Galaxy J7

אם יש משהו משותף מאוד לאפל (Apple) ולסמסונג (Samsung) זה היכולת להציע למכירה מכשירים שמחירם, בישראל, נמצא על קו ה-3,500 שקלים וצפונה. אלו הן שתי היצרניות היחידות, להוציא HTC, שיכולות להגדיר את מכשירי הקו הקדמי שלהן כמכשירי סופר פרימיום, ולשתיהן יש מאגר אוהדים רחב למדי, ככל הנראה, כדי לרכוש מספיק מכשירים כאלה וכדי להשאיר אותן תמיד ראשונות מבחינת מכירות – ולא משנה אם סופרים יחידות או הכנסות ממכירות של טלפונים. למעשה, השליטה שלהן בשוק היא בפער מטורף מהיצרניות שמתחלפות במקום השלישי ומסתפקות בכמה אחוזים בודדים בלבד מהשוק.

אבל יש הבדל אחד מאוד משמעותי בין שתי היריבות הללו, ולא, הכוונה היא לא למערכת ההפעלה השונה שלהן. ממש לא. הכוונה היא לסוגי המכשירים שמציעה כל חברה.

מחפשים את Galaxy J7 2016? גם אותו סקרנו

בעוד אפל מציעה למכירה רק מכשירים שעלותם גבוהה מאוד, כשהרשימה בדרך כלל מצומצמת לדור הנוכחי ודור אחד אחורה, אולי דור וחצי לכל היותר, בסמסונג האסטרטגיה לגמרי אחרת. כמו שאמר מי שפעם ניהל את תחום הטלפוניה של החברה בארץ, וכיום הוא מנהל את אלפא טלקום יבואנית וואווי, "סמסונג מציעה מכשיר לכל נקודת מחיר".

בפועל זה בא לידי ביטוי בעוד כמה סדרות, ולא רק ב-Galaxy S שהיא סדרת הפרימיום, ונניח לרגע את ה-Note בצד. למעשה אפילו קשה לעקוב אחרי שאר הסדרות, אבל כיום פחות או יותר זה מצטמצם בעיקר ל-A, E וגם J, ואנחנו בטוחים ששכחנו איזו סדרה אחת או שתיים אם לא יותר. וזאת כמובן בלי ששכחנו שיש גם מכשירי S mini.

כך או כך, מכירות החברה מתפרסות על פני מגוון אדיר של דגמים ותת דגמים ולא על ארבעה/שישה מכשירים בו זמנית לכל היותר, וזה בא לידי ביטוי גם במקרה של סדרת ה-J, שהמכשיר המוביל בה J7 הוא נושא הסקירה הזו. מדובר בסדרה לשוק הביניים ואפילו לחלק התחתון שלו, ועם המכשירים עם המסכים הקטנים יותר, אפילו לקצה העליון של שוק הכניסה.

Galaxy J7, בכל מקרה, הוא מכשיר ביניים טיפוסי מכמה בחינות והן כוללות מעבר למחיר גם מסך בגודל 5.5 אינץ' ומצלמת 13 מגה-פיקסל אחורית שמאוד פופולארית בתחום הזה. הסיבה שאנחנו אומרים שהוא מיועד לחלק התחתון של שוק הביניים, ושוב מעבר למחיר הרשמי שעמד על 1,499 ש"ח, היא שמדובר בתצוגה ברזולוציה של 720p בלבד, ובמסך בגודל כזה זה גם מוביל לערך נמוך של צפיפות פיקסלים לאינץ' – 267 בלבד.

Galaxy-j7-frontaANDback

מבנה חיצוני

זוכרים את הימים בהם אמרו 'ראית Galaxy אחד ראית את כולם?'. ובכן ה-J7, מתוקף תפקידו כטלפון לשוק הביניים התחתון, מזכיר מבחינה חיצונית את העיצוב המסורתי של המכשירים של סמסונג. הוא דומה ל-S3, הוא דומה ל-Note 2 והוא דומה למכשירי ה-Grand. הוא אמנם דקיק יותר מהמכשירים של לפני כמה שנים, כי בכל זאת,  הרי עברו כמה שנים, אבל שימו אותו ליד Note 2 ולא תמצאו הבדל חזותי להוציא העט כמובן. טוב, בכל זאת יש שינוי קטן: מקדימה, בצד שמאל, יש ב-J7 מבזק קדמי שמאפשר לצלם תמונות סלפי גם בחושך.

זה כמובן אומר שיש גב פלסטיק, וזה אומר שגם אפשר לפתוח אותו כדי לשלוף את הסוללה וכדי לשבץ את כרטיס הסים, בגודל micro, ואת כרטיסי הזיכרון. בדגם שאנחנו קיבלנו יש מקום לסים אחד בלבד, אבל לפי הפלסטיקים מסביב, ולפי הרשת, באסיה מופץ הדגם עם מקום לשני סימים. את כרטיס הזיכרון מכניסים בתושבת מעל לסים, וזה לא כל כך נוח. חבל שלא עשו הפרדה בין שני הדברים בדגם שתומך בסים אחד בלבד.

אבל זה הדבר היחיד שלא נוח במכשיר הזה. למרות שמדובר במסך בגודל 5.5 אינץ', הוא יושב טוב ביד. הפלסטיק מעובד היטב כך שהמכשיר לא יחליק מהיד, ופס המתכת מסביב מוגבה קצת בחלק הקדמי של המכשיר, מכל הכיוונים ובאופן המוכר, כדי למנוע החלקה אם מחזיקים את המכשיר רק בצדדים כשהאצבעות על המכשיר.

אפשר אולי ללגלג על סמסונג שנתקעה עם העיצוב הזה, ושהיא משחררת עוד מכשירים לשוק שנראים ככה, אבל תרשו לנו לומר שלמכשיר בסופו של דבר יש מראה של מכשיר אמין, והוא נוח לשימוש ואיכותי, ובטח לא פחות איכותי ממכשירים אחרים שנמכרים באותה נקודת מחיר פחות או יותר. וכן, זה גם נראה די טוב לדעתנו, ואין סיבה להחליף עיצוב אלא אם כמובן מכוונים לצמרת הגבוהה ושם סמסונג הרי כבר עשתה את זה.

סלפי בחושך

הזכרנו לעיל שה-Galaxy J7 מצויד במבזק קדמי. אם יש משהו שהטלפון כן מכוון אליו זה אל אלו שמרבים לצלם צילומי סלפי. זה נחמד לצלם סלפי גם בתנאי תאורה קשים, למשל בהופעות או בסרט או משהו כזה. האיכות לא ממש מדהימה, אבל טובה יותר מכל שתשיגו כנראה מצילומי סלפי מוחשכים בטלפון ללא פלאש קדמי, כלומר אם תצליחו לא לסנוור את עצמכם בדרך.

הצילום ב-J7, באופן כללי, הוא לא נקודת החסד שלו. אמנם הוא מצויד כמו רוב המכשירים בקנה המידה הזה במצלמת 13 מגה-פיקסל מאחור, שמלווה במיקוד אוטומטי ובמבזק לד, ובמצלמת 5 מגה-פיקסל מקדימה, אבל התוצאות לא ממש מדהימות. במצב אוטומטי, באור יום מלא התמונות יצאו קצת גרעיניות מדי לטעמנו ועם קצת יותר מדי מריחות של גווני צבע לתוך גוונים דומים. השימוש ב-HDR אמנם שיפר את המצב, אבל אז הצבעים יצאו קצת כהים מדי, כפי שקורה לא מעט בשימוש במצב הזה.

אפליקציית הצילום, אליה אפשר להגיע בלחיצה כפולה על כפתור הבית כמו במכשירים המתקדמים של סמסונג, מותאמת למה שיש למכשיר יש להציע מהבחינה הזו. במצלמה האחורית היא גם מציעה מצב מקצועי, אבל הוא מאפשר שליטה באיזון הלבן, ה-ISO והניגודיות בלבד, פחות ממה שאפשר למצוא במכשירים המתקדמים של החברה, כמו מהירות צמצם לדוגמה.

החברה גם הוסיפה צילום פנורמה עבור תמונות סלפי עם מנגנון שדומה יחסית למה שהציגה וואווי (Huawei) לראשונה ב-Ascend P7. לא מומלץ, וקשה להשיג תוצאה טובה ולא בגלל שהחיבור לא מבוצע טוב – בדרך כלל כן – אלא שקשה מאוד להזיז את הטלפון לפי מה שצריך כדי להשלים את התהליך וזאת למרות שיש הכוונות על המסך שאומרות בדיוק לאן להזיז אותו. גם זה מוכר מה-P7.

Samsung Galaxy J7 pic back

ונעבור לחומרה ולמערכת

סמסונג, כמו במקרה של מכשירים רבים אחרים שלה, השיקה את ה-J7 בשני טעמים: אחד שמבוסס על הטקסטורה שמציעה ב-Snapdragon 615 ואחד שמבוסס על הריחות של ה-Exynos 7580. בדרך כלל במקרה כזה המכשירים שמגיעים לארץ הם אלה שמבוססים על המעבדים של החברה עצמה, וכך זה גם במקרה של ה-J7. זה אומר שמונה ליבות Cortex-A53 שפועלות במהירות של 1.5 ג'יגה-הרץ וגם השבב הגרפי של ARM, בלי שינויים, ה-Mali-T720MP2.

המכשיר מגיע עם 1.5 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה ועם 16 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון פנימי וכמוזכר לעיל הוא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס microSD בעוד 128 ג'יגה-בייט לכל היותר. המכשיר תומך ב-WiFi בתקן עד 802.11n בלבד, וברצועת תדרים יחידה של 2.4 ג'יגה-הרץ, וכן בבלוטות' 4.1. הדגם של ה-Snapdragon תומך גם ב-NFC והסיבה היא שהשבב הזה הוא חלק מהמערכת, ובמקרה של ה-Exynos 7580 לא. יש גם כמובן חיבור microUSB 2.0 שתומך ב-OTG והסוללה היא בנפח של 3,000 מילי-אמפר/שעה. יש כמובן גם תמיכה ב-LTE שמתאימה כל החברות בארץ.

מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 5.1 שמעליה כמובן משובץ ה-TouchWiz של סמסונג עצמה. לא נכביר מילים על הממשק הכל כך מוכר של סמסונג, רק נציין שהוא מרגיש קל מתמיד, תומך בהחלפת ערכות נושא ועובד חלק, ואין גם הצקה של יותר מדי אפליקציות מותקנות של סמסונג, למרות שכמובן היא ממליצה להוריד אותן מהחנות שלה.

עוד אפשר לציין זה את המנהל החכם. אפליקציה זו מאפשרת לנקות בקלות את המערכת מזבל מיותר ולהחזיר למערכת קצת חמצן. כמו כן אהבנו את המסכים הנקיים והברורים של הממשק כולל העובדה שנכנסים להגדרות מקבלים בחלק העליון גישה מהירה להגדרות החשובות. אפשר להציב עד 9 הגדרות בתחילת הרשימה, והמשתמש יכול לבחור לבד אלו הגדרות להציב ברשימה הזו, כשבנוסף כל קבוצה של הגדרות זכתה לצבע אחר שמייחד אותה. גם סרגל ההתראות צבעוני ויפה ומכיל עד 10 הגדרות. נראה שסמסונג השקיעו עוד קצת בחוויית המשתמש, וזה נראה נחמד.

Samsung Galaxy J7 pic 2

ביצועים

לאור נפח הסוללה, ולאור השיפור הניכר של שעות העבודה ברבים מן המכשירים שבדקנו לאחרונה, צפינו עוד לפני תחילת הבדיקה שגם המכשיר הזה יספק במבחן הזמנים של PC Mark תוצאה נאה,. אבל חיכתה לנו הפתעה גדולה: מה שקיבלנו זה תוצאה נהדרת, הטובה ביותר נכון לכתיבת שורות אלו מבין כל המכשירים שבדקנו השנה. המכשיר סיפק לנו במבחן לא פחות מ-11 שעות ו-40 דקות של עבודה.

עד כמה זו תוצאה טובה? ובכן, מחזיק השיא הקודם היה ה-m1 Note של מייזו (Meizu) עם 9:19 שעות, כשהבא אחריו ברשימה היה אחיו הצעיר יותר ה-m2 Note עם 9:04 שעות, כשהוא מקדים עוד אחד ממכשירי החברה, MX5, עמו הגענו ל-8:44 שעות. ה-Note 5 של סמסונג הגיע ל-8:24 שעות, דקה יותר ממה שהשיג ה-S6 Edge Plus. עכשיו אתם מבינים כמה זה מרשים? לא מדובר כאן בשבירת שיא – זה ניתוץ מוסכמות כמעט.

אבל זמן העבודה זה פחות או יותר, מבחינת ביצועים, מה שיש למכשיר הזה להציע. בכל שאר המבחנים, בהתאם לנקודת המחיר שלו, הוא היה בינוני מאוד. במבחן הביצועים של Antutu, לדוגמה, הוא הגיע ל-38,333 נקודות בלבד, כשבשנה האחרונה רק ה-m2 Note וה-Xperia M4 Aqua של סוני (Sony) הגיעו לציון נמוך יותר, וכשכל שאר המכשירים עוברים לפחות את קו ה-40 אלף נקודות.

תוצאה דומה באיכותה התקבלה גם ב-Basemark OS II בה הגיע המכשיר ל-771 נקודות בלבד, והוא מבין היחידים שלא הצליחו לחצות אפילו את קו ה-800 נקודות שהוא נמוך בפני עצמו.

מבחינה גרפית הוא הגיע לציון של 6,966 נקודות בלבד במבחן ה-Unlimited של 3DMark, ובמבחן Epic Citadel הוא הגיע לקצב של 47.9 פריימים/לשנייה שזו תוצאה יחסית סבירה, אם כי כמובן מדובר במסך ברזולוציה של 720p בלבד.

עוד כמה מילים על המסך

ה-Galaxy J7 מצויד במסך Super AMOLED כמו כל חבריו למשפחה שנמצאים בסביבה, לפחות לאחרונה. כפי שכתבנו בהתחלה צפיפות הפיקסלים יחסית נמוכה, 267 לאינ'ץ בלבד, וגם היחס לגוף לא מלהיב מדי עם 69.6% לערך, אבל זהו מסך בהיר מאוד שכיף לצפות בו, מאפשר לעבוד כמו גם בשמש בתנאי חוץ, והוא מציג צבעים נעימים לעין ועשירי גוונים. כמובן שהוא לא היחיד, אבל מול מכשירים אחרים בטווח הביניים, יש לו את אחד המסכים הטובים יותר.

ולסיכום

בסופו של יום, גם בתחום הביניים הנמוך מכשיר של סמסונג זה מכשיר של סמסונג מהרבה בחינות. העיצוב הוא אותו עיצוב, וכמו שאמרנו אנחנו לא חושבים שזה רע, הצורה אותה צורה וגם מערכת ההפעלה היא אותה אחת, כלומר באופן יחסי כמובן לתקופה. גם הרגשת האמינות והבטחון זהים, וכן, זה גם חלק מהצורה הקבועה של המכשיר.

הופתענו מאוד לטובה מזמן העבודה שמציע המכשיר, וזה אולי אחד הגורמים העיקריים שיכולים להטות עבורו את הכף למי שמחפש מכשיר ביניים סביר. הביצועים כמובן לא היו יותר מבינוניים, אבל התאכזבנו קצת לגלות שהם היו אפילו מעט נמוכים מהמתחרים בסביבת נקודת המחיר של המכשיר.

זהו גם מכשיר שלעומת רבים אחרים בשוק כיום מאפשר להחליף סוללה וגם להשתמש בכרטיס זיכרון, ובמכשירים של סמסונג כמו שאתם זוכרים חלק גדול מהזיכרון המובנה 'נעלם' לטובת מערכת ההפעלה והממשק – קצת יותר מ-6 ג'יגה-בייט במקרה של ה-J7 – כך שטוב שיש את האפשרות כמובן.

המחיר הרשמי של המכשיר הוא 1,499 ש"ח, וכן אנחנו חושבים שגם ברמת המחיר הזו סמסונג גובה סכום מסוים שמשויך למותג. עם זאת, כנראה שתוכלו למצוא אותו בקצת פחות. האם הוא נותן אותה תמורה כמו מכשירים אחרים בתחום? עם זמן סוללה שכזה ועם אמינות ועיצוב מוצלח הוא בהחלט יכול להתחרות על לבכם, בעיקר אם לוקחים בחשבון שהוא זוכה לעוד 12 חודשי אחריות מעבר לשנה הראשונה של סמסונג מטעם היבואנית סקיילקס.

שתף:
-פרסומת-
עורך האתר, כתב וותיק בתחום המחשבים והטכנולוגיה. נמצא כאן בסביבה עוד לפני שהאינטרנט הפך למה שהוא היום. היה עורך של מגזינים רבים (כן, מאלה שהודפסו על נייר), כולל PC Plus, חי את העולם הטכנולוגי ומתעורר בדיוק בזמן כשהשליח עומד בדלת עם מוצר חדש לסקירה.