אם רוצים לראות עד כמה ההשפעה של כרום (Chrome), הדפדפן מבית גוגל (Google) על שוק הדפדפנים גדולה, אפילו יותר מאשר חלקו של הדפדפן בשוק, צריך לשים לב להתנהלות של שאר השחקניות בשוק הדפדפנים: גוגל פשוט מושכת להתנהלות שלה את כל מי שמתמודד מולה, כאילו הייתה כהן גדול בבית המקדש של האינטרנט.
כידוע, שיטת העבודה של גוגל היא עבודה בשלושה ערוצים בפיתוח הדפדפן: גרסה יציבה שמופצת לקהל הרחב באתר הרשמי להורדת הדפדפן, ערוץ שמוקדש לגרסאות בטא וערוץ שמוקדש לגרסאות למפתחים. זו הסיבה שהגרסה היציבה של הדפדפן נמצא כבר במספר 11 למרות שזה הדפדפן הכי צעיר בין חמשת המובילים.
לאחרונה עברה גם מוזילה לשיטת הערוצים כדי לזרז את הוצאת הגרסאות של פיירפוקס (Firefox) עם ערות Urura לקדם מפתחים לצד ערות בטא וערוץ סופי, ועכשיו גם אופרה (Opera) מצטרפת לחגיגה עם ערוץ מפתחים חדש שנקרא Next שמאפשר למי שמעוניין בכך להוריד גרסאות מוקדמות של הגרסה הבאה של הדפדפן, מבלי לפגוע בהתקנה של הגרסה היציבה הנוכחית, עבור כל סביבות העבודה הראשיות: חלונות, לינוקס ומקניטוש.
שני הבדלים ויזואליים בין גרסת ה-Next לגרסה היציבה או גרסת הבטא של הדפדפן: הלוגו הוא בצבע לבן ואילו כפתור האפשרויות של הדפדפן הוא בצבע כחול במקום אדום. גרסת ה-Next גם תתעדכן באופן אוטומטי בכל פעם שתהיה מהדורה חדשה שלה (אלא אם העדכון האוטומטי יבוטל על ידי המשתמש).
הגרסה הראשונה של אופרה בה נעשה שימוש בשיטת הערוצים היא אופרה 11.50, ואחד הדברים החדשים שמוצעים היא האפשרות להתקין הרחבות במסך ‘החיוג המהיר’ של הדפדפן שמשמש אצל רבים כעמוד הבית: הרחבות אלו מאפשרות להשתמש בעמוד הזה כעמוד ‘חי’ וזה אומר שאפשר להתקין יישומונים שמתעדכנים בזמן אמת ומציגים כל הזמן מידע חדש, כדוגמת יישומון שמראה את מזג האוויר או יישומון שמהווה קורא RSS קטן.
שלום עורכי TGSPOT היקרים,
מוזילה משתמשים בשיטת ה"ערוצים" כפי שקראתם לה כבר במשך שנים. למעשה השיטה נקראת שיטת ה"בזאר" והיא שיטה נפוצה ביותר בקרב תוכנות קוד פתוח, כפי שנכתב במאמר שהפך לתורת התוכנות החופשיות The Cathedral and the Bazaar מאת Eric S. Raymond:
http://www.catb.org/~esr/writings/cathedral-bazaa…
נו, אז אני כבר יודע בוודאות שלא קראת את הטור אליו מפנה הידיעה… בגוגל דווקא לא ממש בטוחים שאני מת עליהם…
ולתומר, גוגל לא המציאו את השיטה, אבל הם בהחלט שכללו אותה, ועובדה שמוזילה החליטה גם היא לעבור לקצב דומה.
וגם אם זה היה שם, זה לא היה באופן מוצהר ובקול רם כמו עכשיו עם אורורה, בטא יציב מעבר ללילי, והשקעה המיוחדת בלוגואים.
וחוץ מזה, אני לא באמת דוגמה למשתמש דפדפנים נורמלי… כרגע, לדוגמה, פתוחים אצלי חמישה, כולל RockMelt…
האמת שאני חושב שגוגל היו מוכרחים לאפשר שיטה זו של ערוצים על מנת לאפשר למשתמשים להתקין בקלות את גרסאות הבטה (וגם להישאר איתן).
אם כבר, זה פועל יוצא של פיתוח בקוד פתוח.
מיקרוסופט המציאו מה?! שים לב – לא מדובר כאן על עדכוני תוכנה, שגם את זה לא מיקרוסופט המציאה, אלא על שיטת הערוצים, בה ניתן לבחור מראש את הערוץ ממנו יתקבלו העדכונים. למשל הערוץ Debian Testing בהפצת הלינוקס הפופולרית דביאן כולל בתוכו חבילות נסיוניות ומתעדכן בתדירות גבוהה יותר מערוץ עדכוני החבילות של ההפצה היציבה.
זה לא נכון. מי שפיתח את השיטה הזו היא מייקרוסופט שמשתמשת בזה כבר שנים. הצרה היא שהכתב הוא חולה גוגל ומדמיין שכל דבר שייך ומתחיל בגוגל. שימו לב שרוב הכתבות הן על גןגל ואנדרואיד.
אני אשמח לדעת מאיפה הגיע אליך הרעיון שערוצי העדכונים הם תכונה מקורית של כרום. התכונה הנ"ל הייתה בפיירפוקס הרבה לפני שמישהו בגוגל בכלל חשב על פרויקט כרום, ומכאן שיש סבירות שכרום העתיקו את התכונה הזו מפיירפוקס ולא להיפך.
מעניין מדוע כל תעשיית הריגול הזאת מושכת חברות טובות הצידה. מדוע דווקא כרום שהוא דפדפן שדורס את הפרטיות ברגל גסה גורם לחברה שפרטיות זה הדגל שלה כמוזילה לעבור לשיטה מטופשת של הוצאת גירסה כל יום (סליחה כל יומיים).