ב-10 לאוקטובר בשנת 1978 יצא המשחק Pac-Man מאותו רגע החלו צעדיו בכל פלטפורמת משחק אפשרית, ממשחקי וידאו בארקייד ועד הדפדפן וקונוסלת המשחקים Wii. בעצם בשנת 79 השם היה עדיין שונה, השמו של המשחק היה Puck-Man והשם שונה רק ב-22 במאי 1980 בכדי לרצות את המו”ל האמריקאי, שלטענתו, בני הנוער יישנו את ה-P ב-F בשם המשחק וזו הסיבה ששלושים שנות משחק נחגגו באביב השנה. אפילו חברת גוגל הכניסה כותרת במנוע החיפוש בתור משחק Pack-Man שנבנה ב-JavaScript להנאת הגולשים.
בסוף שנות השבעים בשוק היפני של משחקי הוידאו שלטו ללא עוררין Space Invaders ועוד משחקי יריות “לבנים בלבד”. טורו איווטני החליט לפתח משהו פחות לוחמני ותוך כדי מחשבה על פיתוחה הדמות הראשית במשחק, טורו נזכר באגדה יפנית עתיקה בה מסופר על ייצור שהגן על ילדים מרוחות רפאים על ידי בליעתם. נקודת ההתחלה ביצירת המשחק היה הירוגליף יפני “אוכל” ו”פה” (אותו הירוגליף) (kuichi) , ההירוגליף עצמו הינו מרובע אך כולל בתוכו קווי דמות הדומים לפאק מן שאני מכירים כיום. כנראה שעוד קווים לדמותו של פאק-מן נתנה פיצה, אשר חסרה משולש אחד. ביפנית ישנו מושג paku-paku שפירושו פה שנפתח ונסגר לסירוגין, מכאן השם Puck-Man.
כך הכל התחיל
בשנת 1977 טורו איווטני (Toru Iwatani) החל את עבודתו החדשה בחברת Namco Limited, אשר באותו זמן עסקה לרוב בגלריות ארקייד, ומשחקי וידאו לא נכללו בין המוצרים המועדפים לייצור. איווטני היה חסר כל השכלה רשמית בתחום מחשבים, אומנות או עיצוב, אך מנהלי Namco הצליחו לזהות בצעיר כשרון ויצירתיות וגייסו אותו למחלקה חדשה, שעתידה הייתה לעסוק בפיתוח משחקי וידאו. הצוות שנבנה כלל מתכנת, מהנדס חומרה, מעצב וצייר ואפילו מלחין, האחראי על נעימה וצלילים. צוות כה משוכלל היה נדיר באותה התקופה, בה המשחקים פותחו בידי מתכנת אחד או שניים (כמובן ששום דבר מסובך לא היה כלול במשחקים אלו). נבחרת זו ייצרה ב-1978 את המשחק הראשון של Namco שנקרא Gee Bee , לאחר מכן בסוף 1979 יצא גם ה-Puck-Man .
מדע הרוחות רפאים יפניות
שום משחק לא יוכל להיות מוצלח ללא יריבים ראויים. במשחק פאקמן רוחות רפאים יפאניות קלאסיות בארבעה צבעים -Akabei, Pinky, Aosuke וGuzuta כשבגרסה האמריקאית הרוחות נקראו גם (Blinky Pinky, Inky,Clyde) שמופיעים במרכז המבוך ומתחילים לשרוץ לכל עבר. לפי הסיפור של איווטני אחת ההשראות ליחסי הגומלין במשחק באו מן הסרט המצויר טום וג’רי – הרוחות רודפות אחר פאק מן, ואחר כך בורחות ממנו. אחד הקשיים היה לדרוש מן הרוחות שתמיד יתקפו מכיוונים שונים בצורה אקראית. בשלבים ראשונים זה תמיד היה נראה כמו שרשרת רוחות שרודפת אחרי פאק מן. הפתרון לבעיה בא בדמות מעין בינה מלאכותית שהותקנה בתוך הרוחות שכל אחת מהן נעה בצורה שונה ומקצה שונה. מסתבר שהסוד לייחודיות הרוחות הוא פשוט למדי:
Blinky – הרוח האדומה במרדף אחר פאק מן עוקבת אחר נקודת המצאות של פאק מן באותו רגע.
Pinky – הרוח הוורודה עוקבת 4 ריבועים לפני מקום הפאק מן, למעט התנועה למעלה, כאשר שם הרוח מתכווננת לפי הנקודה הנמצאת 4 ריבועים שמאלה ולמעלה לפאק מן.
Inky – הרוח הכחולה מנצלת אלגוריתם מסובך למדי שבו אחד המדדים הוא קצה מסלולו של Blinky והמדד השני הינה נקודה הממוקמת 2 ריבועים ממקום הימצאו של הפאק מן. קשה מאוד לחזות מראש את תנועותיו של Inky ובפועל הרוח הכחולה הינה המסוכנת ביותר מבין הרוחות.
Clyde – הרוח הכתומה מסוכנת גם היא כי כיווני הביות שלה נמצאות מתחת לפאק מן. אגב, הרוחות נעשו בצבעים שונים כדי למצוא חן בעיני בנות, ובעלות עיניים כחולות שפונות תמיד בכיוון התנועה. כתוצאה אפשר לראות שכל היריבים של פאק מן נחנו בסוג של אופי שונה. מטרת המשחק היא לאכול את כל הנקודות הפזורות במבוך בלי ליפול קורבן לרוחות שיטרפו אותך. בפינות המבוך ישנם ארבעה מרובעים, שכאשר הפק מן טועם מאחד מהם, הוא עצמו יוכל לקנח באחת הרוחות, כשהוא משאיר את העיניים של הרוחות רפאים שחוזרות למרכז המבוך וכך מקימות את הרוח לתחייה מהירה. על יצור אחד שנאכל קיבל השחקן 200 נקודות, על כל אחד נוסף הוכפלה כמות הנקודות. אם הפאקמן צלח לנשנש את כל הארבעה נוצר לו רצף של 200-400-800-1600 בסך הכל שלושת אלפים נקודות. יתרה מכן מדי פעם במבוך הופיע פרי כלשהו, שאכילתו הביאה נקודות נוספות.
ספר שיאים של הפקמן
משך המשחק בתיאוריה הינו אינסופי – כל עוד נשארו לך אחת משלוש הפסילות שהוענקו לך בתחילת המשחק. אפשר להמשיך לשחק ולראות איך צומחת מהירות הרוחות. אבל בקוד המשחק המקורי התגלה באג בצפייה בפירות. יכול להיות שמדובר באחד מביצי חג הפאסחה התוך משחקיים הקדומים ביותר. המונה של הפירות כולל בתוכו רק עד 255 פירות, כאשר נאסף הפרי ה256 המסך “מתרסק” לתווים נפרדים, וכפועל יוצא מתחיל מן ההתחלה.
לעובדה זו ישנה הכחשה היסטורית. בשנת 1982 נשיא ארצות הברית רייגן שלח ברכה רשמית לילד בן 8 ג’פרי יי על השגת שיא עולמי במשחק הפאק מן – 6940313 נקודות. מספר נקודות זה יכול להיות מושג רק אם יי התגבר על מלכודת “המסך המרוסק”. השיא הרשמי – לפחות השיא שניתן להגיע אליו עד “התרסקות המסך” – 3333360 נקודות על 255 שלבים. כל זה בתנאי שהשחקן לא פספס פסילה אחת ואכל את כל האפשרויות הקיימות.
משפחת פאקמן שלום!
לא חסרים תואמי וחקייני פאקמן בעולם. בזמנו היה ויכוח לוהט האם משחקי סדרת Boulder Dash הם קרובים של משחק הפאקמן. דמיון בולט לעין של גיבור ראשי במשחק Supaplex היה ברור מן ההתחלה. גם משחקי גברת פאקמן מתוצרת Midway היו לפופולריים למשך זמן מסוים למרות שנוצרו ללא רשות ותוך הפרת זכויות יוצרים. תרבות הפלאש-מוב הושפעה גם היא מן המשחק ונוצרו משחקים חיים בהם אנשים לבושים כפאקמן והרוחות רודפים אחד את השני.
מה עם איווטני?
הפופולריות המטורפת של משחק שפותח על ידי איווטני לא מצאה לה ביטוי בקריירה העתידית שלו. המשכרות שלו לא עלתה, קידום הוא קיבל רק במסגרת הוותק, בזמן ששמו הוכנס לספר השיאים של גינס כמשחק וידאו הפופולרי בעולם איווטני המשיך להיות מפתח זוטר ב-Namco. במרוצת השנים טורו איווטני פיתח עוד מספר משחקים, אך הם לא זכו לפופולריות קרובה לזו של הפאקמן. בשנת 2007 איווטרו פיתח משחק אחרון לטובת Namco Pac-Man Championship Edition לאחר השקתו עזב את החברה והיום עובד כמרצה למשחקולוגיה באוניברסיטת טוקיו.
עד היום פאק-מן נותר אחד המשחקים הפופולאריים ביותר בעולם.