כבר מרגע שלנובו (Lenovo) הכריזה עליו בשלהי אוגוסט עם פתיחת תערוכת IFA 2016 היה ברור שה-Yoga Book הוא משהו מיוחד במינו. טוב, בעצם זה היה ברור עוד לפני שהוא הושק לאור ההדלפות הרבות שליוו אותו כמו כל מוצר אחר מעניין שמגיע בשוק, אבל רק בתערוכה עצמה היה ניתן לשים עליו ידיים לראשונה כדי להבין עד כמה הוא מיוחד.

כחצי שנה אחר כך, כשהוא כבר מסתובב פה בישראל, עדיין מדובר במוצר שכרגע אין לו מתחרים, מוצר שיצר קטגוריה משל עצמו והוא המלך היחיד בנחלתו זו. השילוב של פאנל נוסף לצד מסך המגע הראשי, המיועד לשימוש כמקלדת וירטואלית או כמשטח שעליו אפשר לצייר/לכתוב באמצעות עט דיגיטלי או להשתמש במשטח מיוחד עליו אפשר להניח נייר אמיתי ולכתוב עליו עם דיו אמיתי, כשהכל עובר בדיגיטציה מלאה אל המחשב הראשי, הוא משהו שאף אחד לא חשב עליו לפני, אף אחד לא מנסה עדיין לחקות.

אבל כמובן שעיצוב כזה מיוחד גורר עמו כמה וכמה שאלות נדרשות, והראשונה שבהן האם זה טאבלט עם מסך כפול או מחשב 2-ב-1 מהפכני? האם המקלדת הווירטואלית עונה על הצרכים של המשתמש מהשורה? האם משטח השליטה/עכבר שמשובץ בה בכלל רלבנטי? ואת כל זה אנחנו שואלים עוד לפני שאנחנו מתייחסים לשאלה כמה זה עולה לנו, למרות שבמקרה של ה-Yoga Book אנחנו מתייחסים לסעיף התמורה מעט יותר בסלחנות בגלל שמדובר במוצר שהוא, לכל דבר ועניין, פורץ דרך.

מקלדת וירטואלית, זה בכלל ממשי?

כאמור, מאפיין הדגל של YOGA Book הוא הפאנל הנוסף שמשמש כ-Halo Keyboard וכמשטח יצירה/כתיבה. המעבר בין שני המצבים מתבצע באמצעות לחיצה על צלמית העט האלקטרוני שהזכרנו לעיל. במצב היצירה אפשר להשתמש בעט המצורף כדי לצייר, לשרטט, לשרבט וכדומה והכל מועבר למחשב באופן רציף, בזמן אמיתי, תוך כדי שמבצעים את הפעולות הללו. Real Pen, העט האלקטרוני שמגיעה עם המחשב, יכולה גם באמצעות משיכה קלה של הקצה והכנסת מילוי דיו אמיתי, לשמש ככלי כתיבה לכל דבר. למעשה, לנובו מספקת עם המחשב מה שהיא מכנה Book Pad – אסופה של כ-15 דפים שצמודה למגנט שאותו ממקמים מעל הפאנל, ואז כשרוצים בעט על הנייר גם כן הכל עובר תרגום דיגיטלי ישירות למחשב.

לנובו מספקת עם המחשב גם אפליקציות מתאימות. ברגע שמכבים את המקלדת הווירטואלית מופעלת אפליקציה בשם Note Saver ששומרת את כל מה שמשרבטים על הפאנל, מאותו רגע. אם רוצים יש גם אפליקציית ציור ורישום בשם ArtRage שמאפשרת להביא לידי ביטוי את היכולת של העט, במצבה כעט אלקטרוני, לזהות 2,048 רמות לחץ.

כפי שניתן להבין יש כמה וכמה דברים שצריך לשים בתיק לצד המחשב, מילויי דיו ו/או הקצה של העט האלקטרוני לצידם, הלוח המגנטי עם הדפים, וזה עוד לפני תיק הנשיאה עצמו. מזל, אם כן, שהמחשב עצמו שוקל 690 גרם. בלנובו טענו בהכרזתו שמדובר במחשב הדק והקל ביותר מסוגו בעולם. צדקו כנראה לפחות לגבי המשקל. והעובי? מגיע לכל היותר ל-9.06 מ"מ כשהוא סגור, ויורד עד 4.05 מ"מ כשהוא פתוח, בצד של המקלדת. עד כמה זה דק? Galaxy Tab 3S של סמסונג (Samsung), שאם תרצו או לא הוא ככל הנראה אחד הכי סקסיים שיש מבין אלו שמריצים את מערכת ההפעלה של גוגל, מציע עובי של 6 מ"מ על מסך יותר קטן, ועם סוללה קטנה יותר – 6,000 מילי-אמפר/שעה לעומת 8,500 מילי-אמפר/שעה ב-Book. מספיק מרשים?

המראה הכללי של המחשב – אנחנו קיבלנו לבדיקה את המחשב בצבע אפור כהה יחסית – אינו מדהים. הוא דווקא פשטני למדי כשאת תשומת הלב תופס דווקא הציר, כשבפינה השמאלית למטה, כשמחזיקים את המחשב כמו ספר באנגלית, נמצא הלוגו של לנובו מובלט קצת מעל פני השטח ובוהק.

החלק של המסך/טאבלט נקי מכפתורים וחיבורים. כל מה שיש, נמצא בחלק התחתון, של המקלדת הוירטואלית/לוח ציור. מצד אחד מחבר microUSB לחיבור מטען שהוא לכל דבר ועניין מטען טלפוני, מגירת סים וחיבור miniHDMI, ומצד שני יציאת אוזניות 3.5 מ"מ, כפתור שליטה בעוצמת הקול וכפתור הפעלה/כיבוי. בכל אחד מהצדדים יש גם גריל קטן לרמקולים סטראופוניים.

YOGA Book וקצת חומרה

אם יצרניות טאבלטים וטלפונים אחרות היו מציעות מכשירים שמבוססים על מערכות של שבב של אינטל (Intel), כנראה שזו הייתה נשארת בעניינים בהיבט הזה, עם הרחבה ושדרוג של משפחת מעבדי האטום (Atom) שלה. YOGA Book מגיע עם מעבד Cherry Trail שמיוצר בליטוגרפיה של 14 ננו-מטר, בשם Atom x5-Z8550 שמגיע עם ארבע ליבות במהירות עבודה מרבית של 2.4 ג'יגה-הרץ, אך יכול להוריד את המהירות גם עד 480 מגה-הרץ בלבד אם אין צורך בעבודה בעוצמה מלאה, עבור כל אחת מהליבות, עד הדממה מוחלטת שלה. השבב בגרפי הוא זה שמשולב במערכת עצמה, אז לא ציפינו לנצורות וגדולות עוד לפני שיצאנו בדרך לבדיקות המעבדה שלנו.

המחשב, שמכונה גם YB1-X90L, מגיע עם 4 ג'יגה-בייט זיכרון מסוג LPDDR3 ו-64 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון מובנה. ליד הסים אפשר לשלב גם כרטיס microSD בנפח מרבי של 128 ג'יגה-בייט. מסך ה-IPS הוא בגודל של 10.1 אינץ', בהירותו 400 ניטים, והרזולוציה שלו עומדת על 1920×1200 פיקסלים. יש גם סוללת 8,500 מילי-אמפר/שעה שאמורה לפי החברה להספיק לעד 15 שעות עבודה בשימוש כללי, ויש תמיכה מבחינה אלחוטית בתקן 802.11ac. כן מותקנת במחשב טכנולוגיית Dolby Atmos לשיפור החוויה הקולית. אנחנו לא ממש יודעים עד כמה זה בא לידי ביטוי, אבל איכות הרמקולים שמוטמעים במחשב טובה בהחלט ואפילו מפתיעה לטובה בעוצמה ובניקיון היחסי של הצלילים. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 6.0 ויש שינויים קלים כפי שתקראו בהמשך, אבל הם באמת מינוריים לדעתנו.

יש גם שתי מלמות. אחת עם חיישן בגודל של 2 מגה-פיקסל עם מיקוד קבוע שממוקמת במרכז המסגרת, מעל המסך, כמו כל מצלמת רשת בכל מחשב. יש לציין בהזדמנות הזו שהמסגרת מסביב למסך היא עבה קצת מדי לטעמנו. יש לנו הרגשה שבעת שלנובו מדברת על אפשרות להשיק מחשב כזה עם מסך בגודל 12.2 אינץ', היא מתכוונת למחשב עם אותן מידות כלליות אבל עם מסגרת יותר קטנה. אפילו באופן משמעותי.

למצלמה השנייה יש חיישן 8 מגה-פיקסל עם מיקור אוטומטי, ורגע, רגע, מצאנו אותה. היא ממוקמת ממש בקצה הימני העליון של פאנל המקלדת. מה? חשבנו לרגע כשעברנו אליה רק כדי לראות את התקרה מעלינו. אה! ענינו לעצמנו כשסגרנו את המחשב למצב טאבלט והיא עברה להיות ממוקמת מאחור. לא במיקום אידיאלי, אבל מאחור.

על הממשק

עוד לפני שנגיע לחלק הפיזי של הממשק, והכוונה כמובן לפאנל כ-HALO Keyboard או Create Pad לפי הצורך, נתייחס קצת למערכת ההפעלה והממשק עצמו. ובכן, יש גם מעין ניסיון לשלב מוטיבים אליהם רגילים משתמשי Windows אל תוך ממשק האנדרואיד הרגיל לחלוטין. למעשה, מדובר כמעט במערכת הפעלה נקייה שעברה כמה התאמות קלות כדי שניתן יהיה לעבוד אתה במצב ChromeOS, סליחה, במצב בו יש מקלדת מלמטה והמסך הוא רוב הזמן לרוחב.

הביטוי הגדול ביותר לכך, הדבר הראשון כמעט שרואים אחרי שמסיימים את תהליך ההגדרה הקצר והמוכר, הוא שלמטה יש פס שחור. האינסטינקט הראשוני שלנו היה שמדובר ב-'שורת משימות', כמו זו שנמצאת בתחתית של כל מסך מבוסס Windows, וצדקנו. בצד אחד, הימני במקרה של עבודה עברית, נמצאות ארבע צלמיות שמטרתן, מימין לשמאל, להחזיר את המשתמש צעד אחד לאחור, להחזיר את המשתמש לדף הבית, לפתוח את רשימת האפליקציות הפותחות, ולפתוח את מגירת האפליקציות. בצד השני מופיע מעין צלמית קטנה של עט אלקטרוני, ושהלוח במצב מקלדת, יש גם צלמית קטנה של, כן מקלדת. אנחנו נגיע אליה בהמשך. ועוד איך נגיע.

ההתנהגות ה-'חלונאית' רק הולכת וצוברת תאוצה ברגע שמתחילים לפתוח אפליקציות. אלו שתומכות בעבודה בריבוי משימות באופן טבעי, לא כולן אבל חלק גדול מהאפליקציות, מופיעות בתוך חלון קטן כברירת מחדל ולא נפתחות על פני המסך כולו. לחיצה כפולה על הכותרת שלהן מאפשרת לפתוח אתן על כל המסך, ובפתיחה מלאה, לחיצה כפולה על הכותרת מחזירה למצב הממוזער. ויותר מכך. ברגע שפותחים אפליקציה הצלמית שלה מופיעה, כצפוי אם אפשר לומר זאת, בשורת המשימות. לחיצה כפולה על הצלמית סוגרת את החלון של האפליקציה. לחיצה כפולה נוספת פותחת אותה בחזרה. גרירה של הצלמית מטה אל מחוץ למסך סוגרת את האפליקציה. אחרי שמתרגלים זה מתגלה כשימושי מאוד, זה עובד חלק, והיה חסר לנו רק דבר אחד: היכולת שלנות ידנית את גודל החלון הקטן יותר. נו, טוב, בכל זאת כנראה מדובר באנדרואיד.

גם ממשק הפעולות המהירות שניתן לבצע, זה שנפתח בגרירה מלמעלה של שורת ההתראות, רגיל לחלוטין וכולל אפשרות להחליף כמה מעשר הפעולות המהירות הזמינות בכמה אחרות, מעטות מאוד. מה שנחמד בשורת המשימות הוא שבקצה השמאלי, ושוב במערכת ההפעלה בעברית, מופיעה צלמית שמראה את מצבו של המחשב: מצב מחשב נייד רגיל, מצב טאבלט ואוהל. הצלמית משתנה בהתאם לפתיחה/סגירה של הציר – הזכרנו כבר שהוא חזק מאוד?

ממשק ההגדרות שמאחור רגיל לחלוטין, רק שכמובן שיש לו כמה סעיפים שמתייחסים לשימוש בעט אלקטרוני, לכמה תכונות שהחברה מגדירה ניסיוניות – כולל הקשה כפולה על אזור המקלדת כדי להעיר את המחשב מתנומה, וזה עובד רק בחלק התחתון של הפאנל וממש לא בכולו – וגם כמובן הגדרות מתייחסות למה שמתרחש כשהפאנל הוא Halo Keyborad. כן הגענו למנה העיקרית.

רק עוד הערה אחת בקשר לפאנל הנוסף. ברגע שעוברים זווית מסוימת בעת שמסובבים את המסך הראשי על הציר, כשהמחשב מזהה שהשימוש במקלדת כבר אינו מעשי, הוא מכבה את הפאנל כדי שלא יתרחשו טעויות כאלו או אחרות.

וירטואלית וירטואלית, אבל האם נוחה?

אז קודם כל נתייחס לעבודה באופן כללי כמקלדת. ובכן, עבור אלו שמגיעים אל הבדיקה הזו ורגילים לתקתק על מקשים וירטואליים בעיקר בטלפונים, אין ממש הבדל. במידה מסוימת זה יכול להיות אפילו יותר נוח, אלא אם הם יתעקשו להמשיך להקליד עם האגודלים שלהם. עבור אלו שמגיעים ממחשב נייד, כן, קשה קצת להתרגל, במיוחד עבור אלו שמקלדתם היא אומנותם. העובדה שאין ירידה פיזית של מקשים גורמת להרגשה קצת מוזרה, אבל לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו.

בנוסף, אסור לזכור שבסופו של דבר מדובר במחשב עם מסך בגודל 10.1 אינץ' בלבד, ואם זה מזכיר לכם משהו אתם צודקים: הגודל הקלאסי של מחשבי הנטבוק (Netbook) שבאו והלכו להם אחרי שנתיים. בגודל כזה צריך קצת להתפשר בגודל של המקשים, אבל גם בהיבט הזה יש מספיק ריווח והם מספיק גדולים בכדי לאפשר אחרי אימון מסוים להתרגל אליהם.

בהגדרות של המקלדת ניתן לקבוע האם יהיה צליל מגע או לא, האם יהיה רטט או לא, ואם כן באיזו עוצמה, ועד כמה המקלדת תהיה רגישה ומתאימה להקלדה במהירות גבוהה. כל האפשרויות הללו יכולות להעניק סביבת עבודה נוחה וקלה ומותאמת יותר, למרות שמדובר במקלדת וירטואלית. אבל, באמת שלא עבור עבודות הקלדה כבדות. מי שרוצה להקליד מסמכים שלמים, זה לא בשבילו, בדיוק כמו שטאבלט בלי מקלדת זה לא בשבילו.

אבל הבעיה האמיתית היא לא צורת המקלדת, לא הריווח בין המקשים וגם לא הרגשת ההחזרה והרטט. הבעיה היא במעבר בין שפות. כמו שאתם רואים בתמונת המסך, המקלדת הוירטואלית של ה-'טאבלט' היא בעברית והכתיבה היא באנגלית. זה קורה גם ההפך. המעבר בין עברית לאנגלית אינו מתבצע באופן שוטף וקל כמו במקלדת שמחוברת למחשב חלונות, וגם לא כמו שלדוגמה עוברים ב-Swiftkey או מקלדות אחרות שאפשר להתקין באנדרואיד. זוכרים את צלמית המקלדת בשורת המשימות שהזכרנו לעיל? צריך ללחוץ עליה, לבחור מקלדת אחרת בשפה הנדרשת, ולקוות שזה יעבוד. כן, גם אז לא תמיד המעבר חלק.

וזה משהו שהפוטנציאל שלו להרחיק מקלידים מהמקלדת של ה-YOGA Book גדול פי כמה בישראל. אין ספק שמדובר במשהו שפשוט לא חשבו עליו בלנובו, וזה קצת מפתיע כי השוק הערבי, לדוגמה, זקוק בדיוק לאותה פעולה כמו השוק העברי. חוסר תשומת לב פשוט שלדעתנו ניתן לפתרון בקלות יחסית.

ולמה אנחנו כל כך בטוחים בכך? כי בשורת מקשי הפונקציה המאוד מוצלחת, לדעתנו, של המקלדת ניתן למצוא מספר מקשים מיוחדים. אלו מאפשרים, לדוגמה, לבצע צילום תמונת מסך בקלות רבה, לפתוח את מגירת האפליקציות, לגשת להגדרות המקלדת וזאת לצד שליטה בבהירות ובעוצמת הקול של המחשב. מישהו כבר קורא כאן את התשובה? מה יותר פשוט להשתמש במקש המקלדת כדי להפוך מקלדת במקום לפתוח את ההגדרות שלה? אם יהיה תיקון כזה נדווח. בינתיים, המעבר בין אנגלית לעברית מהווה בעיה רצינית מאוד שיכולה אפילו לעצבן.

יש עוד דבר שצריך להתייחס אליו, והוא משטח השליטה שממוקם מתחת למקלדת, ממש כמו במחשב נייד מהשורה. גם הוא כמובן וירטואלי לחלוטין, והוא דורש עקומת לימוד משל עצמו, ולא בטוח שהיא רדודה. אם מנסים להשתמש בו כמו בכל מחשב, ולמרות ניסיונות כוונון, התוצאה היא עבודה לא נוחה. הוא קצת קופץ, לא ממש מדויק, לא ממש ברור לאן הוא הולך, ויותר חשוב לא ברור אם נקישה כפולה עושה את העבודה או לא. מה שצריך להתרגל אליו הוא שצריך לעבוד איתן קצת אחרת: לשים שתי אצבעות במרכזו כדי לנוע ברחבי דף שאפשר, ואז זה מתגלה כנוח יחסית. כל השאר, שאלה של התרגלות, ולא מעט אימון, בעיקר ששורת המשימות, החלונות בריבוי מצבים, המזעור וההגדלה שלהם חזרה כל כך זועקים לשימוש  בעכבר.

קצת מבחנים, כי אי אפשר אחרת

כששומעים סוללה בנפח עבודה של 8,500 מילי-אמפר/שעה יש הרגשה שהיא ענקית. אבל זה נכון אם ההשוואה שלנו היא מול טלפון חכם. הצריכה של מחשבים ו/או טאבלטים שונה, וזה כמובן בא לידי ביטוי כשבדקנו את ה-YOGA Book שהוציא במבחן הזמן שלנו, המבוסס על המבחנים של PC Mark for Android, זמן עבודה של 7:14 שעות. זה אמנם רחוק מה-15 שעות שהחברה הבטיחה, אבל הבדיקות שלנו מתבצעות בעבודה רציפה ללא הפסקה, בעוד שבלנובו התכוונו לשימוש רגיל. זה אומר שבסוף יום עבודה צריך להטעין אותו, אבל הוא יגיע לשם כשהוא עדיין לא בכוחותיו האחרונים.

מבחינת ביצועים הופתענו יחסית לטובה מבמחנים הגרפיים. במבחן Epic Citadel הוא הגיע לקצב תצוגה של 53.4 פריימים/לשנייה, ולהזכיר ברזולוציה של FHD, וזה יפה. גם ציון של 1,610 נקודות במבחן Slingshot Extreme של 3DMark מבית Futuremark הוא נאה למדי. מבחינת מבחנים סינטטיים, הוא הוציא תוצאה יפה יחסית, לעומת טאבלטים, של 6,135 נקודות במבחן העבודה של PC Mark, וציון של 1,135 במבחן הליבה האחת ו-3,260 נקודות במבחן ריבוי הליבות של Geekbench 4. שוב, אולי לא תוצאות שמפילות מהכסא אבל תוצאות שמשתלבות יפה מאוד עם כך שהמחשב מספקת עבודה חלקה ונקייה, בגלישה, ברישום, בדיגיטציה של הרישומים באמצעות העט האלקטרוני והעט עם הדיו וגם קצת במשחקים. הוא גם לא מתחמם, וזה עוד דבר שאפשר לרשום לזכותו.

חותמים על המוגמר

אנחנו נפתיע אתכם אם נאמר שאנחנו חושבים שהמחשבה שנמצאת מאחורי המחשב המיוחד והמאוד חדשני הזה מאוד נכונה? תרשו לנו להסביר. אנחנו בדור של אגודלים על המסך, דור שמקלדות אמיתיות הולכות ומתרחקות ממנו, ואני בטוח שיש לו מעט צעירים שלא נגעו בכלל בשנים האחרונות במקלדת של מחשב. מקסימום בבקר משחקים של קונסולה. עבור הדור הזה מקלדת וירטואלית שמופיעה כשצריכים אותה זה הדבר הכי טבעי שיש, או לפחות הכי קרוב להיות טבעי. זה שיש גם עט בצד, ועל הלוח אפשר לקשקש ולשרבט, מה טוב.

עבור הדור הזה, הצליחה לנובו להציע מחשב ששוקל כמו טאבלט פחות או יותר ובכל זאת מציע גם, עבור מי שרוצה בכך, מקלדת. הרעיון פשוט מוצלח מאוד.

גם רוב הביצוע בסדר, כולל זמן העבודה, והבעיה העיקרית שלנו כנראה נובעת פשוט מהעובדה שאנחנו כותבים בעברית רוב הזמן, ובמצב הנוכחי בו המעבר בין השפות הוא כמעט בגדר 'יש לי חשק להרביץ למחשב', אנחנו מרגישים שזה מעין מקל בגלגלים. אם זה ייפתר, והגלגל בידיים של לנובו עצמה, זה כבר הופך מחשב 2-ב-1 עם מסך הפיך שאפשר מאוד להכניס לקחת בחשבון עבור מי שיותר מקליד וגולש ופחות משחק. מדבקת המחיר שעל הקופסה אומרת 2,390 ש"ח, וזה סביר. רק שיתקנו את המעבר בין האנגלית/לעברית.