אינטל (Intel) הודיעה השבוע על מיזם חדש בו היא מקימה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית מכון מחקר משותף שיעסוק בתחום של אינטליגנציה חישובית. המטרה של המכון היא מצד אחד לבצע מחקר טהור של אפשרויות אינטראקציה עתידיות בין האדם למכונות ולמחשבים, ומצד שני לקדם טכנולוגיות באופן מהיר יותר להבשלה על ידי שימוש במאגר מוחות גדול יותר בו משולבים אנשי תעשייה שצריכים להביא תוצאות עסקיות לצד אנשי מחקר שעובדים לטווח ארוך יותר בדרך כלל.
מכון המחקר הזה, שזכה לכינוי ICRI (ר”ת של Intel Collaborative Research Institute), הוא השלישי שפותחת אינטל במתכונת דומה מחוץ לגבולות ארצות הברית, והשמיני בכלל. השניים האחרים מחוץ לגבולות ארצות הברית הם בגרמניה בתחום המחשוב הוויזואלי ובטייואן בתחום מחשוב רגיש להקשרים. “”מודל זה של מחקר משותף בין התעשייה לאוניברסיטה נועד לחזק את שיתוף הפעולה בין אינטל לאקדמיה. זהו שילוב מאד מרגש שכבר מעורר בישראל התלהבות רבה סביב ההזדמנות לשיתוף פעולה, ואני צופה פיתוחים מעניינים רבים ופתיחת פרק חדש בשיתוף הפעולה בין אינטל לאקדמיה”, אמר באירוע ההשקה של המכון ג’סטין רטנר, הטכנולוג הראשי של אינטל. הוא הוסיף שבסך הכל יושקעו במכון כ-15 מליון דולר במשך חמש השנים הקרובות ויפעלו במסגרתו כ-40 חוקרים מהאוניברסיטאות המשתתפות, מספר דומה של סטודנטים לתארים גבוהים, ומספר עובדי אינטל. למכון יצטרפו חוקרים נוספים מאוניברסיטאות אחרות כדי להגדיל עוד יותר את מאגר המוחות.
את המכון יובילו פרופסור אורי וויזר מהטכניון, פרופסור נפתלי תשבי מהאוניברסיטה העברית, ורוני רונן, מהנדס ראשי בכיר במעבדות אינטל. לפי אינטל, האוניברסיטאות נבחרו בזכות המומחיות בארכיטקטורת מחשב ובלמידת מכונה שקיימת בשתי האוניברסיטאות.
במכון המשותף יחקרו טכנולוגיות של למידת מכונה (פיתוח אלגוריתמים המיועדים לאפשר למחשב ללמוד מתוך דוגמאות), מחשוב בהשראת המוח האנושי, וארכיטקטורות מחשב מתקדמות. טכנולוגיות פורצות דרך אילו יאפשרו יישומים עתידיים כגון אפליקציות שלומדות את המשתמש ומסייעות לו בזמן אמת.
ההתקדמות הטכנולוגית סוללת את הדרך לעולם שבו מיליארדי מעבדי מחשבים יחוברו לטריליוני חיישנים, וכמעט כל הדברים החפצים וכל בני האדם יהיו מחוברים אלה לאלה בדרך זו או אחרת (The Internet of Things). אינטל והחוקרים ישלבו בין תחומים שונים על מנת ליצור את אבני הבניין למערכת מחשוב שתאסוף את הנתונים הרלוונטיים, תאחסן אותם, תגן עליהם ותנתח אותם כדי שניתן יהיה לנצלם על מנת לעזור לבני אדם בהווה ובעתיד.
בטקס החתימה השתתפו גם נשיא הטכניון פרץ לביא, פרופסור שרה סטרומזה, הרקטור של האוניברסיטה העברית, מולי אדן, נשיא אינטל ישראל וכן שר המגע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ שאמר, בין השאר, כי: “כשמשקיעים במחקר בסיסי בארגון ממשלתי זה נעשה לטווח קצר, בדרך כלל עד הבחירות הבאות, ולא לזמן ארוך כמו שנדרש בתעשייה. טכנולוגיה חדשה היא תוצאה של מחקר בסיסי חדש ולא לזמן קצר, אלא כדי לקבל תוצאות. אני מוצא זאת כמרתק שהתעשייה עצמה משקיעה באקדמיה. זה שינוי נפלא. זה אולי לא מפתיע שאינטל עושה את זה כי יש לה תפקיד חשוב בכלכלה הישראלית בכלל, ובטח בהייטק, זה אפילו טבעי לאור מה שהיא עושה בעולם ואני חושב שמדובר באבן דרך ביחסים בין העשייה לאקדמיה בישראל”.
“אני האמת מתרגש ואני משתתף בהרבה אירועים דומים. עברו תריסר חודשים מאז ששאלנו כיצד אפשר לשלב בין התעשייה לאקדמיה, והנה זה הופך למציאות. אינטל היא חלוצה בהרבה תחומים. אומרים שבכל מחשב יש אינטל בפנים, אני אומר בכל מחשב יש בוגרים של הטכניון בפנים, כי רבים הופכים למהנדסים באינטל. שיתוף הפעולה בין טכניון לבין האוניברסיטה העברית אינו מקרי, הראשונות שנוסדו באזור הזה, והן מהמובילות בעולם בתחום הזה”, אמר פרץ.
אדן התייחס קצת לצד הטכנולוגי. “מנקודת המבט העסקית, היום לראשונה יש עוצמת מחשוב המאפשרת לעשות מה שרוצים עם מחשבים, וניתן לומר שמחשבים הם כמעט אנושיים”, הוא אמר. “אנחנו כבר כיום קרובים לייצר מעבדים עם שני מיליארד טרנזיסטורים בפיסת סיליקון זעירה, ועוד מספר שנים יהיו יותר טרנזיסטורים בשבב מאשר נוירונים במוח האדם. הרבה דברים עומדים להשתנות, והשאלה מה נעשה עם זה? זה המקום בו אני מצפה שהאינטליגנציה החישובית תיכנס לתמונה. אלו הן הציפיות שלנו מעצמנו: ההתחייבות שלנו היא לבוא עם רעיונות שיגרמו לזה להפוך למציאות. הציפייה מהמכון לאינטליגנציה חישובית היא שהוא יספק קפיצת דרך במחקר וברעיונות אשר ניתן לתרגם אותם למוצרים ויישומים”.
מאוחר יותר, כשהתפנה לשאלות עיתונאים, אמר רטנר: “לפני מספר שנים החלטנו שיש צורך לבצע חשיבה מחדש לגבי שיתוף הפעולה שלנו עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. אינטל ממנת מחקר מדעי מזה 40 שנה, והתחלנו לחשוב שהגישה שלנו קצת תקועה, כשבמיוחד חסרה לנו התשתית להעביר את הרעיונות משיתוף הפעולה לשוק. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לממן ברמה מבטיחה את המעורבות שאנו זקוקים לה. נכון, ממנו מחקרים מדעיים חשובים, אני לא מתכוון להמעיט בחשיבות של זה, אבל לא תמיד ראינו תוצאות שעוזרות לנו”, הוסיף רטנר. “הפעם החלטנו לשים הרבה כסף על השולחן, ואנחנו רוצים להשיג זאת. זה דבר אחד לממן מדען שרעב להצלחה וזה דבר אחר לממן משהו שמציע שיתוף פעולה אמיתי עם העסקים. המטרה להגדיל את חבר המדענים שעוסקים בטכנולוגיות ובפיתוח יחד עם המפתחים שלאינטל בהתאם למודל שפיתחנו כדי להביא לתוצאות שמועילות גם לאינטל”.
הוא התייחס גם לגבי יישומיים אותם מקווה אינטל להשיג בזכות שיתוף הפעולה הזה, ומהר יותר. “אני חושב שיכולת הלמידה של מחשב היא הזדמנות לכל ההתקנים, במובן הרחב של המילה, להגיע למצב בו הם ילמדו להכיר אותנו כיחידים. אולי נגיע למצב בו נחשוב עליהם כמלווים אמיתיים, חברים אמיתיים. זה הצעד הבא לטווח רחב של התקנים שהם יותר מנותני מאשר המלצות” אמר רטנר.
כלומר לבנות מוח?
” אנחנו לא מנסים לבנות מוח במרכז אלא לנסות להבין מה המוח יעשה בכל מצב. הרעיון הוא ללמוד כיצד המוח הזה ולא לנסות לבנות מוח חדש. די בטוח לומר שנראה התקנים שיוצאים לשוק בשנים הקרובות שכמו האולטראבוקים ינסו לשלב את הטוב מכל מגוון הטכנולוגיות והניסיון של המשתמשים בדרך הרבה יותר אישית. הרבה יותר אישית”.
כלומר לבנות מעבדים טובים יותר?
“אינטל היא כבר מזמן לא חברת מעבדים בלבד.זה רק אחד התחומים שלה. אינטל משפיעה כבר כיום על תחומים חדשים כמו מערכות למכוניות ולשלטים דיגיטליים, ואנחנו נראה את המילים Intel Inside על עוד דברים רבים אחרים. זה הרבה יותר מעניין ומאוד שונה מאשר עבודה מול יצרניות מחשבים. אנחנו נספק יותר ויותר פתרונות שלמים”.
מה לגבי ממשק מוח/ משתמש חדש?
“אנחנו לא עובדים כרגע על התחום של ממשק מוח משתמש אבל זה דבר שעומד להתרחש ללא ספק”.
צילום לוגו: Thomas Hawk cc flickr
טפשות, המדינה נותנת להם מענקים של מיליארדים במקום להקים בעצמה מכונים ולשמור על הידע בארץ. חלם.