מהו הנפח שאותו אתם נושאים עמכם בכונן ה-USB שלכם? 4 ג’יגה? 8 גי’גה? אולי נגזים ונאמר 16 ג’יגה? אז מה דעתכם על 1 טרה? חברת קינגסטון (Kingston) הציגה ב-CES 2013 כונן פלאש USB 3.0 המסוגל לספק נפח עצום באריזה קטנה וניידת.
מדובר בכונן פלאש לכל דבר, אם כי מעט שמנמן יותר מהכוננים שאנו מכירים כיום המגיע בנפח 1 טרה או 512 ג’יגה. הוא מסדרת ה-HyperX המהירה של החברה, ומכונה DataTraveler HyperX Predator. הכונן פועל במהירות של 240 מגה בייט לשנייה לקריאה ועד 160 מגה בייט לכתיבה, כך שמדובר במהירות עבודה מהירה יותר מהכונן הקשיח שלכם במחשב, ואף יותר מכונן SSD זול, אולם הוא דורש את יציאת ה-USB 3.0 כדי להגיע למהירויות שכאלה.
כפי שוודאי ניחשתם, לא מדובר בכונן זול במיוחד ואפילו יקר, ובשביל 512 ג’יגה נאלץ לוותר על 1,750 דולר, ובשביל ה-1 טרה – הרבה יותר. קינגסטון לא פרסמה את מחירו של הכונן בעל הנפח הגדול יותר, וזה יקרה כשהוא יושק מתישהו במהלך השנה הקרובה.
עכשיו ניתן להשיגו גם בארץ http://www.plonter.co.il/detail.tmpl?sku=DTHXP30-1TB
Kingston Digital DataTraveler HyperX 3.0 DTHX30/256GB
עולה באמזון ארה”ב 440 דולרים.
לפני שנה היה מחירו 870 דולרים.
המתינו בסבלנות שלוש שנים ומחיר דיסק-און-קי
בנפח טרה בייט יופחת דרמטית למיר תלת ספרתי בשקלים.
1,750 דולר??
לא הגזזממתתתםםםם
ממש לא הגזימו.
ייתכן וטעו בניסוח הכותרת והשמיטו מספר מילים.
הכותרת ההולמת את המצב – לעניות דעתי:
קינגסטון מציגה דיסק-און-קי בנפח שאינו נגמר
והמיועד לכל מי שהכסף שלו לא נגמר.
א.
אווץ’ , מה זה המחיר המופקע הזה ? , עדיף לקנות שישה כוננים ניידים של 1 טרה בייט לכל אחד … זה שזה קטן זה לא מצדיק את המחיר כלל
זה לא רק קטן, זה גם זיכרון פלאש, שהעלות שלו כיום היא יקרה להחריד..
מה ההבדל בין הזיכרון הרגיל לזיכרון פלאש ?
שלום אביחי,
ההבדל המהותי והעיקרי הוא שזכרון “רגיל” דור אזפקת מתח חשמלי רצופה כדי לשמור את תוכנו.
זכרון “פלאש” מסוגל לשמור על תוכנו גם ללא אספקת מתח חשמלי.
א.
שלום אביעזר
אתה מבלבל בין זיכרון נדיף לזיכרון מגנטי
הארד דיסק שאליו אני משער התכוון אביחי הוא זיכרון מגנטי שהוא לא נדיף.
זיכרונות פלאש )NAND) הם גם כן לא נדיפים אך שומרים מידע בצורה אלקטרונית (באמצעות טרנזיסטורים)ולא מגנטית עם מנגנון מכאני כמו כונן קשיח רגיל
המממ.. נראה לי שאביעזר לא הזכיר את המילים מגנטי או אלקטרוני אלא רק חשמלי. וחוץ מזה דובר על זיכרון ולא על כונן קשיח לאחסון. כך שזה דיי ברור (לי לפחות) שלא מדובר ב”זיכרון מגנטי” (לא קיים דבר כזה) אלא אם כן את מתכוון ל-MRAM Magneto Resistive Memory – שזו רק צורה חדשה של זכרון הייבריד פלאש-DRAM.
http://www.eyalo.com
אורן,
אתה הבנת את תגובתי נכון.
ההערה שלך לאריאל נכונה.
אני הגבתי בקצרה מבלי לפתוח את הנושא למימדים של מגילת אסתר.
במחשב PC טיפוסי יש כל כך הרבה סוגי זכרונות שההסבר עליהם יהיה ארוך.
בתוך המארז יש כמה התקני זכרון – החל מזכרון המטמון של המעבד, דרך זכרונות ה- ROM של ה- BIOS, דרך זכרון המטמון של ה- HDD, דרך זכרון ה- SSD, דרך זכרון ה- GDDR של המתאם הגרפי, דרך זכרון הצ’יפסט, דרל הזכרון הקטן המשמש לשמירת ההגדרות, התאריך והשעה והמגובה ע”י סוללה, דרך זכרון העבודה של הכונן לצריבת מדייה אופטית, ועוד — וכל זאת לפני שמתקינים את זכרון ה- RAM בתושבות המיועדות לכך.
סיפור לא קצר.
הארד דיסק HDD – ההארד דיסק המכני והקלאסי:
יתרונות: מספק נכון להיום נפח זיכרון גדול מאוד.
חסרונות: מכני, לא אוהב טלטלות בלשון המעטה, לא אמין במיוחד. הבעיה העיקרית עם הארד דיסק מסוג HDD, היא שזהו החלק היחידי במחשב שאיננו דיגיטלי. ז״א שנוצר פער במהירות העברת המידע שההארד דיסק המכני יכול לספק יחסית לחלקים הדיגיטליים במחשב. (ממש יש חלקים נכים בתוך ההארד דיסק)
בשפת היומיום קוראים להארה דיסק HDD ״צוואר בקבוק״, כיוון שהוא אחד הגורמים שגורמים למחשב לפתוח תוכנות לאט יותר ממה שהוא באמת מסוגל. (בהתחשב בשאר רכיביו)
כיוון שהארד דיסק HDD הוא מכני, הוא גם ממש רגיש לטלטלות ונפילות, כל מכה הכי קטנה יכולה לדפוק אותו, ולגרום לך לאבד מידע יקר.
הארד דיסק SSD – הארד דיסק דיגיטלי.
יתרונות: מהיר פי 4, אמין יותר.
חסרונות: יקר מאוד (צפוי לרדת עוד 3 שנים בצורה משמעותית, כמו שכתב כאן ידידי אביעזר), נכון להיום מציע נפחי אחסון קטנים יחסית.
ה-SDD מפצה על הפער של הHDD בעצם היותו רכיב דיגיטלי, כמו שאר חלקי המחשב, ובכך משפר משמעותית את זמני טעינת האפליקציות במחשב ושאר היישומים. (פי 4 ליתר דיוק)
נכון להיום האופציה הכי טובה היא שילוב של השניים, לדוגמה ה-Fusion Drive שקיים כאופציית שדרוג במחשבי האיימק של אפל. מגיע כמעט לרמה של SSD, אך במחיר נמוך משמעותית, ועדיין מציע קיבולת גבוהה.
גם לפיסי לא חסרות אופציות, לדוגמה, להתקין את מערכת ההפעלה על הSSD, ושאר האפליקציות על הHDD.
מקווה שעזרתי, ליל מנוחות.
SSD – כונן מצב קשיח, כלומר אין חלקים זזים. המהירות: שימוש בצבר זיכרונות NAND בערימה גדולה עם ממשק מהיר, אבל בפיתוחים האחרונים מצליחים להקטין את השטח הנדרש. SSD עולה כיום בערך 1 דולר לג’יגה, ובשוק טוענים שזה כבר מחיר ‘טוב’. כן, לך תקנה כונן 1 טרה במחיר כזה…
חשוב לציין הבדל נוסף (וממש לא טריוויאלי) בין SSD לבין HDD.
אמינות.
כלומר, HDD לא אוהב טלטולים וסובל מבעיות מכניות אך מצד שני, האלקטרוניקה שלו פשוטה, ויש כ -40 שנות ניסיון של ניהול אורך חיים של HDD (כלומר, lifecycle)ובאחזור מידע מ HDD תקולים.
תן לי ערימה של 10,000 דיסקים HDD מכניים ואני יכול לחזות באופן די מושלם כמה ימותו בכל שנה ואיך – שלא לדבר על יכולת החלפת האלקטרוניקה וחלקים מהמכינקה בדיסק תקול בחלקים מסיסק זהה על מנת לחלץ מידע אבוד.
לעומת זאת SSD, מכיל אלקטרוניקה מורכבת מאוד ותוכנה מורכבת לא פחות וזאת עקב מגבלות הכתיבה ל NAND.
בניגוד ל HDD, באג בתוכנה יכול לחסל סדרה שלמה של מאות ואלפי SSD עם אפס יכולת שיחזור (בעיקר בבקרים המשתמשים בדחיסה על מנת לצמצם כתיבות) מה שמוביל לאפס יכולת חיזוי האורך חיים (lifesycle) של ה SSD.
על ליום זה, הסטיסטיקה האישית שלי (כולל מקומות עבודה) מעלה תוצאה עגומה של כ – 50% סיכוי למוות מוקדם וטוטאלי של SSD, ומדובר במדגם די נרחב של כמה עשרות יחידות כל יחידות “ENTERPRISE”.
על כן, ההצעה שלי היא פשוטה: כל מה שאינו ניתן לאחזור מהיר (מסמכים, תמונות, קוד, וכ”ו) מומלץ לאחסן ב RAID HDD עם גיבויים תכופים. כל השאר (מערכת הפעלה, תוכנות) ניתן לאחסן על SSD.
ג.
שלום ג’,
מאד שמחתי לראות את תגובתך זו שהיא כמובן האמת לאמיתה.
כאשר החלה אופנת ה- SSD לפני מספר שנים במחשבי PC, התחיל המיתוס של “אמינות שיא” לעומת HDD.
היצרנים של הסדרות הראונות אף העניקו אחריות של 5 שנים למוצרי SSD ממש כמו לHDD מדרגת אנטרפרייס.
אני החזקתי אז ב- RAID של חמישה HDD בדירוג אנטרפרייז (VelociRaptor) על בקר של חברת Netcell (עליה השלום) בקיבולת כללית של כ-280 ג”ב שהיה מוקדש כולו למערכת ההפעלה ולתוכנות (הוגדר כדיסק C).
אנשים שקנו אז את ראשוני ה- SSD לא הבינו איך המחשב שלי פועל במהירות שווה לשלהם.
הדיסקים עברו את חמש שנות האחריות בשלום.
המחשב הזה ספג פגיעה ישירה של ברק על ביתי ובקר ה- RAID נשרף יחד עם לוח האם וספק הכוח וגם כונן HDD חיצוני עליו היה הגיבוי. (באותו פיגוע מעשי ידי שמים נשרפו לי גם מכשירים במטבח וגם הבסיס של הטלפון האלחוטי). לא עזרה לי ההגנה הכללית לפני ה- UPS ולא עזרה לי ההגנה הבנויה בתוך ה- UPS.
כל חמשת ה- HDD שרדו.
במחשב אחר התקנתי SSD מהדור הראשון (עם חמש שנות אחריות) והוא מת אחרי שנה וחצי. מת ללא כל סיבה חיצונית.
כאשר היצרנים החלו להפנים את בעיית האמינות הם החלו לשפר פעם-פעמיים בשנה את המעגלים של ה- SSD ומאד נזהרו במתן אחריות מרובת שנים.
בעיות האמינות נתגלו לא רק בכונני SSD שמותקנים בכלובי המארז ומחוברים בכבל SATA ללוח האם, אלא גם בהתקני SSD מאד יקרים שמורכבים על כרטיס הרחבה שהיה מותקן באחד מחריצי PCI-E המהירים, לצידו של המתאם הגרפי.
תחילה “האשימו” היצרנים את המשתמשים עצמם בטענה כאילו והם ביצעו דה-פרגמנטציה על ה- SSD (מה שאינו דרוש וסתם מאיץ את הבלאי).
אחר כך כל יצרני תוכנות הדה-פרגמנטציה הוסיפו הערות אזהרה והמשתמשים הבינו שאין צורך בביצוע התהליך הנ”ל.
מכשהחלה השמועה להתשפט שכונני SSD אינם חסינים מבעיות, התחילו יותר ויותר צרכנים להתקין שני SSD במחשבי PC במצ “מראה” כדי למנוע כשל מוחלט ולאפר החלפה של הכונן שנדפק בהקדם האפשרי.
ההצעה שנתת היא עצת זהב.
כך נהגתי במחשב שהתקנת בשנת 2011 אך הוספתי ל- SSD תוכנת גיבוי שיודעת לטפל במחיצה עליה מותקנת מערכת ההפעלה (BackOnTrack) ומסוגלת לשחזר מחשב בחצי שעה לכל היותר.
בברכה,
א.
אביעזר,
אחת האירוניות הפחות ידועות ב – SSD היא שהתקנה ב MIRROR ברוב המקרים *מקצרת* את חיי הדיסק מכיוון שלמרבית בקרי ה RAID אין יכולת TRIM במצב מראה. הגם, שבאופן מעשי, בהנחה שמדובר בשני SSD מאותו יצרן, כל תקלה \ באג בקושחה (עברית קשה שפה…) תוביל להשבתה של שני הכוננים בהינף יד.
בקיצור, זה נבלה וזה טרפה.
– ג.
בוקר טוב,
אני מסכים אתך לחלוטין.
יום טוב,
א.