אחרי שהמכשירים החדשים מבית סמסונג ו-HTC יצרניות מובילות אחרות כבר נחשפו, העיניים נשואות לחברת LG שצפויה להשיק בסוף החודש את ה-LG G4 שעתיד להוות תחרות אל מול ה-Galaxy S6 ול-HTC One M9 (ובהמשך גם Xperia Z4). עד שזה יקרה, LG השיקה בישראל את ה-G Flex 2, המכשיר הקעור ממשיכו של הדור הקודם שמטרתו קצת לא ברורה. לכאורה, רבים מסתכלים עליו כעל G3 קעור, אך האם כך המצב?
עקום וחטוב
מה שמייחד את ה-G Flex 2 היא, כמובן, צורתו החיצונית. המכשיר קמור במקצת, מה שמעניק לו מראה קשתי וסקסי ובזכות זאת הוא מרגיש נוח ביד, גם בכיס המכנס. המכשיר עצמו מרגיש יוקרתי, ומיוצר מחומרים איכותיים פרט לגב המכשיר שעשוי מפלסטיק, על מנת שיוכל להתגמש. הפלסטיק שבגב המכשיר מראה היטב סימני ידיים ומצאנו עצמנו מנקים אותו על הבגד על מנת שיראה נוצץ, אך אפשר להתנחם בעובדה כי הוא חסין לשריטות שטחיות, או כפי שבחברה אומרים כי הוא מסוגל לתקן את עצמו.
מלבד המראה המיוחד והבולט בשטח, שאר המאפיינים החיצוניים דומים למדי ל-G3 של LG. כך דפנותיו נקיים מכפתורים כאשר אלו עברו לגב המכשיר שם ממוקמים מקש הכיבוי/הדלקה, מקשי הווליום, המצלמה, הפלאש הכפול ואת חיישן הלייזר המוכר של החברה להתמקדות מהירה (פוקוס) בעת צילום. בחלקו התחתון ניתן למצוא את מחבר הטעינה ואת כניסת האזניות הסטנדרטית.
המסך הטוב בשוק
המסך הוא מה שכאמור מבדיל את המכשיר מהשאר, שללא ספק מושך מבטים מהרחוב. מה שעוד יותר מפתיע, ה-G Flex 2 הוא בין המכשירים היחידים בעולם שגודל המסך שלו קטן ביחס לקודמו – ה-G Flex הראשון שהגיע עם מסך בגודל 6 אינץ’, גדול מידי לכל הדעות, אך גודל המסך של ה-G Flex 2 נחשב לסטנדטי יחסית ועומד על 5.5 אינץ’, שללא ספק הפך את החוויה לטובה הרבה יותר, בעיקר בשל העובדה שכעת ניתן להגיע כמעט לכל מקום במסך בהנפת אגודל.
המסך מסוג POLED איכותי מאוד, המצויד ברזולוציה של Full HD, ונראה מצוין מכל זווית אפשרית ומראה צבעים חדים וחיים. הניגודיות מעולה, כך הצבע השחור חזק והבהירות שלו מספקת בהחלט גם כשהיא על 50%, מה שמסייע על צריכת הסוללה במכשיר. ללא ספק מדובר באחד המסכים הטובים שבשוק, אם לא בטוב שבהם. בזכות המסך והזווית, כל פעילות במכשיר, גם אם הוא נתקע קצת לפעמים (נגיע גם לזה), הופכת לתענוג.
מהטובים שבממשקים
ה-G Flex 2 מגיע עם מערכת האנדרואיד בגרסה 5.0.1 ועם ממשק המשתמש העדכני ביותר של החברה, ומזכיר בעיצובו את ה-G3, שללא ספק הוא עדיין אחד היפים והנעימים לשימוש מבין שאר הממשקים בשוק. למערכת עיצוב שטוח עם מאפיינים מעיצוב האנדרואיד Lollipop וכל הממתקים הרגילים של LG נמצאים גם פה, כולל הקשה כפולה לפתיחת המכשיר ולנעילתו, וכן ה-Knock Code שמאפשר למשתמש לקבוע רצף נגיעות במסך לשחרור המכשיר מנעילה. בעת כניסת הודעה חדשה, זו תוצג בחלק העליון של המסך, כאשר ניתן להסיר אותה במהרה או לענות ישירות מההתראה מבלי לפתוח את אפליקצית ההודעות. כמו כן, בעת שיחה נכנסת, קופצת התראה מהחלק העליון של המכשיר, משם ניתן לענות, לנתק, לשלוח הודעה מהירה למתקשר, או פשוט להמשיך בשלנו מבלי להתייחס. דברים אלו, שמופיעים בחלונית קטנה ולא תופסים את מלוא המסך, מקלים בהרבה על חוויית המשתמש. בעת שהמכשיר נעול, ניתן לגרור אצבע מהחלק העליון של המסך כלפי מטה ולהציג הצצה מהירה למכשיר, משם ניתן לראות שעה, תאריך והתראות שונות.
מסך הבית מסודר בצורה אופיינית למערכת האנדרואיד, כאשר כמעט כל דבר ניתן לשינוי: החל מאפקטים למעבר בין מסכי הבית ובמסך הנעילה, בחירת חמישה קיצורים לפתיחה מהירה ממסך הנעילה ועוד. במצב בו מוגדרת סיסמה למכשיר, לא ניתן יהיה לקבוע קצורים, אך קיצור למצלמה תמיד יופיע.
ממשק המשתמש של החברה מלא בקיצורים שונים שהופכים את החוויה לטובה בהרבה: לחיצה ארוכה על מקש עוצמת השמע התחתון בעת שהמכשיר נעול תפתח את המצלמה, ואילו לחיצה על כפתור עוצמת השמע העליון תוביל אותנו ל- +QuickMemo, אפליקצית הפתקים של החברה. לחיצה ארוכה על כפתור ריבוי המשימות תוביל להגדרות מסכי הבית, ואילו לחיצה ארוכה על כפתור החזור תוביל למסך מפוצל, מצב בו ניתן לעבוד על שתי אפליקציות במקביל במסך מפוצל, בדומה למכשירי סמסונג. האופציה עובדת טוב, אם כי כמות האפליקציות הנתמכת קטנה.
אגב נציין כי אין שום שימוש בממשק המותאם לצורתו של המכשיר. כך שאם ציפינו שהמסך הקעור מבליט איזשהו מאפיין מיוחד בממשק, משהו שאי אפשר לעשות עם מכשיר לא עקום, אז התאכזבנו לגלות כי אין כך הדבר.
אבל נראה כי בחברה לא עבדו מספיק טוב על התאמת החומרה לתוכנה, ולמרות כי החומרה איכותית, גילינו כי בפועל התוצאות שונות. כך לא מעט מהפעמים בהם לחצנו על האייקון של מגירת האפליקציות, לקח למכשיר השהייה מסוימת עד הרגע שהיא נפתחה בפועל. באותו אופן ראינו זאת גם במעבר בין המסכים או לעיתים רחוקות יותר בהורדה של וילון ההתראות או כניסה ויציאה מאפליקציה. גם בעת הרצת משחקים כבדים יותר, כדוגמת Asphalt 8, המכשיר הציג ביצועים סבירים ולא יותר, לא משהו שהיינו מצפים ממכשיר עם חומרה כמו של ה-G Flex 2, שכזכור מצויד בשבב ה-Snapdragon 810 מרובע הליבות וזיכרון עבודה של 2 ג’יגה-בייט, אך נראה שהבעיה פה היא דווקא של חוסר אופטימיזציה של התוכנה לחומרה. זה חבל, כי עם חומרה שכזו אפשר להגיע לביצועים הרבה יותר טובים.
אבל דווקא החשד שלנו הוא בשבב של Qualcomm, שאכן, לפחות על הנייר, לא מקבל ציונים גבוהים מידי. כך קיבלנו 45,940 נקודות ב-AnTuTu ו-26,005 ב-Quadrant. לשם השוואה, ה-Desire EYE עם שבב ה-Snapdragon 801 זכה לציון של 42,290 ו-24,112 נקודות בהתאמה.
כך עושים מולטימדיה
למכשיר יכולות מולטימדיה טובות. ראשית, נגן המוזיקה בעל ממשק בסיסי ופשוט למדי, מה שמקל על המשתמש שלא מחפש יותר מידיי. מעבר למקשים הבסיסים לשליטה בנגן, נוכל גם לבחור כאן את המהירות והתדירות בהן יתנגן השיר, לבחור בין אקולייזרים שונים ואף להגדיר אחד מותאם אישית. בעת ניגון השיר מוצגת עטיפת האלבום, כאשר החלקה לאחד הצדדים תעביר שיר קדימה/אחורה. גם השליטה במוזיקה ממסך הנעילה מתבצעת בצורה נוחה ופשוטה, ובעת נעילת המכשיר יוצגו המקשים לשליטה בנגן.
גם כאן, כמו במכשירים אחרים, נעשתה אותה טעות עיצובית: במסך הנעילה, עטיפת האלבום מוצגת בצורה גדולה ומרוחה, במקום ריבוע קטן ונעים לעין. נגן הוידאו של החברה מציע קצת יותר מנגן המוזיקה, והרבה יותר מנגני וידאו מובנים אחרים. אם נעשה סקר קטן, נגלה שאחוז המשתמשים בנגן המובנה לצורך צפיה בסרטים הינו מועט, ושרוב המשתמשים מורידים נגנים פונקציונאליים יותר מהאינטרנט. בשונה ממכשירים אחרים, ב-G Flex 2 אין כל צורך להוריד נגן צד ג’, אשר עושה כל מה שנגנים כגון BS Player או MX Player עושים: אפשרות להריץ קדימה ואחורה בעת גרירת האצבע לרוחב המסך, אפשרות להגביר ולהנמיך את הווליום על ידי גרירת האצבע למעלה ולמטה בצד הימני של המסך, ובחירת הבהירות באמצעות גרירת האצבע למעלה ולמטה בצד השמאלי. כל אלו הופכים את הנגנים האחרים ללא כדאיים בעליל. האזניות המסופקות בערכה עושות את העבודה, אם כי ניתן להפיק יותר מהמכשיר בעת חיבור אזניות איכותיות יותר. גם ברמקול איכות השמע טובה ועצמתו מספקת.
מצלמה ממוקדת
המצלמה של ה-G Flex 2, עצם היותה זהה לזו של ה-G3, היא אחת מהטובות שנתקלנו. למצלמה חיישן 13 מגה פיקסל ואת שלל התכונות של המצלמה של ה-G3, כולל את הצילום הכפול, בו רואים במקביל גם את התמונה מהמצלמה האחורית וגם מזו הקדמית, צילום בתנועת יד, ואת הדובדבן שבקצפת: התמקדות על ידי לייזר. על פי מבחנים שביצענו, המצלמה התמקדה על האובייקט המבוקש תוך מאיות השניה, וגם כשניסינו לאתגר אותה בריבוי אובייקטים ובתנאי תאורה מעט יותר קשים המצלמה הציגה ביצועים מרשימים. פעולת הצילום מתבצעת על ידי לחיצה על המסך, אז המצלמה גם תתמקד על האובייקט עליו לחצנו. המצלמה מצלמת ווידאו באיכות של 2160p ב-30 פריימים לשניה, או באיכות של 1080p ב-60 פריימים לשניה. כך או כך, צילום הוידאו יוצא מעולה וחסר ריקודים, אם כי נרשמו מספר זיופים קטנים בתנאי תאורה נמוכים. בסך הכל מדובר במצלמה לא רעה בכלל יחסית למכשיר סלולרי, שהופכת את חווית הצילום, ביחד עם המסך המעולה, לטובה הרבה יותר.
שיחה, סוללה ומקלדת
אחרי שדברנו על כל הדברים החשובים, בואו נדבר על מה שפחות מעניין את הרוכשים כשהם באים לרכוש מכשיר חדש: איך ה-LG G Flex 2 מתפקד כטלפון? לא רע בכלל, האמת. בעת שיחה, שמענו היטב את הצד השני וכך גם הוא שמע אותנו, ועצמת הקול הייתה מספקת. בשל צורתו של המכשיר הוא מרגיש נעים בעת הנחתו על האוזן כאשר כל גוף המכשיר נוגע בלחי.
גם אפליקצית ההודעות המובנית מספקת את הסחורה וניתנת להתאמה אישית. המקלדת של המכשיר נוחה, אם כי סידור האותיות בשפה העברית על פניה נעשה בצורה תבניתית ומרובעת, דבר שדורש הסתגלות. עוד דבר מציק הוא המיקום של מקש המחיקה, שנמצא בפינה הימנית התחתונה של המקלדת. לא פעם קרה שרצינו למחוק אות ומצאנו עצמינו לוחצים על מקש ה-“ץ” או האנטר במקום. בנוסף, המקלדת ניתנת להתאמה אישית כאשר ניתן להנמיך ולהגביה אותה, להחליף את צבעה ואף לפצל אותה במצב אופקי, בדומה למקלדת של ה-iPad. מעבר לכך, המקלדת כוללת אפשרות לכתיבה בהחלקה על פני האותיות (Swipe), אופציה שעובדת טוב גם בעברית, אך דורשת ליטושים. גם השלמת המילים עובדת בצורה טובה, אך קרו כמה פעמים בהן ציפינו לראות מילה מופיעה באופציות לתיקון והיא לא הייתה שם. באופן כללי המקלדת מספקת ונוחה, ומי שלא מוצא אותה ככזאת יוכל להוריד מקלדות אחרת בקלות.
סוללת המכשיר, עצם היותה קעורה, לא נשלפת ולא ניתנת להחלפה. עצם העובדה שלא ניתן להסתובב עם סוללה נוספת להחלפה במקרה הצורך ייתכן ובעייתי לחלק מהמשתמשים. הסוללה של המכשיר לא מספיקה ליום של שימוש רגיל, וסביר להניח שתגמר לפני סוף היום. בשימוש בסיסי יותר הסוללה תסיים את היום עם אחוזים נמוכים, ובשימוש מאסיבי נצטרך להטעין אותה פעם אחת לפחות במהלך היום. כאשר הסוללה מגיעה ל-15 אחוז המכשיר מפעיל באופן אוטומטי מצב חיסכון בסוללה, ומתאים עצמו לצריכת חשמל מוגבלת, וב-5 אחוזי סוללה המכשיר יסרב לנגן וידאו ולעשות פעולות אחרות שדורשות הרבה כוח.
סקירת וידאו: LG G Flex 2
לסיכום, ה-G Flex 2 הוא מכשיר מרשים ומסובב ראשים. עיצובו ויופיו הם משהו שלא רואים כל יום, וזה ניכר היטב. מסך המכשיר הוא בין היפים והמרשימים שיש בשוק, אם לא הטוב שבהם. אלא שמעט התאכזבנו מהביצועים ויתרה מכך, מהסוללה. על ה-G Flex 2 נמליץ לאלו שאוהבים להיות במרכז העיניים ולסובב ראשים, והביצועים של המכשיר פחות מעניינים אותם. ה-G3, לצורך השוואה, אמנם פחות יפה, אך מציע את כל מה שמציע ה-G Flex 2 ובמחיר נמוך יותר, כך שמדובר כאן בהחלט בגימיק ולא יותר.
נראה מכשיר חביב, לא מבין את הקטע של המסך.
תודה
כתבתם שיש לו 3 גיגה ראם, אז הוא בא עם שתי גרסאות או שטעיתם?
הוא מגיע בשתי גרסאות, בארץ משווקת גרסת ה-2 ג’יגה ראם