קשה לומר ש-LG, היצרנית הדרום קוריאנית, הצליחה לאורך השנים לספק מכשירים שישברו את השוק וישנו את היחס האדיש של הלקוחות כלפיה. אולם, מאז השקת ה-Nexus 4, נראה כי החברה רק ממריאה. LG התחילה לחמם מנועים בגזרת מכשירי הדגל שלה כשהשיקה את ה-Optimus G ושנה לאחר מכן הגיע ה-G2 ששינה את כל חוקי המשחק מבחינת החברה הקוריאנית, מכיוון שהוא מציב לראשונה אלטרנטיבה ראויה למכשירי הדגל של סמסונג (Samsung) סוני (Sony) ו-HTC.

הכפתור שזז אחורה
במבט הראשון על ה-G2, בולט בעיקר מסך ה-5.2 אינץ' אשר מכסה כמעט את כל הפאנל הקדמי, כשמעליו נמצאת האפרכסת ושלל החיישנים השונים, ומתחתיו הלוגו של LG. מבחינת הנדסת האנוש, היצרנית הקוריאנית  עשתה כמעשה סמסונג: כמעט ולא מוצאים שוליים ב-G2, כשגם החלק העליון והתחתון מינימליסטיים בצורה ברורה לעין. כל זה כמובן נועד כדי לשפר את אחיזת המכשיר ביד אחת, וזה רק חלק מהדברים ש-LG עשו כדי לשפר זאת, כשעל המאפיינים הנוספים נרחיב יותר בהמשך. על המסך מגנה Gorilla Glass 3, זכוכית המגן הטובה ביותר שניתן למצוא כיום.

בדופן הימנית ובחלק העליון במכשיר לא מוצאים דבר, אך בצד שמאל העליון ממוקמת מגירת ה-microSIM. בצד התחתון מוצאים את הרמקול, את חיבור ה-microUSB, מיקרופון וחיבור ה-3.5 מ"מ לאוזניות. החלק המעניין נמצא דווקא בגבו של המכשיר: מצלמת ה-13 מגה-פיקסלים ומבזק ה-LED בולטים מאוד, כשמתחתיהם ממוקמים, באופן מוזר למדי, כפתורי השליטה בעוצמת השמע והכיבוי. למה שם? זה נובע ממחקר של LG בנושא השימוש במכשיר הסלולארי ביד אחת. בעקבות אותו מחקר הם הגיעו למסקנה שהבעיה הראשונה היא שמקשי תפעול הנמצאים למעלה או באחת הדפנות אינם נוחים במכשירים הגדולים, וכאשר המשתמש נדרש ללחוץ על כפתור, לא מעט פעמים במהלך השימוש בו, הוא נאלץ לעשות זאת לעתים עם שתי הידיים. אנחנו היינו מרוצים מהבחירה של LG: כמעט בכל השימושים הצלחנו להגיע למקשים בקלות עם אחת מהאצבעות שלנו בצורה קלה ופשוטה. החיסרון הוא כמובן בעת שהמכשיר מונח על שולחן, אך גם זה נפתר כי LG הוסיפה אפשרות להפעלה והדלקה של המכשיר על ידי בצוע נקישה כפולה על המסך, פעולה המכונה Knock On, או באמצעות הפעלה קולית. פתרון יפה ומקורי.

כפתור הכל יכול
כפתור הכל יכול

בהיבט של איכות חומרים לא תמצאו כאן את האלומיניום של HTC או אפל (Apple), אלא את הפלסטיק הרגיל שכולנו כבר מורגלים אליו. קצוות ה-G2 מאחורה מעוקלות במקצת בכדי להעניק נוחות ליד, כשהפלסטיק עצמו נעים למגע. ה-G2 שוקל 143 גרם ועוביו 8.9 מ"מ, כשבתמורה לקצת יותר עובי אנחנו מקבלים מייצב תמונה אופטי וסוללה גדולה יותר.

מסך חד ואיכותי
ה-G2 מצויד במסך מבית היוצר של LG עצמה, שהוא כאמור בגודל של 5.2 אינץ'. לראשונה אנו נתקלים במסך ה-LCD True HD-IPS ברזולוציית FullHD מלאה, ואיך האיכות? ובכן, החזיקו חזק – מסך ה-True HD-IPS של LG שווה ברמתו, ויהיו ביניכם שיאמרו שהוא אפילו טוב יותר, למסך ה-Super AMOLED fHD של סמסונג. אז מה יש ל-True HD-IPS להציע? כמו שכבר אפשר לדעת, מסכי ה-LCD מגיעים עם מטריצת RGB ובסוג המסך הזה צפיפות הפיקסלים היא 424 – קצת נמוך בהשוואה למתחרים, אך במציאות את ההבדל תראו רק מתחת למיקרוסקופ.

מהרגע שהדלקנו את ה-G2 בפעם הראשונה התרשמנו מרמת האיכות של המסך. מסכי ה-LCD ידועים ביכולת שלהם להציג צבעים מדויקים, ועל פי LG, ה-True HD-IPS מציג צבעים מדויקים ב-100% (לעומת הצבעים הזחיחים של ה-Galaxy S4). כל הצבעים בהירים, מדויקים וחדים מאוד – וביחד עם הבהירות הגבוהה (667 ניטים ב-100% בהירות) של המסך, והעבודה ש-LG השקיעה בכדי להוריד את האור החוזר, הצפייה באור שמש ישיר מושלמת. התלונה היחידה שלנו היא בזויות הצפייה: לעיתים מרגישים באיבוד ניגודיות קל, אבל ללא ספק זהו מסך ה-LCD הטוב ביותר בשוק ו-LG מראה את הניסיון העשיר שיש לה בתחום ייצור המסכים.

"מהרגע שהדלקנו את ה-G2 בפעם הראשונה התרשמנו מהאיכות הגבוהה מאוד של המסך"
מבחינת מאפיינים, LG ציידה את ה-G2 במספר דברים קטנים שנועדו לעשות את השימוש בו לנוח יותר: ה-SmartScreen בודק כל מספר רגעים אם אתם מסתכלים על המסך כדי למנעו ממנו כיבוי בעת שימוש, וה-SmartVideo ידוע מתי אתם מזיזים את העיניים מהמסך בעת צפייה בוידאו ויעצור/יחזיר את הוידאו לאחור בהתאם למצב המתאים.

ממשק
ה-G2 מגיע עם אנדרואיד 4.2.2 עם הממשק המותאם של LG, ה-Optimus UI. לא נתקלנו בדברים חדשים שלא ראינו לפני כן, ובסך הכל מדובר כאן באותה חווית אנדרואיד מוכרת עם עיצוב שונה במעט מזה של סמסונג. מסך הנעילה מציג 5 קיצורי דרך ליישומים, אותם ניתן לערוך בהתאם לרצון המשתמש, ביחד עם שעה ותאריך. ווידג'ט מסכי הנעילה נמצאים גם כאן, אך כמות הדברים שניתן לשים דיי מוגבלים וישנם כ-5 אפקטי פתיחת נעילה שונים שניתן לבחור מהם.

עם פתיחת המכשיר מהנעילה נכנסים לעולם האנדרואידי המוכר: ניתן להגדיר עד 7 מסכי בית בהם ניתן לעשות מה שרוצים, כולל הוספת תיקיות, ווידג'טים, שינוי תמונת הרקע, ועוד. בתחתית המסך נמצאת שורת היישומים הקבועה שגם היא ניתנת לשינוי מלבד גישה למגירת האפליקציות. משיכת פס ההתראות כלפי מטה חושפת את פס בר ההתראות המוכר עם כמה תוספות של LG: פס קישוריות שמאפשר להדליק/לכבות כמעט כל דבר שיש, שורת ה-Qslide (רשימת יישומים שניתן לעבוד איתם במקביל ליישום פתוח אחר בחלון קטן), שורת השמע (שניתן להשתמש בה במידה ולא ניתן להגיע למקשי עוצמת הקול בגב המכשיר) ושורת הבהירות.

LG-G2-4

לחיצה ארוכה על כפתור הבית מפעילה את מנהל היישומים, שלא השתנה מאז גרסת ה-ICS. ניתן לסגור יישום על ידי החלקתו לאחד הצדדים, כש-LG הוסיפה כפתור של סגירת כל היישומים וגישה מהירה למנהל היישומים שלה (שמציג את הכמות ה-RAM הפנויה, ועוד). החלקת האצבע כלפי מטה מלמעלה פותחת לנו את קיצור הדרך ל-Google Now ול-QuickMemo, יישום המאפשר לבצע צילום מסך ועריכה מתקדמת והוספת טקסט וציור ולשתף ברשתות חברתיות, או לשמור אותו, ממש בדומה ל-S Note של סמסונג.

תפריט היישומים מציג 25 יישומים בכל עמוד שניתן לשנות את סדרם וכן ישנו גם את תפריט הווידג'טים, אופציה לחיפוש יישומים בדף ופה זה נגמר. תפריט יישומים בסיסי, אך עושה את העבודה כראוי.

LG ציידה את המקלדת שלה בכמה אופציות מגניבות. ישנה מקלדת קטנה יותר שמאפשרת להקליד ביד אחת ביותר בקלות (קיים גם בחייגן וב-PIN לשחרור הנעילה), אפשרות לפצל את המקלדת, Swype להקלדה מהירה יותר וסמיילי Emoji מוגדרים מראש.

ביצועים מובילים
LG הצליחה להשיג את סמסונג כשהשיקה את המכשיר עם המעבד החזק בעולם, ה-Snapdragon 800 (ממשיכו של ה-Snapdragon 600), כשהוא מעבד מרובע ליבות בתדר של 2.26 ג'יגה-הרץ לכל ליבה המשולב עם זיכרון של 2 ג'יגה-בייט RAM. השבב הגרפי הוא ה-Adreno 330, כשהזיכרון הפנימי מגיע בנפחי של 16 ו-32 ג'יגה-בייט ללא אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס עם microSD. בשימוש הרגיל ושוטף, ה-G2 עבד מצוין, מהר, חלק וללא השתהויות או תקיעות כלשהן. המעבד עושה את עבודתו כראוי.

מבחינת המספרים ואפליקציות המבחנים, ה-Snapdragon 800 בהחלט מראה את כוחו מול המתחרים. ב-AnTuTu קיבלנו 33,823 וב-Quadrant קיבלנו 19,815. לשם השוואה, בסקירת ה-Galaxy S4 קיבלנו 29,039 נקודות ו-12,836 נקודות בהתאמה גם בשאר אפליקציות Benchmark פחות מוכרות קיבלנו תוצאות גבוהות מאוד לעומת המתחרים.

LG-G2

מולטימדיה
נגן המוזיקה של ה-G2 הוא נגן סטנדרטי שעושה את עבודתו כנגן מוזיקה. הדברים שכן שונים פה די נחמדים: כששיר מתנגן או כאשר נכנסים לאלבום כלשהו, העטיפה שלו תופיע מאחורי הטקסט. כשמנוגן שיר לחיצה על תמונת האלבום מאפשרת לשנות את העטיפה או לחלופין לחפש את שמות השירים/אמן/אלבום באינטרנט. ישנו גם כפתור חיפוש ייעודי ל-YouTube, וניתן בנוסף להגדיר שיר כמועדף, ולשתפו באמצעות האמצעים השונים (Bluetooth, DNLA). כששיר מתנגן אפשר לשלוט בו בצורה בסיסית דרך פס ההתראות או דרך הווידג'ט הייעודי במסך הנעילה.

איכות השמע באוזניות נקייה מאוד, אך דיי חלשה בהשוואה למתחרים אחרים.

נגן הוידאו של ה-G2 הוא מבין המרשימים ביותר שראינו, ואפילו מצליח להתעלות על זה של ה-Galaxy S4. מבחינת תמיכה בניגון קבצי וידאו בפורמטים שונים, לא הייתה כל בעיה: MKV עד 1080p עבד חלק, ויש אפילו תמיכה בכתוביות בעברית. עם האיכות המדהימה של המסך, צפייה בסרטים היא אחת מהנקודות החזקות של המכשיר. מבחינת מאפיינים, LG לא חסכה בכאלה וציידה את נגן הוידאו בכל מיני טריקים שימושים: ניתן באמצעות החלקת אצבע בשני צידי המסך להוריד את הבהירות (בצד השמאלי של המסך) ולהחליש או להגביר את עוצמת הקול (בצד ימין של המסך). החלקת האצבע לכל אורך המסך תעביר את הסרטון קדימה/אחורה, וכן ניתן לבצע זום פנימה על הוידאו באמצעות 2 האצבעות. יש גם אפשרות להריץ את הוידאו מהר יותר או לאט, וכן להעביר אותו לחלון קטן על המסך.

LG-G2-2העובי נמצא במצלמה
ה-G2 קצת יותר עבה ממתחריו, והנה אחת הסיבות לכך: ה-G2 מגיע עם מצלמת 13 מגה-פיקסלים ומבזק LED יחיד ועם משהו חדש… מייצב תמונה אופטי. מייצבי תמונה אופטיים מורגשים יותר בעת צילום תמונות בתנאי תאורה חלשים, אז הם מפחיתים את ההשפעה של רעידות הידיים שמורגשת יותר בתמונה עקב המחסור באור בעדשה. התוצאה ברורה מאליו: התמונות בתנאי תאורה חלשים נראות הרבה יותר ברורות ופחות מטושטשות, כשהמייצב עושה שרירים גם בצילום וידאו, אך בזה ניגע מאוחר יותר.

ממשק המצלמה של ה-G2 נוח מאוד. בצד ימין בוחרים האם לצלם תמונה או לעבור למצב וידאו וגם יש קיצור מהיר לגלריה, כשבצד שמאל מוצאים את הדברים היותר מעניינים. לחיצה על ההגדרות תפתח את לוח ההגדרות הכלליות יותר, כגון שינוי רזולוציית תמונה, איזון לבן, בהירות, תזמון צילום וכל הדברים להם תזדקקו כדי לשלוט יותר טוב בהגדרות של החיישן. בכפתור המצב נמצאים 12 מצבי צילום שונים: רגיל, HDR, פנורמה, VR פנורמה (צילום 360), צילום רציף (עד 20 תמונות), צילום יופי (יותר מיועד לתמונות פנים), צילום לילה וספורט, צלם ונקה (להסיר אובייקטים מהתמונה לאחר שהיא צולמה), מצלמה כפולה (אפשרות להשתמש במצלמה הקדמית והאחורית ביחד, כמו ב-Galaxy S4), צילום חכם (משנה את ההגדרות באופן אוטומטי בהתאם לסביבה), וצילום לכידת זמן שמצלם מספר תמונות לפני שאתם לוחצים על המקש הצילום עצמו.

מבחינת איכות התמונה, יש לנו רק שבחים לחלק: ישנם הרבה מאוד פרטים בתמונה עם רעש דיגיטלי נמוך מאוד. הצבעים מאוד מדויקים, כשגם האיזון הלבן בסדר גמור. גם ב-HDR התמונות יצאו מצוינות. בסה"כ ה-G2 מפיק תמונות טובות מאוד שדוגמאות מהן תוכלו לראות כאן:

    
לתמונות נוספות

ה-G2 מגיע עם צילום וידאו של 1080p ב-60 ו-30 FPS ועם המייצב האופטי שתפקידו להעלים כמה שפחות את הרעידות המעצבנות כשהוידאו מצולם. מבזק ה-LED עוזר להאיר את העניינים בתנאי תאורה חלשים/בלילה.

למצלמת הוידאו אין המצבים המרובים כמו שיש בסטילס, אך ישנו דבר אחד שאהבנו מאוד: זום מעקב. בעת צילום וידאו ישנו חלון קטן שבעצם מראה לנו חלק קטן מהוידאו בהגדלה חלון. ניתן לגרור את החלון לאורך כל הוידאו, ובכך אפשר להתמקד בחלק מוסים ממה שמצולם, אם רוצים. גם מצב התמונה הכפול (מצלמה קדמית ואחורית) נוכח כאן, רק שכשבמקרה הזה איכות הצילום היא ב-720p ולא ב-1080p. עוד מצב נחמד שקורה בעת צילום הוידאו עצמו הוא ה-Audio Zoom: אם לוחצים על החלק מסוים בתמונה, המיקוד של סאונד יהיה רק על אזור התמונה עצמה. שימושי מאוד להפחתת רעשי רקע. ישנה גם אופציה לעשות זום במהלך צילום הוידאו.

ובכן, כמו שהוידאו נשמע איכותי מאוד על הנייר, ככה זה גם באמת. גם ב-30 ו-60 FPS כאחד. רמת הפירוט בוידאו גבוהה, הצבעים תוססים והניגודיות מצוינת. אין פגמים הנראים לעין. המיקוד האוטומטי קצת מאבד את הכיוון אם מצלמים אובייקטים נעים במהירות. החשיפה האוטומטית רגישה מידי, אך למרות זאת היא עושה את העבודה. מאחר שאין כל דרך לנעול את המיקוד ייתכן והסרטונים יכילו מעט פגמים. מדובר בבעיה שמוכרת עוד מהמכשירים הקודמים של LG (ה-4X, ה-Optimus G וה-Pro).

סקירת הוידאו המלאה

דפדפן
הדפדפן שמגיע עם ה-G2 הותאם גם הוא לממשק המערכת. אין יותר מידי מה להגיד עליו, מלבד זה שהוא עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר וכל המאפיינים שאנחנו רוצים שיהיו נמצאים. ליד שורת הכתובת יש כפתור מהיר למעבר בין החלונות הפתוחים ולהפעלת הדפדפן בחלון ה-Qslide (החלון הצף), כשבבר למטה LG סיפקה קיצור דרך לאתר הבית, כפתור הקודם/הבא, וקיצור דרך אל הסימניות. כמו כן, הדפדפן גם תומך בקריאה במצב לא מקוון, כמו בדפדן הספארי של אפל, בדפים שנגדיר מראש, וב-Text ReFlow – התאמת הטקסט אל גודל המסך ברגע שמבצעים זום פנימה. יש גם אפשרות לבצע צילום מסך לדף שלם.

אפשרות נוספת שמגיעה עם המכשיר הוא דפדפן הכרום של גוגל, אך הוא לא תומך בפלאש או ב-Qslide, אך הוא כן מסנכרן לשוניות פתוחות עם המחשב האישי ושאר יתרונותיו השונים.

תקשורת לעולם
ל-G2 לא חסרה שום קישוריות, וניתן למצוא כאן את הכל. בצד של התקשורת האלחוטית יש WiFi בתקן a/b/g/n שאיתו ניתן להשתמש ב-DNLA (באמצעות ה-SmartShare ניתן לשתף תכני מולטימדיה להתקני DNLA תומכים), Wi-Fi Hotspt (לשתף את האינטרנט הסלולרי) ו-Wi-Fi Direct (מאפשר לחבר בין 2 מכשירים גם ללא Wi-Fi Hotspot). ביחד עם זה מגיע Bluetooth 4.0 ו-NFC (התומך ב-Android Beam, גם זה לשיתוף כמעט כל דבר במכשיר). ולא שכחנו את ה-A-GPS.

חיבור ה-microUSB גם משחק פה תפקיד כפול. הוא תומך ב-SlimPort, ה-MHL של LG, שמאפשר להעביר את מה שקורה על מסך המכשיר למסך הטלוויזיה. תכונה זו גם קיימת ב-Nexus 4 וב-7, והיא דורשת מתאם. USB On The Go גם כן נתמך פה, וגם לשימוש הזה יש צורך במתאם.

LG לא פסחה גם על חיישן האינפרא-אדום הממוקם בצידו העליון של המכשיר. כמו בכל שאר מכשירי הדגל של 2013, גם כאן ה-G2 יהפוך למעין שלט שיכול לשלוט כמעט בכל התקן שנתמך באינפרא-אדום. טלוויזיות, ממירים, נגן DVD ובלו-ריי, מזגן ואפילו מקרנים. לחיישן יישום ייעודי הנקרא QuickRemote שבאמצעותו מגדירים את המכשירים, וגם ווידג'ט ייעודי (למסך הנעילה ולמסך הבית) לגישה מהירה.

"המסך, הממשק הזורם, נגן הוידאו, המצלמה המשובחת, חיי הסוללה המצוינים, השימוש הפשוט ביד אחת והמעבד המהיר בעולם עושים את ה-G2 לטלפון חכם כמעט מושלם"

זמן סוללה מעל הממוצע
ה-G2 מגיע עם סוללה שלא ניתנת לשליפה בנפח של 3,000mAh. ובכן, תהליך הייצור של מעבד ה-Snapdragon 800 (הכי נמוך עד היום, 28 ננומטר) והמסך החסכוני בסוללה עשו את שלהם, וחיי הסוללה של ה-LG G2 מצוינים. בשימוש רגיל בלי יותר מידי שימושים הצלחנו להגיע ליום וחצי, אך עם יום יותר עמוס הספקנו לסיים את הסוללה עד שעות הערב. אם שירותי המיקום (כדגומת Google Now) פעילים, אז היא תספק קצת פחות זמן עבודה, אבל אם לא נותנים ליותר מידי דברים לרוץ ברקע הזמנים הם מעל הממוצע הרגיל.

סיכום
אם אתם מחפשים את החלופה המושלמת ל-Galaxy S4, אז התשובה נמצאת כאן לפניכם. ה-LG G2 הוא מכשיר פנטסטי מכל הבחינות, ולא נופל ממכשיר הדגל של סמסונג ואחרות בשום פרמטר. המסך, הממשק הזורם, נגן הוידאו, המצלמה המשובחת, חיי הסוללה המצוינים, אינספור אפשרויות הקישוריות, השימוש הפשוט ביד אחת והמעבד המהיר בעולם עושים את ה-G2 לטלפון חכם כמעט מושלם. פחות אהבנו את עיצוב הפלסטיק, את החוסר בחריץ microSD ואת הביצועים של הרמקול, אך זה נסלח בעולם שבו מיליוני אנשים קונים iPhone.

אנחנו מקווים מאוד ש-LG תספק למכשיר עדכונים שוטפים ותעמוד בקצב, כי בהשוואה למכשירי העבר, הם נכשלו בעדכון המכשירים בישראל. חבל יהיה לפספס את ההזדמנות הזו להשאיר את ה-G2 בטופ ולהשאיר אותו על אנדרואיד 4.2.2 שכבר אט אט מתחילה להתיישן ולפנות את מקומה ל-4.4 KitKat. מחירו של ה-G2 בארץ יחסית נמוך למכשיר בסדר גודל כזה, כ-3,000 שקל עם סטייה של 200 לכאן או לכאן, ועם הזמן זה ירד, מה שהופך אותו לכדאי יחסית למתחרים.

שתף:

LG G2

מכשיר ה-LG G2 הוכרז באוגוסט 2013, בעל מסך 5.2 אינץ' ברזולוציה 1080x1920, מבוסס על מעבד Quad-core 2.26 GHz Krait 400 וזיכרון RAM של 2GB. המכשיר רץ על מערכת האנדרואיד בגרסה 4.2.2, מצויד במצלמה 13 מגה פיקסל וסוללת 3000mAh.

למפרט המלא | Spex.co.il - השוואות מכשירים בקליק

-פרסומת-
כתב ומסקר ב-TGSpot ממאי 2010. חובב בעיקר את מוצרי אפל, ומתעסק בעיקר בה ובנושאים שמסביבה. בעל ניסיון רב באתר ובתחום הסלולר. מוטו בחיים: "Never give up on such a wonderful life".