לצד סדרת ה-Note שלה, שמטרתה לספק תמורה גבוהה לכסף, מחזיקה מייזו (Meizu) גם את קו מוצרי ה-MX. הטלפונים ששייכים למשפחה זו, אם תרצו משפחת הדגל של החברה, כבר אינם זולים כל כך. הם אמנם נחשבים מכשירי ביניים, אבל הם קרובים יותר במחיריהם לקצה העליון של השוק הזה, וכמובן, בהתאם, מציעים גם יותר בכל היבט מאשר דודניהם הזולים.
המכשיר החדש במשפחה הוא ה-Meizu MX5 שהושק לאחרונה על ידי באג בארץ עם תג מחיר של 1,699 ש”ח, שהוא, בפני עצמו, כבר מצביע על המיקום שלו בשוק. מבחינת עיצוב רעיוני הוא לא שונה בהרבה מה-M1/M2 Note, ובמבט ראשון ולא כל כך מקרוב אפשר בהחלט לטעות בינו לבין ה-M2, עם הכפתור הפיזי, כזכור, וכנראה זה בא לשרת את אחת ממטרות החברה וזה לשמור על קווי עיצוב דומים לכל אורך היצע המכשירים שלהם.
אבל הדמיון הזה נגמר ברגע שלוקחים את המכשיר ליד. Meizu MX5 אמנם מציג אותו גוף אחוד, אבל במקרה שלו מדובר בגב מתכת ובפס אלומיניום שמקיף את המכשיר מסביב. אמנם הוא גם כן מגיע עם מסך 5.5 אינץ’ ברזולוציית FHD, אבל החברה הצליחה לדחוס את זה לתוך גוף שהוא מעט צר יותר (חצי מ”מ), מעט קצר יותר (מ”מ שלם) ומעט רזה יותר (1.1 מ”מ, לכדי עובי של 7.6 מ”מ) מאשר ה-M2 Note, כשרק המשקל זהה: 149 גרם.
שינוי מהותי אחר נמצא מתחת לכפתור הפיזי האליפטי, שכמו במקרה של ה-M2 מול ה-M1, החליף את כפתור המגע העגול שהיה ב-MX 4. מדובר בחיישן טביעות אצבע שדורש בסך הכל הנחה של האצבע. לגבי התפקוד שלו נרחיב בהמשך.
פשוט יופי של מצלמה
אנחנו בדרך כלל משאירים את הדיון במצלמה לחלקים יותר מאוחרים של הסקירה, אבל הפעם אנחנו רוצים להקדים את הדיון, ולא בכדי, ולא רק בגלל שהמצלמה כבר הפכה מזמן לאחד ההיבטים שמכריעים עבור רבים בעת רכישת טלפון חדש, אלא גם בגלל שהיא הרשימה אותנו מאוד, ולא רק אותנו, אלא גם את האחרים שהנחנו בידיהם את הטלפון כדי להתנסות.
המצלמה האחורית של Meizu MX5 מבוססת על חיישן ה-IMX220 של סוני (Sony) בגודל מרשים, במיוחד לנקודת המחיר של המכשיר, של 20.7 מגה-פיקסלים עם מפתח צמצם של f/2.2. לפי מייזו במהלך השנה האחרונה היא פיתחה מסביבה מספר אלגוריתמים ששיפרו את איזון הלבן, חדות התמונה, את הטון של הצבעים וגם את מהירות הצילום. אבל זה לא רק זה: התוצאה היא גווני עור מדויקים יותר, פחות רעשים בעת צילום בסביבות חשוכות יחסית, איכות צילום מצוינת במצב מקרו, ויכולת מיקוד מהירה מאוד בזכות שימוש בחיישן לייזר ושני מבזקים אינטליגנטיים שפועלים בהתאם לצורך כדי לשמור על הדיוק של הצבעים, חמים וקרים. בלשון אחד הבודקים, מדובר ב-‘מצלמה כיפית’.
הדבר בא גם לידי ביטוי בתמונות איכותיות מאוד שמצולמות במצב האוטומטי של המצלמה, אז גם בולט יחסית איזון הלבן המוצלח של התמונות שמונע בדרך כלל מרקע בהיר מאוד ‘לשרוף’ את התמונה. אהבנו גם מאוד את מצב המקרו של המצלמה שסיפק לנו תמונות איכותיות מאוד תוך הפגנת יכולת מיקוד זריזה במיוחד, גם בטווחים של חצי סנטימטר ממושא הצילום. מה שחסר כאן, וזה אחד הדברים שמבדיל בין המכשיר הזה לבין מכשירי הקצה העליון, זה מייצב תמונה. מעבר לכך שזה אומר שהמשתמשים זקוקים לידיים יציבות במיוחד כדי לצלם בכלל, זה גם אומר שתמונות במצבים בהם נדרשת חשיפה יותר ארוכה יוצאות לעיתים קרובות מטושטשות, ולא תמיד המבזק או מצב הצילום יכולים לפצות על כך.
דבר נוסף שמציעה המצלמה הזו היא תכונת צילום הוידאו האיטי, כמו במכשירים הכי יקרים שמגיעים כיום לשוק. היא יודעת לצלם בקצב של 100 פריימים/לשנייה באיכות של 720p, ומי שאוהב את זה, יאהב מאוד את התוצאות.
ואם כבר הזכרנו צילום וידאו, אז ה-MX 5 תומך גם בתקן הקידוד H.265 וזה אומר שהוא יודע לצלם סרטוני וידאו באיכות של 4K.
הדבר היחיד שממש שלא אהבנו בקשר למצלמה הוא שהיא בולטת למדי מהגוף החוצה. היא אמנם מוגנת בזכוכית Gorilla Glass 3, אבל לא מדובר בזכוכית שלא יכולה להישרט בכלל, ושריטה בזכוכית בסופו של דבר, בתוצאה סופית, היא כמו שריטה בעדשה עצמה.
המצלמה הקדמית מצוידת בחיישן של 5 מגה-פיקסלים ועם מפתח צמצם של f/2.0. היא עובדת תחת אלגוריתם שהחברה מכנה FotoNation לשיפור של תמונות הסלפי שמצלמים. התוצאה איכותית בדרך כלל, ובהשוואה מול מצלמות של מכשירים אחרים, התמונה אף בהירה וחדה יותר.
המנועים
Meizu MX5 הוא אחד הראשונים בישראל שמצויד בשבב היחסית חדש של מדיה-טק (MediaTek), ה-helio X10 שקיבל גם את המספור MT6795. מדובר במערכת על שבב ב-64 ביט שמכילה 8 ליבות שמבוססות על Cortex-A53 של ARM במהירות של 2.2 ג’יגה-הרץ. המערכת פועלת בטכנולוגיה שהחברה מכנה CorePilot שאמורה לפחות על הנייר לגרום לפיזור העומס על כל שמונה הליבות, אם יש צורך, תוך שליטה טובה על צריכת הכוח של הליבות ופיזור החום.
השבב הזה גם כולל את המודם שתומך ב-LTE שמאפשר קצב העלאה של 50 מגה-ביט/לשנייה וקצב הורדה של 150 מגה-ביט/לשנייה, לצד תמיכה ברשתות דור שני ושלישי, ובנוסף תמיכה ב-WiFi 801.11ac ובבלוטות’ 4.1, הוא גם זה שמאפשר לבצע צילומי וידאו ב-4K, את תכונת הצילום במהירות איטית, ועוד, כולל תמיכה במסכים ברזולוציה של עד 2K – למרות שמייזו בחרה כזכור ב-FHD, ואין לנו שום תלונות בנוגע לנקודה הזו: היא לא היחידה שהחליטה לא לקפוץ בינתיים מעל הפופיק ולהעדיף ביצועים על פני משהו שיפה בתיאוריה, אבל לא בטוח שישים בפועל באיכות מלאה, ובמספיק תכנים שתומכים בכך.
מבחינת זיכרון מציע המכשיר זיכרון עבודה של 3 ג’יגה-בייט מסוג LPDDR3 וזיכרון אחסון מובנה של 16/32/64 ג’יגה-בייט – אנחנו בדקנו את המכשיר עם 16 ג’יגה-בייט – ללא אפשרות הרחבה, תופעה לנו עדים ביותר ויותר מכשירים לאחרונה.
המסך, כפי שכבר הזכרנו, משתרע לאורך של 5.5 אינץ’ ברזולוציית FHD, ובצפיפות של 401 פיקסלים/לאינץ’. זהו מסך AMOLED שלפי החברה מספק יחס ניגודיות גבוה של 10,1000:1 ובהירות בעוצמה של 350cd/m2 שנחשבת ליחסית גבוהה בתחום. זוויות הראייה מצוינות, והתמונה אכן חדה מאוד, ואפילו אפשר יחסית בבהירות מלאה לעבוד באור שמש, אבל יש הרגשה שהחברה העדיפה לתת דגש במנוע התצוגה דווקא לצבעים הקרים: חלק מהמשתמשים ירגישו אולי שהצבעים מעט כהים מדי לטעמם, ושחסר קצת חיים בצבעים החמים כמו אדום, ירוק וכחול. זה לא אומר שיש בעיה בהפרדת הצבעים ובאבחנה בגוונים, ואפילו בהייה של שעות במסך לא מפריעה לעיניים – כמו במשחקים או בסרטים ארוכים לדוגמה – אבל בכל זאת יש הרגשה של בחירה מנגנונית בגוונים מעט כהים יותר.
יש גם אפשרות לבחור התאמת בהירות אוטומטית, אבל כמו בכל המכשירים כמעט שבדקנו, עדיף להשתמש בהגדרה ידנית כי האוטומטית בוחרת הגדרות כהות מדי.
כמו רוב החברות בתחום, לפחות בנקודת המחיר של ה-Meizu MX5 ומעלה, המסך מכוסה בהגנת Gorilla Glass 3 של קורנינג (Corning), ובמעט הניסיונות שביצענו, היא עומדת היטב במשימה שלה.
אל תגידו mBack, אמרו mTouch 2.0
בתחילת הסקירה ציינו שברגע הראשון דומה ה-MX5 ל-m2 Note וכמובן זה נובע בעיקר מכך שגם כן כבר משתמשת החברה בכפתור האליפטי הגדול במקום כפתור המגע העגול והקטן בו נהגה להשתמש. אבל כאן כבר משתמשת החברה בשם mTouch 2.0 במקום mBack, השם שהיא נתנה לכפתור ב-m2 Note, וזאת כדי לציין כמובן שהוא מצויד בחיישן טביעת אצבע.
זה לא אומר שהתכונה העיקרית של mBack נעלמה. הכפתור עדיין תומך בלחיצה קצרה כדי לבצע חזרה ובלחיצה ארוכה יותר כדי לחזור למסך הבית.
במייזו טוענים שהחיישן מגיב תוך פחות מחצי שנייה, 0.48 שניות ליתר דיוק, ומהבדיקות שלנו זה אכן כך: הוא פשוט פועל היטב. נקודה. כמו כן שמחנו לגלות שאפשר להגיע באמצעות טביעת האצבע ישירות ממסך כבוי למסך הבית, תוך דילוג בפועל על מסך הנעילה.
תהליך ההגדרה, ואפשר להגדיר עד חמש אצבעות, קצת ממושך. יש להניח את האצבע שוב ושוב על הכפתור/חיישן עד שהמכשיר מאשר את האצבע לשימוש. במחשבה ראשונה זה קצת עיצבן, אבל לאור איכות השימוש לאחר מכן, מדובר בתהליך שמוכיח את עצמו. בתחילת התהליך יש להגדיר קודם כל קוד מספרי בן 4 ספרות כדי להבטיח שניתן יהיה לפתוח את המכשיר לשימוש במסך הנעילה גם במקרה שהחיישן לא מזהה את טביעת האצבע – זה יכול לקרות למשל אם תעמדו במשך זמן מה ישירות מתחת למזגן.
שימושיות
ה-Meizu MX5 מגיע עם מערכת הפעלה אנדרואיד 5.0.1 שמעליה הממשק המוכר והקנייני של מייזו, לפחות למי שהשתמש במכשיריה בשנתיים האחרונות, Flyme OS בגרסה 4.5.2.5 (כבר יש לה קובץ תיקונים שמשפר את העברית שבבסיסה מלאה בלא מעט שגיאות). התוספת המשמעותית במקרה הזה היא תפריט הגדרת טביעות האצבע במסך ההגדרות הראשי, ומעבר לכך אין שינויים רבים לעומת הגרסה שמותקנת ב-m2 Note.
זה אומר כמובן שהמכשיר תומך גם במחוות שגם הן ניתנות להגדרה ולשימוש: ניתן לקבוע מה יקרה במקרה של גרירת האצבע מעלה על המסך, או לחלופין ציור של האות W ביד חופשית. זה גם אומר שאפשר להציב על המסך נקודה קטנה בה אפשר להשתמש כדי לבצע פקודות במהירות וזאת על ידי הזזתה, לחיצה כפולה עליה וכדומה.
השימוש במחוות הללו זמין גם כשהמסך מכובה, אך לא כברירת מחדל – יש לבחור באפשרות הזו בתפריט ההגדרות. אם עושים זאת, ואם מגדירים, לדוגמה, להפעיל אפליקציה בהחלקה לאחד הצדדים או בשרטוט תו על פני המסך, כשיוצאים מן האפליקציה חוזרים למסך הנעילה ולא למסך הבית, כך שלמעשה לא יכולים לעקוף את ההגנה בדרך הזו.
יש עוד מחוות שצריך ללמוד כמובן. כך, לדוגמה, כדי להגיע לרשימת האפליקציות הפעילות מבצעים גרירה מעלה מהקצה התחתון של המכשיר. גרירה שמאלה/ימינה מאפשרת לעבור בין כל האפליקציות הפתוחות. גרירה של אפליקציה מעלה מהרשימה סוגרת אותה, וגרירה של אפליקציה מטה סוגרת את כל האפליקציות בבת אחת.
כמו רוב המכשירים כיום שמגיעים לשוק ה-MX5 תומך גם הוא בשימוש בשני סימים, ואת המגירה בצד שמאל, שמשולבת בגוף בצורה חלקה ונקייה כך שכמעט ולא ניתן להבחין בה להוציא חור קטן שמרמז שהיא בצד שמאל למעלה, יוצאת בצורה חלקה עם הכנסת הכלי שמגיע בקופסה לאותו חור. שני הסימים תומכים ב-4G, אבל לא בו זמנית: אם יש שני סימים במגירה, אחד מהם תומך ברשתות GSM בלבד.
הרמקול של ה-Meizu MX5, שממוקם כמנהג הדור בגריל התחתון של המכשיר, חזק ואפילו מפתיע באיכותו ובעוצמתו למרות שמדובר ברמקול מונו, אבל הבעיה היא המיקום שלו. כשמשחקים או רואים סרטים לרוחב, חייבים להחזיק את המכשיר כשכפתור עוצמת הקול מופנה מטה, כי אחרת כמעט בוודאות חוסמים את הרמקול לחלוטין. גם במצב ‘הנכון’ להחזקה צריך ללמוד להניח את היד השמאלית על המכשיר כך שהיא לא תחסום את הרמקול – או הפוך לאיטרי יד ימין כמובן.
העבודה עם המכשיר בדרך כלל נקייה וחלקה לחלוטין, אם כי בהעמסה אפשר להרגיש מדי פעם ב-‘שיהוקים’ קטנים, ובעיקר במשחקים עתירי גרפיקה. במשחקים מעין אלו, כמו גם בצפייה רציפה בסרט באיכות FHD , מורגשת קצת התחממות, אבל לא מעבר לצפוי והמקובל.
מבחן הסוללה
הסוללה בה מצויד ה-MX5 מציעה נפח עבודה של 3,150 מילי-אמפר/שעה. החברה מספרת שהיא שילבה טכנולוגיה בשם mCharge בטלפון שמאפשרת להטעין את הסוללה מאפס ל-25% תוך עשר דקות בלבד, ומ-0 ל-60% תוך 40 דקות בלבד. קשה לומר שבדקנו בדיוק על הדקה, אבל נראה הטעינה של המכשיר אכן מתבצעת יחסית מהר, ועומדת פחות או יותר במה שהחברה מצהירה עליו. עם זאת, יש לציין שיש להשתמש במטען ה-2A שמגיע עם המכשיר, או מטען דומה אחר, כדי להשיג את המספרים הללו.
ומה עם הפריקה של הסוללה? כמה זמן אפשר להשתמש בה? מפתיע שהחברה לא סיפקה זמני המתנה ופעולה משלה, אבל במבחן הסוללה של PCMark for Anodrid בו אנחנו משתמשים עבור כל מכשירי האנדרואיד שאנו בודקים, הגיע ה-MX5 ל-8:44 שעות מכובדות מאוד, ולא כל כך רחוק ממה מהזמנים שמציעים מכשירי ה-m1/m2 Note וטוב בהרבה לעומת רוב המכשירים שממוקמים בקצה העליון של שוק המכשירים.
גרפיקה וביצועים כלליים
השבב הגרפי שמשולב ב-helio x10 הוא ה-PowerVR G6200 וגם אם הוא לא השבב הכי מתקדם בשוק, הוא בהחלט מספק תוצאות יפות מאוד עבור אלו שמעוניינים במכשיר גם כקונסולת משחק. זה בא לידי ביטוי מצויין במבחן Epic Citadel עת המכשיר סיים את הבדיקה באיכות התצוגה הגבוהה ביותר עם קצב מספק בהחלט של 58.3 פריימים/לשנייה. כמו שאתם רואים בגרף לעיל, גם במבחן ה-Unlimited של 3DMark for Android הוא היה בסדר גמור ויותר מכך.
ומה עם ביצועים כלליים? ובכן הוא הגיע בדיוק למקום בו הוא צריך להגיע, בין הטובים בקצה הגבוה של שוק הביניים, ולא יותר מכך, כשהוא לא ממש יכול להתחרות בביצועים של המכשירים שבאמת נמצאים בקצה הגבוה בשוק, אבל בהחלט מספק ביצועים טובים עבור המחיר שלו.
את התוצאות של Antutu אתם רואים בגרף לעיל, וכעת נוסיף שהוא הגיע ל-1,060 נקודות במבחן Basemark OS II, הרבה יותר גבוה ממה שהשיגו אחיו הצנועים יותר m1/m2 Note (עם 864 ו-738 נקודות לפני סדר ההופעה שלהם בשוק), אבל נמוך באופן משמעותי לעומת הקצה העליון כמו ה-S6 Edge Plus שקיבל 1,823 נקודות וה-G4 שהגיע ל-1,525 נקודות.
סיכום
כאמור המחיר של המכשיר, בגרסת ה-16 ג’יגה-בייט שלו, הוא 1,699 ש”ח בחנויות של רשת באג. הוא מגיע, כמו תמיד אצל מייזו, במספר צבעים. אנחנו בדקנו את המכשיר עם הגב האפור והחזית השחורה, אבל הוא זמין גם בצבע זהבהב עם חזית לבנה ואפור בהיר עם חזית לבנה.
מי שמחפש טלפון זול לא יגיע לרצועת המחיר הזו, מ-1,500 עד 1,999 ש”ח לערך, שהיא החלק העליון של שוק הביניים. אבל מי שכבר מגיע לכאן מחפש מכשיר שמספק הרגשה קצת יוקרתית, ונותן תמורה טובה לכסף. גוף מתכתי לחלוטין מספק את ההרגשה היוקרתית, והמצלמה האיכותית מספקת את התוספת הנדרשת כדי להרגיש שמקבלים תמורה טובה לכסף שמשקיעים במכשיר.
מעבר לכך Meizu MX5 בהחלט גורם להרגיש שכיף להשתמש בו, וזאת למרות ממשק ה-Flyme OS שלוקח להסתגל אליו, במיוחד למי שלא השתמש בטלפון של מייזו עד היום. הוא יושב טוב ביד, הוא בעל משקל ועובי סבירים ונוחים, והוא מצויד במעבד ובשבב תצוגה מספיק חזקים כדי לספק ביצועים שיספיקו לרוב האנשים. אהבנו.
הושמט מהסקירה, וראוי היה לרשום, שהמכשיר לא תומך בתדר 850 ברשת דור 3,מה שאומר שבפלאפון ושאר הרשתות הנסמכות עליה, הקליטה בתוך מבנים איומה עד לרמה של חוסר קליטה מוחלט. לא מבין איך לא מתייחסים לכך באופן חד וברור.
וכן, היה ראוי לציין אם המכשיר הגיע לסקירה באדיבות באג או כל חברה אחרת.
תמונות מצלמה איומות! איזה יופי של מצלמה?? הסיקור מוטעה בעליל! כמה שילמו לכם עליו??
כ-30 אלף דולר, במזומן ;-)
ולעניין: התמונות לא רעות בכלל. לא הייתי אומר כמו S6 או G4 שכן הצבעים לא מספיק רוויים לדעתי, אבל התמורה טובה.
למען האמת, ראיתי שבכל הסקירות עליו משבחים את המצלמה, למרות שהתמונות לא כאלה מרשימות. מזה אני יכול להסיק שבטח על המסך של הטלפון הם נראות מעולה, ואז כשמעלים אותם הם פחות מרשימות.
הן נראות נהדר גם על מסך המחשב בהגדלה מטורפת, לפחות במקור. בדקתי שוב, כולל כמובן תמונות שלא הועלו. אולי השתבש משהו בהעברה בין האחסון ברשת לאתר תצוגת התמונות. אני לא מתיימר להשוות אותן מול מצלמות של מכשירים שלא בדקתי, ובוודאי לא מול מצלמות אמיתיות, אבל הן בפירוש התמונות הכי טובות שהוצאתי ממצלמה של טלפון בטווח שמתחת ל-2,000 ש”ח, וגם קצת יותר.
לגבי הרווייה של הצבעים, עניין של טעם. הרי בקלות אפשר להצמיד פילטר שמחזק את הצבעים החמים. התמונות שהועלו צולמו כולן במצב אוטומטי.
בנוסף, כל מי שבדק את המכשיר מעבר לי, ציין את המצלמה לטובה. ללא יוצא מן הכלל.
לפי דעתי התמונות של הרדמי של xiaomi טובות יותר…
פשוט לא
במה הוא יותר טוב מה-LG G3 32GB D855 או Asus Zenfone 2 ZE551ML 4GB RAM 32GB שעולים פחות?
מה קשור LG G3?! טלפון נחות בהרבה בביצועים, במסך, במצלמה, בסוללה, בעיצוב, ובכל דבר שאתה יכול לחשוב עליו!
יש טעות, 350cd/m2 זה נחשב בהירות ממש נמוכה ולא מהגבוהות בתחום, אייפון 6 לדוגמה מגיע עם יותר מ-650.