אתר דה מרקר מדווח כי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) עובדת על הנחייה חדשה לפיה כל צרכן רשאי לדרוש ולקבל כל שיחה שהוקלטה בינו לבין גוף עסקי נותן שירות, בין אם מדובר בשיחות טלפון מוקלטות, תכתובות צ’אט או שיחות מצולמות בווידיאו שנשמרו באופן דיגיטלי.
משמעות הדבר היא שכל מי שביקש לדבר עם נציג שירות בבנק, בחברת כרטיסי האשראי, בחברת הביטוח או בחברת התקשורת יוכל לקבל עותק של השיחה הזו. כך, למשל, אם התבצעה שיחה עם נציג שירות ונסגרה על עסקה מסוימת, תשלום מסוים או שירות מסוים, ניתן יהיה לדרוש הוכחה שמעידה על כך, שתוכל אף לשמש כראיה בבית משפט במקרה הצורך. אם הגוף יסרב או לא ימסור את המידע כראוי, כפי שחברות בדרך כלל נוטות לעשות, הוא יהיה חשוף לקנס של עד 15 אלף שקל. הרשות טוענת זהו מידע השייך לצרכן, ומחובתה של כל חברה להעביר אותו אליה.
ההנחיה אף קובעת שצריכה להיות התאמה בין האופן שבו נשמר המידע לבין האופן שבו תינתן זכות העיון בו. כלומר, אם הקליטו אתכם באודיו או בווידאו, תוכלו לקבל עותק מקובץ ההקלטה שאותו “ניתן לפתוח בקלות באמצעות תוכנות הזמינות לציבור”. כמו כן נקבע כי ברוב המקרים אין הצדקה לדרוש מהצרכן להגיע פיזית למקום מסוים כדי לעיין בחומר, אלא באמצעות דואר אלקטרוני או גישה לאתר מאובטח.
לפי דה מרקר, בשלב זה מדובר על טיוטת הנחיה בלבד, כאשר ניתן לקבל עליה הערות מהציבור במשך 30 יום. לאחר מכן יעבדו ברשות את ההערות שהתקבלו, יערכו שינויים אם צריך ויהפכו את ההנחיה למחייבת.