הכונן הקשיח המכני, HDD, לא ממש הולך להיעלם בשנים הקרובות. להפך. הנפחים שיציעו החברות בכוננים הפיזיים עם המנגנון הישן רק הולכים וגדלים. למעשה, אם תשאלו את הדוברים של חברת סיגייט (Seagate), עד 2020 היא כבר תמכור כוננים מכניים בנפח של 20 טרה-בייט.
כיום הכוננים הקשיחים הגדולים ביותר שמציעה החברה עומדים על נפח של 10 טרה-בייט, כשהמחיר של כונני ה-7,200 סל”ד עומדים על כ-470 דולר עבור הדגמים עם זיכרון מטמון של 256 מגה-בייט. עבור כוננים עם מהירות עבודה של 5,400 סל”ד יורד המחיר עד כ-410 דולר.
אבל זה עומד להשתנות די מהר. כבר כיום נמצאת החברה בשלבי הבדיקה של כוננים קשיחים בנפח 12 טרה-בייט, ולפי דבריו של מנכ”ל החברה סטפן לוצו, במהלך השנה וחצי הקרובות יגיעו לשוק כונני 14 טרה-בייט וכונני 16 טרה-בייט לפי הסדר. קל להבין להבין שעם תוספת של 2 טרה-בייט בכל צעד החברה אכן תגיע ל-20 טרה-בייט בשנת 2020.
מעדיף לחכות זמן ארוך יותר, ולא לקנות סיגייט. יותר מדי נפלים לאורך שנים. במדד האמינות של שלוש השנים האחרונות המנצחת היא HGST. לכן הכוננים שלה גם יקרים יותר
חשבתם שזה באסה לאבד 500 ג’יגה של מידע? עכשיו תאבדו 20 טרה!
דווקא היתרון של כוננים קשיחים שניתן לשחזר מהם מידע. לעומת SSD שזה לא אפשרי בכלל
גם מ-SSD ניתן לשחזר מידע. צריך כלים מיוחדים של היצרן.
בזבוז של כספי פיתוח. אין לטכנולוגיה הזאת עתיד. עד 2020 המחירים של ssd יהיו נמוכים.
מה גם כשיצא קשיח של 20T הוא לא יהיה זול כי זה יהיה טכנולוגיה חדשה. ועד אז יש מצב שהssd כבר יהיה במחיר זהה לו. או הפרש קטן מידי בהתחשב בחסרונות של קשיחים.
אני לא אומר להפסיק לייצר קשיחים עדיין. אבל אין טעם להשקיע במחקר בתחום.