כשחושבים על מוצר סיני לרוב עולות בראש קונוטציות שליליות. אבל היום, שוק הסלולר הסיני מציג פריחה מרשימה, ועוד יותר מכך המכשירים שמגיעים מהמדינה הענקית. ZTE ו-Huawei הציגו בתערוכת MWC 2013 מכשירים מרשימים ואיכותיים לא פחות מהמתחרות השכנות וגם מיי-זו (Meizu), כחברה שעלתה על הגל של מכשירי האייפד ולאחר מכך מכשירי האייפון, ידעה לתת מענה בדיוק לתחום שהיה חסר בסין והצליחה לשכפל את המודל של אפל ולגרום לשינוי בשוק המקומי. המכשירים היוצאים מסין זה כבר לא מה שהכרנו בעבר, וכהוכחה לכך הצלחתה הרבה של מיי-זו בתחום תרמה רבות לתדמית של היצרניות הסיניות. את המומנטום הזה היא רוצה להמשיך ולנצל עם ה-MX2 Dream, וישראל היא אחת מבין המדינות הראשונות להשקה העולמית של המכשיר.
אייפון במראה מודרני
קשה שלא להתעלם מהמראה הכל-כך-אייפוני של ה-MX2. למרות שעיצוב המכשיר האחרון בהחלט ניסה להתרחק מכך, עדיין יש סממנים דומים כמו כפתור העיגול במרכז המכשיר והזכוכית החלקה והעגלגלה בקדמתו. אבל כבר ברגע הראשון הוא מציע הישג לחברת האם: קשה לזהות כי מדובר במוצר “סיני”, במיוחד עבור אלו שמרבים להשתמש במונח זה כמילת גנאי למוצר לא ממש מדהים. המכשיר מעוצב כהלכה, מרגיש מאוד איכותי ונעים למגע.
המסך עטוף במסגרת מתכתית שחורה ומתחתיה מסגרת כסופה המשמשת כחוצץ לגב המכשיר אשר כל כולו בצבע לבן. הגב מיוצר מפלסטיק אמנם, אך חלק ונעים לשימוש אם כי המכשיר מעט עבה ביחס למתחריו (10.2 מ”מ) וגם מעט כבד (142 גרם). אהבנו את גבו העגלגל אשר מסייע לאחיזה, אבל דווקא אנו חוששים מפני שריטות הן במסך והן בעדשת המצלמה בשל העובדה כי המסגרת סביבם דקה למדי ובמידה ומניחים את המכשיר על המסך, אין כל חוצץ אשר יימנע שריטות פרט למגן מסך כמובן.
עוד חסרון הוא מכסה הסוללה, שלא מאפשר את פתיחתו ללא הכלי המיוחד שמצורף לערכה. לא שיש לנו צורך לפתוח את המכסה יותר מידי שכן לא נוכל להחליף סוללה או להרחיב זיכרון (כי אין חריץ microSD), ואפשר רק לשלב את כרטיס הסים (micro SIM) נוכל, אך בכל זאת היינו מצפים למשהו שיהיה יותר קל. אולי זו הסיבה לכך שהמכסה יושב באופן יציב יחסית. אבל, היה עדיף אם במקום זאת היה חריץ חיצוני שמאפשר לשלב את הסים ישירות.
החיבורים ממוקמים באופן נוח יחסית. כך נמצא את המטען בחלק התחתון, כפתור עוצמת השמע בדופן שמאל, כפתור הדלקה בחלק העליון ולצידו יציאת האוזניות. מאחור במרכז נמצא את עדשת המצלמה ומבזק ה-LED ובקצה התחתון את הרמקול.
נציין לטובה את האריזה. כמעט כבר לא רואים כאלה אריזות מושקעות אצל היצרניות והיא אמנם לא כוללת הרבה מעבר למטען חשמלי, כבל micro USB וקצת ספרות (וגם מדבקת חיתוך לסים), אבל העיצוב הפנימי שלה והניסיון להעביר למשתמש את החוויה עוד לפני השימוש הראשוני בהחלט ראויות להערכה.
אנדרואיד לחובבי האייפון
לא במקרה מכנים את מיי-זו ”אפל הסינית”. מעבר למראה, ואולי בעיקר, הממשק דומה מאוד לממשק ה-iOS. אמנם בגרסתו החדשה, ה-Flyme 2.0 מעט מתרחק ממראה האייפון המוכר ומאמץ לא מעט אלמנטים הקיימים באנדרואיד, אך עדיין משתמשי אייפון ירגישו יותר נוח עם מכשיר שכזה ביד.
Flyme 2.0 (או למעשה 2.2 בעדכון האחרון שקיבלנו) מסתיר את מערכת האנדרואיד כמעט באופן כליל. לא נמצא כאן את “מגירת האפליקציות” המציגה את שלל האפליקציות המותקנות בדפדוף ללא הפסקה, או את מנהל המשימות וההתאמות הרבות האופייניות כל כך למערכת האנדרואיד, אלא נמצא ממשק פשוט ובסיסי המזכיר למדי את זה של האייפון או ה-MIUI למי שמכיר. מדובר בממשק צבעוני, עשיר ויפיפה, אך גם פשוט מאוד. זה מעין סוג של יתרון למשתמשים מתחילים ולאלה שעוברים מהאייפון, אבל סוג של חסרון למי שמחפש את להוציא מהאנדרואיד את מרב העוצמה שלה.
כל האפליקציות, המורדות והמותקנות מראש, נמצאות על מסך הבית בדפדוף ימינה או שמאלה כך שכל אפליקציה חדשה שמותקנת מחנות הגוגל פליי תתווסף באופן אוטומטי לאחד מעמודי הבית. כן נוכל (ורצוי) לסדר את האפליקציות בתיקיות ולהוסיף ווידג’טים בלחיצה ארוכה על אחד ממסכי הבית, אבל לא ניתן להוסיף קיצורים מותאמים כמו חיוג ישיר לאיש קשר ופעולות מהירות. בחלק התחתון יש 3 קיצורים קבועים – דפדפן, הודעות והחייגן, כשניתן להוסיף עוד שני קיצורים ולהחליפם באחר פרט לדפדפן שאין אפשרות להסירו. בר ההתראות העליון נותר כשהיה, רק שבמקום שהוא יתגלגל עד קצה התחתון של המסך הוא נעצר באופן דינמי קצת מעבר להודעה האחרונה, חכם יותר ונוח יותר. יש גם אפשרות לכבות את קישוריות ה-WiFi/GPS/3G, לבצע השתקה מהירה ולבטל את סיבוב המסך האוטומטי, וכן כפתור לחיפוש מהיר של רשתות WiFi.
גם מסך הנעילה בסיסי למדי ומלבד האפשרות לגישה לבר ההתראות והשעון, החלקה כלפי מעלה פותחת את המכשיר מנעילה או החלקה מעלה ולחיצה על כפתור החיוג או השיחה פותחת לנו את אחת משני האפליקציות הללו ללא אפשרות להתאמה לכפתורים אלה. החלקה מימין לשמאל תפתח את המצלמה.
כפתור רב-שימושי
העיגול בתחתית המסך המזכיר את זה של האייפון, הוא כפתור חזרה למסך הבית אבל הוא הרבה יותר מכך. לחיצה כפולה עליו תדליק את המסך, ולחיצה כפולה כאשר אנחנו בכל מקום אחר תקפיץ מנהל משימות עם רשימה של האפליקציות האחרונות (בעל דמיון רב לזה של ה-iOS) שהפעלנו, וגרירתם כלפי מעלה תמחק את האפליקציה מהרשימה. באותו מנהל המשימות ישנו גם פס גלילה לקביעת בהירות וגרירתו מעלה או מטה תבהיר או תכהה את המסך. בנוסף, הכפתור משמש גם כתחליף לכפתור החזרה הקיים ברוב מכשירי האנדרואיד, זאת על ידי גרירה בסוויפ מהכפתור מעלה תשמש כפקודת חזור השימושית לדוגמה בדפדפן, בהודעות ולחזור אחורה בין אפליקציות. בנוסף, הוא מהבהב כאשר ישנה התראה חדשה שזו בהחלט אופציה שימושית וכן הוא זוהר בחושך כך שניתן למצוא את הכפתור בלי לחפש יותר מידי. שאר הכפתורים, מוטמעים כחלק מהממשק, ולרוב הם קבועים מטה פרט ליישומים בהם הם נעלמים כמו נגן הוידאו או תוכנת הניווט.
ממשק ה-Flyme נראה מצוין ומאפשר בלחיצת כפתור גם להחליף ערכות נושא ולהתאימו למשתמש. אין ספק שנעשתה עבודה ההשקעה ניכרת שהופכת את מערכת האנדרואיד לקלילה ופשוטה. אז אולי מי שמעדיף את ממשק המערכת הרגילה והמוכרת לא ימצא כאן את מקומו, אך כל השאר ייהנו ממנה.
מתחרה בגדולים
ה-MX2 Dream לא מגיע כדי להיות זול בין יקרים או חלש בין חזקים, הוא כאן כדי להתחרות בטובים ביותר וגם המחיר שלו יעיד על כך (בהמשך). המסך בגודל 4.4 אינצ’ ברזולוציה 1,280×800 והוא איכותי למדי, זאת בזכות העובדה כי הוא מספק צפיפות תצוגה של 345 פיקסלים לאינץ’, וכן מאפשר צפייה כמעט מכל זווית. המעבד בתוכו הוא Cortex-A9 מרובע ליבות הפועל בתדר של 1.6 ג’יגה-הרץ, והוא מלווה בזיכרון פנימי של 2 ג’יגה-בייט RAM ונפח אחסון קבוע בנפח 16 ג’יגה-בייט ללא אפשרות הרחבה. המפרט לא רע בכלל בהתחשב במתחרים, נכון להיום, כמו גלקסי אס 3, נקסוס 4 וכמובן האייפון 5, ובמבחני ביצועים הוא גם מצליח להוכיח זאת כאשר הוא קיבל במבחן ה-AunTuTu תוצאה של 12,717 נקודות, וביחס למעבד המרובע ליבה שבמכשיר הנוט 2 אשר קיבל 13,559 נקודות, זה לא רע בכלל. במבחן ה-Vellamo תחת HTML 5 קיבלנו 1,246 נקודות ו-462 נקודות במבחן ה-Metal, כך שבהשוואה לאס 3 שקיבל 1,500 ו-537 נקודות בהתאמה הוא מעט יותר חלש. לא שיש לנו תלונות, כאשר הממשק והמכשיר בכלל פעל בצורה טובה ללא כל תקיעות.
מולטימדיה
מייזו החלה את דרכה כחברת נגני מוזיקה, וכיאה לכך, ציפינו לחוויית מדיה טובה. נגן המוזיקה המגיע עם המכשיר בסיסי למדי: הוא מחלק את השירים השמורים בטלפון בין אמנים, שירים ואלבומים וכן מציע קטגוריה שמכונה ‘נוספו לאחרונה’. אין יותר מידי הגדרות אם כי יצירת רשימת השמעה נוחה למידי ומאפשרת לבחור את סדר השירים בגרירה של השיר מעלה או מטה ובכל זמן שאנו בנגן מוצגים כפתורי השליטה בתחתית. גם במסך הנעילה מוצגים כפתורים להשהיה מהירה של המוזיקה. עוצמת הקול חזקה יחסית, הן דרך האוזניות והן דרך הרמקול. אוזניות אגב לא מצורפות לערכה וחבל, גם לא משהו בסיסי ולכן השתמשנו בזוג אוזניות איכותיות שהיו ברשותנו (Philips the SNUG) והאיכות הייתה טובה למדי. האיכות דרך הרמקול כמובן פחות טובה.
נגן הוידאו מספק תמיכה כמעט בכל קידוד אפשרי: AVI, MKV או MP4 ועוד, כאשר הוא מאפשר פעולות בסיסיות כמו רשימות השמעה וזום בצביטה. בנוסף, ניתן לנגן כתוביות והוא מסוגל לזהות את הכתוביות המוטמעות בקבצי MKV, אם כי לא הצלחנו להפעיל כתוביות בעברית, אך כן סרטונים באיכות Full HD ללא כל בעיה. הוא תומך במחוות כך שסוויפ ימינה או שמאלה תריץ את הסרטון וסוויפ מעלה או מטה ישלוט בעוצמת השמע וכן הוא ממשיך את הסרטון בדיוק מהיכן שהופסק בפעם האחרונה.
בגבו של ה-MX2 נמצאת מצלמת 8 מגה-פיקסלים עם אפשרות לצילום וידאו באיכות fHD, ומקדימה יש מצלמת 1.2 מגה-פיקסלים עם צילום וידאו 720p. הגישה למצלמה ניתנת ישירות ממסך הנעילה על ידי סוויפ שמאלה או מהצלמית באחד ממסכי הבית. הממשק בסיסי למדי וכולל את כפתור הצילום מצד ימין, מעבר בין צילום וידאו לסטילס, ותצוגה מקדימה לתמונה האחרונה שצולמה. מעבר לאלו ישנו את כפתרו הפלאש בצד שמאל וכפתור ההחלפה בין המצלמה הקדמית לאחורית. הגישה לאפשרויות מבוצעת באמצעות לחיצה על הכפתור מימין שמציע מספר הגדרות כמו מצב לכידה (פנורמה, זיהוי חיוכים, צרור תמונות), ISO, מצב סצנה, איזון לבן והגדרות כלליות.
הדעות על התמונות שיצאו לנו היו מעורבות. בצילום בבית או באזורים חשוכים, התמונה יוצאת מאוד מגורענת. גם אם יש תאורה מספיק טובה ניתן לראות כי רמת הגרעון גבוהה – כמו בתמונת המוצץ. לעומת זאת, בצילום מחוץ לבית התמונה אחרה לגמרי, יש פוקוס מצוין, חדות וצבעים טובים. יש לציין לטובה את צילום המאקרו לאובייקטים ממרחק של כ-10 ס”מ, על ידי מגע במסך לאזור הפוקוס (תמונת הפרח) אשר מטשטשת כראוי את האובייקטים הרחוקים. בצילום וידאו המצב דומה, שהתוצאה הרבה יותר מגורענת, במיוחד בתוך הבית כך שבהשוואה למצלמות אחרות יש עוד לאן להשתפר, אך בהחלט יספיק למשתמש הממוצע.
איכות הקול במכשיר מעט יותר אכזבה אותנו. סאונד בזמן שיחה אמנם היה מספיק חזק, אולם האיכות לא מהטובות שהאזנו להם. במקומות רועשים הדבר בלט עוד יותר. כך גם הרמקול של המכשיר אשר סיפק איכות סבירה ולא מאוד איכותית גם בהאזנה למוזיקה, אך אם חיפשנו איכות, אותה מצאנו אותה כאמור ביציאת האוזניות שהייתה כפי שציינו מוקדם יותר בסקירה, איכותית מאוד.
קישוריות ודפדפן
ה-MX2 Dream מגיע עם כל סוגי התקשורות המוכרות. WiFi b/g/n, תומך ב-Wi-Fi Direct ו- Wi-Fi hotspot שחבוי בתפריט “רשתות לנייד” עד שהצלחנו למצוא אותו וכן גם GPS, דור 3 HSDPA עד 21.6 מגה לשנייה ו-Bluetooth 4.0 וכמובן גם GPS.
את דפדפן המכשיר כמעט שאי אפשר לפספס. האייקון במרכז התפריט הקבוע במסכי הבית עם הלוגו M של החברה נמצא שם ללא יכולת להחליף אותו לאחר. הדפדפן בנוי בצורה נוחה יחסית, לא טובה כמו המתחרים אבל יותר טוב מהדפדפן הבסיסי כאשר נמצא בתחתית המסך שורת כפתורים ובניהם כפתור לפתיחת מספר של חלוניות וכן רענון, מעבר בין הדפים, גישה למועדפים ועוד. הדפדפן פעל בצורה זריזה יחסית והגיב טוב, וגם הצלחנו לנגן קבצי פלאש ללא כל בעיה.
סוללה
בתוככי המכשיר נמצאת סוללה בהספק של 1,800 מיל-אמפר/לשעה. לא משהו חזק במיוחד והיינו מצפים למצוא קצת יותר, אבל זה מתאים לגזרתו הפיזית. הסוללה לא נשלפת ולא יוצאת החוצה, למרות שיש מכסה הוא נועד רק לצורך הוצאת כרטיס הסים. להפתעתנו, הסוללה החזיקה מעמד לא רע בכלל והייתה קרובה להצהרת היצרן (10 שעות שיחה) כך שהצלחנו ביום לא עמוס להחזיק אתה כיום וקצת.
וידאו: Meizu MX2 Dream
לסיכום
Meizu עשתה קפיצה למים עמוקים ובמלחמה מול השוק העולמי הקרב לא יהיה פשוט, אבל ה-MX2 הוא מכשיר שלא מבייש את החברה הסינית ומצליח להציג איכות גבוהה לצד ביצועים חזקים. השילוב של אלו יחד עם ממשק ה-Flyme מספקים חבילה מושלמת למשתמש הממוצע. גודל המסך אמנם קטן יותר מאשר המתחרים אבל אלו שעושים את המעבר ממכשיר iPhone לאנדרואיד ירגישו בבית. ואולם היינו יותר מרוצים אלמלא המחיר, שבעת כתיבת שורות הוא ירד ל-1,999 שקל כך שמחירו זול יותר מהמתחרה הגדול בשוק, ה-Galaxy S3 ולכן מול המכשיר הכי נמכר בארץ הוא הופך את הבחירה בו לפחות מובנת, אך עם המחיר המעודכן יש לו מקום ללא ספק בשוק הישראלי.
תזכרו דבר אחד מעל 75 $ המכס גובה 33% מס קניה + מעמ אז תעשו חישוב אם זה בכלל משתלם
זה נכון לגבי מוצרים שאין להם מס קניה מוגדלים.
לגבי טלפונים, זה לא משנה באיזה מחיר אתה קונה, אתה משלם 35 אחוז פלוס מינוס מס על טלפון שאתה מאייבא מחו”ל.. גם אם יעלה 30 דולר מן סתם עדין תשלם 35 אחוז מס..
מישו מכיר את המכשיר zp998 של zopo ??? ואולי יש לכם סיקור לתת לי על המכשיר הזה …?
שלום,
קניתי את המכשיר הזה והוא מוצלח אני רוצה לברר איפה אני יכולה לתקן אותו ?
כי ניסיתי בכל מיני מקומות והוא לא מוכר אשמח לקבל מספרי טלפונים
Nexus 4 הוא מכשיר הרבה יותר טוב בהפרש של סה”כ 50 שקל יותר (או אפילו ב-250 שקל פחות אם לא אכפת לכם 8GB אחסון).
אם אתם פתוחים לשוק הסיני, אחת מהמתחרות הגדולות של Meizu בסין, Xiaomi, שחררה לאחרונה את ה-Mi 2S שלהם שהרבה יותר טוב מה-MX2 הנ”ל (הבדל של 225% במבחני ביצועים) ועולה באתרים הסינים רק 400$ כולל משלוח חינם לארץ – 1440 שקל בלבד.
לפי Xiaomi הוא מכר 200,000 יחידות תוך 45 שניות בתוך סין!!!
היי קראתי את מה שכתבת ואתה נראה לי כמו אחד שמבין
יש מצב לשלוח לי קישור לכמה מהאתרים הסינים האלה? ועוד דבר המכס לא לוקח עוד כסף(אם החבילה נתפסת…?)
תודה:)
BBBB221@WALLA.COM
שלום לכולם,
לי את המכשיר כבר שבועיים והוא נפל לי 2-3 פעמים באחד המקרים הוא ממש טס באוויר ולא קרה לא כלום!!!! אז לגבי החלפת מסכים או תיקון.. ייקח לך הרבה זמן לשבור אותו! המצלמה שלו מעולה! הוא מהיר, נוח, לא גדול ולא קטן שבשבילי זה נוח מאוד, אני ממליץ עליו מאוד! וגרסת האנדרואיד שלו מגיע עם 4.0.1 שזה לא ישן.. ולגבי הנקסוס 4 המעבד שלו הוא 1.5 לעומת הMX שהוא 1.6 אך בסה”כ הכל הם כמעט אותו הדבר.. לגבי מה לקנות זאת השאלה שלך ומה יותר נוח לך..
אשמח לתגובות :)
אוקיי,הוא טוב/מעולה אבל מה עם ביטוח לפלאפון (קופל יעשו לו ביטוח?)
כמה יעלה לי נזקים למסך? יש מגנים טובים לפלאפון?
כאילו לקחו את החלק העליו של האייפוד טאצ’ ושמו חלק תחתון לא מתאים. מעבר לזה הממשק לא דומה לאייפון, זה עדיין מרגיש אנדרואיד.
זה באמת יותר טוב מהאייפון במפרט ,
האייפון הוא עם מפרט ישן ובסיסי
ופה לדעתי זה מאוד שווה למי שרוצה עיצוב וממשק דומה לאייפון
וגם המחיר לא כל כך גבוה כמו באייפון וגם המפרט חזק ועדכני ,
האייפון לא הכי עדכני ושיא הטכנולוגייה במפרט
אז המכשיר הזה יותר עדיף ויתאים למי שאוהב אייפון
ורוצה לקבל “איפון אנדרואידי” עם מפרט עדכני ומחיר שפוי
והממשק במערכת דומה מאוד ל ios
אז כבר לא צריך להתרגל לאנדרואיד .
חסר ilauncher inotes imessages icompass ivoice recorder imusic icontacts idialer ו ireminders כדי להפוך את זה לאייפון לכל דבר…
בעניין הממשק ניתן להחליפו ע”י לאונצ’ר אחר…
חוסר בגפתור חזור לא מפוצה ע”י גרירה למעלה ולמה למעלה? ימינה או שמאלה לא היה יותר איטואיטיבי?
מהי גרסאת האנדרואיד?
איך 4.4 זה קטן? לי יש 4.7 וזה לא כזה הרבה הבדל והרזולציה זה מה שחשוב באמת…
אחד מהדברים הלא טובים באייפון זה דווקא המסך בית לא מוצא סיבה למה להעתיק אותו.
מה זאת אומרת הדפדפן יותר טוב מהמקורי? לא מצאתי עדיין אף דפדפן לאנדרואיד שמתקרב למהירות והיעילות של הAOSP BROWSER שמגיע עם CM10.1
לסיכום עדיף נקסוס ואחלה סקירה…
יש לי oppo find 5 תענוג של מכשיר לא רואה את המיזו ממטר עולה 500$ לגירסה 16 גיגה חמש אינצ פול hd מדהים הכי חד בשוק שני גיגה ראם 1.5 כפול 4 מעבד תעשו סקירה עליו עומד שווה עם הסוני z החדש
שכחתי לציין: אחלה סקירה, כנ”ל לגבי הוידאו (כרגיל) רק שהדררות נכנסו לך קצת לסאונד, אבל זה בסדר הסקירה המצויינת מפצה על זה.
במחיר של 1500 ש”ח היה לו פוטנציאל ענק , אבל עם מסך 4.4″ ומתחרה חזק מאוד ומוכר מאוד בדמות גלקסי אס 3 עם מסך גדול יותר ובאותו מחיר אני לא צופה לו יותר מידי הצלחה .
ובנימה אישית מאוד לא אהבתי את זה שהמכשיר אנדרואיד מתחפש לאייפון .
יש לו 2 ג’יגה ראם, מה שהופך אותו מראש לחזק וחלק יותר מה- S3. לדעתי השאלה שצריכה להישאל כאן היא האם הוא עדיף על הנקסוס 4 שעולה טיפונת (100 עד 150 ₪) יותר ממנו? עם הנקסוס 4 מקבלים מכשיר איכותי שכולל גם כן 2 ג’יגה ראם, ושיזכה על בטוח לעדכוני גרסה ושאר ירקות. מחוץ לזה, לא בטוח שהממשק של ה MX יתאים לכולם. בסופו של דבר זה נשמע מכשיר מצוין, אבל אני מניח שהנקסוס 4 עדיף עליו בכל זאת…