רשת באג כבר רשמה לעצמה הצלחה גדולה עם הטמעה של מותג סיני בארץ. החברה הסינית מייזו (Meizu) הפכה למוכרת היטב במחוזותינו. היא מזוהה במיוחד עם מכשירים שמספקים תמורה גבוהה יחסית לכסף שמשלמים עבורם, מכשירים שמפוזרים לצד נקודות מחיר לאורך כל שוק הביניים. עכשיו היא מנסה לעשות זאת עם מותג סיני נוסף. הפעם מדובר בנוביה (Nubia) שהיא מעין חברת בת של ZTE.
את החדירה לשוק הישראלי היא מתחילה עם ההשקה של Z11 mini. מכשיר זה הוא האח הקטן והמוזל בסדרת מכשירי Z11, והוא הושק בישראל עם תג מחיר של 1,299 שקל, ישר לחלק התחתון של שוק הביניים מבחינת המחיר. כיצד הוא מצליח להתחרות בשלל המכשירים בקטגוריה שהופכת צפופה יותר ויותר? האם הוא מספק, באופן יחסי, תמורה שווה לזו שמספקים המכשירים האחרים שמייבאת באג לארץ? ויש עוד שאלה שאפשר יהיה אולי לענות עליה בעוד שנה: האם גם המותג הזה יצליח לתפוס נתח שוק נאה כמו מייזו?
Nubia Z11 mini הוא בעצם מכשיר פרימיום מוזל
במבט ראשון קשה לנחש כי מדובר במכשיר השייך לקטגוריה אליה הוא מוכוון עם תג המחיר שלו, תחתית שוק הביניים. העיצוב של המכשיר מוקפד מאוד והוא משלב איכות בנייה וחומרים ששמורים, בדרך כלל, למכשירי דגל בעלי תג מחיר כפול ממנו ויותר. זה גם בא לידי ביטוי בכך שהוא עטוף בשתי שכבות של זכוכית 2.5D עם קצוות מעוגלים כשאותן מקיפה מסגרת אלומיניום בגימור מט. עם זאת המשקל של Z11 mini הוא 138 גרם, ועוביו 8 מ”מ, וזה בסדר גמור ואפילו יותר מאשר בסדר גמור.
בצידו הימני של ה-Z11 mini ניתן למצוא את כפתור ההפעלה וכפתור עוצמת השמע, וגם הם עשויים מאלומיניום עם קצוות בגימור מבריק. בצד השמאלי נמצאת מגירת זוג כרטיסי הננו-סים, והיא מאפשרת, כמו במכשירים רבים אחרים שתומכים בסים כפול, לשלב במקום כרטיס סים נוסף כרטיס זיכרון מסוג microSD. בחלק העליון יש מיקרופון, שהוא למעשה המיקרופון השני שמסייע בסינון רעשים, כשלצידו מחבר 3.5 מ”מ סטנדרטי לכניסת אוזניות. בצד התחתון יש גריל כפול שצד ימין משמש כרמקול והצד השמאלי כמיקרופון הראשי. בין שני הגרילים הללו נמצא מחבר USB Type-C. בעיה שנוצרת מהסידור הזה, ומדובר בבעיה מוכרת היטב וחטא של יצרנים רבים, היא שעם החזקת המכשיר מהצדדים לא פעם הבוהן חוסמת את הרמקול. כך או כך, כאשר עוצמת השמע לא מכוונת למקסימום הרמקול נשמע טוב אם כי הצללים די שטוחים, אך בעוצמה הגבוהה ביותר הוא עשוי להישמע צורמני.
המכשיר מצויד במסך LCD בגודל 5 אינץ’ באבחנה של 1080×1920 פיקסלים המעניק צפיפות פיקסלים של 441 פיקסלים לאינץ׳. בניגוד למכשירים אחרים בסדרת ה-Z11 מאכזב לראות שהמסך של מכשיר ה-Z11 mini אינו נמתח מקצה לקצה, אלמנט עיצובי מרשים שהיבואן הדגיש בהשקת המכשיר. ברוב תנאי השימוש בהירות המסך מספקת אך בחוץ, כאשר השמש בהירה במיוחד, למרות כיוון הבהירות למקסימום, התמונה הייתה מעט חשוכה. מעל למסך חריר האפרכסת כשמעליו מד הקרבה ולצידו חיישן הצילום באבחנה של 8 מגה-פיקסל שמציע צילום רחבה של 80 מעלות, וגם חיישן התאורה. מתחת למסך עיגול עם פס אדום בודד שמשמש ככפתור הבית ומצידיו כפתור החזרה וכפתור התפריט.
הגב של ה-Z11 mini נקי כמעט לחלוטין למעט הלוגו של נוביה בתחתית, כמו גם חיישן טביעת אצבע שמוקף במסגרת כסופה שמעליו, ומעט שמאלה, ממוקמת המצלמה הראשית לה אבחנה של 16 מגה-פיקסל ועדשה מזכוכית ספיר למניעת שריטות, שלצידה השמאלי מבזק לד.
כל המאפיינים הללו תורמים לתחושה כי לא מדובר ב-‘מכשיר סיני זול’. הנגיעות של הצבע האדום הבוהק בכפתורי המגע המוארים ובטבעת סביב המצלמה מוסיפים חן וייחודיות למכשיר, ולא פעם הוא משך מחמאות מהסובבים. היו כאלה שאף חשבו כי מדובר בדגם iPhone חדש, אבל בזה כבר נתקלנו גם במכשירים של חברות אחרות.
מפרט שעושה את העבודה
Z11 Mini מצויד במערכת על שבב Snapdragon 617 של קוואלקום (Qualcomm) שמורכבת משמונה ליבות בשיטת big.LITTLE : ארבע ליבות Cortex-A53 במהירות 1.5 ג׳יגה-הרץ וארבע ליבות נוספות מאותו סוג במהירות 1.2 ג׳יגה-הרץ, וכן מכילה את המעבד הגרפי Adreno 405, וזאת לצד זיכרון עבודה בנפח 3 ג’יגה-בייט. כל אלו מצליחים להציע, רוב הזמן, ביצועים טובים – משחקי תלת-ממד כמו Sky Force Reloded או Ashpalt 8 פעלו ללא דופי ולא סבלו מאטיות. עם זאת, יש פעולות שכן מצליחות לסחוט את המכשיר עד תום כמו עריכת תמונות באפליקציית Snapseed: פעולת העריכה נמשכה זמן ארוך מהצפוי. גם שימוש בשתי אפליקציות כבדות במקביל גורמת למכשיר להתחמם במיוחד.
התחממות בעת שימוש היא אינה בעיה שייחודית רק ל-Z11 mini, אך באחת מהנסיעות ברכב בעת שימוש באפליקציית ניווט תוך כדי טעינה של המכשיר, המכשיר התחמם ובמחוון הסוללה הופיע סימן קריאה שהתריע כי הסוללה לא נטענת מפאת חום גבוה, זאת למרות שהמכשיר היה בתוך רכב ממוזג.
בבדיקות הביצועים שערכנו, הגיע הטלפון ל-45,777 נקודות ב-Antutu ו-17,849 נקודות ב-Quadrant, שאלו מספרים שמתאימים בהחלט לרמת שוק הביניים. לשם השוואה, Meizu MX6 הרץ על שבב עשר ליבות X20 קיבל תוצאה של 58,229 נקודות ב-Antutu, כך שיחסית המכשיר מציע ביצועים סבירים בהחלט.
חיישן טביעות האצבע מגיב מהר במיוחד ועובד יחסית טוב. אולם, נתקלנו בקשיים במקרים מסוימים, בעיקר לאחר שמסך המכשיר היה כבוי זמן רב אז נדרשנו למספר ניסיונות עד זיהוי טביעת האצבע. עוד נקודה לטובת היצרן היא שהמכשיר מגיע עם 64 ג׳יגה-בייט של זיכרון פנימי לאחסון, אותם כאמור ניתן להרחיב באמצעות כרטיס microSD.
בתחום האודיו, למכשיר ישנו פרופיל DTS אשר פועל עם חיבור אזניות. הוא בהחלט מעשיר את השמע במכשיר והצליל נשמע ‘מלא’ יותר. יש גם יכולת להתאים אותו אישית או לבחור בין פרופילים קבועים מראש המיועדים לסרט, מוזיקה או האזנה לפודקאסטים.
ממשק כה סיני
Nubia Z11 mini מגיע עם מערכת ההפעלה אנדרואיד (Android) בגרסה Lollipop 5.1.1, כשמעליה ממשק ה-nubia UI הקנייני של החברה. ממשק זה מגיע ללא מגירת אפליקציות ועם התאמות רבות ותכונות ייחודיות, ביניהן ניתן למצוא ‘מחוות תנועה’ המאפשרות להשתיק את הטלפון באמצעות הפיכתו או ניקוי ההתראות עם שקשוק המכשיר לצדדים. בנוסף יש את ‘מחוות הקצה’ המאפשרות להחליק את האצבע על קצה המסך על-מנת לבצע פעולות שונות כמו: החלקה האצבע על שתי הקצוות על מנת לשנות את עוצמת הבהירות, החלקה מטה או מעלה בצד המיני על-מנת להפעיל את המצלמה או נגן המוזיקה והחלקה מעלה בקצה השמאלי של המסך על-מנת לעבור מהר בין יישומים.
הבעיה עם מחוות הקצה היא שהן לא נקלטות רוב הזמן וזאת בגלל המסגרת סביב המסך. נראה כי אלו יותר מתאימות לאח הגדול בסדרה אצלו המסך משתרע מקצה לקצה. אך כל התכונות הללו ניתנות להתאמה אישית בתפריט ההגדרות כך שניתן להפעיל או לבטל אותן לטעמו של המשתמש. שמחנו במיוחד לגלות את האפשרות לשנות את סידור כפתורי המגע מתחת למסך. עוד הופתענו לגלות כי המכשיר תומך בהפעלה של שתי אפליקציות על המסך במקביל, אפשרות אותה ניתן להדליק בהגדרות ואז להפעיל על ידי החלקה מחלקו התחתון של המסך לכיוון האמצע, במצב אנכי גודל המסך הקטן לא באמת מאפשר ליהנות מהיכולת הזו אך היא נהדרת בעת שימוש במצב אופקי.
החרדים לפרטיות ישמחו לגלות כי ניתן ‘לנעול’ אפליקציות מסוימות ולגשת אליהן רק לאחר הזדהות עם טביעת האצבע או ציור של תבנית על המסך. כמו-כן כברירת מחדל לא מוצגות התראות במסך הנעילה, וקצת מרגיז שעל מנת להציג את אלה יש לאפשר אותן לכל אפליקציה באופן פרטני.
לסוללה הספק עבודה של 2,800 מילי-אמפר/שעה ובבדיקה שלנו בעת שימוש מאומץ שכלל צפייה בסרטונים, גלישה באינטרנט, צילום והעלאת תמונות וניווט היא הצליחה להחזיק קצת פחות מיום עבודה שלם כשבשעה 8 בערב היא הייתה על 20%. סביר בהחלט אבל ציפינו למעט יותר. במבחן הסוללה של PCmark הגענו ל-6 שעות ו-55 דקות.
אפשר להעריך כי אם הוא היה מגיע מגיע עם גרסת Marshmallow של אנדרואיד שכוללת את יכולת ה-Doze לבטח היינו מצליחים להוציא מהמכשיר עוד כמה שעות עבודה. היינו יכולים להתעלם מנקודה זו אם המכשיר היה תומך בהטענה מהירה אך לא כך הדבר.
מצלמה מספקת אך לא מעבר
הטלפון מצויד במצלמה ראשית באבחנה של 16 מגה-פיקסל עם חיישן IMX298 של סוני (Sony) בעל מפתח צמצם של f/2.2. המצלמה הקדמית באבחנה של 8 מגה-פיקסל, וגם במקרה הזה מפתח הצמצם הוא f/2.2. זווית הצילום רחבה וגודלה 80 מעלות.
אפליקציית הצילום של נוביה עמוסה ביכולות ומאפשרת להחיל על התמונות מסננים שונים, לצלם רצף תמונות (Burst Mode), לבצע צילום בהילוך איטי, להשתמש בצילום פנורמה ועוד. יש גם אפשרויות צילום ייחודיות כמו מצב ‘מקצועי’ המאפשר לשלוט על מאפיינים כמו איזון לובן, מיקוד ואפילו מהירות התריס אך באופן מדומה זאת לצד אפשרויות מהנות יותר כמו צילום אור, צילום בקפיצות זמן (Time Lapse), שכפול המאפשר לצלם את המושא במספר מקומות ולשלב אותו באותה תמונה ועוד.
את המצלמה ניתן להפעיל על ידי שימוש במחוות הקצה אותה הזכרנו לעיל או על ידי החלקה מתוך מסך הנעילה. היינו שמחים אם נוביה הייתה מאפשרת לשגר את המצלמה במהירות, בדומה ליצרניות אחרות, על ידי לחיצה כפולה על אחד הכפתורים הפיזיים.
בעת לכידת תמונות, המכשיר מבצע עבודה טובה ובתנאי תאורה טובים התמונות נראות מצוין. רק בעת הגדלת התמונה ניתן להבחין במעט רעש דיגיטלי. אין למצלמה מייצב תמונה אופטי, אבל גם לא ציפינו לכך, והתמונות יחסית יוצאות טובות. בעת צילום לילה, צמצם ה-f/2.2 מצליח ללכוד תמונות יפות אך כאן כבר העדר המייצב מורגש יותר וניתן לראות כי חלק מהעצמים בתמונה הופכים מטושטשים. המכשיר מתקשה במיוחד בתנאי תאורה בהן צריך להיעזר במזק שכן הצבעים לא פעם יצאו דהויים.
צילום הווידאו של Z11 Mini הוא לא משהו שאפשר להתפעל ממנו, או בלשון אחרת: ממוצע לחלוטין. זה די מתאים למכשירים בקטגוריה. התאכזבנו עם זאת לגלות כי ווידאו בהילוך אטי מצולם באבחנה של 640×480 פיקסלים בלבד.
הצילום של תמונות סלפי הוא מוצלח למדי. בתנאי תאורה טובים התמונות יוצאות נהדר ובעזרת העדשה הרחבה ניתן לצלם מספר אנשים במקביל בקלות. מצב הצילום הקדמי כולל מצב ‘יופי’ המופעל כברירת מחדל אם כי היינו ממליצים להשתמש בו בדרגה הנמוכה מהחצי, אלא אם כן ברצונכם להראות כמו בובת חרסינה.
השורה התחתונה
Z11 mini מביא עמו גישה שונה לקטגוריה, אך צילום הווידאו הלוקה בחוסר והתקלות הקטנות מונעות ממנו להיות מכשיר מוזל מוביל. אך חשוב לזכור שלמרות מחירו הוא נראה ומרגיש כמכשיר פרימיום המצויד ברכיבים ששמורים למכשירים יקרים יותר, וביניהם אפשר למנות מצלמה אחורית עם מפתח צמצם גדול, מצלמה קדמית בעל זווית רחבה, זיכרון עבודה בנפח 3 ג’יגה-בייט וזיכרון פנימי לאחסון בנפח 64 ג’יגה-בייט.
לא שזה באמת משמעותי, אבל הציונים במבחני הביצועים לא משהו בכלל למכשיר ביניים של 2016. הטלפון שלי, מוטו X של 2014, מוציא 61,000 בכיף, שזה פער ענקי, ואפילו יותר ממכשיר הדגל של מייזו (!).
המכשיר דגל של מייזו לא מקבל 60000 אלף אני לא יודע איך הם הגיעו לך
הוא יותר בסגנון של 80k-90k
ושכחתם שהוא לא הולך לקבל עדכונים כלשהם כנראה.
כבר עדיף אייפון 5S
בקיצור, מכשיר מעפן.