדמי של המחשב אבל מתחת, זוכים לשיפור תפוקת הקול שלהם באמצעות טכנולוגיית ה-SRS Premium Sound 3D שמשולבת במחשבים רבים מספור.
יש גם תאורה אחורית למקשי הפונקציות. הסיבה היא ששם נמצאים מקשים שבהם אפשר להשתמש גם כשרואים סרט, שומעים מוזיקה וכדומה. כברירת מחדל פועלות הפונקציות המיוחדות, וכמו תמיד, אנחנו חושבים שזה טוב למשתמשים צרכניים, פחות טוב למשתמשים עסקיים.
למסך, שמציע רזולוציה רגילה למדי של 1,366×768 פיקסלים, יש ציפוי גרילה. למרות שהוא מונע שריטות בצורה טובה, הוא אוסף בקלות רבה טביעות אצבעות. שאר חלקי המחשב ממש לא, וזאת בזכות הגומי המחוספס שעוטף אותו ומונע החלקה מהיד בזמן שמשתמשים בו במצב טאבלט. המסך גם קצת מבריק מדי לטעמנו. מקדימה זה בסדר גמור, אבל במבט מהצדדים, אפילו בתוך הבית, בקושי רואים משהו.
קצת טכנולוגיה: ה-U920t מבוסס על מעבד Ivy Bridge מסוג Core i5-3317U שפועל במהירות רגילה של 1.7 גה”ץ (2.6 גה”ץ בטורבו). זהו מעבד כפול ליבה שתומך בעבודה בריבוי נימים (עד 4 נימי עבודה בו זמנית) עם 3 מגה-בייט זיכרון מטמון ברמת L3 ועם צריכת כוח מרבית של 17 וואט. זהו מעבד מוכר היטב בתחום מחשבי האולטרה-בוק, והוא מותקן בלא מעט מחשבים מהסוג הזה וזאת בגלל צריכת הכוח הנמוכה שלו שאמורה לעזור בצריכת הכוח של המחשב, בהארכת חיי הסוללה וגם בצורך באוורור לא מסיבי במיוחד.
עם זאת, זה המקום לציין, כשהמחשב מתחיל לעבוד קשה, גם המאווררים מתחילים להשמיע את קולם ברמה. הסיבה היא שבעת שמניחים את המחשב על השולחן, בעצם חוסמים אותם כמעט לגמרי. הרעש שלהם במקרה כזה חזק כל כך ששומעים אותו אפילו דרך אוזניות בזמן שצופים בסרט או שומעים מוזיקה. יש אמנם גם שני חריצי אוורור מאחור, אבל כנראה שהם לא מספיקים, וכנראה שהם אלו שמבצעים את פעולת הוצאת האוויר החם בעוד התחתונים משמשים להכנסת אוויר קר.
מעבר לכך מגיע המחשב עם 4 ג’יגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR3 שפועלים במהירות של 1,600 מגה-הרץ, וכונן SSD של סמסונג בנפח של 128 ג’יגה-בייט. הוא תומך ב-WiFi בתקני 802.11b/g/n באמצעות כרטיס Centrino Wireless-N 2230 של אינטל, בלוטות’ 4.0 וכן בטכנולוגיית ה-Wireless Display של אינטל. יש גם תמיכה -NFC. הוא גם מצויד בשתי מצלמות: אחורית באיכות של 3 מגה-פיקסלים שמלווה במיקוד אוטומטי, וקדמית של 1 מגה-פיקסלים שמלווה בחיישן אור סביבתי ובמיקרופון לביצוע שיחות מקוונות. הבעיה היא שהמצלמה האחורית אינה זמינה, וזה מדהים כשחושבים על זה, כשהמחשב במצב הטאבלט שלו. כדי שהיא תעבור צריף לשלוף את המסך החוצה, לפחות באופן חלקי, כי היא נמצאת בחלק האחורי שלו ולא בחלק האחורי של המחשב באופן כללי. לא ממש נוח לשימוש.
ועוברים למבחנים: המחשב ההיברידי הזה מגיע עם סוללת ליתיום יון בת 3 תאים. לפי נתוני היצרן אמורה הסוללה הזו להספיק ל-4 שעות עבודה. במבחן PowerMark מבית Futuremark הצלחנו להגיע ל-309 דקות עבודה, שזה קצת יותר מחמש שעות, וזאת למרות שמדובר במבחן בדיקת זמן שקשוח יותר עם המחשב לעומת MobileMark 2012 שמשום מה לא הצלחנו להריץ במחשב הזה באופן תקין. כך או כך, גם לפי נתוני היצרן וגם לפני המבחן שעשינו, ברור שלא מדובר במחשב שמסוגל לספק יום עבודה שלם, וחבל שכך.
במבחנים הסינטטיים, שבודקים את עוצמת העיבוד של המחשב, הראה ה-Satellite U920t-104 שהוא מכוונן להוציא את המיטב ממה שיש לו להציע. זה התחיל עם ציון של 2.41 נקודות במבחן המעבד של Cinebench 11.5, זה הגיע לציון מרשים של 4,568 נקודות במבחן PCMark 7 Basic, שגבוה אפילו ממה שהשיג ה-740U3E-S01, מחשב הסדרה 7 המרשים שבדקנו, והסתיים עם קצב כיווץ של 2,258 קילו-בייט/לשנייה במבחן WinRAR שזו תוצאה בהחלט סבירה למעבד מעין זה שמותקן בו.
במבחנים הגרפיים לא ציפינו ליותר מדי מהסיבה הפשוטה שהמחשב מצויד רק בשבב ברירת המחדל שמשובץ במעבד, ה-HD Graphics 4000 של אינטל. ציון של 229 נקודות ב-Heaven, אמנם היה מעט טוב יותר ממה שהשיג ה-Twist של לנובו שהזכרנו בתחילת הסקירה הנוכחית, אבל עדיין היה אחד הנמוכים ביותר שנראו בבדיקות שלנו בשנה האחרונה. תוצאה באיכות דומה שהתקבלה גם במבחן ה-OpenGL של Cinebench 11.5, ובדיוק כמו ב-Heaven, כך גם במבחן 3DMark 11 Basic בו הוא השיג 580 נקודות בלבד שזהו ציון שהיה טוב, בהיבט של השנה האחרונה, רק מזה של ה-S230U.
סיכום ומסקנות: אחת הבעיות הקשות של מחשבי האולטרה-בוק נכון להיום הוא תג המחיר. ה-U920t לא מצליח לברוח מזה כשהוא עולה לצרכן, לפחות לפי מחיר מומלץ, 5,075 ש”ח. הוא אמנם מציע חדשנות מעניינת, כאחד המחשבים הבודדים בשוק שלנו שמבוסס על שיטת גלישת המסך והרמתו עבור מחשבים היברידיים, אבל זה עדיין לא מצדיק את המחיר שהוא מעט גבוה לטעמנו. עם זאת, בהשוואה לחבריו, מדובר דווקא במחיר יחסית סביר עבור מחשבי אולטרה-בוק מודרניים.
את המטרה שהוא אמור למלא, לשמש כטאבלט וכמחשב נייד לפי צורך, הוא בסופו של דבר מצליח להשיג. עם זאת, הוא לא מצליח להגיע לשורה הראשונה של המחשבים הקיימים כיום בשוק מבחינת ביצועים וזאת כשאנחנו משווים אותו עדיין למחשבים שמבוססים כמוהו על מעבדי Ivy Bridge עם צריכת כוח נמוכה.
כך שבסופו של דבר נותרנו עם מחשב שמציע ביצועים סבירים מבחינת כוח, ביצועים נמוכים מבחינה גרפית, עם שיטת מעבר ממצב טאבלט למצב נייד ובחזרה שלא בטוח שמתאימה לכולם אך בהחלט מעניינת ונוחה אחרי שמתרגלים אליה, וגם מראה מעניין מבחינת סכימת צבעים, אבל גם עם מאווררים מרעישים וזמן עבודה לא ממש מרשים.
כך שבשורה התחתונה התלהבנו יותר ממחשבים אחרים שבדקנו לאחרונה, אם כי בהשוואה להיברידי הקודם שבדקנו, הוא טוב קצת יותר כמעט מכל הבחינות. טושיבה תמיד הלכה חזק יד ביד עם אינטל, אבל במקרה הזה אפשר לומר שהנושא הזה עדיין נמצא בחיתוליו כך נראה ועדיין יש חיפוש אקטיבי אחר הדבר הנכון, החלק והכי קל לשימוש מבחינת האנשים שעומדים בקצה ליד המקלדת של המחשב/טאבלט.
למבחני הביצועים ועוד בסקירה המלאה באתר THspot
פרט לסוללה והמחיר, נראה אחלה מחשב. תודה.