The Division הוא ה-Destiny של 2016, ולא, לא הכוונה שהדימויים ברורים, אלא על איך הגיימרים הולכים להרגיש לגביו. עבור הרוב, תהיה מדובר בחוויה מייגעת, עם משימות ופעילויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, עם תיבול קטן של אלמנטים של משחקי ה-MMO השונים. עבור אחרים, מדובר באובססיה חדשה אשר תביא להם שעות על גבי שעות של קרבות ירי, שיפורים ושדרוגים ועליית רמות. אז האם The Division שווה את הזמן שלכם?

תנו לנו להתחיל עם הדבר שהכי הפריע לנו במשחק הזה, דבר שתעשיית הגיימינג צריכה להימנע ממנו כמו מאש ושהשחקנים צריכים ללמוד להתמודד איתו, כי זה לא הולך להיעלם בקרוב. תצוגת המשחק ב-E3 2013 יצרה ציפייה רבה. אולם, למרות כל אותם טיזרים וסרטונים, נראה כי נוצרה ציפייה הדומה לזו של Watch Dogs – הרבה הבטחות שווא ומוצר סופי שכלל לא דומה למה שהוצג. ובכל זאת, לא היה אפשר שלא ליהנות מהמשחק הזה. מה שנראה בהתחלה כמו כישלון בטוח הוכיח את עצמו ככותר יריות/תפקידים שמצליח לרתק, לעניין, למתוח ולספק הנאה לאורך כל הדרך.

כסף מדבק

יום שישי השחור, יום הקניות הגדול ביותר בארה"ב, והכסף המזומן זורם כמו המיסיסיפי. אבל חוץ מהנזקים המובנים מאליהם של לבזבז מלא כסף על אנשים אחרים, הפעם הכסף טומן בחובו סכנה הרבה יותר חמורה. וירוס מסתורי משתחרר ומשתלט חיש קל על כל העיר ניו יורק ואוכלוסייתה. אנו מגלמים סוכן שנשלח לעיר מטעם הארגון The Division על מנת להשיב את הסדר בעזרת הצלת אנשים חשובים, לחימה בפעילויות פליליות וגילוי מקורו של הווירוס, שנקרא Green Poison. אין הרבה חשיבות לעלילה במשחק הזה, ובסך הכל מדובר ברקע שמטרתו לעטוף את שאר האלמנטים היותר מעניינים של המשחק, עליהם אדבר כעת.

כמו ב-Destiny, אי אפשר להביא משחק כיף בלי מערכת קרב קלה וזורמת. The Division מתבסס על מערכת מחסה שעובדת כמו משחקי Ghost Recon ו-Gears Of War. אנו צריכים להתקדם בזהירות, לשים עין על הסביבה, למצוא קיר בטון יציב להתחבא מאחוריו ולתזמן את היריות שלכם. אה, ולהיזהר מהרימונים הארורים האלה שמושלכים אליכם כל 5 שניות. יקח לכם קצת זמן להתרגל למערכת המחסה, אך כעבור מספר שעות תגלו מערכת גמישה וחכמה שתאשפר לכם לעבור ממחסה למחסה בזריזות ולהערים על האויב.

השימוש ביכולות המיוחדות של הדמות שלכם מביא הרגשה חזקה של משחק MMO. תוכלו להשתמש בהן על מנת להוסיף הגנה לכם ולחברי הקבוצה שלכם, לרפא אותם, להוסיף לנשקים שלהם נזק רב, או לחלופין להשקיע ביכולות שנותנות לכם אפשרות להשליך לשדה הקרב מוקשים ניידים, מכונות ירייה ועוד. למשחק אין תפקידים (Classes) מוגדרים מראש. במקום, המשחק מאפשר לכם להשלים משימות עבור שלוש מחלקות שתומכות בכם: רפואה (Medical), ביטחון (Security) וטכנולוגיה (Tech). השלימו כמות מסוימת של משימות עבור אחת מהמחלקות ותוכלו לבנות מבנים חדשים בבסיסים שלכם מאותה המחלקה. אלו יתנו לכם גישה ליכולות חדשות כמו לרפא חברי צוות מרחוק, כישורים(Talents) אשר משמשים כשדרוגים פאסיביים ושיפורים חדשים לדמות שלכם כמו נזק רב יותר, כמות חיים גדולה יותר ועוד.

אתם עלולים להרגיש עמוסים מאוד כשתתחילו לשחק. הממשק מוזר ולא נוח לשימוש, וכל דבר מצריך מכם לדפדף בכמויות לא פוסקות של תפריטים. ואם זה לא מספיק, בין כל המשימות העלילתיות, המשימות הצדדיות, הפעילויות, מערכת השיפורים וקרבות ירי, תגלו ש-The Division הוא משחק שאפשר ללכת בו לאיבוד במשך שעות ארוכות. מחוז מנהטן מחולק לאזורים, כל אחד מהם מסומן עם רמה מומלצת שתצטרכו לעבור לפני שתכנסו אליו. עם זאת, העולם הפתוח והאפשרות לשוטט בו כפי שתרצו, לרוב יביא אתכם לסיטואציות מפתיעות – נפשית ופיזית. אתם עלולים לחשוב שאתם מלכי הצלפים של מנהטן ושלאף אחד אין סיכוי מול הצלף החדש שלכם, עד שאתם פוגשים אויבים שיכולים לחטוף כמה כדורים לראש בלי למות, ולבצע מהלכים שאתם יכולים רק לחלום עליהם.

Tom-Clancys-The-Division-Loot

מדובר במשחק שיצליח לאתגר אתכם כל פעם מחדש. אין כאן מפלצות או מוטנטים, אבל אתם תפגשו לא מעט קבוצות של חיילים מאומנים שיעשו את המיטב על מנת לאגף אתכם ולנצל את היציאה שלכם מהמחסה. ככל שתתקדמו במשימות, הסטנדרטים יעלו ותיפגשו בקבוצות עם טקטיקות חדשות ונשקים חדשים. האתגר האמיתי הראשון שלכם יהיה קבוצת ה-Cleaners, החמושים בלהביורים ורימוני אש שמטרתם "לטהר" את העיר מהווירוס. אלו ייעלמו במהרה ויוחלפו ע"י חבורות של אסירים משוחררים וחיילים מצבא פרטי. וכשהם באים בצרורות, עם בוסים קשוחים למדי שיכולים לחטוף מחסניות שלמות של כדורים – הם הופכים את החיים שלכם לגיהינום, וזה עוד הרבה יותר קשה כשמדובר באזור בלי אפשרות ל-Respawn. אבל בסופו של דבר המאמץ משתלם ואתם תזכו בכמויות גדולות של ניסיון ושלל נדיר להשוויץ בו.

תביאו חברים

אני לא אומר שלא תוכלו להשלים את The Division לבד, אני פשוט לא ממליץ על זה, כי אז תפספסו את כל הכיף. חברים שלכם לא רוצים לקנות איתכם את המשחק? אין בעיה! דבר אחד ש-The Division עושה בצורה מופלאה והרבה יותר טובה מ-Destiny הוא לקשר אתכם עם שחקנים אחרים כך שלא תישארו לבד. תוכלו להצטרף לקבוצת שחקנים בכל מקום, בין אם זה בבסיס או באמצע קרב יריות סוער. ועם קבוצה טובה, המשחק הופך להרבה יותר ממכר. אתם תסתובבו ברחבי העיר, תיכנסו לקרבות ירי ותראו את היכולות החדשות שלכם לעיני כל. אני עדיין מחכה לרגע שאני והקבוצה שלי ניתקל בשחקן בודד שנקלע לקרב יריות קשה ולהחליט איך לעזור לו בעזרת אסטרטגיה חכמה. העולם מרגיש ריק למדי, למרות כל השורדים והשחקנים שמשלימים משימות באותו זמן, וזה דווקא מרגיש די מתאים. אחרי הכל מדובר בעיר פוסט-אפוקליפטית שמלאה במחלות וסכנות.

באופן בלתי נמנע, אתם תבזבזו הרבה מאוד זמן על אותם הדברים שוב ושוב. אם אתם לא משלימים משימות שמצריכות מכם לירות כאילו אין מחר בסוג מסוים של אויבים, אתם מדליקים כמות מסוימת של מתגים בזמן מוקצב. גם אם לא מדובר באותן משימות בדיוק, אתם עדיין תעשו את אותן הפעולות שוב ושוב ושוב – דסטיני סטייל. העובדה שהמשחק הוא עולם פתוח מביאה איתה הרבה בעיות בנוגע לשחקנים אחרים. כבר נחשפתי להטרלה של שחקנים שעומדים בדלת וחוסמים אנשים מלהתקדם במשחק, או עצם העובדה שבגלל ששחקנים לא יכולים לעבור אחד דרך השני, נאלצתי לעמוד בתור (תור אמיתי. השחקנים פשוט עמדו בתור) על מנת לדבר עם דמות מסוימת. זה עוד סביל אבל יש משימות בהן תצטרכו לעבור בדלת כשאתם חוטפים אש מכל כיוון. כשאתם בקבוצה של 3 או 4 שחקנים אחרים, כולם רצים לאותה הדלת ומנסים להצטופף ביחד, הסוף כבר ידוע מראש.

Tom-Clancys-The-Division-Gameplay

וכמובן שיש את נושא הבאגים. פעמים רבות נתקלנו בגופות מרחפות, צלילים חסרים או חוסר היכולת הפתאומית להרים תחמושת או חיים וזה חבל כי מבחינה גרפית, The Division מנצנץ. נכון, הוא לא משתווה לדמואים שהוצגו, אך האפקטים, עיצוב הבניינים והחפצים, התאורה ומזג האוויר, כולם עשויים טוב מאוד ונראים מצויין. ישנם האזורים יוצאי הדופן בהם חלק מהטקסטורות נראות כאילו נשמטו היישר ממשחק Saints Row מהדור הקודם, אבל כאן מדובר בחלקים מאוד ספציפיים. כל זה מגיע בעטיפה של מסכי טעינה מינימליים וקצרים מאוד אותם תראו רק כשתיכנסו למשחק, תצטרפו לקבוצה או תיכנסו לבסיס. בשאר הזמן, המשחק רץ חלק בלי בעיות וטעינות לא רצויות.

הצטרפו לצד האפל

חלק מהאנשים אומרים שמצב ה-Dark Zone שייך לתוכן ה-End Game של המשחק, בו רק השחקנים המנוסים ביותר יוכלו למצאו הנאה. בעצם מדובר בחוויה מקבילה ל-The Division. יש לו שלל משלו, מערכות שיפורים והתקדמות משלו, חפצי אספנות וכסף משלו. תוכלו להצטרף אליו לאחר שתשלימו מספר משימות ראשיות במשחק, על מנת לתת גם לשחקנים החדשים אפשרות להרגיש כמו בבית. מדובר באותה החוויה של המשחקיות של The Division, רק שכאן תמצאו את השלל הטוב ביותר ותצטרכו להילחם נגד שחקנים אחרים. לכולם אותה מטרה – להשיג כמה שיותר שלל ולהעביר אותו בעזרת מסוק אל מחוץ לאזור. את השלל שהעברתם תוכלו למצוא בבסיס שלכם ולהשתמש בו או למכור אותו תמורת כסף רב.

הבעיה היא שכאשר אתם מתים ב-Dark Zone, כל השלל שאספתם נשאר היכן שמתתם. תוכלו להתחיל מחדש ולנסות להגיע כמה שיותר מהר לשלל האבוד, אך רוב הסיכויים שעד שהגעתם, השחקן שהרג אתכם כבר לקח הכל. כאשר שחקן הורג שחקן אחר,  רמת המבוקשות שלהם עולה. ברמה מסוימת, הם יוגדרו כסוכנים בוגדים. הדבר ישים סכום מכובד על ראשם, אך זה כנראה לא כל כך משנה לכם כשאתם כבר מתים. כמו כן, כאשר תקראו למסוק לקחת את השלל שלכם, הוא יוצר אור חזק שאפשר לראות כמעט מכל מקום במפה, מה שגורם לשחקנים המנוסים יותר לנסות לגנוב את השלל לפני שיועבר. הרגשת המתח הכבד היא מה שהופכת את המצב הזה לכל כך ממכר. שחקו לבד, ולא יהיה לכם הרבה סיכוי לשרוד. שחקו עם אחרים ותקשרו אחד עם השני, ותוכלו לשלוט בשדה הקרב. אבל גם חברי הצוות הטובים ביותר יכולים לבגוד בכם ברגע האמת… כמה אתם יכולים לסמוך עליהם? האם כדאי להקדים תרופה למכה לפני שתהיה להם הזדמנות?

Tom-Clancys-The-Division-Weapons

השורה התחתונה

בדומה ל-Destiny, המשחק The Division מצליח למצוא את האיזון בין משחק תפקידים, יריות ומולטיפלייר מאסיבי כדי ליצור חוויה מהנה וממכרת להפליא. שלבו את זה עם אפשרות הקו-אופ שמוסיפה עוד יותר כיף וקיבלתם משחק שיקח הרבה זמן לפני שיימאס עליכם. הוא לא לכולם, ואם אתם מהשחקנים שמחפשים עלילה טובה וגיוון במשימות ובפעילויות, זאת לא הכתובת הנכונה. המערכות אמנם יקחו קצת זמן להתרגל אליהן, אבל תשקיעו כמה שעות במשחק ותהפכו במהרה למאסטרים שרעבים לעוד שלל ועוד אקשן. כאשר The Division תופס אתכם, הוא לא משחרר עד שלא חוויתם את כל כולו. המשחק נמכר במחיר מלא של 240 שקל ויקבל עוד תוכן חינמי ובתשלום במשך השנה הקרובה.

The DIvision זמין עבור ה-PC, Xbox One וה-PS4. הביקורת נעשתה עם עותק ל-PC.

כתב: גיא דהן ופורסם לראשונה באתר Vgames

שתף:
-פרסומת-
  • James Crow

    צויין פה מספר פעמים עניין הMMO אך אם להיות כנים יותר המשחק הוא לא יותר ממשחק קו-אופ כאשר החלק של הMMO בא לידי ביטוי רק באיזורי המפגש או בגזרת הPVP.

    בנוסף לכך המשחק דיי לוקה בתוכן מה שאומר שלאחר סיום העלילה אין יותר מדי מה לעשות מלבד הPVP.

    ואם כבר מדברים על דסטיני, דסטיני מרגיש הרבה יותר כמשחק MMO בזכות המצבים שיש בו כגון מבוכים והצורך לשחק בקבוצה.

    מקווה שהמצב ישתנה בעתיד לTD אבל כרגע גם עם העדכונים העתידיים המשחק לא מרגיש מלא בתוכן ולפי דעתי מי ששוקל לקנות אותו שיחכה עם זה כי נכון לעכשיו זה מהמשחקים שבהתחלה נהנים מהם ואז לאחר תקופה קצרה מגיעים לתחושת מיצוי.