Mode 7 בפעולה בכותר Super Star Wars.

תגידו מזל טוב: קונסולת ה-Super Nintendo Entertainment System (או SNES בקיצור) חוגגת 25 שנה. הקונסולה שוחררה ביפן ב-21 לנובמבר 1990 שם היא הייתה ידועה תחת השם Super Famicom והיוותה את התשובה של Nintendo במלחמת ה-16-ביט. את המלחמה פתחה NEC עם ה-Turbo Grafx שלא נחלה הצלחה ו-Sega עם קונסולת ה-Genesis שהושקה ביפן שנתיים קודם לכן.

הקונסולה הביתית של Nintendo נהנתה עם השקתה מקבלת פנים חמה, זאת לאחר שקונסולת ה-Famicom או NES (ר"ת Nintendo Entertainment System) הצליחה להחזיר את האמון בקונסולת משחק ביתיות לאחר הנפילה הגדולה של התעשייה בשנות ה-80'. על הקונסולה ראו אור כותרים כמו Super Mario World, The Legend Of Zelda ו-Super Metroid ויש אומרים שהם שיכללו את טכניקות המשחק הרלוונטיות להם – כמו משחק פלטפורמה, תפקידים והרפתקאות לכדי אומנות. עד היום מפתחי אינדי רבים מחקים את הסגנון האומנותי המפוקסל שהוצג בדור ה-16-ביט שהיה נראה כה יפה על מסכי ה-CRT של אותה התקופה.

ג'נסיס עושה מה שנינטנדו-לא

המתחרה העיקרית של נינטנדו בדור ה-16-ביט הייתה Sega עם קונסולת ה-Genesis, ואם הייתם ילידי שנות ה-80' אתם לבטח זוכרים את הוויכוחים בחצר בית הספר בנוגע למי יותר טוב סוניק או מריו. הסיבה לכך היא שב-Sega לא פחדו להיכנס ראש-בראש ב-Nintendo עם קמפיין ה-"Genesis Does What Nintendon't" ושיווקו באופן אגרסיבי את הקונסולה תוך שהם מייעדים אותה לקהל בוגר יותר.

Mode 7 בפעולה בכותר Super Star Wars.
Mode 7 בפעולה בכותר Super Star Wars.

אך בעוד Sega כיוונה לקהל בוגר יותר, ל-Nintendo היו עוד כמה קלפים בשרוול: מעבר לצי של משחקי צד ראשון כמו Mario, Metroid ו-Zelda, התחרות הוציאה מ-Nintendo את המיטב וגררה את החברה להתנסות עם טכנולוגיות חדשות. ה-SNES היא הקונסולה הביתית הראשונה לה (מעין) יכולות גרפיות תלת-מימדיות – החברה כללה תמיכת חומרה ב-Mode 7, אפשרות גרפית איתה ניתן להטות את עולם המשחק עליו מוצגים אלמנטים דו-מימדיים בגדלים שונים וכך מתקבלת תחושה של מרחב תלת-מימדי.

באפשרות זו עשו שימוש כותרי צד-ראשון כמו Super Mario Kart או F-Zero, אך גם כותרי צד שלישי כמו Super Star Wars, Final Fantasy VI, Chrono Trigger ועוד.

לקראת סוף חייה של קיבלנו את הכותר Donkey Kong Country שהיה אולי המשחק היפה ביותר על הקונסולה. מדובר בכותר של Nintendo אשר פותח על-ידי Rare ועל-מנת להעניק לשחקן הרגשה של גרפיקה תלת-מימדית, אולפן הפיתוח השתמש בדמויות דו-מימדיות אך הדמויות עצמן והאנימציות שלהן היו מראש בתלת-מימד.

Super Star Fox, מקור Wikipedia.
Super Star Fox, מקור Wikipedia.

ב-1993 התחיל לצוץ בשוק משחקי תלת-מימד אמיתיים כמו משחק המירוצים Virtua Racing ומשחק המכות Virtua Fighter שניהם של Sega והיו ללהיט גדול של אולמי הארקייד. המשחקים של Nintendo לעומתם הציגו גרפיקה דו-מימדית בלבד ולמרות הטריקים של Mode 7 לא היה ניתן להשוות אותם ללהיטים של Sega ששולטים באולמות.

Nintendo רצתה לקחת חלק ממהפכת התלת מימד אך החומרה בה צוידה הקונסולה לא אפשרה זאת. עובדה זו לא מנעה מהמהנדסים של Nintendo לחשוב מחוץ לקופסא, פשוטו כמשמעו, וב-93' הוצג שבב ה-Super FX שפותח בשיתוף פעולה עם Argonaut Games: מדובר ביחידת עיבוד גרפי מסייעת (Graphics Support Unit) שהגיעה על-גבי קלטות המשחק. עם מהירות שעון (מחולקת) של 21.4MHz בלבד, הצליח המעבד הקטן שכונה 'מריו' להציג עולם עשוי פוליגונים.

המשחק הראשון שעושה שימוש ב-Super FX הוא הכותר Star Fox והשבב סייע לצייר על המסך פוליגונים שהרכיבו את ספינת החלל בה שולט השחקן, את ספינות האויב, את המבנים השונים, את המפות ואת עולם המשחק. האפשרות להציג גרפיקה תלת-מימדית על גבי קונסולה ביתית הייתה פורצת דרך ביחס לאותה תקופה וזאת שנה טרם השקת קונסולת ה-PlayStation של Sony.

הפספוס הגדול ועלייתה של Playstation

תוסף ה-SNES CD, מקור ויקיפדיה.
תוסף ה-SNES CD, מקור Wikipedia.

באמצע שנות ה-90' כאמור גל התלת-מימד החל לתפוס תאוצה ו-Nintendo התקדמה לכיוון של שימוש במדיה מסוג תקליטורים (CD Rom) ולא קלטות משחק שהיו יקרות לייצור. Nintendo פנתה ל-Sony, אותה שותפה שעבדה איתה על שבב ה-S-SMP, מעבד השמע של הקונסולה, וביחד תכננו החברות לעבוד על התוסף אשר יאפשר להפעיל משחקים שמגיעים על-גבי תקליטורים. שיתוף הפעולה בין החברות עלה על שרטון מפאת הסכמי רישוי, במסגרתם Sony הייתה מקבלת שליטה על משחקים המפותחים על תקליטורים. ב-Nintendo לא אהבו את ההסכם במתכונתו הנוכחית ופנו אז ל-Phillips, היריבה של Sony בתחום נגני וכונני ה-CD, כדי לייצר תוסף שכזה.

ב-CES, תערוכת האלקטרוניקה הבידורית של 1991 הציגה Sony את ה-Play Station, קונסולה המסוגלת להריץ קלטות SNES ומשחקים שיגיעו על גבי תקליטורים, אך יום אחרי Nintendo הציגה קונסולה דומה ולמרבה התדהמה של Sony, הכריזה על שיתוף הפעולה עם Phillips.

המתיחות בין החברות גברה, דבר שהוביל את Sony לפתח באופן עצמאי את ה-PlayStation, קונסולה מבוססת דיסקים המציגה גרפיקה תלת-מימדית שלימים תרמוס את קונסולת ה-N64 של Nintendo.

גדולה (לא רק) ביפן

למרות התחרות העזה, קונסולת ה-SNES הייתה הנמכרת ביותר באותו דור. לימים ימכרו כ-49.1 מליון קונסולת ברחבי העולם, זאת לעומת 30.7 מליון קונסולת Genesis. הקונסולה ייצגה את תור הזהב של תעשיית הגיימינג ועליה היה ניתן לשחק בלהיטים גדולים מדור ה-16-ביט, הן של Nintendo והן של חברות צד-שלישי כמו Super Mario World, Donkey Kong Country, Star Fox, Chrono Trigger ועוד.

שתף:
-פרסומת-
מנהל רשתות במקצועו והוא בעליו הגאים של ערוץ היו-טיוב The G3 Show. הוא גיימר, גיק וכל מה שבניהם. דעתן וחובב חפיצים מושבע. שי מחליף טלפונים כמו גרביים וכל כמה חודשים ניתן למצוא אצלו חפיץ חדש ביד. הדבר היחיד שהוא אוהב יותר מחפיצים הוא להשתמש במושגים עבריים (ידעתם שחפיצים הם גאדג'טים?). בזמנו החופשי המועט משמש שי כמקור מידע טכנולוגי ״של החבר׳ה״.
  • רון וייצמן

    לפי דעתי נינטנדו תשרוד עוד הרבה שנים אחרי PS ו- XB