התחרות הסתיימה, תודה לכל המשתתפים!
הזוכה במקום הראשון: ירון קינג, גבעת זאב
מאיר הוא לא טיפוס שמשקיע בפעילות גופנית. אפילו לא לרדוף אחרי תחבורה ציבורית. הוא טוען שלהיות עם רכב במרכז זה יקר, ולכן החליט על הוצאה חלקית: הוא מתנייד ונפגש עם חברים מהצבא, ומגיע לפגישה במונית.
זה לא שהוא עצלן, אבל גם לא עושה כושר באופן קבוע. מקסימום לוחם של סוף-שבוע.
“זה הכל בראש”, הוא מפטיר בביטול, “רק אתה פדלאה”, הוא מוסיף בזלזול. “אני זוכר איך בסדיר פעם רצתי בלילה 30 קילומטר בלי לנוח. ותאמין לי אחי, בצבא או באזרחי, על זה אין ויכוח – זה הכל היה בראש, ובזכות זה הגעתי למטרה!”. “אבל, מאיר, חביבי – יש לך זיכרון סלקטיבי? הרי הסדיר נגמר לפני 15 שנה!”.
“יאללה, יאללה, מספיק לדבר”, מאיר חצי נעלב. “באת לדבר או לשחק כדורסל?”, הוא שרק לי לבוא כמו כלבלב. עלינו למגרש, אחד על אחד, הראשון שמגיע ל-30 נקודות. אני קלעתי מתחת לסל, והוא בעיקר הפציץ בשלשות. בהתחלה הוא הוביל, והתחיל להשוויץ, אבל אז הגברתי ת’הגנה עליו והוצאתי לו ת’מיץ.
פתאום הוא כבר לא יכול להפציץ מרחוק, אלא להגיע לסל ורק אז לזרוק. מאיר התחיל להתנשף בכבדות, חולצתו ספוגה בזיעה. הטעיתי ימינה ועקפתי משמאל, צעד וחצי, מהלך גדול, נתקעתי במאיר וזרקתי לסל – הכדור “רק רשת”, ומאיר חוסל!
“ניצחתי”, אמרתי ומחיתי זיעה, “אז מי פה עכשיו באמת פדלאה?”. “אחי, מה הקשר?”, מאיר התבכיין, “אתה מזיע בדיוק כמוני, וחסר אוויר גם כן”. הוא לא הסכים לקבל ת’עובדה, ואמר שצריך “בדיקת מעבדה”.
אם רק היה לי מכשיר מתאים, שיודע למדוד דופק לספורטאים, נניח כחלק מטלפון חכם, הייתי סותם לו ת’פה, ל”מלך של העולם”. מודד לו ת’דופק ומשווה עם שלי, ואין מצב שמצבו טוב יותר ממצבי. אם היה לי מספר, מדד, תוצאה – זה היה יכול להיות כמו בית משפט: אני סוגר את הקייס עם ראיה כמו משפטן, ומאיר היה מפסיד בויכוח, ונפסק כאשם על היותו חרטטן.
אנחנו נמצאים תמיד בתנועה. עבודה, לימודים, בית וכמעט אין רגע של מנוחה. החיים שלנו הם דינאמיים בלי רגע דל ולכל מקום שאנו הולכים מלווה אותנו המכשיר הסלולרי שצריך לעמוד בקצב. בין אם זה יום חורפי וגשום, יום שטוף שמש, הצורך לעבוד ולהגיע אל המידע בזריזות ועוד, אנחנו זקוקים למכשיר זריז, קל ונוח לתפעול. גם כאשר אנחנו עושים ספורט, מאזינים למוזיקה, או סתם מעבירים את הזמן, אנחנו זקוקים למכשיר שיוכל לספק לנו את כל אלה ועוד.
TGspot, בשיתוף עם סמסונג ישראל, מזמינים אתכם להשתתף במבצע My Life Powered by Galaxy S5, שהפרס לזוכה בה הוא מכשיר Galaxy S5 במתנה.
האם המכשיר שלכם עומד בקצב החיים שלכם? קרה אי פעם שמכשיר הטלפון שלכם נפל ביום חורף לשלולית, נרטב מגשם חזק או בכל יום אחר נפל לאסלה? בטח גם הייתם שמחים אם המכשיר שלכם היה מציע לכם תהליך נעילה מורכב אך קל לפתיחה, ואם אתם ספורטאים, לא הייתם מתנגדים שבגב הטלפון יהיה מד דופק. ומה אם היה מנגנון שימנע מהילדים שלכם להתקין דברים שאתם לא ממש מעוניינים בהם? בשורה התחתונה, כל אחד היה שמח אם מכשיר הטלפון שלו היה מסוגל לספק אמצעים חדשניים שיאפשרו לו להתאים את עצמו לקצב החיים שלכם ולהרחיב את השימוש במכשיר, להגן עליו טוב יותר וגם לעשות זאת בצורה קלה יותר. סמסונג מביאה את כל אלו ועוד במכשיר ה-Galaxy S5.
אז איך משתתפים?
ספרו לנו כאן בתגובות על מקרה מיוחד/משעשע/מבאס שקרה לכם עם מכשיר סלולרי, וכיצד מכשיר ה-Galaxy S5 היה יכול למנוע זאת. הגולש שיצליח לשכנע אותנו שהוא באמת היה זקוק לו יזכה במכשיר ה-S5 במתנה.
מהם התכונות המיוחדות של מכשיר ה-Galaxy S5? חסינות למים, חיישן טביעות אצבע, מד דופק, מצב לחסכון בסוללה, פוקוס סלקטיבי במצלמה, ועוד.
כיצד להתחיל? כנסו וקראו את הביקורת המלאה שלנו על מכשיר ה-Galaxy S5, או את סקירת הוידאו המלאה. חשבו על הסיפור שלכם, כתבו אותו במסמך וקראו אותו מספר פעמים לפני שאתם שולחים.
תנאי השתתפות:
1. את הסיפור יש לכתוב כאן בתגובות האתר
2. הסיפור יכלול את אחד ממאפייני ה-Galaxy S5
3. הסיפור יכיל 100 מילה לפחות
4. בתגובה יש להשאיר מייל במקום המיועד לכך (לא יפורסם)
5. כל משתתף רשאי לכתוב סיפור אחד בלבד
6. על הכותב להיות מגיל 16 ומעלה ולשתף את עמוד התחרות
7. מועד אחרון להגשת הסיפור: 02.06.2014 בשעה 22:00.
8. בהשתתפותכם הנכם מאשרים את תנאי התקנון.
אני ואחי תמיד רבים. תמיד. גיל ההתבגרות, אוהבים להציק אחד לשני, והכי גרוע- חיים בחדר משותף. אחד בתחת של השני. זה אומר שעל הפרטיות שלי כבר מזמן ויתרתי. כשאני שורף זמן בפייסבוק במחשב שלי בחדר ועוזב שניה לשירותים- התרגלתי כבר לחזור לפיגועי פייסבוק מהגרועים והשפלים ביותר. וככה גם באיפון הישן שלי.. אפילו שיש לי סיסמא הוא כבר גילה אותה ממזמן (וכבר אין לי רעיונות להחליף), ובשניה שאני מניח אותו בחדר והולך הוא כבר משחק לו באספלט פאן ראן אנגרי בידס 2048 (ושובר לי את השיא ואת הסוללה). אבל את הפעם הזאת אני לא אשכח- התכתבתי עם ידידה טובה, קבענו להיפגש בערב מוצ”ש בפארק בעיר, 5 דקות הליכה. נכנסתי להתקלח, התארגנתי, שמתי לב שאני מאחר ויצאתי זריז.
בדרך למקום אני מסתכל על השעה במכשיר ומגביר קצב. מגיע לנקודת המפגש, היא לא שם. מתכוון לכתוב הודעה, מסתכל על ההתכתבויות וחשכו עיני. אחי הספיק לבטל את הפגישה ולהוציא אותי מהארון. מיד צלצלתי והבהרתי את העניינים, ונפגשנו בהמשך השבוע. אבל אם היה לי חיישן טביעות אצבע כמו זה שבגלקסי S5, כזה שמונע מאחי להתעסק לי בעניינים ושומר על הפרטיות- כל זה לא היה קורה!!
כמה נמוך אתם מוכנים לרדת כדי לקבל חפיץ בחינם? אין גבול? כמה ישראלי ממוצע מוכן להשפיל ולבזות את עצמו כדי לקבל משהו ללא צורך לשלוף ארנק? אני פשוט בז לכם.אתם פתאטים ומעוררי רחמים. הפכתם להיות עבדים נרצעים של מכשירי הסלולר הארורים אשר בנוסף ליתרונות שלהם הם גם הפכו את חיינו לגיהנום.
מאיר אל תבוז לנו תחייה ותן לחיות אל תהיה זהבי עצבני מגיב לכל דבר או שתפתח תוכנית ברדיו שבוע טוב
האם הזוכים כבר קיבלו אימייל?
מה עם הזוכים?
היה משעשע לקרוא את כל סיפורי המסכנות המזוייפים
פה ושם היו כמה סיפורים אמינים
הרוב פתטי
D:
חחחחחחחחחח איזה אורך של תגובות יש כאן לאנשים כיצר אני מקס סבצוק ואני בנאדם של מולטיטאסקינג
שבוע שעבר הייתי בים באשקלון ולי יש גלקסי 3 ולחברי יש גלקסי 5. ישבנו ליד הים על החוף וחברי ישב עם הפלאפון שלי ושיחק איתו אני לבנתיים לא שמתי לב והגיע גל ענק ששטף את הפלאפון מצער נכון מקווה שתבינו אותי.אליה.חסר לי מאוד הגלקסי..
אתחיל בהקדמה קצרה, אני בעל מכשיר 2HD HTC שרכשתי לפני כמה שנים טובות עוד כשניופאן היה היבואן, כמובן שהתקנתי עליו אנדרואיד (רום של tytung למי שמכיר).
לפני כחודש וחצי הייתי בקליפורניה באזור סאן דייגו, משפחה שגרה בלוס אנג’לס שנסעו נתנו לי את הבית שלהם לשבת שאחרי פסח, בכדי לשהות שם. בעלת הבית סידרה לי מארחים לסעודות השבת ושלחה לי במייל את כל פרטי המארחים, בתי הכנסת, ואת הכתובות. נסיעה מסאן דייגו אמורה לקחת כשעתיים וחצי. היות ואיני מכיר את כבישי קליפורניה, הייתי בלי אינטרנט ולכן הצטיידתי בתוכנת הניווט PRIMO IGO שהיה מותקן על ה- HTC והחלטתי לנווט איתו, ביום שישי בשעות הצהרים יצאתי מסאן דייגו רגוע במחשבה שיש לי זמן רב עד כניסת שבת. בתחילה התנועה זרמה אלא שלאחר זמן נתקעתי בפקקים כבדים לאורך הכביש הראשי (5) והתנועה התעכבה תוכנת הניווט עבדה ללא רבב זיהתה שאני בפקק ואפילו הציעה כל הזמן מעקפים לפקקים כל זה בלי חיבור לאינטרנט.
וכאן הסיפור מתחיל:
הגעתי ללוס אנג’לס באיחור משמעותי תכננתי לבצע סידורים לפני שאגיע לבית, עשיתי הערכה וחשבתי שבמקרה הכי גרוע אגיע לבית כשעה לפני שקיעה (לא ציינתי שאני דתי ולכן היה קריטי בשבילי להגיע לפני שקיעה), בגלל הפקקים בדרך סיימתי את הסידורים בסניף בסט בי שמצפון ללוס אנגלס רק כשעה לפני שקיעה והתחלתי בנסיעה לבית שבאזור La Brea לוס אנג’לס. (מרחק של קצת יותר מ- 10 מייל) כמובן שגם בלוס אנגל’ס התנועה היתה כבדה מאוד אלא, שפתאום ללא הודעה מוקדמת אפליקציית הניווט נסגרה. ניסיתי להדליק שוב ושוב את האפליקציה ושוב זורקת אותי החוצה. ניסיתי מיד בכניסה לאפליקציה עוד לפני שמגיע למפה לבטל את המסלול ולהגדיר את המסלול מחדש, זה עבד בדיוק לכמה שניות עד שהאפליקציה קרסה שוב. הדבר גרם לי לפספס פניות בכביש והיה בלתי אפשרי להמשיך. ואז נפל לי האסימון שאולי בעצם זיכרון הראם נחנק (דבר שהתברר לאחר מעשה כנכון אחרי בדיקות ראם שעשיתי) וזה הסיבה שהתוכנה נסגרת לכן כיביתי והפעלתי מחדש את המכשיר והפעלתי שוב את אפליקציית הניווט, הדבר עבד כל פעם למספר דקות עד שנסגר שוב. ואז שוב עשיתי ריסט שלוקח כשתי דקות עד הדלקה מלאה ועוד כדקה שתיים עד שקולט לווינים (בניגוד למקלטים החדשים). ככה סחבתי את הדרך.
בשלב מסוים כחצי שעה לפני שקיעה האפליקציה הראתה זמן ליעד 13 דקות ואז האפליקציה קרסה עשיתי שוב ריסט והפעלתי את התוכנה ואני לא מאמין למה שאני רואה הזמן ליעד השתנה ל 23 דקות וזה מבלי לקחת בחשבון את הפקקים כמובן, מסתבר שפניתי בפנייה הלא נכונה. אני נכנסתי ללחץ מטורף (אם אני לא מגיע לפני שקיעה לבית אני פשוט עוצר בצד נועל את האוטו ומקווה לטוב.. בלי להאריך בפרטים רק אציין שמבחינה הלכתית היה עלי להיכנס לבית לפני שבת בכדי שאוכל לשהות שם בשבת) נסעתי כמו מטורף חתכתי נתיבים כשכל רגע אני מעיף מבט בו זמנית בשעון ובאפליקציה לראות כמה זמן נותר ליעד, אף פעם לא הייתי לחוץ ככה.. משהו שקשה לתאר במילים. בסופו של דבר הגעתי כ-5 דקות לפני שקיעה.
למזלי הספקתי להדפיס בדקות שנותרו דרך מחשב המקינטוש שהיה בבית את פרטי המארחים והכתובות. על מקלחת וסידורים אחרים לא היה מה לדבר. כמו”כ לא הספקתי לפתוח את Google Maps ולהדפיס מפה עם כתובות המארחים, כך שבשבת מצאתי את עצמי מטייל במשך דקות ארוכות בשביל למצוא את המארחים ואת הדרך חזרה לבית, כמובן שזה היה בקטנה..
באותו זמן גמלה בליבי ההחלטה את ה- HD2 אני משדרג ויהי מה, דבר שעדיין לא הספקתי לעשות.
בשביל הגלקסי S5 עם מעבדSnapdragon 801 או ה- Octa Core וזיכרון 2 גיגה ראם הפעלת אפליקציית ניווט זה גרעינים בשבילו דבר שהיה חוסך לי את כל הטראומה הזאת.
היי!
אני עידו ויש לי סיפור אמיתי:
יום אחד יצאתי מהבסיס לארגן כמה דברים בת”א וכשחזרתי שמתי לב שאיבדתי את האישור כניסה ושיש לי רק 10%! כשהגעתי לא יכלו להכניס אותי ולא יכלתי להתקשר לאף-אחד כי הסוללה לא החזיקה יותר מחצי שעה על 10%!!! ולא יכולתי להיכנס :(
אבל אם היה לי גלאקסי 5 יכולתי לשרוד אפילו כמה ימים על 10% והבעיה היתתה נפטרת!!
ובגלל שצריך מאה מילים: :)
אז הנה עוד יתרון: כל פעם בטיולים עם המשפחה צריך להצטלם איזה מאה פעם בגלל שאיזה מישהו עובר מאחורינו אבל עם פוקוס סלקטבי כמו של הגלאקסי 5 אפשר פשוט להעלים אותו ולגמור מסע של צילומים בתמונה אחת גג שתיים…
ועוד סיבה: חבר שלי עם אייפון(מכשיר מוגבל לאנשים מוגבלים) התלהב מהאייפון 5s שלו בגלל החיישן טביעות אצבע אז עם הגלאקסי 5 אני אוכל להראות לו שגלאקסי יכול לא רק לזהות טביעות אצבע אלא גם להעביר ערוצים בטלויזיה למה שבאלי ועל הדרך להוכיח – שכרגיל גלאקסי עדיף !
כאמא גאה לשני ילדים מתווווקים ,
שחוקרים את העולם ולעיתים עם הנייד משחקים….
אשתף בסיפור עם מסקנה אחת ויחידה – כמה פשוט לאבד עבודה….
כשהבוס יום אחד אלי התקשר ולא הפסיק לדבר ולדבר….
זה היה בזמן אמבטיה וקצת שפריץ וצחקוקים…. והופ בהינף יד המכשיר צללל לשירותיייםםם!!!
באמצע הוראות עם הבוס החמוד , שלא הבין שאי שם הוא קצת טבע לי לאיבוד,
ואחרי הנפילה, הילדה קצת נבהלה ולפתע גם על ידית ההדחה לחצה,
והמים שצפו בקצף את הנייד, שלצערי לא היה אמפיבי – זה האחד…
והבוס מאז כבר אלי לא כל כך נחמד :(
אז מקווה לקבל את המכשיר האגדי,
שלעולם לא ישבוק חיים עם קצת מים לידי…
ובשדרוג הגירסה הבאה, תוסיפו לחצן לחיטוי עצמי מהאסלה :)
Galaxy S5 – הכי טוב שיש..!!
:)
לי יש מוטרולה ריזר וכל פעם שהמסך של המכשיר קצת לח ורטוב המסך משתגע ומתחיל להתקשר לאנשים ולעשות פדיחות ומכיוון שאני מפקד בצבא רוב הזמן אני עובד עם המכשיר או בגשם ( בחורף) או בקיץ (ואז יש זאה מהיד או מהלחיים ) ואז המסך מתחיל להשתגע …
אם המכשיר שלי היה עמיד לנוזלים זה לא היה קורה :)
בהצלחה לכולם !!!!
מקרה שהיה כך היה,
נולדה לי בת בכורה קטנה וחמודה, שלהשתולל באמבטיה ממש אהבה,
כאבא גאה את האייפון שלפתי, ועל המצלמה לחצתי.
ואכן כמה תמונות צילמתי…
אך אבוי, הילדה באמבטיה השתוללה, ואת האייפון הרטיבה ללא כל התראה…
אך אל דאגה כיסוי הולם היה וכך כלום לא קרה.
מייד האייפון מהכיסוי יצא כדי לייבשו ולצלם חזרה.
אך כמו שציינו הילדה שובבה ואת האייפון חטפה.
וכך סיים הוא את חייו באמבט לקול תרועה וצחקוק ללא מורא..
ומאז בשל צמצום הוצאות שנכפה, מסתובב אני עם נוקיה E72 ענתיקה.
וכך אם היה סמסונג 5S בנמצא, לא היינו נקלעים לצרה.
כי עמיד הוא נגד מים, גם אם הילדה ממש מנסה,
וכך אני והשובבה ממתינים בתקווה
שאת ליבכם כבשנו, ומעל המתחרים נעלה גבוהה
כי לנוקיה אומנם מצלמה מעולה
אבל יש לי בת קטנה וחמודה, שעדיין באמבט משתוללת בשמחה.
טוב אז ככה:
אחרי שנים רבות בהם היה לי מכשיר סלולארי של מירס(אבא שלי נהג מונית,אז כל המשפחה אכלה אותה עם מכשירים של מירס),שנה שעברה אחרי עבודה רבה והרבה קריעת תחת, בגיל 17קניתי לעצמי אייפון 5 חדש מהחנות,והכל מכסף שאני חסכתי לבד ובלי שקל מההורים!
אחרי כמה שבועות שבהם האייפון היה אצלי בלי מגן,החלטתי לרכוש מגן רציני שייגן כמו שצריך על האייפון החדש שלי.
אז הלכתי וקניתי מגן מסוג otterbox defender ושמתי בתוכו את האייפון.
כשחזרתי הביתה,הראיתי את המגן החדש לחברים שלי והתפארתי בכך שעם המגן שום דבר לא יכול לקרות לאייפון.
אחד החברים ה”מאוד חכמים” שלי החליט לנסות את המגן והוא פשוט הרים את האייפון והטיח אותו בשיא העוצמה ברצפה.
כמובן שהאייפון לא נשבר(למזלי הרב) אבל למרות שהוא היה בתוך המגן הוא התעקם.
כידוע הגב של האייפון 5 הוא מאלומיניום שניתן לעקם…
האייפון התעקם ואיתו גם הסוללה,ומאז הסוללה שלי אינה כמו שהייתה ולא רק שעכשיו האייפון עקום אז אני גם יכול להשתמש באייפון רק שעתיים בלי הטענה.
מכיוון שאין לי כסף לתיקון,האייפון נשאר ככה עד היום.
אם היה לי את הgalaxy s5 החדש,הייתי יכול להפעיל מצב חיסכון בסוללה וככה לשרוד עם המכשיר עד סוף היום.
בהצלחה לכולם:)
וזה הסיפור שלי:
היה לי סמארטפון שעבד יחסית בסדר, תפקד עם נתונים סטנדרטים,
אבל אז לאט לאט דברים החלו לקרות לו..
לא ארבה בפרטים אלא אתמקד בדבר היחיד הקריטי ביותר:
כפתור הנעילה של המסך התקלקל ולא היה לי אפשרות להשתמש בטלפון!!
הוא לא היה מגיב לשום לחיצה, ארוכה או קצרה, קלה או חזקה
ניסיתי לשחק איתו ולפתוח אותו אבל כלום ושום דבר.
כדי להוציא אותו מנעילה ביקשתי מאנשים שיתקשרו אלי כדי שהמסך יידלק,
בין אם זה כדי להוציא שיחה או לקרוא הודעה…
בשלב מסויים הייתי לוקח טלפון של חבר ומתקשר לבד אלי כדי לא לעצבן את
האנשים שכבר נמאס להם שאני מבקש שיתקשרו אלי..
ושלא נדבר על ההסבר שלי מחדש לכל אדם חדש שביקשתי ממנו..
אם היה לי את חיישן האצבע שקיים בסמסונג, אולי היו אוהבים אותי יותר היום :)
שלום לכם.
הרבה אנשים פה חושקים להניח את ידם על מכשיר הסמסונג גלקסי הנפלא הזה לעצמם, כל אחד מהסיבות שלו, אבל לא אני. לי יש סיבה אחרת לגמרי להשתתף בתחרות הזאת – בשביל לתת את הפרס כמתנה לחבר שזקוק לו.
הכירו את עדן, סטודנט תפרן וטוב-לב בשנות ה-20 לחייו שמשתמש עדיין במכשיר מדגם samsung gt-s5511t. כן, כזה שנפתח עם פומית ושאין הצדקה להשאיר טביעות אצבע על המסך שלו. מכשיר כזה ראוי שימצא בעתיד בחפירה ארכיאולוגית אחרי שהאנושות תכחיד את עצמה, או שלפחות ייתרם למוזיאון.
כמעט מיותר לציין שלדינוזאור של עדן אין את היכולת הבסיסית להתחבר לפייסבוק או לבדוק מיילים. לא פעם המסכן רץ בשיא החום של חודש יוני כדי לא לאחר לשיעור, רק כדי להגיע לכיתה ריקה ולגלות בדרך הקשה שהשיעור התבטל. טוב, לפחות עשה קצת כושר.
במצלמה של ה-gt-s5511t לא הייתם רוצים לגעת אפילו עם אלומה של עט לייזר. עם 3.2 מגה פיקסל אי-אפשר לעשות הרבה, ובטח שזה לא משתווה ל-16 מגה פיקסל של הסמסונג גלקסי. היה מקרה בו גיבורינו חזר מקניות בסופר והיה עד לתאונת פגע- וברח בה נהג התנגש ברוכבת אופניים. אילו הייתה לו מצלמה נורמלית, היה יכול לצלם את לוחית הרישוי של העבריין כדי שיבוא על עונשו. לפחות הוא עזר לאותה רוכבת מסכנה להתפנות לקבלת עזרה, אפילו שהוא לא קיבל ממנה את מספר הטלפון שלה ומישהו “הרים” לו את קרטון החלב מהשקית.
עדן לא הולך לים או לבריכה, וגם אם איכשהו השתכנע להציב שם את כף רגלו – תופס מרחק בטוח מהמים. כאשר חבר יוצא רטוב מהבריכה ומתקרב אליו, הבחור נכנס ללחץ פן טיפת מים סוררת תעשה את דרכה למכשיר ותגמור את חייו בטרם עת. אדם זר היה חושב שהבחור פשוט הידרופוב מוחלט. אם חובבי הלינוקס ירשו לי להשאיל לרגע את משפט המחץ שלהם: “עם סמסונג גלקסי זה לא היה קורה”.
בקיצור, עזרו לי להחזיר לציוויליזציה המודרנית אדם טוב ומסכן שנתקע אי-שם הרחק מאיתנו בעידן ימי הביניים של טכנולוגיית הסלולרים.