סדרת הניידים Prestige של msi, כפי שהשם טוען גם שהוא מוצג בקצרה ה-P Series, היא אחת מסדרות היוקרה שלה בתחום המחשוב הנייד. ובאותו אופן, הוא גם רומז שהמחשבים בסדרה הזו מיועדים בעיקר לשימוש עסקי. אבל טוב בחברה מספרים זאת. למה? כי בחינה מהירה של PX60 6QE, המחשב שהעברנו לאחרונה דרך תחנות הסקירה הקשוחות של הביקורת שלנו, מגלה תצורה שמתאימה הרבה יותר לשוק המשחקים, במיוחד בגלל שהמחשב מצויד במסך 15.6 אינץ’, ומשקלו כ-2.3 ק”ג. אנחנו לא מכירים הרבה אנשי עסקים בעידן הנוכחי שיסחבו תיק בו יש נייד עם מסך שגדול מ-14 אינץ’ ומשקלו עולה על 1.5 ק”ג. רזולוציה של FHD היא משהו שכבר מזמן לא מוגבל לשוק המשחקים, אבל בשוק העסקים גם לא ממש מתרגשים ממנה כבר.
אבל אולי בעצם יש בכך הגיון מסוים. כלומר, אם מסתכלים על התמונה מנקודת מבט של מישהו שצריך בעיקר מחשב שהוא תחליף שולחני, ורק לנייד אותו מדי פעם. מישהו שהוא לא ממש ‘לוחם דרכים’, כפי שנהוג לכנות את אותם אנשי עסקים שישנים יותר במלונות מאשר במיטה שלהם בבית. מישהו שצריך את המחשב גם כדי לבצע עבודות גרפיקה ווידאו, או שהוא זקוק לעוצמה כדי להריץ את הקוד שלו מהר יותר. אם אפשר גם לשחק קצת בדרך, מה טוב.
כן, כנראה שזה מחשב שהתכוון להיות שם בשביל הכל. אולי שכ-msi חיברו לו את המשפט The Essence of Elite הם צדקו?
כך או אך, במהלך הסקירה שלנו ניסינו להתייחס למחשב משני הכיוונים, אבל בעיקר בהיבט של מחשב משחקים, מהסיבה הפשוטה שבדרך כלל ממחשב כזה דורשים יותר, אבל גם בגלל שבשוק אומרים שדווקא נישת המשחקים היא זו שמקדמת כיום את שוק המחשבים האישיים בכלל, ולא רק הניידים.
מסביב ל-PX60 6QE, ובאופן מלא
הדבר הכי בולט אולי כשמסתכלים על המחשב הוא שחלק לא קטן מהצדדים וכל החלק האחורי של הבסיס מוקדש למעשה לחריצי אוורור. אנחנו נתייחס לזה עוד מעט בפסקה בה נתאר את מה שנמצא בפנים, אבל ברגע הראשון זה מעט הרתיע: מהי כמות החום שמייצר המחשב הזה כך שיש צורך בכזו מערכת אוורור גדולה? האם בעבודה מאומצת אנחנו נזדקק למערכת קירור ידנית משלנו? זה כמובן לא קרה, אבל כנראה בגלל שמערכת הקירור והאוורור עבדה היטב.
כך או כך, למרות שנכסים פיזיים רבים יחסית מוקדשים כאמור לקירור המערכת, ל-PX60 6QE לא ממש חסר מבחינת היצע יציאות וחיבורים, וזאת מבלי לפגוע בפרופיל הדק יחסית של המחשב שלמרות משקלו, כנהוג במקומותינו כיום, עוביו המרבי עומד על 27 מ”מ, וזה משהו שבהחלט אפשר לומר עליו בלבד במחשב מעין זה.
הגימור של המחשב הוא בצבע אפור מוברש והוא יושב על שילוב של מתכת דקיקה יחסית עם פלסטיק, בתלות בחלקים השונים של המחשב, עם איכות סופית שאינה גבוהה במיוחד, אבל מדגישה על פניו איכות שימוש על פני איכות מראה. כך, לדוגמה, המסגרת של המסך יחסית גדולה ולא מנסה להיות דקיקה, לפחות לא בכיוון בו צועדים מחשבים רבים כיום. זה גם אומר שיש הרבה מקום מתחת ובהמשך נענה לשאלה האם הוא נוצל טוב. אם אתם רוצים, הוא מזכיר במשהו את סדרת ה-XPS באופן כללי, אבל זה לא משהו שאנחנו נתעקש אליו.
וכאמור, יש הרבה מקום ליציאות. בצד ימין, מאחורה קדימה מוצאים מחבר לרשת אתרנט’, מחבר miniDisplayPort, מחבר HDMI 1.4, קורא כרטיסי SD ומחבר USB 3.0. כשמסובבים את המחשב לצד שני מוצאים עוד שני חיבורי USB 3.0 ואת חיבורי המיקרופון והאוזניות הסטנדרטיים. מתחת לגוף המחשב מוצאים שני רמקולים, אחד בכל צד יחסית קרוב לצד הקדמי. שני רמקולים נוספים וכן וופר נמצאים מתחת לפס מחורץ שנמצא לאורך המחשב, בחלק בעליון שלו, כשבינו ובין המסך יש כפתור הפעלה גדול יחסית. כל המערכת היא של חברה בשם Dynaudio, והיא די בינונית באיכותה, ומה שמפריע בעיקר שהוא שבעוצמת קול מרבית העוצמה לא ממש גבוהה במיוחד.
נכנסים נכנסים, מה קורה שם בפנים?
קשה לא להרגיש שלפחות במודל של PX60 6QE שאנחנו בדקנו שפכה msi את כל מה שאפשר לשפוך כמעט בשוק המחשבים הניידים לתוך מכונה אחת, כל עוד אננו עדיין נמצאים בעמדת ציפייה לעידן החומרה הכי מודרני שצץ רק עתה בהכרזות. למה הכוונה? לכל דבר כמעט, החל במעבד וכלה בכוננים.
המעבד הוא אחד הטובים ביותר שיש במשפחת ה-Skylake של אינטל (Intel) לניידים להציע, אם לא הטוב ביותר. מדובר ב-Core i7-6700HQ, שהסיומת שלו לבד מלמדת על איכותו הגבוהה לפחות מנקודת המבט של אינטל. מדובר במעבד מרובע ליבות שתומך בעבודה בריבוי נימים ופועל במהירות בסיסית של 2.6 ג’יגה-הרץ ויכול להגיע למהירות טורבו מרבית של 3.5 ג’יגה-הרץ, עם מעטפת כוח סבירה של 45 וואט. המעבד, שהושק במהלך הרבעון השלישי של 2015, מיוצר בליטוגרפיה של 14 ננו-מטר ומציע גם 6 מגה-בייט זיכרון מטמון חכם. הוא גם תומך בעד 64 ג’יגה-בייט של זיכרון DDR4, וגם אם זו לא הכמות עמה מגיע המחשב, הכמות בפועל של 16 ג’יגה-בייט, שפועלים במהירות 2,133 מגה-הרץ, היא נהדרת בפני עצמה.
השבב הגרפי של המעבד הוא Intel HD Graphics 530, שתומך ברזולוציה מרבית של 1080p במהירות מרבית של 1.05 ג’יגה-הרץ, מספיק לרוב השימושים שאינם משחקים, אבל גם מספיק להרבה מאוד משחקים אם הם לא ממש מהדור האחרון. אבל לא לדאוג. כיאה למחשב שהוא בכל זאת בעל היבט כבד של משחקיות, גם אם הוא מנסה להכחיש שהוא כזה, הוא מגיע עם Nvidia Geforce GTX 960M, לא קצה השורה אבל לא רחוק משם מאלו שקיימים ברגע זה בניידים, כמה חודשים לפני שיתחילו מחשבים המצוידים ב-GTX 1060M ומעלה מההשקה האחרונה של החברה. לכרטיס יש 640 מעבדי הצללה והוא מגיע עם 2 ג’יגה-בייט זיכרון מסוג GDDR5, כשמהירות השבב המרכזי נעה בין 1,097-1,200 מגה-הרץ ומהירות הזיכרון עומדת על 1,252 מגה-הרץ. לא הכי טוב שיש, אבל בהחלט טובה.
וכן, הגענו לכוננים. במודל שאנחנו קיבלנו שתי האפשרויות לחיבור כוננים קשיחים היו תפוסות: זו של הכונן המכני כמו גם זו של כונן ה-SSD. מערכת ההפעלה הותקנה על כונן ה-SSD שעזר מאוד לעלייה המהירה מאוד של המחשב. מדובר בכונן 128 ג’יגה-בייט של טושיבה (Toshiba) שחובר למחשב באמצעות מחבר M.2 שתומך ב-NVMe דרך PCIe x4. כונן ה-SATA 3 ‘הרגיל’ היה כונן 1 טרה-בייט של היטאצ’י (Hitachi) שהיה ריק לחלוטין בזמן שקיבלנו אותו. מדובר בכונן מהיר יחסית של החברה, והוא מסתובב במהירות של 7,200 סל”ד.
מקודם הזכרנו שאי אפשר להתעלם מהכמות הגדולה של חריצי האוורור שמקיפה את המחשב. מבחינה פנימית זה מסמל רשת של ערוצי נחושת שמכסה את המחשב בכל החלק האחורי שלו, מתחת למכסה, שאותה מכנה החברה בשם Cooler Boost 3. עשרות ואדיות נחושת קטנות יותר ופחות מובילות את האוויר החם מאזור המעבד והכרטיס הגרפי, וזה נשאב ומובל החוצה באמצעות שני מאווררים שממוקמים קרוב מאוד לקצה הימני והשמאלי של ה-PX60 6QE. לשני המאווררים יש פוטנציאל רעש לאט קטן לחוד וביחד.
אז מה עושים? משתמשים בהילוכים, והנה ההצצה הראשונה אל הממשק של המחשב, או בשמם הלועזי Shift. אחד מכפתורי הפונקציות נושא ציור של הילוכים והוא מאפשר לבחור אחד משלושה מצבי עבודה: ירוק (Green) – מצב בו המערכת לא מאפשרת למעבד להיכנס למצב הטורבו שלו ומגבילה את המהירות המרבית של השבב הגרפי כך שמידת החום שלהם לא תעלה על 85 מעלות; נוחות עבודה (Comfort) – רק מהירות השבב הגרפי מוגבלת לרמה אחת גבוהה יותר תוך שמירת הטמפרטורה מתחת ל-89 מעלות; ספורט (Sport) – תחממו חופשי, ביצועים מרביים. ברירת המחדל, דרך אגב זה ‘ספורט’.
ביצועים – כשהמנוע נכנס לעבודה
אנחנו אפילו לא חשבנו לרגע שלא נקבל ביצועים ברמה גבוהה במבחנים של PX60 6QE. בדיעבד, הרי לא היה אפילו אפשר אפילו לצפות מפחות ממחשב שהמעבד הראשי מסומן באותיות הסופיות HQ, והוא Core i7 והוא מגיע עם כרטיס גרפי לא רע בכלל, וכדומה וכדומה. בקיצור, תצורה גבוהה, מסך ברזולוציית FHD ‘בלבד’, ואנחנו רק חיכינו לתוצאות שייצאו מפס הבדיקות ויאשרו את זה.
ובכן, כבר בבדיקות הגרפיות הראשונות קיבלנו את האישור המהותי ביותר. במבחן Cloud Gate, שהוא אחד המבחנים שמוצעים בחבילת 3DMark, קיבל המחשב ציון מרשים של 16,717 נקודות. אבל יותר מהציון עצמו, המיקום שלו בעולם המחשבים היה מעניין יותר, וזה בא לידי ביטוי בגרף שקיבלנו כשהעלנו את התוצאה לרשת: הוא התמקם לו קצת מתחת למחשב משחקים שולחני ממוצע. כלומר, קחו את המחשב הזה, חברו לו מסך גדול אם לא מספיק לכם המסך עמו מגיע המחשב, וביציאות הגרפיות שלו הוא מסוגל הרי להתחבר לכל מסך, ויש לכם מכונת משחקים דה-לוקס.
גם במבחני התצוגה של חברת Unigine, קרי Heaven הוותיק ו-Valley המעט פחות ותיק, שבענו נחת מתוצאות שקיבלנו. ברזולוציית FHD מלאה ב-Heaven הגענו לממוצע מספק ויותר מכך של 45.8 פריימים/לשנייה, ול-45.7 פריימים/לשנייה ב-Valley כשבשני המקרים קצב השיא חצה את קו ה-84 פריימים/לשנייה והתוצאה הייתה כמובן מרהיבת עין. את התמונה הנהדרת הזו השלמנו עם מבחן ה-OpenGL של Cinebench R15 בו הגענו ל-48.31 פריימים/לשנייה. אם אתם רוצים הרגשנו בסוף המבדקים הללו כמו צפייה במכונית מרוץ, רק שקשה מאוד להעביר לנייר את ‘הוו-וואם’ הזה ששומעים כשמכונית מרוץ מחממת מנוע או מעבירה הילוך.
ומה במבחני הביצועים? ב-PCMark 8 בחנו מספר תרחישים כמו תמיד – עבודה, בית ויצירתיות – ובשלושתם קיבלנו תוצאות נהדרות ושוברות שיאים מבחינתנו של 3,350 נקודות ויותר בכל מבחן.
שימושיות – כי ביצועים זה חשוב אבל לא הכל
אנחנו חושבים שכבר ניתן להבין שה-PX60 6QE הוא מחשב שמתאים מאוד גם לשימושים ביתיים כלליים, וגם עסקיים אם ממש מתעקשים. אבל בסופו של דבר זה לא מחשב שולחני אלא מחשב נייד, גם אם הוא גדול יחסית. כיום, עם היכולת להתחבר מכל מקום כמעט – לפחות במרכז הארץ – לדור רביעי ואפילו ל-WiFi יחסית מהיר, אין סיבה לפחות על הנייר שלא ניתן יהיה לנייד מחשב כדי לשחק ולעבוד מחוץ לכתלי הבית.
אז זהו, שלא ממש עם המחשב הזה של msi. כאן חיכתה לנו האכזבה הגדולה הראשונה: במבחן זמן הסוללה במצב העבודה של PCMark 08, המצב בו אנחנו בודקים את הסוללות של כל המחשבים הניידים שמגיעים למעבדה שלנו, הגענו לזמן עבודה רצוף של 1:53 שעות בלבד, וזה מאוד מאכזב. יכול להיות שבפועל ניתן יהיה להגיע גם לשעתיים וחצי של עבודה, אבל בהשוואה מול מחשבים אחרים, ה-PX60 6QE ממוקם במקום האחרון ובמרחק עצום מהמחשבים שלפניו.
עוד דבר שלא אהבנו הוא זוויות הצפייה של המסך. למעשה, כדי לראות את התמונה באיכות המלאה שלה, כזו שמספקת חוויית משחק מרשימה, המסך היה צריך להיות מול העיניים בזווית מדויקת, בהתאמה כמובן למשתמש. צפייה מזוויות אחרות הובילה כמעט מיידית לעיוות התצוגה עד כדי כך שלא ניתן היה ממש להבחין בפרטים, וחבל.
בכל מה שקשור לשליטה במחשב עשתה החברה דווקא עבודה טובה. למרות שמדובר במסך 15.6 אינץ’ ולא ב-17.3 אינץ’, יש גם מקלדת נומרית מלאה בצד, ובכל זאת המקשים מרווחים בצורה מצוינת שמאפשרת להקליד מהר גם למי שאצבעותיו אינן דקיקות במיוחד. בנוסף הירידה של המקשים בהחלט משביעת רצון כך שחוויית ההקלדה נוחה מאוד.
ועם כל הגודל והריווחים בין המקשים, שגם זוכים לתאורת לד לבנה והם שקופים למחצה מקדימה – כשאת רמת התאורה אפשר לבחור מבין ארבע שונות, כולל בלי, זה לא בא על חשבון משטח השליטה שהינו גדול, מרווח, נוח לשימוש וגם מדויק, ולא צריך להפעיל כוח מיותר כדי לבצע את הלחיצות. המשטח הוא אחיד, ויוקרתי למראה, ואינו מכיל כפתורים ייעודיים. זה ממש לא מפריע. הכפתורים הרי בפועל נמצאים שם.
המחשב מגיע גם עם Windows 10 Pro, ואם כבר התרגלנו שטלפונים מגיעים עם עומס אפליקציות, אז בטוח ובטח שבמחשב אפשר לצפות לכמות מסוימת של תוכנות. בין השאר זה בא לידי ביטוי ב-PX60 6QE במספר פאנלים לקביעת הגדרות שאמורים להקל על חיי המשתמש בעבודה השוטפת עמו. אחד מהם מאפשר לקבוע הגדרות כלליות במקום להשתמש במקשי הפונקציה המיוחדים. כמו שאפשר לראות בתמונה לעיל, פאנל זה מאפשר לשלוט בכל ההגדרות הבסיסיות, החל מרמת בהירות מסך – שבמצב של 100% עומדת על בערך 285 ניטים בממוצע – ועד הפעלת המצלמה.
פאנל אחר, שמחובר לטכנולוגיה שהחברה מכנה True Color Profile, מאפשר לבחור אחד משישה מצבי תצוגה מוגדרים מראש, שבעצן בהם יש הגדרות שקשורות לתצוגה, בחל מקביעת רמת צבעי הבסיס בתערובת, ועד טמפרטורה ורוויה. מצבים כלו כוללים מספר תרחישי עבודה, וביניהם משחקים, עבודה משרדית והורדת כמות הצבע כחול – מה שכבר הפך למאוד מודרני בכל מקום.
פאנל נוסף מאפשר לקבוע באופן עצמאי מקשי קיצורי דרך, ואחר, בשם Nahimic שמחובר לתוכנה באותו שם, מספק יכולות שליטה בהיבטי האודיו של המחשב.
ואנחנו יודעים שבטח שאלתם את עצמכם: ומה עם ההתחממות? ובכן, לאחר כמה שעות של עבודה השולחן מתחת למחשב היה חם, אבל לא ברמה שמוגדרת כ-‘אפשר לטגן חביתה’. בהחלט חום סביר. אנחנו גם לא ממש הרגשנו את התחממות המחשב בזמן העבודה השוטפת, כשהידיים שלנו היו על משטחי המקלדת והעכבר. לא שלא הרגשנו בכלל, אבל בהחלט לא משהו שכותבים עליו הביתה בתשומת לב. מערכת האוורור כנראה עובדת, ולא, לא עבדנו במצב הירוק.
ומסקנות? יש
מחיר השוק של המחשב עומד על כ-8,000 ש”ח, ולאור התצורה שעמה הוא מגיע, לא פלא שזה המחיר. בכל זאת, השאלה היא מה אתם מבקשים. אם אתם מחפשים מחשב שהוא תחליף שולחני, כזה שמתאים לכל אחד מבני הבית, זהו בהחלט כלי שיעזור לכם להעביר את התקופות הקרובות בשקט נפשי, כל עוד השחקנים בתא המשפחתי יוכלו לחבר אותו למסך גדול ואיכותי יותר. אי אפשר להתעלם מכך שהביצועים של המחשב יחסית גבוהים, בטח ובטח למחשב נייד, ובהחלט מספקים את הדרישות של שחקני מחשב מודרניים, כל עוד הם לא מוגדרים כהארד-קור.
מצד שני, בהיבט העסקי, קצת קשה לנו להמליץ על המחשב. זה לא רק בגלל שלא היינו ממליצים על מחשב עם מסך 15.6 אינץ’ ומשקל של יותר מ-2 ק”ג לאף אחד שמסתובב הרבה עם המחשב, אלא גם בגלל שזמן עבודה של שעתיים לערך זה לא ממש רציני. גם בהיבט הזה, ה-PX60 6QE יכול להספיק למי שלא יוצא הרבה מהמשרד, כלומר, תחליף שולחני עבור מעצבים גרפיים ואנשי וידאו.
וכן, אם אתם מרגישים שבמחשב המסוים הזה msi נתקעה איפה שהוא באמצע, ולא הלכה עד הסוף לכיוון כלשהו, אתם לא לבד.