יש חברות שקל מאוד לזהות, עוד מבחוץ, את מכשירי הדגל שלהן. כן, נכון, בזכות הקופסה. מי שמכיר את המכשירים של מייזו (Meizu) לעומק יודע שרובם מגיעים בקופסת קרטון פשוטה, בלי יותר מדי התחכמות. יש את הפרטים ההכרחיים, יש תמונה, וזהו פחות או יותר, וזה בסדר כשמדובר במכשירים שמיועדים לשוק הביניים ולמטה מכך.

אבל כמו שאמרנו יותר מאחת, גם אם החברות יודעות ומבינות שאת רוב המכירות שלהן הן משיגות דווקא בשוק הבינוני עד הנמוך, הן גם יודעות שחלק גדול מהמשיכה אליהן מגיע בזכות מכשירי הדגל שמראים את היכולות שלהן – האנשים חולמים מסי, ומסתפקים על כדורגל עם חברים, לא? אז חייבים שבראש הערימה יהיה, טוב נו ניישר קו, מעין רונלדו כזה, כוכב שגם ימשוך, גם ימכור בסופו של דבר, וגם יראה שיש עתיד ואפשרויות חדשות באופק.

אז כשרואים את קופסת הפלסטיק של ה-Meizu Pro 6 Plus, עם הקווים המעוגלים בקצוות, עם החריטה באמצע של השם, מבינים שיש פה משהו שונה. גם הסידור של האריזה בפנים מנסה לשדר משהו מעט יוקרתי, ויש משהו בטלפון הזה שאכן מצדיק את זה, לפחות מבחינתה של החברה: מסך 5.7 אינץ' בגוף קטן יחסית – תופס כ-74% משטח הפנים, וזה יחסית הרבה – שמציע רזולוציה של 2K שאינה אופיינית לחברה, וגם מסתיר מתחת למסך מנוע של סמסונג (Samsung). נכון, גם בשנה שעברה זה קרה, אבל עדיין, כמה מכשירים, מעבר לאלו של היצרנית הדרום קוריאנית, אתם מכירים? גם אנחנו עוד לא הצלחנו להיזכר.

הגיגי חומרה

כמו שהזכרנו לעיל, זו לא הפעם הראשונה בה מייזו מציעה מכשיר עם מעבד שמגיע מבית היוצר של סמסונג. גם בשנה שעברה היא עשתה זו ב-Pro 5 בו שיבצה את Exynos 7420. השנה, משום מה, ולמרות שההפרש בהכרזה היה פחות מחצי שנה מה שאומר כנראה שעבדו על שני המכשירים לפחות זמן מה במקביל, היא בחרה לשבץ ב-Pro 6 את Helio X25 של מדיה-טק (MediaTek), וחיכתה במשך עם הכרזה על מכשיר נוסף שמבוסס על המערכת על שבב Exynos 8890 ששירת נאמנה את משפחת מכשירי Galaxy S7. מעניין למה זה קרה. אולי בהתחלה חששו במייזו שסמסונג לא תאשר להם עוד 'סיבוב'? אולי הם הבטיחו למדיה-טק, שאחראית באופן בלעדי כמעט לרוב המערכות הראשיות בטלפונים שלה, שיהיה מכשיר דגל שמבוסס על מעבד שלה? אפשר רק לנחש.

כך או כך, אם בשנה הקודמת הספירה נסגרה ב-Meizu Pro 5 בלבד, השנה יש כאמור גם Meizu Pro 6 Plus שהוא בעצם ה-Pro של השנה שעברה עם השדרוג ההולם. אז במה הוא שונה מה-Pro 6 אם שוכחים לרגע שמדובר במערכות משתי חברות שונות? אז ככה, מעבר להבדלים במסך – 5.7 אינץ' לעומת 5.2 אינץ', רזולוציה – 2K לעומת FHD, זיכרון אחסון – מוצע עם 64/128 ג'יגה-בייט לעומת 32/64 ג'יגה-בייט באח הקטן יותר ושניהם לצד 4 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה, יש הבדל משמעותי מאוד וזו המצלמה. אם ב-Pro 6 שילבה מייזו מצלמה עם חיישן בגודל של 21 מגה-פיקסל עם מפתח בגודל f/2.2, ב-Pro 6 Plus היא כבר שילבה עדשה עם חיישן קטן באופן משמעותי בגודל 12 מגה-פיקסל אבל עם מפתח f/2.0 ועם עוד תוספת משמעותית במיוחד: מייצב תנועה אופטי שפעיל על ארבעת צירי התנועה הראשיים, וזאת מבלי לוותר על מבזק עשרת הלדים שמסביב לחיישן הלייזר שמאפשר מיקוד אוטומטי מהיר במיוחד.

המצלמה הקדמית, דרך אגב, נותרה כמות שהיא והיא מציעה חיישן 5 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.0 ועם צילום באיכות של 1080p.

האם שווה להחליף מצלמה עם חיישן גדול יותר באחת עם חיישן קטן יותר אבל עם מייצב? האינסטינקט אמר כן. בהמשך נגלה אם זה גם היה נכון.

מה שעוד מעניין הוא שלמרות המסך הגדול יותר, מה שבה כמובן לידי ביטוי בכל שה-Plus רחב יותר בכ-7 מ"מ (77.3 מול 70.8 מ"מ) וארוך יותר בכ-9 מ"מ (156.6 מול 147.7 מ"מ) הוא קל יותר בשני גרם 158 מול 160 גרם. העובי נשאר 7.3 מ"מ. ההפרש של המשקל מרשים עוד יותר כשלוקחים בחשבון שהסוללה הוגדלה באופן משמעותי ביותר מ-2,560 מילי-אמפר/שעה ל-3,400 מילי-אמפר/שעה.

מראה חיצוני, עיצוב ושאר עניינים

 

מכשיר דגל או לא מכשיר דגל, אי אפשר לטעות בטלפון הזה בכלל. המייזו-יות שלו צועקת מכל פינה ומכל זווית, אבל אין ספק שכמו ב-MX 6 מורגשת השקעה רבה יותר בעיצוב הכללי. הפינות יותר עגולות וזורמות. הפאנל הקדמי והגב זורמים לצדדים בסגנון 2.5D אבל באופן מאוד עדין עם קווים עגולים מכל זווית. פס המתכת האליפטי מסביב לכפתור הבית מעניק הרגשה שהכפתור מעט שקוע וזה גם נראה טוב. אפילו הגב נראה טוב, עם פסי אנטנה ממש מזעריים, ויש הרגשה של יוקרתיות אבל זהירה משהו, שלא לומר מאופקת – הרגשה שהושקעה הרבה תשומת לב בפרטים, אבל כאמור, בלי להתחמק לרגע מהעובדה שאי אפשר לטעות שזה מכשיר של מייזו.

כפתור ההפעלה וכפתור השליטה בעוצמת הקל ממוקמים בצד הימני של המכשיר במעין שקע מאורך משל עצמם, כך שברוב ההיבטים המבט יכול אפילו לדלג עליהם, בדיוק פי שהוא ידלג על החלק העליון והחלק השמאלי בהם יש רק חורים קטנים – למעלה לאיפוס, מהצד למגירת הסים/כרטיס זיכרון שכמעט ולא מורגשת. למטה יש מחבר USB Type C שמימינו גריל הרמקול ומשמאלו, כן עוד לא מוותרים על זה במייזו, מחבר 3.5 מ"מ תקני. אולי בגלל שלא שמים אוזניות במארז אז לא רוצים לסבך את המשתמשים הפוטנציאם כבראליים ברכישה שלהן?

כפתור הבית של מייזו משמש כמו תמיד ככפתור ניווט ים לחיצה חזקה כדי לחזור לעמוד הבית הראשי, ונגיעה קלה/גרירה קלה מעלה כדי לבצע חזרה לאחור, כשהחלקה מעלה מקצה המסך, שלא מעל לכפתור, פותחת את מנהל האפליקציות הפתוחות. כן משולב בכפתור, כרגיל אפשר כבר לומר, חיישן טביעת אצבע שלא לגמרי התלהבנו ממנו. תהליך 'ההחתמה של האצבע' עבר כרגיל, אבל אחר כך, למרות תמיכה של הכפתור בקריצת טביעת האצבע ב-360 מעלות, זה לא ממש תמיד עבד. ליתר דיוק, זה גם לא ממש תמיד עובד עכשיו. קל מאוד לפספס ולהתעצבן קצת. בנוסף, הוא לא מאפשר לפתוח את המכשיר ישירות ממצב מסך כבוי. יש קודם כל ללחוץ על כפתור הבית כדי להגיע אל מסך הנעילה ואז לדאוג להנחת האצבע באופן שהחיישן יזהה את טביעתה.

על מסך ועל צבעים אחרים

כפי שהזכרנו לעיל המסך של ה-Pro 6 Plus מצויד בפנל AMOLED בגודל של 5.7 אינץ' וברזולוציה של 2K. עכשיו נוסיף שהוא גם מציע צפיפות פיקסלים נאה של 518 פיקסלים לאינץ'. גם השוונו אותו לעיל ל-Pro 6 מבחינת מידות, אבל ההשוואה ל-MX 6, שיצא בין לבין וכבר סקרנו כבר באתר, מחמיאה גם היא בהיבט הזה: ההפרשים ברוחב ובאורך בין המכשיר עם ה-5.5 אינץ' למושא הסקירה הנוכחי שלנו עומדים על 2 מ"מ ופחות, אם כי הוא שוקל 3 גרם פחות. המון, נכון?

לפי החברה הוא תומך בבהירות מלאה של 430 ניטים. מה שזה אומר שזה אמור להיות טיפה יותר בהיר ממסך ממוצע, אבל בפועל גם בבהירות מלאה היה קצת קשה להשתמש במכשיר באור שמש מלא, בלי טיפת 'לכלוך' של צל או ענן. מצד שני, גם בתאורה מינימלית התצוגה לא איבדה מהחדות שלה והייתה ברורה לחלוטין. גם כשהשתמשנו ב-'מצב ידידותי לעיניים', כלומר עם סינון אור כחול בשעות הלילה, אי אפשר היה לבוא בטענה כזו או אחרת לתצוגה. כמובן שאת המצב המסוים הזה אפשר להפעיל באופן ידני, אבל אפשר גם לקבוע תזמון להפעלתו, כולל בחירה בהגדרה הקיימת מהראש, 'מהשקיעה עד לזריחה'. כמו כן ניתן לקבוע את עוצמת הקטנת האור הכחול באמצעות בורר גרירה.

מסך AMOLED בדרך כלל מספק צבעים שאפשר להגדירם כעזים קצת יותר מהמציאות, אבל לא במקרה של ה-Meizu Pro 6 Plus. הצבעים אינם מוגזמים, ואם רוצים אפשר בתפריט התצוגה לשנות את טמפרטורת הצבע כך שתתאים להעדפות הפרטיות של המשתמש.

עוד דבר שקשור לתצוגה הוא האפשרות 'תצוגה פועלת תמיד' (Always On) שאם בוחרים להפעיל אותה אז מקבלים במסך הנעילה, כמו בכל מכשיר אחר שתומך באפשרות הזו, תצוגה של שעון, תאריך ומצב סוללה.

אבל הדבר היותר נחמד במערכת שקשורה למסך הוא ש-Pro 6 Plus תומך ב-'מגע תלת ממדי'. זה אומר שלחיצה ארוכה על המסך עצמו אמורה, כשאפשר, לספק יכולות כמו של הכפתור הימני בעכבר בסביבת Windows. כך, לדוגמה, בעת לחיצה ארוכה על הצלמית של שיחות הטלפון יופיע תפריט שמאפשר להוסיף איש קשר חדש, לחפש אנשי קשר, ואולי גם כמה שמות של אנשי קשר שעמם הייתם בקשר לאחרונה לעומת בלחיצה על הצלמית של 'הגדרות' מופיע תפריט שמציג את הטיפול ברשת האלחוטית, גישה ישירות לאפשרויות הנגישות וכן למידע על הטלפון. יש עוד כמה וכמה אפליקציות שתומכות בכך, אבל כולן היו מבית מייזו עצמה. לא נתקלנו אפליקציה אחרת, לפחות לא באפליקציות שאנחנו הורדנו מ-Google Play לבדיקת המכשיר, באפשרות הזו. אבל אין ספק שמדובר באפשרות שיכולה להיות שימושיות מאוד ומקצרת תהליכים.

ממשק משתמש, אפליקציות ושאר הגדרות

מערכת ההפעלה של Pro 6 Plus היא אנדרואיד בגרסה 6.0.1 שמעליה נמצא הממשק הקנייני של החברה, כמו כל יצרנית סינית. אנחנו קיבלנו את המכשיר עם ממשק ה-Flyme של החברה בגרסה 6.7.3.29G ואנחנו חייבים לציין שמגרסה לגרסה הולכת ובולטת נקודה אחת לטובה, במיוחד אם בוחנים את השטח מנקודת מבט עברית: תפריט ההגדרות פשוט מיישר קו, כמעט לחלוטין, עם הגרסה הנקייה של האנדרואיד מבית גוגל (Google) והוא מופיע בשפה נקייה וברורה וכמעט בלי כל טעות כתיב, לפחות לא נתקלו באחת כזו ובטח לא מהותית. יש אמנם תוספות הכרחיות מכיוון שבכל זאת מדובר בממשק שיש בו כמה תוספות ל-'עניינים' של גוגל, אבל הוא מסודר היטב, ומוצאים כל דבר בדיוק אבל בדיוק במקום שמחפשים אותו.

אבל זה כמובן מה שרואים מאחורי הקלעים. מקדימה, במסך עצמו, זה הממשק נטול מגירת האפליקציות המוכר של מייזו, עם הצלמיות בסגנון המוכר של מייזו, עם האפליקציות ועם הכלים הרבים מייזו, ואפילו עם חנות האפליקציות של מייזו. כן. ברגע הראשון לקח לנו דקה או שתיים לקלוט. איפה האפליקציות של גוגל? האם מייזו באמת רוצה שנפעיל את המכשיר שלנו בלי? בחנות שלה מוצאים בדרך כלל את כל האפליקציות 'הממש הכרחיות', אבל זה גוגל. מזל שמוצאים בחנות במקום טוב באמצע, ודי בולט לעין, את Google Installer עם כל האפליקציות שצריך במקום, כולל Google Play, כולל מפות, וכולל Hangouts עבור מי שמחבב דווקא את אפליקציית השיחות המיידיות הזו. בעצם, אחרי שמורידים ומתקינים את Google Play, כל השאר כבר נמצא במרחק כמה לחיצות וחיפושים – כולל אפליקציות הבדיקה שלנו.

ודרך אגב, ניסינו. כלומר, אם מתעלמים מכך שלא משיגים כל אפליקציה שרוצים, אפשר את הרוב המכריע של הפעולות הבסיסיות לבצע גם בלי האפליקציות של גוגל. זה אולי לא מרגיש בדיוק אותו דבר, אבל אפשר, במיוחד שהשמות בעברית – שוב- מדויקים וטובים.

כלי האבטחה יכול להתגלות כקצת אגרסיבי מדי. אמנם קוראים לו כלי אבטחה אבל בעצם מדובר ביישום כללי לטיפול במערכת שמנקה נתונים שלא צריכים, שהיא גם אנטי וירוס, מבצע מיטוב למערכת  ועוד. הבעיה שהוא עושה את, אם נותנים לא קצת יותר מדי.

עוד אהבנו את צלמיות הגישה המהירה שמוצגות כשגוררים מטה את פס ההתראות ומציעות באצת מבחר מאוד מוצלח של אפשרויות כולל 'הקלטת' מסך שיכול להתברר ככלי מאוד מעניין מפתחים, מרצים או כאלה שרוצים לעזור לחברים ובני משפחה ללמוד עוד משהו על המכשיר שלהם. ההתראות החשובות יותר מופיעות עם פתיחת פס ההתראות, אבל הרוב יישמרו במגירה מסודרת שפתיחתה גם מאפשרת לגשת מיד למסך ניהול ההתראות. מבוצע היטב.

כך שבשורה התחתונה של ממשק המשתמש והאפליקציות שקשורות עליו אפשר לומר שמייזו בהחלט עשו עבודה טובה, רק שצריך להשקיע קצת בהתאמות לצרכים. הכל שם, רק שאי אפשר ברוב המקרים להוציא את המכשיר מהקופסה ופשוט להתחיל לעבוד אתו כמות שהוא.

מערך צילום מוצלח

משונה קצת לומר, אבל כיום אם אין מאחורה שתי מצלמות זה כבר נראה קצת משונה. אבל צריך להודות, בסופו של דבר השאלה היא לא כמה מצלמות יש אלא מה עושים איתן, נכון? אז אולי ל-Pro 6 Plus של מייזו יש רק מצלמה אחת מאחור, והיא עם חיישן 12 מגה-פיקסל המבוסס על IMX386  של סוני (Sony) בלבד, במיוחד אם משווים אותה לחיישן ה-21 מגה-פיקסל של האחות הצעירה יותר, אבל כבר שכבר סיפרנו בהתחלה יש מייצב תמונה, ועשרת הלדים מסביב לחיישן הלייזר עדיין כאן, והתוצאה בתמונות פשוט מלבבת, גם אם בוידיאו זה בא קצת פחות לידי ביטוי.

הממשק פשוט יחסית וקל להבנה, וקשה לומר שמספר מצבי הצילום יכול לגרום לנפילה מהכסא, במיוחד עם משווים אותו למכשירים של סוני למשל, אבל גם בברירות המחדל התוצאה בדרך כלל פשוט מלבבת. מה שהפתיע אותנו יחסית לטובה זה דווקא הצילום בחדר בחושך מוחלט. כמובן שמגדילים את התמונה הגרעיניות מובחנת היטב, אבל במבט ראשון, על מסך הטלפון התוצאה הייתה בהחלט יותר ממשביעת רצון, עם צבעים אמינים באופן כללי, ובלי לאבד פרטים.

אהבנו גם מאוד, אפילו יותר ממאוד, את מצב המאקרו שסיפק לנו כמה תמונות יפיפיות שממקדות בצורה הכי טובה שאפשר את התמונה במושא הצילום תוך טשטוש הרקע. אהבנו גם לגלות שאם משאירים את האצבע על כפתור הצילום אז מצלמים 30 שניות תוך שניות ספורות וזה נהדר לצילומי תנועה כדי להוציא תמונה אחת טובה מביניהן. אהבנו גם את התוצאות בצילום מול שמיים כדי לגלות שאין עיוותים מונוכרומטיים מיותרים, שהתמונה לא נשרפת באזורים הבהירים, ושקצוות עדינים אל הופכים למטושטשים מדי על הרקע הבהיר ואין כמעט אובדן פרטים.

הצבעים בדרך כלל שועתקו היטב, אם כי דווקא במחשב הבחנו שהם אפילו מוצגים מעט טוב יותר מאשר במסך הטלפון. ואם רוצים, אפשר להשתמש באפליקציית העריכה המובנית כדי לבצע תיקונים. היא יותר מראויה.

ועכשיו לביצועים

מצד אחד, כפי שכתבנו בפתיחה, הסוללה של המכשיר הרבה גדולה באופן משמעותי עם הוספת ה-Pro בסוף, אבל במקביל יש גם מסך ברזולוציה יותר גבוהה. התוצאה הסופית? 11:08 שעות במבחן הזמן של PCMark. אז נכון, קצת קרש להתמודד עם 14:15 השעות של ה-Oukitel K6000 Pro, אבל מעבר לכך יש מעט מאוד מכשירים שעברו את קו ה-11 שעות, ולמעשה גם אחרי נבירה ארוכה מצאנו שניים של סמסונג בלבד. בנוסף תומכת הסוללה בטעינה מהירה. כשבדקנו את המכשיר בטעינה מאפס, עם המטען והכבל שמגיעים בערכה, תוך שעה לערך, ואפילו כמה דקות פחות, הגענו לטעינה של 90%. עומד בהבטחה.

אז על זמן העבודה סימנו V. מה עם הביצועים הסינתטיים לאור העובדה שאנחנו מתעסקים כאן עם Exynos 8890? ציון של 102,999 נקודות ב-Antutu 6 נותן שובה, וכן, נכון זו רמת הביצועים המיטביים של המכשיר ולא הממוצעת – מייזו יודעת לאבחן היטב את ההרצה של Antutu. אבל המכשיר השיג תוצאות נחמדות מאוד גם ב-Geekbench 4, עם 4,653 נקודות במבחן ריבוי הליבות שהיה טוב אפילו מה-4,193 נקודות שקיבל LG G6 וה-4,119 של ה-Galaxy A7 גרסת 2017.

גם במבחנים הגרפים התוצאות היו בהחלט משביעות רצון, עם 1,878 נקודות נהדרות במבחן SlingShot Extreme בשל 3DMark ועם קצב של 59.2 פריימים/לשנייה במבחן Epic Citadel שהתעלה אפילו על תוצאות של מכשירים רבים עם רזולוציית FHD בלבד, ומכשירים שבדקנו לאחרונה.

מה שלא אהבנו כל כך הוא שהמכשיר התחמם בשימוש מאומץ, בעיקר במשחקים. עד כמה? שהחום יורגש היטב, לא עד כדי כווייה.

ובשורה התחתונה?

כמה ימים אחרי המבחנים המסיביים, בבחינה חוזרת של חוויית השימוש, המסקנה הסופית הייתה פשוטה: Meizu Pro 6 Plus הוא טלפון שמאוד מהנה להשתמש בו. הוא נראה טוב ויוקרתי במידה, הוא יושב מצוין ביד, יש לו מנוע מוצלח במיוחד, יש לו מצלמה כיפית ויש לו זמן עבודה יותר מסביר. המחיר אמנם גם כן מהווה מקפצת מדרגה עבור החברה, 1,999 ש"ח באופן רשמי בחנויות באג לאחר הורדת המחיר בעקבות הורדת המסים, אבל עדיין התמורה שלו יחסית גבוהה.

השאלה היחידה שנותרה לנו היא האם מדובר בצעד ראשון של מייזו אל עבר תחרות בשוק הגבוה? האם זה מכשיר שרוצה להראות שאם החברה רוצה היא יכולה לחרוג מהשטנץ שלה, גם לא ממש ברמת המראה החיצוני? כך או כך, מדובר בקפיצת מדרגה אמיתית של מייזו מכל הבחינות, והתוצאה מאוד ראויה. אהבנו.

שתף:
-פרסומת-
עורך האתר, כתב וותיק בתחום המחשבים והטכנולוגיה. נמצא כאן בסביבה עוד לפני שהאינטרנט הפך למה שהוא היום. היה עורך של מגזינים רבים (כן, מאלה שהודפסו על נייר), כולל PC Plus, חי את העולם הטכנולוגי ומתעורר בדיוק בזמן כשהשליח עומד בדלת עם מוצר חדש לסקירה.
  • עזרא

    לא היה מזיק אם הייתם מקדישים באתר שורה שתיים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. קחו לתשומת ליבכם.

    • Alex K

      אז למה אתה לא?

      • עזרא

        כי זה לא אתר שלי אולי?
        במקומות אחרים רשמתי!

        חג שמח 🙂

  • Yossi Cohen

    לפי דעתי הממשק של שיאומי יותר מלוטש בMI5.
    ועדיף כמובן גרסא קרובה יותר לסטוק.

    רק שאלה באמת התכוונת לחיצה ארוכה על הסמליל או לחיצה חזקה? כי את הלחיצה הארוכה לתפריט יש גם בנקסוסים ובכל שאר המכשירים.

    • Tzvi Katzburg

      לחיצה ארוכה על סמליל של אפליקציה שתומכת בתפריט

  • LineOS for exynos!

    איך אותו מעבד של S7 מקבל ניקוד נמוך משמעותית במבחן ביצועים?
    אולי הגרסאות הראשונות של סמסונג?

  • ארנון

    מכשירים מעולים וחברה מצוינת ברמה גבוהה ממש חבל לקנות מכשיר יקר.

  • שלומי

    מערכת הפעלה על הפנים.אולי חומרה טובה אבל הflyme גרוע ולא שימושי.

  • ברק יעקובי

    לא אוהב את המכשירים שלהם