3
העשן מחנות וודפון בקנברה אוסטרליה לא היה בשל קצר חשמלי או הצתה, זה היה בגלל מכשיר הטאבלט החדש של אפל, ה-iPad Air שהתפוצץ ועלה בלהבות. החנות פונתה ומכבי האש הגיעו כדי לכבות את השריפה, שבמזל אף אחד לא נפגע, פרט לטאבלט שנהרס כליל.
על פי הדיווח, השריפה הייתה במקורה בחיבור ההטענה של הטאבלט והפיצוץ גרם לשברים רבים במסך אשר התיך את הפלסטיק סביבו. עוד נאמר כי נציג של אפל הגיע זמן קצר לאחר האירוע לאסוף את המכשיר ולבחון כיצד הדבר קרה, אולם לא התקבלה כל תגובה רשמית מאפל לדברים.
רוב התקלות הללו מתרחשות בשל מטענים לא מקוריים או טעינת יתר של הסוללה. כדי למנוע מקרים כאלה יצרניות מוסיפות במכשיר מעגל המונע טעינת יתר, כך שייתכן שמקור הבעיה מצוי שם. גם מכשירי סמסונג ידעו בעבר בעיות דומות כשמכשיר גלקסי אס 4 נשרף במהלך טעינה והדגם הקודם התפוצץ בכיס של המשתמש.
זה לא נכון, תבדקו בגוגל.. לא מבין איך הגעתם לזה…
מדובר בזיוף של אייפד 1 (!) שהוצג בחנות ודלק חודשים ברצף (להזכירכם, זיוף).
לא אייפד, לא אייפד אייר ולא נעליים.
אתה מודע לזה שנקסוס 4 ו-5 הם סמארטפונים שLG ייצרה…
כתבה מגמטית לגמרי. כל המכשירים יכולים להתפוצץ לא רק של אפל
אפל שולטים הם הרבה יותר טובים מלא יודעים ליצר טלפונים סמסונג הם יוצרים טלפונים ודברים אחרים באופן מושלם אפל שולטים
אין שום טעם לייחס חשיבות למקרים נקודתיים.
שטויות והבלים, מדובר בפגם ביצור,
בטעות אפל ייצרו טאבלט מושלם שלא היה מסוגל להתקיים בעולם לא מושלם כמו שלנו, אז הוא התפוצץ!
ידוע שאפל כושלים וסמסונג שולטים…
חח לא צריך להביא עוד הוכחות ולהפשיל ברבים את אפלל…:-)
ליידיעתך “הטוב מכולם” היו שני מקרים שהגלקסי 4 היתפוצץ פעם טחת ונישרף פעם אחת וגם במכשיר הגלקסי 3 קרה מיקרה כמו שקרב בגלקסי 4 אבל אתה די צודק שסמסונג שולטים
גם אפל גרועים וגם סמסונג. גרועים.
הכי טוב נקסוסים!
אפל מוציאים סמארטפון חלש עם מערכת הפעלה מהירה; סמסונג מוציאה סמארטפון חזק חומרתית אבל איטי בגלל המערכת העמוסה; נקסוס בעל חומרה מתקדמת ומערכת הפעלה מהירה בטירוף – הטוב מכל עולם.
אבל כל זה זמנית, עד שתעלה Ubuntu Touch… העתיד יראה.
מה חלש באייפון בדיוק ? המעבד ? ראית מבחני ביצועים לפני שכתבת את זה ? דואל קור זה לא בהכרח חלש יותר…
הנקסוס לא בהכרח מכשיר חזק אבל מספיק כנראה לכל האנשים בעולם הזה.
אף מכשיר לא חף מבעיות, אך נקסוס לא בהכרח מתאים לכל אחד, למשל אלו המעוניינים בחריץ הרחבה ללא מתאמים חיצוניים/ סוללה נשלפת/ אוהבים את הממשקים של יצרנית כזו או אחרת או מחפשים את הכי טוב בכל דבר- למשל ספיקר ומצלמה.
סדרת נקסוס לא נועדה להציג את החומרה הכי טובה (ניתן לשים לב שאפילו העיצוב שמרני וסולידי בדר”כ) אלא לתת במה לאנדרואיד. שני הדגמים האחרונים הציגו חומרה ועיצוב מרשים עם תג מחיר מפתיע- אך זה בונוס, לא העיקר.
החומרה של אפל חזקה מאוד ביחס למסכים של המכשירים, כוח עיבוד זה לא מה שחסר למוצרי אפל, בנצ’מארקים יוכלו לומר לך את זה אבל זה מיותר, ביצועים בפתיחת אפליקציות ובמשחקים ימחישו זאת טוב יותר.
הסמארטפונים המריצים אנדרואיד זקוקים לחומרה חזקה יותר משל אפל כדי להגיע לאותם ביצועים כיון שאנדרואיד רצה בVM ולא בnative (זה הdalvik שניקית אם החלפת רום עצמאית פעם). בלי קשר המסכים גדולים יותר והרז’ גבוהה יותר אז מן הסתם שדרוש יותר כוח.
בקשר למהירות, בשל הצורך לעבור דרך “אמולטור”, מאז 4.1 המהירות באנדרואיד היא פשוט תענוג. ב4.2.2 הממצב השתפר בהרבה וב4.4, המירוץ הזה מאוד צמוד- כה צמוד שכמעט אין הבדל דה פקטו בין אנדרואיד וIOS בפתיחת אפ’ או טעינת עמוד אינטרנט. אגב, ההתקדמות לעבר החלפת הdalvilk בART תגביר את המהירות יותר.
עם החומרה של היום, אפילו של מכשירי הדור הקודם ואסתכן ואומר אפילו של מכשירי הmid range של הדור הקודם חזקים דיים להריץ כל ממשק של חברה, לו הייתה טורחת להתאים אותו כראוי. זו הסיבה לגמגומים האקראיים בS4.
אגב, אין לי מושג למה אתה חושב שאובונטו תהיה כה מהירה, ניסיתי את הגרסא ששוחררה לנקסוסים ולא נפלתי מהרגליים מבחינת מהירות, היא גם ממש לא הפצת הלינוקס המהירה ביותר לdesktop.
היי
הייתי שמח להבין מה ההבדל בין השימוש ב dalvik ל ART ומתי נראה לך זה יקרה?
אנסה להסביר בראשי פרקים והכללות כדי לפשט, הסבר מדוייק ונאמן יותר למציאות תוכל למצוא בקלות בגוגל.
–
רוב התוכנות שאתה מכיר מPC (ווינדוס, אופיס, משחקים וכו’) הם קוד מקומפל מראש, כלומר קוד ש”מתורגם” לשפה אותה המחשב יכול להבין. יש קוד שאינו מקומפל מראש, כמו למשל java באתרי אינטרנט, שלפני שהוא מופעל צריך לעבור “תרגום” לשפה שהמחשב מבין.
בדר”כ, ההמרה היא:source code (נשמר כקובץ טקסט) > bytecode (קימפול חלקי לשפה שה”מתרגם” של java יוכל להבין) > runtime code (הקוד הסופי לאחר קימפול בזמן אמת).
–
אז למה להשתמש בקוד שאינו מקומפל מראש? כי הוא מעניק גמישות חוצת פלטפורמות, ארכיטקטורות וקונסטלציות חומרה: כותבים קוד פעם אחת והוא פועל בכל מקום ללא צורך לכתוב הכל מחדש או לערוך מסיבית את הקוד הקיים- מאוד שימושי במע’ התומכת בסוגי חומרה כה מגוונים.
בנוסף, ניתן לערוך שינויים בקוד מבלי צורך להעלות גרסא מקומפלת של הקובץ המוכן כל פעם מחדש. כמובן שכל זה בא במחיר של זמן נוסף הנדרש “לתרגם” את הקוד בזמן אמת, דורש יותר משאבים ולכן צורך יותר חשמל.
בהכללה, dalvik היא מכונה וירטואלית שעליה רצות אפליקציות שנכתבו בJAVA. העניין הוא שהתהליך איטי יחסית, הקימפול דורש יותר משאבים (וסוללה) והפעולה האיטית יותר גורמת לאפליקציות שרצות זמן רב ברקע לסיים לאט יותר.
–
(ART (android runtime- היא בעצם שיטה חדשה, לפיה בתהליך התקנת אפליקציה, היא מקמפלת את הbytecode לחלוטין ואז בעצם מקבלים אפליקציית native, במחיר של תוספת מועטה לנפח האפליקציה וזמן התקנה ארוך יותר. קשה לדעת עד כמה גדול יהי השיפור כזה יהיה מוכן, כרגע יש דיווחים ברשת על שיפור של 100% בזמני הטעינה כבר בגרסא הנסיונית.
חשוב לציין שהיא לא יציבה לחלוטין ולמשל whtaapp עדיין לא עובדת איתה כראוי. היא מובנית כאופ’ (כנראה למפתחים) ב4.4 ואני מעריך שנראה אימפלמנטציה שלה בגרסת האנדרואיד הגדולה הבאה.
נקסוס הוא מכשיר די בנינוני, אני מעדיף את סמסונג LG וסוני
מאיזו בחינה?